בס"ד. אחרון של פסח, ה'תשי"ג

85

(הנחה בלתי מוגה)

והחרים1 הוי' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר גו' והכהו לשבעה נחלים גו'2. הנה כתוב זה קאי על הגאולה העתידה להיות במהרה בימינו ע"י משיח צדקנו, כמ"ש בתחילת הענין3 ויצא חוטר מגזע ישי וגו'. ותוכן הענין הוא, דכשם שכללות הגאולה דלעתיד תהי' כמו הגאולה דיציאת מצרים, כמ"ש4 כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כמו כן גם הפרטים שהיו ביציאת מצרים יהיו ג"כ בהגאולה דלעתיד, וזהו"ע הבקיעה דלעתיד שהוא כמו קריעת ים סוף ביציאת מצרים, וכמו שמסיים בכתוב5 כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים. וצריך להבין, דמאחר שהבקיעה שתהי' בהגאולה דלעתיד היא דוגמת קריעת ים סוף שהיתה ביציאת מצרים, מהו טעם השינויים שביניהם, החל משינוי הא', שביציאת מצרים היתה הבקיעה רק בים, ולעתיד תהי' הבקיעה בים (והחרים הוי' את לשון ים מצרים) וגם בנהר (והניף ידו על הנהר). והנה, בפשטות אפ"ל הטעם, שביציאת מצרים עברו רק דרך ים סוף, ולכן הוצרכה להיות הבקיעה רק בים סוף, ולעתיד שיצאו מאשור וממצרים ומפתרוס גו' ומאיי הים6, יצטרכו לעבור גם דרך הנהר, ולכן תצטרך להיות הבקיעה בים ובנהר7. אמנם, לבד זאת שטעם זה אינו ביאור על שינוי הלשון בכתוב והחרים גו' והניף גו', שבים נאמר הלשון והחרים, שיש בזה ב' פירושים8, פירוש הא', והחרים מלשון יובש9, ופירוש הב', והחרים מלשון חרם10 גו' להוי'11, ובנהר נאמר הלשון והניף, הנה עוד זאת, הרי ידוע שקריעת ים סוף לא היתה בשביל הצלת


1) על העתק ההנחה שבספריית אגודת חסידי חב"ד – ציין כ"ק אדמו"ר שליט"א בכתי"ק: "תרלא" (המשך והחרים תרל"א).

2) ישעי' יא, טו.

3) שם, א.

4) מיכה ז, טו.

5) ישעי' שם, טז.

6) שם, יא.

7) ראה גם פרש"י שם, טו: "והחרים – ליבשו כדי שיעברו בו גליות ישראל ממצרים, על הנהר – נהר פרת לעבור בו גליות אשור".

8) אוה"ת נ"ך עה"פ (ח"א ע' קצא). המשך והחרים ע' א.

9) תרגום יונתן ופרש"י עה"פ. וראה גם לקו"ת צו יח, ב.

10) בהר כז, כח.

11) מכלול ערך חרם. הובא באוה"ת והמשך הנ"ל שם.