58

כה. ובמיוחד בעמדנו בעת רצון דימי הגאולה י"ב-י"ג תמוז:

ע"י עבודתו של בעל הגאולה מתוך מסירת-נפש, נתגלה הענין ד"למען דעת כל עמי הארץ" בי"ב-י"ג תמוז [כפי שהתחיל בי"ב תמוז ונסתיים בי"ג תמוז, והרי עומדים עתה בלילה שמחבר י"ב וי"ג תמוז] – שאפילו אלה שאסרוהו ושפטוהו לעונש מות רח"ל, אבדה ונשברה מציאותם לגמרי ("דעת" מלשון שבירה), עד כדי כך שהוכרחו להתהפך ולשחררו לחפשי באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי.

והרי דברי צדיקים חיים וקיימים לעד110, ואם דבריהם כן, עאכו"כ פעולותיהם, ועאכו"כ הדרך שסללו – דרך נצחית, שבה הולכים, יחד עם התורה הנצחית, ומתאחדים עם הקב"ה, ועי"ז נעשים כל בני ישראל נצחיים.

ומזה מובן שימים אלה הם עת רצון לקבל החלטה טובה להוסיף תוספת כח ועוז בהליכה בדרכיו וקיום תקנותיו, והעיקר, למלא את השליחות שלו, היינו, שכל אחד יפעל בד' אמותיו – שבזה נכללת כל העיר, כיון שע"פ דין נחשבת כל העיר כד' אמות111 – להחדיר שם את האור שרצה הרבי שיחדירו שם: "נר מצוה ותורה אור"112, וה"מאור" שבתורה, שזוהי תורת החסידות113.

וענין זה צריך כל אחד לפעול בביתו, ואח"כ גם מסביב לביתו, בכל העיר ובכל המדינה,

– הן אם זה המקום שבו דר בקביעות, והן אם זה המקום שנשלח אליו למשך זמן, יום או לילה, שבוע, חודש או חצי שנה, שכן, גם כאשר נדמה לו שזהו ענין של עראי, הרי, כאשר שליחות זו קשורה עם ענין של מצוה, אזי "מצוותי' אחשבי'"114 להיות ענין של קבע115, כך, שברגע שיורד מהרכבת או מהאוירון הרי זה נעשה אצלו דירת קבע

לעשות שם "דירה" שבה יתמלא רצונו של הרבי, שיהי' מקום חסידי, חי ושמח ("אַ חסידישער אָרט, אַ לעבעדיקער אָרט און אַ פריילעכער אָרט"),


110) ראה אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' תקעו. ח"ד ע' שלט. ח"י ע' קמו. חי"א ע' שכט.

111) ראה עירובין ס, סע"ב.

112) משלי ו, כג.

113) ראה ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז ובקה"ע שם. פתיחתא דאיכ"ר ב וביפה ענף שם.

114) ראה ביצה כז, ב (בפרש"י ד"ה חלה). בכורות יו"ד, א. וראה אנציק' תלמודית מע' אסורו חשובו.

115) ראה עירובין נה, ב.