57

הרמב"ם104 "האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד או תיבה אחת וכו'" – ללא נפק"מ אם זה הפסוק "שמע ישראל"<24> או "אנכי הוי' אלקיך"105, או הפסוק "ואחות לוטן תמנע"<23> או סיפור אחר בתורה106 – כיון שזהו חלק בתורה.

ובתורת החסידות גופא – הנה מדור לדור ומשנה לשנה הולך וניתוסף בענין האחדות יותר ויותר, והולך ומתמעט השינוי והפירוד בהדרכים שבהם ועל ידם מגיעים לפנימיות התורה, עי"ז שכל הדרכים הולכים ומתמזגים יחדיו.

והמשל לזה – מכו"כ נהרות קטנים שמתחברים ונשפכים יחדיו לנהר גדול, ואח"כ מתחברים כו"כ נהרות גדולים ונשפכים יחדיו לים הגדול, היינו, שככל שהולכים ומתקרבים לים הגדול הולכים ומתמעטים חילוקי הנהרות שנשפכים סו"ס לים הגדול, עד שאין כאן אלא ים הגדול בלבד (שבו כלולים כל הנהרות).

ודוגמתו בנמשל:

ים הגדול – כמבואר בחסידות שאמיתת התואר "גדול" לאמיתתו שייך לומר רק על מי שאין גדול ממנו, היינו, שיצא לגמרי מגדר הגבול – קאי על התגלות הבלי-גבול למטה מעשרה טפחים בביאת המשיח, שאז יקויים היעוד107 "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים (ים הגדול) מכסים".

וככל שהולכים ומתקרבים לים הגדול – הולכים ומתמזגים כולם ("אַלע גיסן זיך צוזאַמען") לנהר הגדול, שאליו נופל ונשפך עוד נהר קטן ועוד נהר קטן כו'.

וכפי שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר לפני שנים אחדות כשביקר אצלו אחד שהי' מנכדי קאָפּוסט ובאַברויסק – שבשנים שעברו היו חילוקים: פלוני הי' שייך לקאָפּוסט, פלוני לבאַברויסק ופלוני לליובאַוויטש, אבל כיום – הכל מודים שקאָפּוסט ובאַברויסק נתמזגו ונכללו בליובאַוויטש,

ובמילא, נשאר רק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהוא ה"נהר הגדול", "הוא . . דמעיקרא"108, והוא יוליכנו ל"ים הגדול" – "כמים לים מכסים" – ע"י קיום הוראותיו וההליכה בדרכיו109.


104) הל' תשובה פ"ג ה"ח.

105) יתרו כ, ב.

106) ראה לעיל סוס"ו.

107) ישעי' יא, ט.

108) בכורות נה, ב.

109) ראה גם אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ח ריש ע' שי.