134

(הנחה בלתי מוגה)

אני1 לדודי ודודי לי הרועה בשושנים2, וידוע דאני לדודי ודודי לי ר"ת אלול3, וכן סופי תיבות ד' יודי"ן כנגד המ' יום שמר"ח אלול עד יום הכיפורים4, דביום הכיפורים הוא גמר הסליחה ומחילה וכפרה שע"י עבודת התשובה דחודש אלול, ונמצא דהן הר"ת והן הס"ת דאני לדודי ודודי לי רומזים על חודש אלול. והנה העבודה דחודש אלול שהיא עבודת התשובה היא בדרך העלאה מלמטה למעלה5, שלכן כתיב תחילה אני לדודי ואח"כ ודודי לי. דלעיל מיני' כתיב6 דודי לי ואני לו, שהוא מלמעלה למטה7, דודי לי ואח"כ ואני לו, והוא מה שע"י אתערותא דלעילא באה אתערותא דלתתא, אך בפסוק זה שבו מדבר אודות עבודת חודש אלול כתיב בי' אני לדודי ודודי לי, דהיינו מלמטה למעלה, באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא.

והנה בסיום הפסוק כתיב הרועה בשושנים, דהפירוש הפשוט בזה הוא דקאי על בחי' ודודי לי, וכוונת הכתוב, דמלבד ענין אני לדודי ודודי לי ישנו ענין נוסף דהרועה בשושנים. וצריך להבין הענין בזה. עוד צריך להבין, דהנה פירוש רועה בשושנים הוא, שיש נתינת כח מלמעלה על העבודה8, דכשם שבפשטות ענין הרועה בשושנים הוא שרועה את צאנו במרעה טוב, כך גם ברוחניות הפירוש הוא שיש נתינת כח על העבודה. וצריך להבין, דמכיון דקאי כאן בעבודת התשובה דחודש אלול שהיא מלמטה למעלה, דבכלל עבודת התשובה היא מלמטה למעלה,

1) לכללות המאמר ראה ד"ה אני לדודי תרד"ע (המשך תער"ב ח"א ע' תריז ואילך). וראה גם ד"ה הנ"ל דש"פ ראה תשט"ו (סה"מ תשט"ו ע' 336 ואילך). וראה לקמן הערה 59; 63.

2) שה"ש ו, ג.

3) פרי עץ חיים שער ר"ה פ"א. שער הפסוקים שה"ש עה"פ. ראשית חכמה שער התשובה פ"ד (ד"ה עוד יש (קטו, א)). ב"ח לטור או"ח סתקפ"א. ועוד.

4) ראשית חכמה וב"ח שם. וראה אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תקמו.

5) ד"ה אני לדודי (הא') בלקו"ת פרשתנו (ראה) לב, א ואילך.

6) שה"ש ב, טז.

7) ראה אוה"ת שה"ש שם ע' תקמג. סה"מ תרכ"ז ע' קצו. וראה לקו"ש חכ"ט ע' 163. וש"נ.

8) ראה ד"ה אני לדודי (הב') בלקו"ת פרשתנו (ראה) לג, סע"ג ואילך.