28

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה.

א. בחג השבועות ישנם כו"כ מאורעות ופרטים, וכיון שהעובדה שכולם באים ביום אחד, אינה באקראי – שהרי אפילו בעניני העולם אין דבר שהוא באקראי, ועאכו"כ שענינים הקשורים עם בנ"י, ועאכו"כ עניני תומ"צ, אינם באקראי – הרי מובן שכל הענינים של חג השבועות קשורים ושייכים זל"ז.

וכיון שגם סדר הענינים (שענין פלוני קודם לחבירו) אינו באקראי – דכיון שמדובר אודות עניני תומ"צ, הרי זה מוכרח להיות בכוונה. וכפי שמצינו שהחילוק בסדר הענינים נוגע גם להלכה, ולדוגמא: החילוק בין סתם ואח"כ מחלוקת למחלוקת ואח"כ סתם1, וכן בנוגע לכלל ופרט וכלל2, וכן הענין שכל הקודם לחבירו קדום במעלה3, שמזה מובן שגם הסדר הוא בכוונה, והוא חלק מתורה והוראה – יש להתחיל בענין הראשון:

הענין הראשון של חג השבועות הוא4: "זמן מתן תורתנו" – כפי שתיקנו אנשי כנסת הגדולה לומר בנוסח תפלת העמידה: "יום חג השבועות הזה, זמן מתן תורתנו", והיינו, שבחג השבועות ניתנה התורה5.

ב. ולכאורה צריך להבין:

איתא בגמרא במסכת יומא6: "אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי' .. יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה הי' .. יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה הי'". ולא רק בארץ ישראל, אלא גם בגלות למדו תורה – "היו במצרים ישיבה עמהם", ולא עוד אלא שלפני הירידה למצרים נאמר7 "ואת יהודה שלח גו' להורות לפניו גשנה", "לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא

1) ראה יבמות מב, ב. וש"נ.

2) ראה עירובין כז, ב. וש"נ.

3) ראה ברכות מא, א.

4) תוכן התוועדות זו – ע"ד ג' הענינים דחג השבועות: מ"ת, ההסתלקות של דוד ושל הבעש"ט – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש ח"ח ע' 21 ואילך. במהדורא זו באו כמה ענינים בפירוט ובהרחבה – מהנחה בלתי מוגה, וכמה ענינים צויינו ללקו"ש. – וראה גם לקו"ש חי"ח ע' 35 ואילך. וש"נ.

5) פרטי הדברים בזה – ראה בשיחה המוגהת (לקו"ש ח"ח ע' 21).

6) כח, ב.

7) ויגש מו, כח.