צור מחצבתו ומשפחתו

רבי משה מפוזנא

בספר הזכרונות1 לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (פרק צא ואילך) מסופר בארוכה אודות זקנו של כ"ק אדמו"ר הזקן – ר' משה מפוזנא ב"ר יהודה ליב.

שני האישים הנ"ל נזכרים גם בבית רבי בתחילתו "הגאון ר' משה זללה"ה מפוזנן ... בן הגאון המקובל ר' יודל זלה"ה אבד"ק קאוולי (בעל קול יהודה2 על שו"ע או"ח)".

אמנם בס' הזכרונות לא נתפרש אם ר' יהודה ליב הנ"ל הוא בעל קול יהודה אבד"ק קאוולי (כדברי הבית רבי), ולהלן יתברר שהם שני אנשים נפרדים, ור' משה מפוזנא דידן היה בנו של ר' יהודה ליב נכד המהר"ל מפראג:

הראשון שהזכיר את ר' משה מפוזנא בנו של ר' יהודה יודל מקאוולי הי' המו"ל של ספר "ערכי הכינויים"3 (דיהרנפורט תקס"ו), שחותם בסוף הקדמתו:

הכ"ד הכותב ביגון ואנחה ... יצחק בלא"א מורי הרב המאור הגדול מוהר"ר שלמה כהנא, בן הרב המאור הגדול מוה"ר יצחק כהנא, בן איש חי הרב הגאון הגדול החר"ף4 המפורסם מוה"ר אהרן הכהן אב"ד ור"מ דק"ק לבוב ומנוחתו כבוד בק"ק ראזינאיי, חתן הרב הגאון הגדול איש אלקי החסיד המפורסם מוה"ר יודא ידיל אב"ד ור"מ דק"ק קוואלע בעה"מ קול יהודא, אבוהא דארבעה אחים הגאונים הגדולים ומפורסמים, האחד הגאון הגדול איש אלקי החסיד המפורסם מ' יוסף יאסקי אב"ד ור"מ דק"ק דובנא רבתי בעה"מ ס' יסוד יוסף ושארי חבורים, והשני הגאון הגדול איש אלקי החסיד המפורסם מו"ה משה זאב וואלף אב"ד ור"מ דק"ק מינסק ודגליל סמילעוויץ, והג' הגאון הגדול המפורסם מוה"ר ארי' ליב מק"ק סלוצק, והד' הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר משה אב"ד ור"מ דק"ק פוזנן, ושלשלת יחוסם הולך מעלה מעלה עד משפחת התנא ר' יודא הנשיא.

ומשם העתיק פרטים אלו בספר "קריה נאמנה" (ווילנא תר"כ, ע' 97 בהערה), אשר מונה את ארבעת בניו של ר' יהודה יודל מקאוולי: "הרב מוהר"ר יוסף יאסקי אב"ד ור"מ דק"ק דובנא. הרב מוהר"ר משה זאב וואלף אב"ד דק"ק מינסק וגליל סמילאוויץ (מחותנו של בעל ראש יוסף). הרב מוהר"ר אריה ליב אב"ד דק"ק סלוצק. הרב מוהר"ר משה אב"ד ור"מ דק"ק פוזנן".

ומשם נעתקו הדברים לס' עיר ווילנא (ווילנא תר"ס, ע' 276), ולבית רבי הנ"ל (ברדיטשוב תר"ס).

אמנם בס' כלילת יופי (קראקא תרמ"ח, סט, ב) הפריך את דבריו, וכתב על כך:

ואולם לא הביא שום מקור לדבריו מאין הוציא דבר זה ... אף אם נניח שהיה להג"מ יודל מקאוולי ג"כ בן בשמו ר' משה, אבל אי אפשר לומר שהיה אב"ד בק"ק פוזנן, כי לא מצאנו בין כל רבני ק"ק פוזנא אשר מלכו שם זה אחר זה בכל זמן משך שנות המאה ההיא ... שהיה שמו ר' משה.

ובאמת לא נזכר בספר הזכרונות שם שר' משה הנ"ל הי' ראב"ד דק' פוזנא, כי אם ראש הקהל דפוזנא, ואם כן לא חלה על זה קושיתו של ה"כלילת יופי" הנ"ל5.

אלא שגם עצם הדבר, שיהי' לר' יהודה אידל מקאוולי בן בשם ר' משה, עומד בספק גדול, שהרי היה לו בן נוסף בשם משה זאב אבד"ק מינסק6, הנזכר לעיל, שהוא מפורסם, ומפורט שמו בהסכמותיו, כנזכר בס' כלילת יופי (סט, א) ובכ"מ.

וכבר רמז לזה הרמ"א בלינסון (ילקוט משפחות, אודיסה תרנ"ב ד, ב): "ויהי להרב הגאון מו"ר יהודה ידל ז"ל אב"ד ארבעה בנים כולם רבנים ... ב) והרב הגאון הגדול מו"ה משה (נ"א ועיקר דוב בעריש) אב"ד פוזנא". ועל דרך זה כתב בספרו שלמי אמוני ישראל (אדעססא תרנ"ח חוב' א' ע' 82).

