12

בלתי מוגה

א. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה כי תבואו אל ארץ מושבותיכם גו'.

***

ב. בהמשך להמבואר לעיל (בהמאמר) ע"ד ענין הנסכים בעבודת האדם שזהו"ע ההמשכה למטה – יש להוסיף:

בלקו"ת פרשתנו1 איתא ש"צריך האדם להשפיל עצמו ולומר די לעבד להיות כרבו ולעשות מכון לשבתו להיות לו דירה בתחתונים".

כלומר: אל יאמר האדם שאין רצונו לירד ממדריגתו כדי לעסוק בענינים גשמיים וחומריים, שכן, "דיו לעבד להיות כרבו"2, וכשם שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים3, כך צריך להיות מתאים לו ("עס זאָל אים אָנשטיין") לירד ולעסוק בענינים גשמיים וחומריים לעשותם דירה לו ית'.

וכיון שצדיקים דומין לבוראן4, הרי, גם ביחס אליהם צריך לומר "דיו לעבד להיות כרבו", ובנדו"ד, שיש ללמוד מהנהגתו של הרבי, כ"ק מו"ח אדמו"ר, כדלקמן.

ג. ובהקדמה – שיום הש"ק זה הוא שבת מברכים חודש תמוז, אשר, בו ישנו היום המיוחד די"ב תמוז, יום ההולדת ויום הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר. ולכן, ה"ז הזמן המתאים להתבונן בהנהגתו של הרבי בעת המאסר והגאולה:

גם במשך הזמן שבין היציאה מבית האסורים להגאולה בי"ב תמוז – בהיותו בעיר מקלטו (קאַסטראַמאַ), פנה נדחת – המשיך הרבי לעסוק בהרבצת התורה והפצת היהדות, כמו יסוד חדר, מקוה, וכיו"ב5.

ביום הש"ק האריך הרבי בתפלתו בבית-הכנסת – דבר שעורר

1) מ, ד.

2) ברכות נח, ב. ועוד.

3) ראה תנחומא נשא טז. בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא רפל"ו. ובכ"מ.

4) ב"ר פס"ז, ח. רות רבה פ"ד, ג. ועוד.

5) ראה סה"ש תש"א ע' 139. לקו"ש ח"ד ע' 1063.