71

רני

ושמחי בת ציון גו'1, ומדייק אדמו"ר הזקן בתו"א (דרושי חנוכה) ד"ה זה2, דלכאורה הי' צריך להתחיל ההפטורה דשבת חנוכה בפסוק3 ויאמר אלי גו' ראיתי והנה מנורת זהב גו', ולמה מתחילין ברני ושמחי בת ציון. ומבאר שם4, שהשייכות דרני ושמחי בת ציון לחנוכה היא, כי בת ציון קאי על כנסת ישראל בזמן הגלות, דבזמן הבית נקראת כנסת ישראל בשם ציון ובזמן הגלות נקראת בת ציון, כמבואר שם בארוכה.

וצריך

להבין, דדיוק הנ"ל [שהתחלת ההפטורה היא רני ושמחי בת ציון ולא ראיתי והנה מנורת זהב] הוא גם בההפטורה דשבת פרשת בהעלותך, שבסמיכות לזמן מתן תורתינו, דמתן תורה הו"ע חירות5, ואעפ"כ גם התחלת ההפטורה דש"פ בהעלותך היא רני ושמחי בת ציון.

ב) והנה

בתו"א שם בד"ה רני ושמחי הראשון6 מקשר הפסוק רני ושמחי בת ציון עם מאמר המדרש7 (עה"פ8 צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו), משל למלך כו' לא זז

1) זכרי' ב, יד. – התחלת וראש ההפטורה דש"פ בהעלותך.

2) השני – לו, סע"ד ואילך.

3) זכרי' ד, ב.

4) לז, סע"ב ואילך.

5) כמארז"ל (עירובין נד, א. שמו"ר פמ"א, ז (בתחלתו). ויק"ר פי"ח, ג (בסופו). ועוד) עה"פ (תשא לב, טז) "חרות על הלוחות" – א"ת חרות אלא חירות, חירות מן גליות (שמו"ר שם), חירות מן המלכיות (ויק"ר שם. וראה גם זח"ב קיג, סע"ב), אין כל אומה ולשון שולטת בהן (עירובין שם. וראה גם שמו"ר שם).

6) לו, א ואילך. וכ"ה ברד"ה זה דפ' בהעלותך תרכ"ז** (סה"מ תרכ"ז ע' רצז).

*
*) כמובן מזה שנרשם בין המאמר דפ' נשא להמאמר דפ' שלח.

בכת"י א' (הובא ברשימת מאמרי דא"ח דאדמו"ר מהר"ש ע' 3 בשוה"ג) רשום על ד"ה זה "שבת חנוכה תרכ"ז". ולכאורה הכוונה שנאמר בשבת חנוכה, שהרי נסדר בפ' בהעלותך.

7) שמו"ר ס"פ פקודי. שהש"ר ספ"ג.

8) שה"ש ג, יא.