בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג.

167

בלתי מוגה

א. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה כי תבואו גו' ושבתה.

***

ב. כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר1 אודות אדמו"ר הזקן שהיו זמנים – בשנים תקס"ו תקס"ז – שהי' בתנועה של הבדלה ורוממות ("אָפּגעטראָגן"), וכאשר חסידים היו באים אליו ל"יחידות" (הנקרא "פּראַווען זיך"), הי' שולח אותם אל בנו אדמו"ר האמצעי. – בכלל הי' הסדר שאדמו"ר האמצעי הי' שואל אצל אביו אדמו"ר הזקן, ואז הי' עונה. ולפעמים אירע שכאשר היו באים לאדמו"ר האמצעי (ע"פ ציווי אדמו"ר הזקן), הי' אומר: "דעם צו וועמען דו ביסט געקומען איז איצטער ניטאָ" (זה שאליו באת, אינו נמצא עכשיו).

ופירוש הדברים:

בכלל כאשר באים לפגוש אדם – הרי המכוון הוא לא לאבריו הגשמיים, אלא לפנימיותו של האדם. ואם הדברים אמורים בכל אדם, עאכו"כ כאשר חסידים של אדמו"ר הזקן באו אל אדמו"ר האמצעי ע"פ הציווי של אדמו"ר הזקן – בודאי חיפשו בו מה שצריכים לחפש...

וכשמדובר אודות הפנימיות של האדם – הרי זה ענין שיש בו שינויים (כדלקמן), וזהו שלפעמים הי' אדמו"ר האמצעי אומר להחסידים שבאו אליו: זה שאליו באת (היינו, מעמד ומצב מיוחד אצלו) אינו נמצא עכשיו – אף שבחיצוניות הי' נמצא.

– ענין זה אינו שייך לגדולות ונפלאות ביותר, אלא זהו ענין הנרגש אצל כל אדם, שכן, ע"פ חכמת החקירה, אין לך שני רגעים שוים שבהם יהי' האדם באותו מצב והרגש כו'.

וטעם הדבר – כמבואר באגה"ק2 שבכל יום נמשכים מוחין עליונים יותר כו', וכיון שנעשה שינוי בעולם, בהכרח שיהי' גם שינוי


1) ראה "רשימות" חוברת ח ע' 7.

2) סי"ד.