37

בלתי מוגה

א. כ"ק אדמו"ר שליט"א קידש על היין, והורה לכל המסובים לומר לחיים, ואח"כ צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה מי מנה עפר יעקב.

***

ב. בנוגע לחג הפורים מצינו מעלה מיוחדת לגבי שאר ימים-טובים (אע"פ שאינו אלא מדרבנן) – ששמחת פורים היא בלי הגבלות, כמאמר חז"ל1 "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע כו'" (משא"כ בשאר הימים טובים2).

ומעלה נוספת בפורים לגבי שאר הימים טובים – ש"כל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלין לעולם"3.

וטעם הדבר4 – לפי שחג הפורים נתחדש בזמן הגלות, זמן של חושך והעלם, ובא ע"י מסירת-נפשם של בנ"י, ומצד מס"נ אין הגבלות.

ומזה מובן גם בנוגע לעניננו – חג הגאולה י"ב תמוז – שלהיותו יו"ט שנתחדש בזמן הגלות, זמן של חושך כפול ומכופל, ובא ע"י מסירת-נפש, צריכה להיות השמחה ללא הגבלות.

ויש להוסיף, שמצד ההתקשרות של הרבי (בעל הגאולה) עם חסידים, שהיא למעלה מההתקשרות דאב ובן, רב ותלמיד, מאור ואור5 – נחשבת הגאולה די"ב תמוז לגאולה של כאו"א מאתנו6, וכיון שכן, הרי בודאי שהשמחה צריכה להיות בלי הגבלות.

– אין צריכים לחשוב "וואָס וועט זאָגן די בעל-הבית'טע"... או שההנהגה באופן זה אינה מתאימה בפני פלוני ופלוני ("עס איז ניט שיין פאַר דעם און פאַר יענעם")... או שאין זה מתאים מצד נפשו הבהמית ("עס פּאַסט ניט פאַר דעם אייגענעם נה"ב")... כיון שהשמחה של י"ב תמוז צריכה להיות ללא הגבלות!

1) מגילה ז, ב.

2) ראה רמב"ם הל' יו"ט פ"ו ה"כ-כא. טושו"ע ואדה"ז או"ח סו"ס תקכט.

3) יל"ש משלי רמז תתקמד. מדרש משלי פ"ט. וראה גם רמב"ם הל' מגילה ספ"ב.

4) ראה תו"א מג"א צט, ג ואילך. ובכ"מ.

5) ראה לקו"ד ח"א נ, א.

6) ראה גם שיחת י"ב תמוז ה'שי"ת בתחלתה (תורת מנחם – התוועדויות ח"א ע' 127 ואילך. לקו"ש ח"ד ע' 1321 ואילך).