254

(הנחה בלתי מוגה)

שיר

המעלות בשוב הוי' את שיבת ציון היינו כחולמים1. ומבאר כ"ק אדמו"ר הצ"צ במאמרו ד"ה זה2 (ומפרטי הענינים שבמאמר, נראה שהוא מיוסד על ד"ה זה שבתורה אור3), שלעתיד לבוא, בשוב ה' את שיבת ציון, אז יראו כולם אשר כל משך הגלות היינו כחולמים, אלא שעתה בזמן הגלות חשכו עיניהם מראות זאת. ומבאר, שענין החלום הוא שמחבר שני הפכים בנושא אחד, ומביא על זה משל ("אַ שאַרפער משל" לגבי המשל המובא בתו"א), שיוכל לראות בחלום אשר הוא נהרג או מת ואח"כ הוא חי ברגע א' ממש, או כמו שיחלום שהוא כאן ובאספמיא ברגע א', וכיו"ב, דאף שהם הפכיים מקצה אל הקצה, יתחברו כאחד בשעת החלום, ולא יקשה לו הדבר כלל. ודוגמתו בנמשל בעבודת האדם, שבשעת התפלה הרי הוא קורא ק"ש בכוונה, שמע ישראל גו' הוי' אחד4, ונרגש אצלו אשר אין עוד מלבדו5, ואח"כ הולך לעסקיו ומתייגע במילי דעלמא בצרכי עוה"ז בעניני פרנסה גשמית, כמ"ש6 בזעת אפיך תאכל לחם, אף שזה דבר והיפוכו ממש, ולכאורה סתרי אהדדי, דכיון שאין עוד מלבדו, א"כ איך הוא טרוד בפרנסתו ופרנסת בני ביתו, אלא שזהו כמשל החלום שחולם דבר והיפוכו בנושא אחד, ולא יקשה לו הדבר כלל בשעת החלום.

ב) ומוסיף

במאמר (אבל בתו"א ליתא), שבאמת אין זה סותר לזה כלל, כי שניהם, הדבר והיפוכו, נסבו מן שמים כו'. ומבאר, ששרשו של החלום הוא מבחי' המקיף העליון שהוא סובב ומקיף כל עלמין בשוה ומופשט מגדר התחלקות לגמרי, לכך כולל כל ההפכים יחד, מאחר שהוא למעלה משניהם, ולגבי' שוים שניהם, שבטלים לגביו בתכלית הביטול, לכך מתחברים יחד, וכמ"ש במ"א7 ע"פ8 עושה שלום

1) תהלים קכו, א.

2) כנראה הכוונה לד"ה זה שנדפס לאח"ז במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קפד ואילך. וראה גם ד"ה להבין ענין החלומות באוה"ת בראשית כרך ו' תתש, ב ואילך.

3) וישב כח, ג ואילך.

4) ואתחנן ו, ד.

5) שם ד, לה.

6) בראשית ג, יט.

7) ראה תניא אגה"ק סי"ב. לקו"ת תזריע כג, ג.

8) איוב כה, ב.