בס"ד. ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז

316

(הנחה בלתי מוגה)

שופטים

ושוטרים תתן לך בכל שעריך גו' ושפטו את העם משפט צדק1. ואיתא במד"ר2, למה הדבר דומה, למלך שהיו לו בנים הרבה, והי' אוהב את הקטן יותר מכולם, והי' לו פרדס א' והי' אוהבו יותר מכל מה שהי' לו, אמר המלך, נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו מכל מה שיש לי, לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני, כך אמר הקב"ה, מכל האומות שבראתי איני אוהב אלא לישראל, שנאמר3 כי נער ישראל ואוהבהו, ומכל מה שבראתי איני אוהב אלא את הדין (משפט), שנאמר4 כי אני ה' אוהב משפט, אמר הקב"ה, נותן אני מה שאהבתי לעם שאני אוהב. ומסיים במדרש, אמר הקב"ה בזכות המשפט אני משרה שכינתי בתוכם5, שנאמר6 ויגבה ה' צבאות במשפט והא-ל הקדוש נקדש בצדקה, ובזכות המשפט אני גואל אתכם גאולה שלימה, שנאמר7 שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא גו'. וצריך להבין8, מה שייך ענין כי נער ישראל לענין המשפט, שאני נותן המשפט לישראל לפי שהוא נער כו', שמורה על הקטנות, הלא לכאורה גדול הוא חשוב יותר. וגם צריך להבין מהו הענין שבזכות המשפט אני משרה שכינתי כו' ובזכות המשפט נגאלים בגאולה שלימה, דלכאורה מהי שייכות הענינים זל"ז9.

ב) ולהבין

זה יש לבאר תחילה הענין דשופטים ושוטרים תתן לך גו' בעבודת האדם. ובהקדים, שאף שהענין דשופטים ושוטרים תתן לך גו' הוא מצות עשה של תורה (שמוטלת על הציבור10) למנות

317

שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך11, בכל עיר ועיר12 ובכל שבט ושבט13, כולל גם מינוי הסנהדרין, ומצוה זו נוהגת בזמן הבית, ובארץ ישראל בלבד14, מ"מ, גם לאחרי שבטלו סנהדרין, וגם בזמן הגלות ובחוץ לארץ, ישנו הענין דשופטים ושוטרים תתן לך גו' ברוחניות עכ"פ, בעבודת האדם, שזהו גם הדיוק במ"ש שופטים ושוטרים תתן לך, לשון יחיד, היינו, שענין זה שייך לכל אחד מישראל, בכל זמן (גם בזמן הגלות) ובכל מקום (גם בחוץ לארץ).

ג) והענין

בזה, כמובא באור התורה בפרשתנו15 שיש ב' פירושים במ"ש בכל שעריך. דהנה, בפירוש הש"ך על התורה איתא שכל שעריך הם העיניים ואזניים פה ידים ורגלים, ונמצא שמפרש שעריך על כל האברים. אבל בספר יצירה16 איתא שבע כפולות כו' ושערים בנפש כו', ומפרש הראב"ד17, שמבחי' ז' כפולות מקבלים שבעה כוכבי לכת כו', ומהם מקבלים ז' שערים שבאדם, שהם ב' עיניים ב' אזניים ב' נחירי האף והפה, וכן מפורש אח"כ בס"י עצמו18. וז' שערים אלו הם ד' הבחי' ראי' שמיעה ריח ודיבור, שהם כנגד ד' אותיות שם הוי'19, עיניים ואזניים (ראי' ושמיעה) הם כנגד חו"ב, אף (ריח) כנגד ז"א או כנגד תפארת שהוא כללות הז"א, ופה (דיבור) כנגד מלכות. וכיון שז' שערים הנ"ל מקבלים מז' כפולות, הנה גם ז' שערים הנ"ל הם כפולים, היינו, הן בנפש האלקית והן בנפש הבהמית. וכמו כן ישנו כפל ז' השערים בנפש האלקית גופא, שזהו שבכל א' מד' הענינים ראי' שמיעה ריח ודיבור יש רצוא ושוב, כדאיתא בתקו"ז20 שבעה כוכבי לכת אינון שבע כפולות כו' ובהון והחיות רצוא ושוב21, רצוא בדגש ושוב ברפא כו', והיינו, ששניהם מצד הקדושה, אלא שבקדושה גופא הם ב' קוין, וכמו ב"ש וב"ה, שב"ש הם בקו הגבורה, וב"ה הם בקו החסד22, והרי שניהם הם בקדושה, שלכן, הנה גם לאחרי שנפסקה הלכה כב"ה, יש דברים שבהם הלכה כב"ש, כדאיתא

318

במשנה במסכת עדיות23. וכן הוא גם בז' השערים, שהם ד' הענינים ראי' שמיעה ריח ודיבור, שיש בהם ב' האופנים דחסד וגבורה, שזהו"ע רצוא ושוב, דגש ורפא, שדגש מורה על הגבורה, ורפא מורה על החסד24.

