בס"ד. ר"ד יום א' דחג השבועות, ה'תשי"ג.

193

– בעת סעודת יום-טוב, בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע –

בלתי מוגה

א. אודות הענין דספירת העומר (החל מהפעם הראשונה, ועד"ז בכל שנה ושנה) ישנם חילוקי דעות:

לדעת הזהר נמצא שהענין דספה"ע שייך ליציאת מצרים, שהו"ע היציאה והבריחה מן הרע1, כמובן ממאמר הזהר2 (שאומרים ב"תיקון ליל שבועות") שהענין דספה"ע הוא ע"ד מ"ש3 "וספרה לה גו'", ספירה לצורך ענין הטהרה כו'.

ולדעת המדרש4 נמצא שהענין דספה"ע שייך למתן תורה, הכנה והתקרבות למ"ת – שמצד גודל התשוקה למ"ת ספרו את הימים מתי יגיע כבר הזמן דמ"ת.

האמת היא, שב' הענינים שייכים זל"ז, דכיון שהתכלית דיציאת מצרים היא מ"ת, כמ"ש5 "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", נמצא, שביצי"מ מתחיל כבר גם הענין דמ"ת. אבל בפרטיות יש בזה ב' ענינים: בריחה מן הרע – יצי"מ, וגילוי הטוב האמיתי – מ"ת. ובזה חלוקים הדעות הנ"ל – לאיזה מהם שייך הענין דספה"ע.

ב. [אחד המסובים הזכיר מ"ש הרה"צ מאַפּטא6 בעהמ"ס "אוהב ישראל" בביאור טעם השינה דבנ"י בליל שבועות עד שהקב"ה הוצרך להקיצם משנתם7, שמצד גודל הרצוא לאלקות נתייראו בנ"י שמא תכלה נפשם, ולכן הלכו לישון כדי להשקיט את הרצוא. ושאל8, שעפ"ז אינו מובן הענין ד"תיקון ליל שבועות" שהוא כדי לתקן מה שהיו ישנים קודם


1) ראה גם תניא ספל"א.

2) ח"ג צז, סע"א ואילך.

3) מצורע טו, כח.

4) "הגדה" – הובא בר"ן סוף פסחים. ועוד. הנסמן בלקו"ש חכ"ב ע' 114.

5) שמות ג, יב.

6) ראה לקוטי מהרי"ח סדר מנהגי חג השבועות (ד"ה ועיין במג"א) "ושמעתי בשם הרה"ק מאַפּטא זצללה"ה כו'".

7) ראה שהש"ר פ"א, יב (ב). נתבאר בלקו"ש ח"ד ע' 1024 ואילך.

8) ברשימה אחרת: הא גופא קשיא (כלומר: איך היו יכולים לישון בשעה שהי' אצלם גודל הרצוא כו').