5

למלך, מה עשה המלך, נתן בראשו אחת ושתים בראשם של בניו, כך בכל יום ויום העליונים מכתירין להקב"ה ג' קדושות [דענין קדוש הוא שמובדל ומרומם כו', וזהו ג"כ ענין הכתר והעטרה שהיא ע"ג הראש, היינו למעלה מהראש, שזהו בחי' המקיף שהוא בבחי' הבדלה], מה הקב"ה עושה, נותן בראשו אחת, ושתים בראשן של ישראל, הה"ד דבר אל כל עדת בני ישראל גו' קדושים תהיו12, והתקדשתם והייתם קדושים13. ונמצא, שיש ג' עטרות, ב' העטרות שבראשן של ישראל, שהם כמו ב' הכתרים שקשרו לישראל כנגד נעשה ונשמע, והעטרה שנתן בראשו, שזהו העטרה שעטרה כנס"י להקב"ה. ואף שבמד"ר הנ"ל נאמר שהעליונים מכתירים להקב"ה, שהם המלאכים שנמצאים למעלה, והם הנקראים בני המדינה [וכמובן גם ממאמר המדרש14 בנוגע למ"ת, משל למלך שגזר ואמר בני רומי לא ירדו וכו', ובמ"ת בטל גזירה ראשונה ואמר התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים, שמזה מובן, שבני המדינה של המלך הם העליונים], מ"מ נאמר בעטרה שעטרה לו אמו, שעטרה זו עטרה כנס"י להקב"ה, כי, גם מה שהעליונים שהם המלאכים מכתירים להקב"ה, הרי זה תלוי בישראל דוקא, שזהו שאמרו רז"ל15 אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה (שזהו מה שאומרים ג"פ קדוש, ג' קדושות) עד שיאמרו ישראל למטה, שנאמר16 ברן יחד כוכבי בקר והדר ויריעו כל בני אלקים, ואין זו רק קדימה בזמן, אלא גם קדימה במעלה, ויתירה מזה, שהקדימה במעלה היא הסיבה שממנה בא המסובב דקדימה בזמן, ונמצא, שענין ההכתרה נעשה ע"י ישראל, בעטרה שעטרה לו אמו, ומ"מ נקראת ההכתרה על שם המלאכים (העליונים מכתירים להקב"ה), כיון שהם הממוצעים כו'17 (שלכן גם המשכת הכתרים מהקב"ה לישראל היא ע"י מלאכי השרת).

ב) ולהבין

ענין הכתרים שנש"י מכתירים להקב"ה והקב"ה מכתיר ישראל, יש להקדים תחילה הביאור במ"ש בסוגיא דמ"ת18, בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבש"ע, מה לילוד אשה בינינו, אמר להן לקבל תורה בא, אמרו לפניו, חמודה גנוזה כו' תנה הודך על השמים19, אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה

13) שם כ, ז.

14) שמו"ר פי"ב, ג.

15) חולין צא, ב.

16) איוב לח, ז.

17) ראה בארוכה סה"מ תש"ח ע' 202.

18) שבת שם, ב ואילך.

19) תהלים ח, ב.