וזהו

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שופטים הו"ע המשפט שצריך האדם לשפוט את עצמו כיצד תהי' הנהגתו בכל שעריך, בז' השערים שהם ד' הענינים דראי' שמיעה ריח ודיבור, וכן בכל רמ"ח אברי הגוף25, והיינו, דכיון שהיצה"ר הוא אומן במלאכתו26 לפתות את האדם לעשות היפך רצון העליון ח"ו, וכידוע פתגם הצ"צ27 שלפעמים מתלבש היצה"ר באצטלא של קדושה, אין אַ זיידענע זופּיצע, ולכן, צריך האדם לשפוט לבחון ולברר כל דבר אם הוא מצד הקדושה או להיפך. ואח"כ צריך להיות גם הענין דשוטרים, דכשם שבענין המשפט כפשוטו ישנם תחילה השופטים שהם הדיינים הפוסקים את הדין, ואח"כ ישנם גם השוטרים הרודין את העם כו' עד שיקבל עליו את דין השופט28, כמו"כ גם בעבודת האדם, הנה נוסף על פעולת השופטים שהו"ע המוחין, ג' בחי' חב"ד, צ"ל גם פעולת השוטרים, שהו"ע ז' המדות, שעל ידם נמשך במחשבה דיבור ומעשה בפועל. ונמצא, שכללות הענין דשופטים ושוטרים תתן לך הו"ע המשכת המוחין למדות, ועד להמשכה במעשה בפועל. וע"ד העבודה דספירת העומר, שענינה הוא המשכת המוחין במדות29, שלכן סופרים ז' שבועות כנגד ז' המדות, ועי"ז נעשית ההכנה למ"ת. וזהו גם ב' הענינים דשופטים ושוטרים, שהם ע"ד ב' הענינים דנעשה ונשמע שבמ"ת, והיינו, שענין השופטים הוא נשמע, הבנה והשגה, וענין השוטרים הוא נעשה, עשי' בפועל, כולל גם מעשה מלשון כפי'30 (בדוגמת השוטרים כפשוטם).

ד) ובעומק

יותר הנה הענין דשופטים (נשמע) הוא לא רק הקדמה והכנה לעבודה בפועל (נעשה), אלא יש גם מעלת המשפט

319

מצד עצמו, ועד שהקב"ה אומר מכל מה שבראתי איני אוהב אלא את המשפט, שנאמר כי אני ה' אוהב משפט. והענין בזה, דהנה, ענין המשפט, שהו"ע ההבנה וההשגה בשכל (נשמע), קשור עם התחלקות פרטים דוקא, וכמו בענין המשפט כפשוטו, שכדי לדון דין אמת לאמיתו31, צריך הדיין לשמוע את כל פרטי הטענות כו', כולל גם טענות של שקר, וצריך להכניס את עצמו בפרטי המעמד ומצב של בעלי הדין, וכמארז"ל32 אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו, והיינו, שכאשר מכניס את עצמו במעמדו ומצבו של חבירו, אזי יכול לדון דין אמת לאמיתו, ובאופן דהוי' עמו33, שהלכה כמותו34. וידוע35 שיש מעלה בעבודה שבאה בהתחלקות פרטים, שזהו"ע הפנימיות דוקא, שעי"ז מגיעים למעלה יותר מבחי' המקיף, ולמעלה אפילו מפנימיות ועצם המקיף, ועד לבחי' העצמות, שזהו גם מה שהתגלות העצמות היא בע"ס שהם באופן של התחלקות דוקא36. וכמו שהוא גם בענין דנעשה, שנוסף על כללות ענין הקבלת עול שצריך להיות בהתחלת העבודה [שזהו כללות הענין דהקדמת נעשה לנשמע, וכדאיתא במדרש37 משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה, אמרו לו עבדיו, גזור עליהם גזירות, אמר להם, כשיקבלו את מלכותי אגזור עליהם גזירות. וכמו שהוא בכללות בעבודה, כן הוא גם בעבודה דכל יום, כמארז"ל38 למה קדמה פרשת שמע לוהי' אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצות], צריך להיות הקיום של כל פרטי המצוות, והיינו, דאף שרצון העליון הוא למעלה מהפרטים, מ"מ, המשכת הרצון היא ע"י הפרטים דוקא, ולכן נוגע במעשה המצוות כל פרט ופרט, מפני שברצון נוגע כל פרט39, וזהו שהמשכת העצם היא בהפרטים דוקא. ועד"ז בנוגע לכוונת המצוות, שצריכה להיות לא רק הכוונה הכללית שבכל המצוות בשוה שהם רצון העליון שלמעלה מהתחלקות, אלא גם הכוונה הפרטית שבכל מצוה, שזהו מצד ענין העונג (הפנימיות דרצון העליון שבמצוות), שזהו מה שנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים40, נתאווה דייקא, ענין התענוג, שנמשך בפרטי המצוות באופן שיש תענוג

