121

(הנחה בלתי מוגה)

והי'

מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר הוי'1, ואיתא במדרש2 היאך באים בר"ח ובשבת מסוף העולם, אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים כו', והוא שהנביא מקלסן מי3 אלה כעב תעופינה. וצריך להבין, מהו הענין שלעת"ל יבואו להשתחוות בכל ר"ח ושבת, ולא כמו שהיו עולים לרגל שלש פעמים בשנה, כמ"ש4 שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך גו', ליראות ולהשתחוות לפניך5.

ב) והנה

במ"ש להשתחוות לפני, ידוע הדיוק שלפני הוא מלשון פנים6, שהו"ע הפנימיות, כידוע שבכמה ענינים יש ב' המדריגות דפנים ואחור, כמו בחי' סתים וגליא דקוב"ה, וכן בתורה, כדכתיב במגילה עפה דזכרי' והיא כתובה פנים ואחור7, וכן בעבודת נש"י יש עבודה שהיא בבחי' אחרי הוי' אלקיכם תלכו8, ויש עבודה שהיא בבחי' פנים, ועד לבחי' פנים בפנים9. וכללות החילוק ביניהם, שאחור הוא רק החיצוניות והגילוי של הדבר, ופנים הוא מהות הדבר, והיינו, שראיית מהות הדבר היא בבחי' הפנים דוקא, ועי"ז הוא בבחי' קירוב10.

ג) אמנם

בזמן הזה נעשה ענין הקירוב ע"י התורה, כמ"ש11 קרוב הוי' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, ואמרו רז"ל12 אין אמת אלא תורה. והענין בזה, כפי שמבאר אדמו"ר מהר"ש בד"ה קרוב הוי' שנאמר בש"פ חוקת תרכ"ז13 (לפני מאה שנה), דצריך להבין איך הוא קרוב

1) ישעי' סו, כג. – סיום וחותם הפטרת שבת ראש חודש.

2) פסיקתא רבתי פ"א (פיסקא דשבת ור"ח) ג. ילקוט שמעוני ישעי' רמז תקג.

3) ישעי' ס, ח.

4) משפטים כג, יז.

5) נוסח תפלת מוסף דיו"ט.

6) ראה לקו"ת ברכה צז, ד. אוה"ת בראשית כח, א.

7) ע"פ זכרי' ה, ב. יחזקאל ב, י. וראה תניא קו"א קסא, א. סהמ"צ להצ"צ מא, ב.

8) פ' ראה יג, ה.

9) לשון הכתוב – ואתחנן ה, ד. וראה סהמ"צ להצ"צ מב, ב.

10) ראה גם לקו"ת אחרי כו, ד.

11) תהלים קמה, יח.

12) ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. פתיחתא דאיכ"ר ב. תקו"ז תכ"א (נ, א). וראה ברכות ה, ריש ע"ב.

13) סה"מ תרכ"ז ע' שמז ואילך.