בס"ד. שיחת יום ה' פ' שופטים, ב' אלול ה'תשי"ג.

150

– בעת "קבלת-פנים"* –

בלתי מוגה

א. ידוע שכל הענינים שבעולם – באים מבורא העולם, וכמודגש בענינים כלליים, כמו ענין הנישואין, היינו, שענין הנישואין באדם למטה – עליו נאמר1 "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" – נמשך מענין הנישואין כפי שהוא באדם העליון, שזהו"ע הנישואין דהקב"ה וכנסת ישראל, כידוע שהקב"ה נקרא חתן וכנס"י נקראת כלה2.

ב. ענין הקידושין דכנס"י להקב"ה הוא ע"י תורה ומצוות – כמ"ש בנוסח ברכת המצוות: "אשר קדשנו במצוותיו", ואיתא בראשונים3 (ומבואר בחסידות בארוכה4) ש"קדשנו" הוא מלשון קידושין, כאדם המקדש אשה. והיינו, שעי"ז שאיש ישראל מקיים את המצוות שצוה הקב"ה ונתן כח לקיימם, ה"ה נעשה מקודש להקב"ה.

וענין זה שייך לכאו"א מישראל בכל הזמנים ובכל המקומות, כמ"ש5 "כי המצוה הזאת גו' לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא וגו' כי קרוב אליך הדבר מאד גו'", וכפי שמדייק אדמו"ר הזקן בספר התניא6 מ"ש "קרוב גו' מאד", לא רק קרוב סתם, אלא "קרוב גו' מאד", ומוסיף ומדגיש ש"התורה היא נצחית" – שאצל כאו"א מישראל בכל הזמנים ובכל המקומות "קרוב מאד" קיום המצוות שעי"ז נעשה מקודש להקב"ה.

וממשיך בכתוב ומפרט (שקיום המצוות הוא קרוב מאד) "בפיך ובלבבך לעשותו": "בפיך" – הו"ע הדיבור, "בלבבך" – הו"ע המחשבה (כפי שמוכח מהדיבור עצמו, שהרי מחשבת האדם מתגלה וניכרת בדיבורו), ו"לעשותו" – הו"ע המעשה. והיינו, שבענין הנישואין


*) של החתן הת' מרדכי דובינסקי.

1) בראשית א, כו.

2) ראה גם לקו"ש חי"ט ע' 213. חל"ד ע' 143. ועוד.

3) ראה עקידה שער פח. הובא בערה"כ ערך קדושין.

4) תניא פמ"ו. שם אגה"ת פ"י. וראה לקו"ת במדבר טז, ג. דרושי שמע"צ צא, א. ובכ"מ.

5) נצבים ל, יא-יד.

6) רפי"ז.