320

פרטי בכל מצוה41. אלא שבמצוות (נעשה) הרי זה רק הארה מבחי' מקור התענוגים שנמשכת לכל בחינה כפי מדריגתה, ואילו בענין המשפט נמשך בחי' מקור התענוגים, שזהו הענין דנתאווה שבעצמותו ית'.

וזהו

שאמר הקב"ה נותן אני מה שאהבתי, כי אני ה' אוהב משפט, לישראל, עם שאני אוהב, שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו, נער דייקא, שנתינת המשפט לישראל היא מצד ענין הקטנות דוקא, שזהו ענין האמונה פשוטה שישנו בכל אחד מישראל, והיינו, שאין זה כמו הבנה והשגה באלקות, שזוהי מדריגה נעלית שלאו כל מוחא סביל דא, ואפילו הענין דאהבה ויראה, שהו"ע המקיפים, הרי צריך לזה הכנה ויגיעה כו', ולא כל אחד זוכה לזה, משא"כ הענין דאמונה פשוטה ישנו אצל כל אחד מישראל ללא עבודה ויגיעה, אלא באופן שזהו ירושה לנו מאבותינו42, ובלשון רבינו הזקן בתניא43: הון עתק שלא עמל בו, והרי ענין הירושה הוא באופן שגם קטן הוא יורש44, ויורש את כל העצם. וזהו שנתינת המשפט לישראל היא מצד ענין הקטנות דוקא, כיון שדוקא עי"ז מתקשרים עם הפשיטות דלמעלה, וכפתגם הידוע45 שבפשיטות של איש פשוט מתגלה פשיטות העצמות.

ה) ויש

לקשר כללות הענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך גו' עם ענינו של חודש אלול, שהרי לעולם קורין פרשת שופטים בחודש אלול (דפרשת ראה היא בשבת מברכים אלול או בר"ח אלול, אבל פרשת שופטים היא לעולם בימי חודש אלול), וידוע מ"ש השל"ה46 שהמועדים של כל השנה כו' בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן, ובפרט ע"פ פתגם רבינו הזקן47: מ'דארף לעבן מיט דער צייט, היינו, שצריך לחיות עם הפרשה בתורה שקורין בזמן זה, ומזה מובן, שפרשת שופטים יש לה קשר ושייכות לחודש אלול. והענין בזה48, כידוע49 שחודש אלול הוא זמן מוגבל לחשבון נפש על העבודה דכל השנה כולה,

321

שכללותה הוא הענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, החל מז' השערים שבאדם שמהם נמשך לכל פרטי רמ"ח אברים, שכנגד רמ"ח מצות עשה50, שעל ידם נעשית העבודה בפועל במחשבה דיבור ומעשה. וזוהי כללות העבודה דחודש אלול באופן דאני לדודי51, שעי"ז נעשה דודי לי, שהו"ע ההמשכה והגילוי מלמעלה לבנ"י, ועל ידם גם לכל העולם כולו, עד שידע כל פעול כי אתה פעלתו כו'52, ובאופן שתחילת ההמשכה והגילוי הוא בארץ ישראל, ומשם יומשך לכל העולם כולו, כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך כאשר נשבע לתת לך ארץ קיני וקניזי וקדמוני (כמ"ש בפרשתנו53), ועד שארץ ישראל תתפשט בכל הארצות54, ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו במהרה בימינו אמן.

______  ______

1) ריש פרשתנו.

2) דב"ר פ"ה, ז.

3) הושע יא, א.

4) ישעי' סא, ח.

5) כן הוא ברד"ה שופטים ושוטרים תער"ב (המשך תער"ב ח"א ע' צד). ובמד"ר: "בזכות שאתם משמרים את הדין אני מתגבה, מנין שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט, וע"י שאתם מגביהין אותי בדין, אף אני עושה צדקה ומשרה קדושתי ביניכם, מנין שנאמר והא-ל הקדוש נקדש בצדקה. ואם שמרתם את שניהם, הצדקה והדין, מיד אני גואל אתכם גאולה שלימה כו'".

