186

א. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר מאמר ד"ה אתם נצבים גו'.

***

ב. בפרשת השבוע1 נאמר: "לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלקיכם גו'".

ומצינו בגמרא2 שתי דיעות בענין זה: דיעה אחת – שספר התורה הי' מונח בתוך הארון ביחד עם הלוחות, ודיעה שני' – שספר התורה הי' מונח בצד הארון. אבל לפי שתי הדיעות, ספר התורה הי' מונח בקדשי קדשים.

ונמצא, שבקדשי קדשים היו מונחים הן הלוחות – אותיות החקיקה, והן ספר התורה – אותיות הכתיבה.

וצריך להבין מהי השייכות בין ס"ת – אותיות הכתיבה – לקדשי קדשים?

שייכותם של הלוחות – אותיות החקיקה – לקדשי קדשים, מובנת, שהרי "מקום ארון – שבקדשי קדשים – אינו מן המדה"3, היינו, שעם היותו מקום מוגבל, כמ"ש4 "אמתים וחצי ארכו וגו'", מ"מ, המקום עצמו הי' למעלה מן המקום,

– וכיון שזמן ומקום קשורים זב"ז5, הרי, גם הזמן שבקדשי קדשים הי' למעלה מהזמן –

וזהו גם ענינם של אותיות החקיקה, שעם היותן מציאות של אותיות, שיש להם שיעור ומדה, מ"מ, לא הוסיפו במציאותם של הלוחות – שזהו החילוק בין אותיות הכתיבה לאותיות החקיקה, שאותיות הכתיבה הן דבר נוסף – דיו – על הקלף, ואילו אותיות החקיקה הן מיני' ובי', ובפרט אותיות מ"ם וסמ"ך שבלוחות ש"בנס היו עומדין"6.

1) וילך לא, כו.

2) ב"ב יד, א. הובא בפרש"י עה"פ.

3) יומא כא, סע"א. וש"נ.

4) תרומה כה, יו"ד.

) ראה לקו"ש חי"א ע' 319 ואילך. חכ"ו ע' 253. וש"נ.

5) ראה תניא שעהיוה"א פ"ז. לקו"ת ברכה צח, א.

) ראה לקו"ת ר"פ בחוקותי ור"פ חוקת. ובכ"מ.

6) שבת קד, רע"א. וש"נ.