97

– לתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולמדריכות דמחנה "אמונה" תחיינה –

א. דובר כבר כמ"פ שאפילו הענינים שחוזרים ונשנים משנה לשנה, הנה להיותם קשורים עם תורה, שהיא "תורת חיים", יש בהם שינויים וענינים חדשים שנוספים משנה לשנה, והיינו, שבכל יום טוב יש עבודה מיוחדת בחיים התורניים של יהודי, ובזה גופא יש ענין ולימוד חדש שניתוסף בשנה זו לגבי השנים שלפנ"ז.

וע"פ תורת והוראת רבינו הזקן הידועה (שנתפרסמה ע"י רבינו נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר1) שגם בנוגע למאורעות היום-יומיים יש ללמוד מפרשת השבוע – הנה כשמעיינים בפרשה, מוצאים לעתים קרובות בפרשת השבוע, ולפעמים גם בחלק הפרשה השייך ליום זה, את השייכות למאורע שבגללו נפגשים ומתדברים כו'.

ב. בפרשה שקורין בשבוע זה – פרשת קרח – מסופר שקרח ניהל מחלוקת ושאל קושיא על משה רבינו. וכיון ש"קרח פיקח הי'" (כפי שמביא רש"י2), הרי מובן, שהקשה קושיא שיש לה מקום בשכל האדם, ולכן הי' סבור שקושייתו תתקבל.

קושיית קרח נתפרשה בכתוב3: "מדוע תתנשאו על קהל ה'", כיצד יכולים משה ואהרן להחזיק את עצמם למעלה משאר בנ"י, בה בשעה ש"כל העדה כולם קדושים"!

ובהשקפה ראשונה – אינו מובן:

היתכן ששאלה כזו שואל קרח – הרי הוא בעצמו משבט לוי (כפי שהשיב לו משה: "רב לכם בני לוי"2), שהובדל מכל שאר השבטים בכך שיש לו תפקיד מיוחד שהוא נעלה וקדוש יותר מהתפקיד של שאר בנ"י, כך, שגם אצל קרח עצמו הי' ענין של מנהיגות בתור לוי (יחד עם שאר הלוים), ובמילא אינו יכול לטעון "מדוע תתנשאו" כלפי משה ואהרן, בה בשעה שהוא בעצמו מתנהג באופן של הבדלה משאר בנ"י. וא"כ, היתכן

1) סה"ש תש"ב ע' 29 ואילך (נעתק ב"היום יום" ב חשון).

2) טז, ז.

3) שם, ג.