216

(הנחה בלתי מוגה)

ברוך

הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב1, ומבאר בעל הגאולה במאמרו ד"ה זה הב'2, שאמרו בש"פ פנחס בעת הקידוש3 [שתוכנו הוא אמנם כתוכן המאמר ד"ה ברוך הגומל הא' שאמרו בי"ג תמוז, אבל ניתוספו בו כו"כ ענינים שמבארים את המאמר הקודם באריכות ובביאור יותר], דהנה, ברכה זו היא ברכת השבח וההודאה להבורא ית' על הטוב והחסד שעושה עם האדם, וצריך להבין למה נשתנה נוסח ברכה זו מברכת הנסים, שבברכת הנס אומר ברוך שעשה לי נס, ואינו מזכיר בברכתו חובה לעצמו, משא"כ בברכה זו אומר הגומל לחייבים טובות, שמזכיר חוב לעצמו, ולכאורה הי' צ"ל נוסח הברכה ברוך שעשה לי טוב, כנוסח ברכת הנס. וממשיך במאמר: "ולהבין זה הנה נודע דירידת הנשמה בגוף היא ירידה גדולה ועצומה במאד מאד וכו', וירידה זו היא צורך עלי' וכו'". ונתבאר לעיל4 קישור הענינים בזה. דהנה, כללות הענין דארבעה צריכין להודות5 הוא באופן שתחילה היו במעמד ומצב של סכנה, וע"י ויצעקו אל הוי'6, ויזעקו אל הוי'7, הצילם הקב"ה והוציאם מהסכנה באופן נסי, שלכן יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם8. ולכאורה אינו מובן, הרי הכלל הוא שלא עביד קוב"ה ניסא למגנא9, וא"כ, מדוע הוצרך להיות תחילה שהאדם יגיע למצב של סכנה, ואח"כ יעשה לו הקב"ה נס, הרי מוטב שמלכתחילה לא הי' כל הענין. ועל זה מקדים הענין דירידת הנשמה בגוף שהיא ירידה צורך עלי', דלכאורה אינו מובן, מהו הצורך בירידה זו, שהיא ירידה גדולה ועצומה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא10, וכל הדרכים בחזקת

1) ראה ברכות נד, ב. טושו"ע או"ח סרי"ט ס"ב. סידור אדה"ז במקומו. סדר ברכת הנהנין לאדה"ז פי"ג ס"ב.

2) תרפ"ז. נדפס בקונטרס יד – סה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. ואח"כ בסה"מ תרפ"ז ע' ריא ואילך.

3) נוסף על המאמר ד"ה שאו ידיכם קודש (סה"מ קונטרסים ח"א קפח, א ואילך. ואח"כ בסה"מ תרפ"ז ע' ריז ואילך) שאמרו בסעודת ש"ק בסעודת הודאה (ראה סה"מ קונטרסים שם קעה, סע"א).

4) ד"ה ברוך הגומל די"ב תמוז בתחלתו (לעיל ע' רעג).

5) ברכות שם.

6) תהלים קז, ו. כח.

7) שם, יג. יט.

8) שם, ח. טו. כא. לא.

9) ראה דרשות הר"ן דרוש ח הקדמה הא'.

10) לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.