מכתב כללי

190

ב"ה, ראשון דסליחות, ה'תשי"ג

ברוקלין, נ.י.

אל אחינו ואחיותינו, בני ובנות ישראל,

די בכל אתר ואתר,

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לכל אחינו ואחיותינו בני ובנות ישראל באשר הם שם, ברכת כתיבה וחתימה טובה.

ראש השנה, ראש ותחילת השנה החדשה – שנת ה' אלפים תשי"ד לבריאת העולם – הנה, כידוע, אין זמנו וקביעותו ביום ראשון למעשה בראשית, אלא ביום ברוא אלקים אדם על הארץ. והגם אשר כל חלקי הבריאה – דומם, צומח, חי – קדמו לאדם, כמסופר בתורה, בכל זאת עושים אנו זכרון לבריאה דוקא ביום בריאת האדם. ביום זה דוקא מתחילה תקופה חדשה לכל התבל כולו – חי, צומח ודומם בכלל, וביום זה אנו אומרים: "זה היום תחילת מעשיך"!

מכאן הוראה ומוסר השכל לכל אחד ואחת מאתנו, להתבונן ולהסתכל בו, ובפרט בימי חשבון הנפש אלו:

השמים והארץ וכל צבאם באים לתכליתם וצביונם רק – כשנברא האדם, תכלית הבריאה.

האדם הוא עולם קטן. כמו בכללות הבריאה, כן באדם עצמו ישנן כל המדריגות – דומם צומח, חי ומדבר. במשך ימי חייו עובר האדם


זה היום: ראה ר"ן לר"ה טז, א. חדא"ג מהרש"א שם כז, א. ד"ה זה היום ה'תש"ד (לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע).

עולם קטן: תנחומא פקודי ג. ת"ז סט (ק, ב). וראה אדר"נ פל"א. תורה אור (לרבנו הזקן) פ' בראשית ד"ה להבין הטעם שנשתנה.

נדפסה באגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ז אגרת ב'רלט. לקו"ש ח"ט ע' 412. מכתב דומה נכתב גם באידיש ונדפס באגרות-קודש שם אגרת ב'רלח. לקו"ש שם ע' 410.