59

ובמילא יומשך לו גשמיות ביד רחבה – כיון שיזרע שם רוחניות116 ביד רחבה,

ויזכה (לא רק לזרוע, אלא) גם לקצור, ואח"כ לאפות כו' – כל ל"ט מלאכות דעובדין דחול השייכות ל"סידורא דפת"117,

וע"י עבודה זו, עלי' נאמר118 "והי' ביום הששי והכינו גו'" – זוכים "ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"119, במהרה בימינו, ע"י משיח צדקנו.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן "אני מאמין"].

***

כו. ידוע שכל הענינים שבעולם – מציאותם בעולם היא בגלל שיש להם שורש בקדושה.

וכמובן ממאמרי רז"ל "אסתכל באורייתא וברא עלמא"120, "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה"121, היינו, שהקב"ה ברא את העולם כפי התורה ובאופן המתאים לה, ומזה מובן שהמדובר הוא לא רק בנוגע לענינים כלליים שבעולם, אלא עוד זאת, שלא יכול להיות שום דבר בעולם אא"כ יש דוגמתו בתורה, ורק לאחרי שענין זה בתורה משתלשל כו"כ מדריגות, ובא ע"י משלים המעלימים ומסתירים, אזי יורד ומתגשם – ועד באופן של נפילה – להיות דוגמתו גם בגשמיות.

וזהו שמסופר בגמרא (במסכת שבת122) שרב יהודה הי' במצב ש"אי בעי מיני' כל חללי דעלמא (פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם) הוה אמר לי'" – אע"פ שכל עסקו של רב יהודה הי' בתורה בלבד,

– יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור123, ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"124; משא"כ רב יהודה,


116) ראה סה"ש תש"ג ריש ע' 80. תורת מנחם – התוועדויות ח"א ע' 138. ועוד.

117) שבת עד, ב.

118) בשלח טז, ה.

119) תמיד בסופה.

120) זח"ב קסא, רע"ב.

121) ב"ר בתחלתו.

122) עז, ב (ובפרש"י).

123) פרש"י ב"מ פה, ב. וראה מדרש תהלים יט, א.

124) דב"ר פ"ח, ו (הובא בתוד"ה אף – תענית ז, א).