55

איך להתנהג עד ביאת המשיח – הרי לא חסר שום דבר, שכן, כולם חזרו בזכות משה רבינו,

ו"אנא נפשי כתבית יהבית"89 – שהכניס את עצמותו בהמאמרים והשיחות והמכתבים, וצוה להדפיסם ולפרסמם בכל לשון שהוא ובכל אופן שהוא, כדי שה"מן" "ענני הכבוד" ו"בארה של מרים" יגיעו בכל קצוי תבל,

וזה יהי' "עמוד האש" ו"עמוד הענן"90 – שעל ידם נעשה "ויאר את הלילה"91 – להוליך את בנ"י בצאתם מהגלות, עדי קיום היעוד92 "לילה כיום יאיר", בביאת המשיח, במהרה בימינו אמן.

***

כג. ישנו מאמר ד"ה למען דעת גו'93, שבו מבואר החילוק שבין משה רבינו למשיח:

התחלת המאמר היא ג"כ בהקושיא מהו אומרו "למען דעת כל עמי הארץ", הרי הידיעה וההשגה ש"הוי' הוא האלקים" צריכה להיות אצל בנ"י, ומה שייכותה ל"עמי הארץ". ובסיום המאמר מבאר ג"כ ש"דעת" הוא לשון שבירה, כמדובר לעיל (בהמאמר).

ובהמשך המאמר, בביאור הענין ד"אלקים" כפי שהוא "בשמים ממעל", שהו"ע הפרסא והפרגוד שבין המאציל לעולם האצילות, שעל ידו בא האור בבחי' התלבשות בכלים דאצילות, ועי"ז יוכל להיות אח"כ גילוי הארה בעולמות בי"ע – מביא דוגמא מנשמות שנבקע עליהם הפרגוד והפרסא שבין המאציל והנאצלים, ומאיר בהם אור המקיף ממש (שלא ע"י התלבשות באור פנימי), שבירידתם למטה אינם בבחי' התיישבות בכלים, כמו נשמת חנוך ואליהו, וכן נשמת רבי יהודה שאמרו עליו94 "לית דין בר נש".

 וממשיך לבאר שזהו גם החילוק שבין משה רבינו למשיח – שאע"פ שגם אצל משה רבינו הי' גילוי אור המקיף, בחי' סוכ"ע, שזהו שנאמר בו95 "כי מן המים משיתיהו", דהיינו מבחי' העיגולים96, מ"מ, הי'


89) שבת קה, א (לגירסת הע"י). וראה לקו"ש חכ"ז ע' 24. וש"נ.

90) בשלח יג, כב.

91) שם יד, כ.

92) תהלים קלט, יב.

93) שמע"צ תרס"ט (סה"מ תרס"ט ע' לח ואילך).

94) ראה שבת קיב, ב. וש"נ. זח"ג קפו, ב.

95) שמות ב, יו"ד.

96) ראה תו"א שמות נא, ד ואילך. ובכ"מ.