100

זוהי הדרך המובילה לחיים וטוב; שהתלמידים יהיו כמו "שלטים" המורים את הדרך, ו"שלטים חיים", היינו, לא "שלטי-אבן" שאינם זזים ממקומם, אלא "שלטים חיים", שהולכים מתוך חיות ומראים לכאו"א את הדרך ל"מקלט".

ט. איתא בגמרא35 – והובא להלכה ברמב"ם36 – שלעולם יראה אדם עצמו שקול והעולם שקול. צריכים להסתכל תמיד על כל אדם שהוא במצב שקול, ובמילא, הפעולה שעומד לעשות עתה, תכריע אותו לזכות או להפכה. ויתירה מזה: צריכים לחשוב גם שהעולם שקול, היינו, שהוא, וכל הדורות שעתידים להיות אחריו, וכל הדורות שהיו לפניו – כולם שקולים, ובפעולה זו שעומד לעשות עתה תלוי כל העולם.

ומזה מובן גם בנוגע לעניננו:

בשעה שהבחור הנוסע ל"פרשת דרכים", כדי להראות את הדרך לקרב את לבם של ישראל לאביהם שבשמים, יתבונן בכך שכל העולם כולו, כל הדורות שכבר עברו וכל הדורות שיהיו בעתיד, שקולים הם, ובכל פעולה שהוא פועל אצל יהודי, ה"ה מכריע את כל העולם כולו – אזי לא יהי' כמו "שלט-דומם" שאינו זז ממקומו, אלא יהי' "שלט-חי"; הוא ילך וירוץ מתוך חיות, שמא יצליח לפעול משהו על יהודי, שעי"ז יכריע את כל העולם כולו!

הוא ירוץ לכל מקום, ובפגשו יהודי, יסביר לו, שעליו לדעת שהוא שקול. באיזה מצב שבו נמצא – שקול הוא. אפילו אם הוא בעל-עבירה גדול, ביכלתו לעשות תשובה37, ולהיותו שקול, הרי ע"י פעולה אחת, "בשעתא חדא וברגעא חדא"38, בכחו להכריע את כל מצבו לטוב, כיון שהוא שקול. ולאידך גיסא – יסביר לו – עליו לדעת שבפעולה אחת יכול להכריע את כל מצבו לצד הלעומת-זה ח"ו; מצד בחירה החפשית שניתנה לו, יכול לבחור ח"ו ברע, ובמילא צריך להזהר לעשות את

35) קידושין מ, רע"ב (בשינוי לשון).

36) הל' תשובה פ"ג ה"ד.

37) וכפתגם הידוע ("היום יום" יד אייר) "עס איז ניטאָ קיין פאַרפאַלן" (מרשימה בלתי מוגה).

38) זח"א קכט, סע"א.

אודות העבודה הנדרשת מהם (וראה גם לעיל ע' 79 ואילך).