6) ישעי' ה, טז.

7) שם נו, א.

8) ראה גם רד"ה שופטים ושוטרים הנ"ל.

9) ראה גם לקו"ש חכ"ט ע' 95 ואילך (ממאמר זה).

10) חינוך מצוה תצא.

11) רמב"ם הל' סנהדרין פ"א ה"א.

12) רש"י סנהדרין טז, ב.

13) ספרי ריש פרשתנו.

14) פרטי הדעות בזה – ראה אנציק' תלמודית ערך בית דין ע' קנא. וש"נ.

15) ע' תתכב. ע' תתלב. וראה גם רד"ה שופטים ושוטרים העת"ר (המשך תער"ב ח"ב ע' א'קז).

16) פ"ד מ"ד.

17) בפירושו לספר יצירה שם.

18) שם מי"ב.

19) זח"ג רכט, ב. תקו"ז תיקון ע (קכב, א). הגהות הצ"צ לד"ה יהודה אתה – אוה"ת בראשית ח"ח תתקצט, ב (הובא באוה"ת פרשתנו שם), ומציין לעץ חיים שער אח"פ פ"א. ראשית חכמה שער הקדושה רפ"ח.

20) שם (קכח, ב).

21) יחזקאל א, יד.

22) ראה תניא בהקדמה. אגה"ק סי"ג. וראה זח"ג רמה, א. ועוד.

23) פ"א מי"ב-יד.

24) ראה פרדס שער כ"ט פ"ד. אוה"ת יתרו ע' ב'תרפז ואילך.

25) ראה גם אוה"ת שם. סד"ה שופטים ושוטרים תער"ב (המשך תער"ב ח"א ע' קג).

26) ראה שבת קה, ב. וראה סה"מ תרצ"ב ע' רנ. ספר השיחות תר"ץ ע' 119. תש"ז ס"ע 113.

27) ראה אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' סז (הועתק ב"היום יום" כג סיון). ח"י ע' שצד. ספר השיחות תרפ"ה ס"ע 83.

28) לשון רש"י ריש פרשתנו.

29) מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' נה ואילך. אוה"ת אמור ח"ב ע' תקפד ואילך. סה"מ תרצ"ב ע' שנז ואילך. וש"נ.

30) ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תשסא ואילך. סה"מ תרע"ח ע' קכא. ע' קכד ואילך. ובכ"מ.

31) ראה שבת יו"ד, א.

32) אבות פ"ב מ"ד. וראה תניא רפ"ל.

33) שמואל-א טז, יח.

34) סנהדרין צג, ב. וראה סה"מ תרכ"ז ע' רפב. ע' רצא. המשך תרס"ו ע' תלא.

35) ראה גם ד"ה וידבר גו' אנכי דיום ב' דחג השבועות תשכ"ח ס"ח (תו"מ סה"מ סיון ע' שלא ואילך).

36) ראה גם סד"ה שופטים ושוטרים תער"ב הנ"ל.

37) מכילתא יתרו כ, ג.

38) ברכות רפ"ב.

39) ראה ד"ה אגורה באהלך תרצ"ה (סה"מ קונטרסים ח"ב שנ, ב).

40) ראה תנחומא נשא טז. תניא פל"ו.

41) ראה לקו"ת במדבר יח, א-ב. אוה"ת ר"ה (כרך ה) ע' ב'קי ואילך. וראה גם לקו"ש חי"ז ע' 414 הערה 48.

42) ראה תניא פי"ח.

43) פל"ג.

44) ראה משנה נדה מג, ב ואילך.

45) ראה כתר שם טוב (הוצאת תשס"ד) בהוספות סקנ"ה ואילך. וש"נ.

46) ר"פ וישב (רצז, א).

47) ספר השיחות תש"ב ע' 29 ואילך (הועתק ב"היום יום" ב חשון).

48) ראה גם לקו"ש חכ"ט ע' 102 ואילך – השייכות לתק"ש שבחודש אלול.

49) ראה סה"מ תרצ"ו ס"ע 141 ואילך. וש"נ.

50) ראה מכות כג, סע"ב. זח"א קע, ב.

51) שיר השירים ו, ג. וראה לקו"ת פ' ראה לב, א ואילך.

52) תפלת ראש השנה.

53) שופטים יט, ח ובפרש"י.

54) ראה פסיקתא רבתי פ"א (פיסקא דשבת ור"ח), ג. ילקוט שמעוני ישעי' רמז תקג.