בס"ד. אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז1*

449

הפך

ים1 ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו, והפי' בזה הוא2, הפך ים ליבשה לשון עבר מדבר בקריעת ים סוף, בנהר יעברו ברגל לשון עתיד קאי על לעתיד לבוא, שאז יהי' והניף ידו3 על הנהר בעים רוחו, לאחרי אשר והחרים ה' את לשון ים מצרים, ושם נשמחה לע"ל בו, בו בעצמותו. ומזה שמקשר הפך ים ובנהר יעברו, אף שזמן רב ביותר ביניהם, מובן שהפך ים ליבשה הוא הנתינת כח שיהי' אח"כ בנהר יעברו ברגל, וכמ"ש כימי צאתך4 מארץ מצרים אראנו נפלאות, שאין זה דוגמא בעלמא אלא שתלוי זה בזה, שהיציאה ממצרים מביאה להגאולה העתידה, ולכן נלמדים כמה פרטים של גאולה העתידה מגאולת מצרים. והנה עוד פי' בזה5 אשר כל הכתוב מדבר בקרי"ס דכל ג' הענינים היו בקרי"ס. ועפ"ז מובן בפשיטות שישנם שייכות זל"ז, ומ"ש בנהר יעברו ברגל ושם נשמחה – לשון עתיד – מורה על התמידות6, דבכל עלי' לרגל הי' העברה בנהר, וגם כפשוטו הרי נהר הידוע וסתם נהר (בתנ"ך)7 הרי זה נהר פרת8, הנה הכח ע"ז וההתחלה הי' בקרי"ס. וכן שם נשמחה בו, דזהו מה שבקרי"ס הייתה שירת הים וכאו"א מראה באצבעו ואומר זה א-לי ואנוהו, נשמחה ובו בעצמותו, הנה כמו"כ הוא

450

בכל שמחה של מצוה ושמחת רגלים ועלי' לרגל דאז יראה כל כו' שבא לראות את פני ה' בפרט9.

והנה

בקרי"ס כתיב10 לגוזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו והעביר ישראל בתוכו כל"ח, דמאמרו ב' פעמים כל"ח מוכח שכל ענין משני אלה הוא חסד בפ"ע. וכמ"ש בהגדה כמה מעלות טובות למקום עלינו כו' קרע לנו את הים (ועוד מעלה) והעבירנו בתוכו בחרבה, ולכאורה אינו מובן דהלא כל ענין קרי"ס הוא בשביל שיהי' והעביר ישראל בתוכו.

ויובן

זה בהקדם מאמר הידוע: בוקע כו' להבין ענין קרי"ס .. (כנ"ל בפנים הקונטרס11* ע' ג' – עד גמירא).

והנה

כמו וע"י שהי' כ"ז בקרי"ס (וכפי' הב') הנה כימי צאתך מארמ"צ אראנו נפלאות בגאולה דלעתיד לבוא12 שיהי' (כהפטורת היום) והחרים13 ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר גו' והדריך בנעלים14 והייתה מסלה גו' כאשר הייתה לישראל ביום עלותו מארמ"צ, ושם נשמחה בו במהותו ועצמותו ממש, בביאת משיח צדקנו בב"א.

______  ______

1) *) הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א ונדפס בהוספה למאמר ד"ה בוקע ים לפני משה לאדמו"ר האמצעי (י"ל בקונטרס בפ"ע – ט' אייר, ה'תשכ"ז). ואח"כ במאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' תמא ואילך).

1) תהלים סו, ו [הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן השתא (ראה סה"מ י"א ניסן ח"א ע' 1 ואילך)].

2) תו"א [בשלח] סד"ה וירא ישראל [סב, א-ב]. ובכ"מ.

3) ישעי' יא, טו. ובשניהם (בנהר בפת"ח, הנהר) נהר הידוע.

4) מיכה ז, טו.

5) תו"א [בשלח] סד"ה אז ישיר [סב, ד]. ד"ה לסוסתי ס"ו [סד, סע"ב]. ובכ"מ. ובסד"ה ואתה הרם להצ"צ – אוה"ת [בשלח] ע' תיח: בנהר יעברו שעלי' זו דקריעת ים סוף הוא למעלה מבחי' נהר.

6) עיין תו"ח [בשלח] ד"ה ואתה הרם [קלט, א ואילך]. וראה ג"כ ד"ה דבר גו' וישובו - להצ"צ - פ"ה (אוה"ת [בשלח] ע' שצט).

7) להעיר מבכורות נה, א.

8) ראה תענית פ"א מ"ג.

9) בתרגום (תהלים שם) ובכמה ממפרשי התנ"ך – עוד פי' דבנהר יעברו היינו בירדן בביאתם לארץ. ולהעיר אשר לולא שגרם החטא הייתה ביאה זו לעולם. וא"כ פי' זה נכלל בפי' הא'.

10) תהלים קלו, יג-יד. וראה ג"כ שער האמונה [לאדמו"ר האמצעי] פמ"ג [עב, א] ואילך ואילך.

11) *) מאמר בוקע ים לפני משה הנ"ל ע' רז ואילך (המו"ל).

12) ולהעיר ממרז"ל כגואל ראשון כך גואל אחרון (שהש"ר ב, ט).

13) ישעי' יא, טו-טז.

14) ראה המשך והחרים תרל"א בסופו [סה"מ תרל"א ח"א ע' שסג ואילך].