144

בלתי מוגה

א. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה אני לדודי ודודי לי.

***

ב. האמור לעיל (בהמאמר) אודות כללות העבודה באופן של חיבור הנשמה והגוף דוקא, הוא גם ענין של נחמה – כלשון רבינו הזקן בתניא1: "ותהי זאת נחמתם לנחמם בכפליים לתושי'" – בנוגע לכללות ירידת הנשמה בגוף.

דהנה, קודם ירידתה למטה והתלבשותה בגוף, היתה הנשמה בדרגא נעלית ביותר – "חצובה מתחת כסא הכבוד" (כלשון חז"ל2).

ויתירה מזה – כפי שיודעים אלה שלמדו ספרי מוסר ובפרט ספרי חסידות שהנשמה היא למעלה מהדרגא ד"חצובה מתחת כסא הכבוד" שנתפרשה בנגלה דתורה, שכן, דרגא זו היא אינה אלא לאחרי שהנשמה נעשית כבר בבחינת "נברא", שעז"נ3 "אתה בראתה"4, ואילו בשרשה, הרי היא בבחינת "טהורה היא", דקאי על דרגת הנשמה כפי שהיא בעולם האצילות5,

ולמעלה מזה – "נשמה שנתת בי", דקאי על דרגת הנשמה שלמעלה גם מבחינת "טהורה היא",

ולמעלה מזה6 – דרגת הנשמה שעלי' נאמר7 "ישראל עלו במחשבה", ובמחשבה גופא – "עלו במחשבה", במדריגה הכי נעלית שבמחשבה (כפי שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר גם במאמרי חג הפסח8 פרטי המדריגות במחשבה),

1) פל"ה (מד, א).

2) ראה זח"ג כט, רע"ב, ובהנסמן בנצו"ז לזח"א קיג, א.

3) נוסח ברכת אלקי נשמה כו' (מברכות ס, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז ה"ג. ועוד).

4) כ"ה בזכרון אחדים (המו"ל).

5) לקו"ת פ' ראה כח, סע"ג. המשך תרס"ו ע' תעב. תפה ואילך. ובכ"מ.

6) בזכרון אחדים: "שזוהי" (במקום "ולמעלה מזה") – המו"ל.

7) ב"ר פ"א, ד.

8) כנראה הכוונה לד"ה מה רב טובך וד"ה וירא ישראל תרצ"ב שי"ל בקונטרס ב ניסן וחג הפסח שנה זו – פ"ה ואילך; פט"ו (סה"מ קונטרסים ח"ג ע' לט ואילך; ע' סא ואילך). וראה גם סה"מ תרפ"א ע' קפד. ה'ש"ת ע' 17. תש"ח ע' 111 (המו"ל).