בס"ד. שיחת* יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר** ה'תשי"ג.

148

לכינוס התלמידים הצעירים של ישיבת תומכי-תמימים דניו-יארק

ותלמידי אחי-תמימים, ליובאוויטש, מערי השדה

[כ"ק אדמו"ר שליט"א יצא למרפסת שבהחצר (ששם נערך ה"פּאַראַד"), וצוה לנגן "אני מאמין"].

א. עומדים אנו כעת בימי הספירה, ויום זה – ל"ג בעומר – מבדיל ומחלק הימים לשני סוגים: הימים שלפני ל"ג בעומר והימים שמל"ג בעומר ואילך. יום ל"ג בעומר עצמו הוא יומא דפגרא ושמחה1.

ימי הספירה בכלל, ול"ג בעומר בפרט, קשורים הם ברבי עקיבא ותלמידיו, ומהם הוראה לכל אחד ואחד מאתנו ובפרט לתלמידי הישיבות וחדרי תורה.

***

ב. מהי הנקודה העיקרית שחוללה שינוי בחיי רבי עקיבא, שינוי מן הקצה אל הקצה?

מספרים לנו רז"ל2, אשר כשנתן רבי עקיבא דעתו ללמוד תורה, לא ידע אז אם יצליח או לא. ומלבד זה היו לו קשיים רבים, כי עני גדול הי' וחסר-כל. אף על פי כן, ראה מעשה ובא לידי החלטה להקדיש ימיו לתורה. והמעשה שראה הוא, אשר טפין טפין של מים נופלות על אבן וחוקקין אותה.

אמר רבי עקיבא: האבן היא מוצקה וקשה, והמים הם רכים, והטפות קטנות, אף על פי כן, כשיתמידו המים ליפול על האבן טפה


*) הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, גם בלה"ק*, ונדפסה בבטאון חב"ד חוברת יא ע' ה-ו (השיחה באידית נדפסה בהוספות ללקו"ש ח"ב ע' 553 ואילך).

**) צ"ע מה שבכמה מקומות – וגם בדא"ח – מובא ל"ג בעומר, אף שהנוסח של רבינו הזקן בסידורו – וכן מנהגנו – לומר לעומר. וכן הוא בסידור שהתפלל בו הבעש"ט (והוא ע"פ האריז"ל. וכן הוא בר"ן סוף פסחים. שו"ת הרשב"א סקכ"ו. תניא ס"נ. כל בו סנ"ה. של"ה. שע"ת. חק יעקב ועוד).

1) ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ג ס"ה.

2) ראה אדר"נ פרק ו.

*) ראה אגרות-קודש ח"ז ס"ע שה ואילך: "השיחה דל"ג בעומר . . נשלח העתקה ממנה בלשון הקודש". וראה גם שם ריש ע' רנה. ס"ע עדר. ע' רפא. חכ"א ריש ע' ריז.