פרק ו - מכתבי רבינו בתקופת החקירות

סו רבינו לא' מהחסידים[אדר-ניסן תקפ"ו?]

שלשת המכתבים שלפנינו נדפסו בס' אגרות קודש אדמו"ר האמצעי ח"א (אגרות כח-ל), ושלשתם נכתבו בקיצור וברמז, ולא נתברר תוכנן אל נכון; מ"מ יש קצת משמעות שנכתבו שלשתם בתקופת אדר-ניסן תקפ"ו, בתור מענה על החקירות ודרישות שהתנהלו באותה תקופה, בעיירות קאפוסט ארשא שקלאוו ומוהילוב:

א) בשני המכתבים הראשונים נראה, שנכתבו בשעה שחששו שהמושל חאוואנסקי רוצה להעביר את נושא המלשינות אל הממשל העליון בפטרבורג, ולפני העברתו לשם בר"ח סיון תקפ"ז (כדלעיל מסמך נא). במכתב שלפנינו כותב: "רוח המושל עלה … להביא הדבר למעלה", ובמכתב הבא כותב: "להיכן ילך הענין אם לפ"ב [לפטרבורג] או לקאמיט' [לועדה]".

ב) בשלשת המכתבים מדובר במכתב בקשה, או מכתב מענה למלשינות, שכתב רבינו בכתב-ידו-הקדושה בלשון-הקודש, ושלחו אל החסידים העוסקים בנושא, על מנת לתרגמו, או להכין עפי"ז מענה ברוסית, ומסביר במכתבים אלו את טעמו ונימוקו בסידור המענה. במכתב שלפנינו כותב: "מוסג"פ מכתב נידון גוף הענין, טעמי ונימוקי …". במכתב הבא: "יקרא אהו' מכתבי שמוסג"פ … הועתקו מגוף כת"י שלי". במכתב שלאחריו: "כמבואר ברשימה, ובידם לגרוע ולהוסיף כחכמתם".

ג) כבר נתבאר במבוא שעדיין חסר לנו חלק גדול ממהלך המשפט, שאחרי המאסר בוויטעבסק. מ"מ מהחלק שבידינו ידועות לנו מהתקופה הזאת רק החקירות ודרישות שנוהלו ע"י בית משפט השלום בבאבינאוויטש, ע"י שליחים ובאמצעות הממשל ובתי המשפט בליובאוויטש קאפוסט ארשא שקלאוו ומוהילוב. אם כן יש מקום לשער, שגם המכתבים שלפנינו נכתבו בקשר לחקירות ודרישות הנ"ל.

ד) לעיל מסמך ל מסופר שב12- בפברואר 1826 (י"ז אד"ר תקפ"ו) נשלחה ההוראה למחוזות קאפוסט, ארשא, שקלאוו ומוהילוב, לחקור את החסידים בנושא הזה. במסמך לט מסופר שלפני י"ב ניסן כבר התקבלו התשובות מקאפוסט ובמסמכים מ-מא מסופר שלפני י"ז אייר כבר התקבלו התשובות משאר המקומות הנ"ל. א"כ יש מקום לשער אשר המכתבים האלו, שבהם כותב לחסידים איך להשיב, נכתבו בין החדשים אדר - ניסן.

ה) ממה שכותב בתחלת המכתב הבא "המתנתי על ידיעה ממאהליב", נראה שנכתב אחרי שהעביר המושל חאוואנסקי את נושא המלשינות אל ממשל מוהילוב, בי"ט כסלו תקפ"ו (כדלעיל מסמך כה). וממה שמזכיר בו את הניירות משקלאוו וארשא נראה לכאורה, שנכתב בתקופת חקירת החסידים בשקלאב וארשא בחדשים אדר - ניסן תקפ"ו (כדלעיל מסמך לג ואילך).

ו) גם התוכן מורה שהוא קשור לאותן חקירות, כפי שיוסבר בהערות שבשולי הגליון. אמנם מ"מ גם אחר כהנ"ל, קשה לומר בזה דבר ברור, ומידי ספק לא יצאנו.

*

ממה שכותב כאן "שיציע דברים בהשכל ובנחת בלי שום פחד ונשיאות פנים לראש ומושל", נראה שמדובר במכתב שנכתב אל המושל חאוואנסקי.

וממה שכותב "שיסודתו על כלל אמריו" נראה לכאורה, שהכוונה ל"בד קודש" שנאמר בתחלתו "מעט הצעות והקדמות שפירש וביאר אאמו"ר זצ"ל נ"ע לפני הקיסר פאוויל".

ואם כן הוא, אזי אפשר שגם ה"בד קודש" נכתב בחדשים אדר-ניסן תקפ"ו.

אהובי ידידי שיחי'

וכבר מוסג"פ מכתב196 נידון גוף הענין. טעמי ונימוקי הסדר להקדים המאוחר בנייר כדי שממנו יומתק הענין בסופו, שלא יושם לב לזה באיכותו וכמותו, ולא ירגז הלב להערים עלי' בתחבולות כו'.

