בס"ד. פורים (מאמר א), ה'תשי"ג

7

(הנחה בלתי מוגה)

ויהי אומן את הדסה היא אסתר1, ואיתא בגמרא2 קרי לה הדסה וקרי לה אסתר, וממשיך בגמרא, למה נקרא שמה הדסה על שם הצדיקים שנקראו הדסים, וכן הוא אומר3 והוא עומד בין ההדסים, ולמה נקראת שמה אסתר, על שם שהיתה מסתרת דברי', שנאמר4 אין אסתר מגדת. ועוד דעה בגמרא שם, למה נקראת אסתר שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר. וצריך להבין מהו ענין ב' השמות דהדסה ואסתר. וגם, מה נוגע איך היו אומות העולם קורין אותה. והענין בזה5, כידוע6 שאסתר היא ספירת המלכות, ויש בה ב' מדריגות, מדריגה עליונה שנקראת הדסה, ומדריגה תחתונה שנקראת אסתר, ועל זה הוא אומר הדסה היא אסתר, שגם המדריגה התחתונה שנקראת אסתר, היא הדסה7. וצריך להבין ביאור הענין, והפועל יוצא מזה בעבודה, כידוע מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר8 וחזר על זה כמ"פ דכל ענין ההשכלה הוא רק הקדמה לעבודה, וכל ענין שישנו בהשכלה, אפשר להביא (אַראָפּטראָגן) ממנו בכן בעבודה, ובמילא מוכרחים להביא ממנו בכן בעבודה.

ב) והענין הוא, דהנה איתא בגמרא9 אסתר מן התורה מנין דכתיב10 ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, והיינו שהפנים דלמעלה (פני) הם בבחינת הסתר. דהנה, אף שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף11, מ"מ הרי ידוע שיש למעלה בחינת פנים ימין שמאל ואחור. וזהו מ"ש אסתיר פני, היינו שבבחינת הפנים למעלה יש כמו שהוא בגילוי ויש כמו שהוא בהסתר. והענין בזה, דפנים הוא בחינת מלכות דאצילות (כדלקמן), ויש בה ב' מדריגות, כמו שהיא באצילות, שאז נקראת הדסה ע"ש


1) אסתר ב, ז.

2) מגילה יג, א.

3) זכרי' א, ח.

4) אסתר ב, כ.

5) בהבא לקמן – ראה ד"ה ויהי אומן עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' שח ואילך עם הערות מכ"ק אדמו"ר שליט"א). תשכ"ד.

6) עץ חיים שער מו (שער כסא הכבוד) פ"ו. ובכ"מ.

7) ראה אוה"ת מגילת אסתר (הוצאת תש"נ) ע' טז.

8) ראה סה"מ תרח"ץ ס"ע קסד ואילך. סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 44 ואילך. ובכ"מ.

9) חולין קלט, ב.

10) וילך לא, יח.

11) פיוט "יגדל".