בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ג.

71

ומזה רואים גודל העילוי שבליל הפסח, אשר, מבלי הבט על המעמד ומצב בענין הנ"ל – שכן, גם מי שהוא נקי מח"נ החמורים6, אלא שלא קידש עצמו בשעת תשמיש כו', הרי ע"פ מ"ש בכתבי-יד של ספר התניא7 נכלל גם ענין זה בחטא הנ"ל, וכל-שכן מי שאינו נקי כו', ש"חמור . . וגדול עוונו בבחי' הגדלות ורבוי הטומאה והקליפות . . שכחותי' וחילותי' מלבישים כו'"8, שלכן, במשך כל השנה כולה קשה לתקן ענין הנ"ל – הרי מצד גודל העילוי דליל הפסח9, הנה ע"י אמירת "הא לחמא עניא", יכול יהודי לתקן לא רק את הענינים שעשה וגרם הוא בעצמו, אלא גם את הענינים שנעשו ונגרמו מצד אמירתו של יוסף "הא לכם זרע".

ג. וזהו הטעם לאמירת "הא לחמא עניא" בליל הפסח בתחילת הסדר:

ענינו של חג הפסח הו"ע הגאולה. ועל זה אמרו רז"ל10 "בכל דור ודור (ובכל יום ויום11) חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום11) ממצרים", היינו, שאצל כל אדם ישנו ענין של "מצרים" שצריך לצאת ממנו, שזהו"ע הגאולה הפרטית ע"י משיח הפרטי (כמבואר באגה"ק12), אשר על ידה באים להגאולה הכללית.

ולכן, בליל הפסח, בתחילת עריכת הסדר, עוד לפני אמירת סדר הגדה ממשנה וגמרא – מקדימים לומר "הא לחמא עניא", כדי לתקן חטא הנ"ל שהוא סיבת אריכות הגלות (כנ"ל ס"ב), ובמילא, ע"י תיקונו באה הגאולה.

וזהו שמסיימים בפיסקא זו "השתא הכא כו' בני חורין" – שעם היות ש"השתא הכא", שיודעים המעמד ומצב כו', ובמילא יודעים ש"השתא עבדין", מ"מ, ע"י אמירת "הא לחמא עניא" פועלים שנהי' "לשנה הבאה בני חורין" – כפירוש כ"ק מו"ח אדמו"ר13 שאין צורך להמתין עד לשנה הבאה, אלא שנעשים בני חורין תיכף ומיד, ובמילא נהי' "לשנה הבאה בני חורין".

*


6) לשון אדמו"ר הזקן בתניא פכ"ט (לו, ב).

7) ראה "לוח התיקון" לתניא פ"ז, ובטעמי המצוות להרח"ו ס"פ בראשית.

8) תניא שם.

9) חסר כמה תיבות (המו"ל).

10) נוסח הגדה של פסח, מפסחים קטז, ב (במשנה).

11) הוספת אדה"ז בתניא רפמ"ז.

12) סימן ד.

13) שיחת ליל א' דחה"פ תש"ה בתחלתה (סה"ש תש"ה ריש ע' 83).