ואם אמנם ידעתי שדעתו גדולה ותקיפה מדעתי, ובפרט בעסק כזה שתלמודו בידו וחריפתו בכאלה, רק לפסוק ע"ז שנשאל בגופא דעובדא זו ולא אחר, אענה אני גם זה הבל כו'.

ולא ידמה לאיש חכם כמוהו ענין זה כשאר עניני משפט ע"ד מה כחטא ועון ממש או בממון של אחרים וכ"ש הקיר"ה שיש לו תובעין, וכאן אין תובעין וממון הנידר והנידב 197 הוא, ולא יעלה על הדעת לחקור ולעשות דין ומשפט ע"ז.

ובאמת שמחתי בראותי בתחלת הדאפראס198 ע"ד הנייר שהשיג המלשין כי אין בו ממש199.

וגם עתה לא כדמיונכם עלי שאני מפחד מעצם הדבר, כי ידעתי שיוכשר בדין בכל מקום. אך רוח המושל200 עלה עלי להשגיח בעין רעה רק לעקור כו', שלא יראה ולא ימצא הדבר בכל מכל כו', ותבולתו201 בזה רק לזרז להביא הדבר למעלה202, כי יודע שיוכשר כאן בכל מקום.

אי לזאת עיקר העצה לקיים כי רוח המושל יעלה עליך מקומך אל תנח203, וגודל הבקשה מאהו' שיציע דברים בהשכל ובנחת בלי שום פחד ונשיאות פנים לראש ומושל, וכמ"ש מקומך אל תנח, ולהורות כהלכה ברורה בטעמא ונימוקה ושרשה, כמו שהוא לאמיתו אמת וצדק בתחלה ובסוף כשר וישר. ומצווה רבה לבלי העלים דבר בארוכה ובקצרה וקצרה וארוכה, עד שיצא כאור צדקינו לרבים ביסוד להבא, שלא יוסיף להרהר אדם בזה כו' וד"ל.

אך אולי לא יוכשר בעיניו מקצת דברים, בידו לתקן ולהאריך במקום הקיצור ולקצר כו'204. אך לא לדלג לגמרי אף מקצת מן הדברים, כי יש לי סמיכה גמורה מא"א ז"ל, שהי' משבח אותי לתפסן גדול בעומק של דבר לאמיתו כמו קולע אל השערה כו', ובאתרא דלא כו'205, והי' מתייעץ עמדי, ובפרט בענין כזה שיסודתו על כלל אמריו, והשגתי בעתיד כפי שמסור בידי ממנו, כפי שנצרך תיקון, צריך לסבב פני הדברים ממקורם באופן שכתבתי. וכך הי' דרכו בזה כדי ליישר העקב כו'.

ואם אחר העיון כמה ימים יעמיק בכל דברים, וידלג איזה דברים, הנני מבטל206. אך בדרך כלל וודאי ישים לבבו לעשות החסד בתכלית החוזק להבא.

ומבטחוני באהבתו והתקשרותו יעשה לעת כזאת. ולזקנותו לטובת ב"ב כה"י, למען ברוב השנים כשיגיע לגבורות ויותר, יזכה יראה פני אדונינו אבינו ז"ל במקום מנוחתו בג"ע להעלותו את"ו עמ"ו207 כו', כי בלי ספק ידע אבונא בהאי צערא דידן כו'.

ואם ח"ו לא יהי' יסוד להבא לפני מושל הזה, ח"ו אין לנו מקום לדור כאן, וד"ל.


196) כנראה שלח לו רבינו מכתב בלה"ק, על מנת שיתרגמו לרוסית.

197) ר"ל, שבמלשינות הזאת לא מדובר בחטא ועון של גזילת ממון של אחרים, או גזילת ממון מהמלוכה שיש לו תובעין, כי אם בממון הנידר והנידב ע"י החסידים למעמד.

198) החקירה שצוה עליה המושל חאוואנסקי.

199) אשר כל החקירות ודרישות הם על יסוד הנייר (מכתב חלוקת מעות המעמד, דלעיל מסמך ד) שהשיג המלשין, ואין בו שום ממש (להאשים על יסוד המכתב ההוא את רבינו).

200) המושל חאוואנסקי.

201) אוצ"ל: "ותחבולתו".

202) לפטרבורג.

203) קהלת י, ד. ור"ל שאף שהכתיבה היא אל המושל, שרוצה לעקור את הכל, מ"מ יציע הדברים בהשכל ובנחת כו'.

204) כנראה, בתרגום הרוסי.

205) שרי לי' לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה (נדרים סב, א).

206) דעתי, ומסכים לזה.

207) כך מבטיח גם במכתב הבא, שע"י ההתעסקות בהצלת החסידות מהמלשינות, יזכה להיות את"ו עמ"ו במחיצתו, עם כ"ק אדמו"ר הזקן.