בס"ד. שיחת יום ד' פ' פינחס, ח"י תמוז ה'תשי"ג.

69

– להתלמידים הנוסעים בשליחות ה"מרכז לעניני חינוך", בחדרו הק' –

בלתי מוגה

א. בכלל נקבע הסדר בעולם שבכל דבר יש כלל ופרט, ומשום זה כלולים כל הענינים זה בזה.

וכן הוא גם בעניני תורה ומצוות – שהרי "העוסק במצוה פטור מן המצוה"1, ומבואר בחסידות2 שזהו מפני שבכל מצוה כלולים כל המצוות, שלכן, בשעה שעוסק במצוה הרי זה כמו שמקיים גם את המצוה הנוספת שאיקלע לידי' ופטור ממנה, כי במצוה שעוסק בה כלולה גם המצוה שפטור ממנה, עם היות שאין כאן עצמות המצוה כולה, כי אם באופן של התכללות שזהו רק כמו חלק ומקצת ממנה.

וכן הוא בבני ישראל, שכל ישראל כלולים זה מזה3, ולכן, גם פעולה פרטית של איש ישראל נוגעת לכל בנ"י. והיינו, שלא זו בלבד שכל יחיד משלים את המספר דבנ"י, אלא עוד זאת, שגם פעולתו הפרטית מהוה תיקון ועילוי בכל ישראל.

וכמו כן בכללות העולם, שהעולם נקרא "אדם גדול", והאדם נקרא "עולם קטן"4, ולכן יכולים ללמוד עניני העולם מעניני האדם, ועניני האדם מהענינים שבכללות העולם והבריאה.

ב. והנה, בכללות נשמות ישראל ישנו סדר השתלשלות מלמעלה למטה:

נשמות ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד5. ויתירה מזה, ששורש הנשמות למעלה יותר בעילוי אחר עילוי, ועד ש"ישראל עלו במחשבה"6, שהיא בחינת מחשבתא עילאה, ובזה גופא – "עלו


1) סוכה כה, סע"א. וש"נ.

2) המשך תרס"ו ע' תקכב. וראה הנסמן בתורת מנחם – התוועדויות ח"ד ע' 250.

3) ראה סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל פ"א (דרמ"צ כח, א ואילך).

4) ראה תנחומא פקודי ג. זהר ח"א קלד, ב. ח"ג לג, ב. תקו"ז תס"ט (ק, ב. קא, א). אבות דר"נ ספל"א. קה"ר פ"א, ד. מו"נ ח"א פע"ב.

5) ראה זח"ג כט, רע"ב, ובהנסמן בנצו"ז לזח"א קיג, א.

6) ב"ר פ"א, ד.