ואני לא ידעתי מה יושיענו זה מפירכת ה"כלילת יופי", שהרי לא מצאנו בין כל רבני ק"ק פוזנן אשר שימשו שם זה אחר זה בכל זמן משך שנות המאה ההיא שהיה שמו ר' דוב בעריש; ולא יישב בזה אלא קושיה השניה, שבודאי לא נקרא בנו של ר' יהודה יידל הרביעי – גם הוא בשם ר' משה.

ומכל הנ"ל יתבאר, שר' משה בר' יהודה ליב ראש הקהל דפוזנא בודאי לא הי' בנו של ר' יהודה יידל מקאוולי7.

ועוד אחת היא לי, שבודאי לא היה ר' יהודה ליב זה האב"ד דקאוולי, כי שם אביו של ר' יהודה ליב היה ר' שמואל (בן בנו של מהר"ל מפראג), כמסופר בס' הזכרונות שם, ואילו שם אביו של ר' יהודה יידל מקאוולי הי' ר' משה8, כמבואר בבית רבי שם ובכ"מ הנזכרים בס' "מפתח לס' כלילת יופי" ע' 26 הערה 26.

נכדי מהר"ל מפראג

כשבקרתי בירושלים ת"ו בקיץ תשמ"ו, העירני חוקר אילנות היוחסין מו"ה שמואל גור ע"ה, שעדיין אין הענין מיושב כל צרכו, לכאורה, שהרי לפי המפורסם לא היו לר' שמואל זה (בן בנו של מהר"ל מפראג) בנים זכרים, ואם כן איך אפשר לומר שר' יהודה ליב זה היה בנו של ר' שמואל?

כן הראני כתוב בספר מגילת יוחסין לה"ר מאיר פערעליש מפראג:

הגאון מהר"ל ... לא היה לו רק בן יחיד ... ר' בצלאל ... שני בנים מהור"ר מנחם ומהור"ר שמואל ... ושתי בנות היה לר' שמואל, אחת היתה נשואה להגאון מוהר"ר חיים כהן צדק מפוזנא ... והשנית נשואה למוהר"ר יעקב בהגאון מוהר"ר חיים אב"ד במדינת העסין ... הרי היחוס מבן יחיד של הגאון מהר"ל. אבל יחוס בנותיו יגדל ממנו.

והולך ומונה את צאצאי מהר"ל מבנותיו. הרי לנו שר' מאיר פערעליש, שהי' קרוב לדורו של ר' שמואל נכד מהר"ל, לא היו ידועים לו שום בנים של ר' שמואל, רק שתי בנות.

וכן מפורש בספר "מגילת יוחסין לאיזו משפחות בישראל" לרמ"א בעלינסאן (אדעססא תרנ"ב) בסופו, בחקירה בתולדות הדורות מצאצאי הגאון מהר"ל מפראג ז"ל: "כי רק בן יחיד הי' לו, הגאון מו"ה בצלאל ז"ל וגם הוא לא הי' לו נכד זכר".

אמנם בירור נוסף מגלה, שכל רושמי היוחסין הללו טעו, כפי שהעירני הר"ש הנ"ל, שבנוסף לשתי הבנות הנ"ל היו לר' שמואל בצלאלס (נכד מהר"ל מפראג) בן אחד, כמפורש במצבה המועתקת על ידי ר' סיני האק בספרו "משפחות ק"ק פראג על פי מצבותיהן" (פרעסבורג תרנ"ב ע' 46):

תס"ו תשרי [נפטר] כ"ה יודא ליב בן הראש האל[וף] מו' שמואל ר' [בצלאלס] ז"ל.

ובהערה שם כותב על ר' שמואל זה שהוא "נכדו ואהובו של מהר"ל מפראג בן בנו יחידו ר' בצלאל".

והוא פלא, איך זה שר' מאיר פערעליש, שכתב את ספר מגלת היוחסין שלו בשנת תפ"ז (שכך הוא כותב בו: עד היום שהוא שנת תפ"ז), לא ידע על ר' יהודה ליב שנפטר בשנת תס"ו כנ"ל; רק את שתי אחיותיו.

אך אמנם גם בלאו הכי ברור שתנא ושייר, שהרי כאן מונה רק שתי בנות לר' שמואל, הרי הן אשת ר' חיים כ"ץ ואשת ר' יעקב. ואילו בעמ' שלאחריו כותב הוא עצמו "הראש הקצין התורני כמהו' גרשון ברנדייס סג"ל ... גם הוא הי' חתן ה"ה מו"ה שמואל ר' בצלאלש הנ"ל", שהיא הבת השלישית הנזכרת גם ב"משפחות ק"ק פראג" הנ"ל "תל"ו תמוז [נפטרה] הינדל בת האל' מו' שמואל ר' בצלאלס ז"ל, ז[וגת] ברנדס". ומדשייר את מרת הינדל ברנדייס שייר גם את ר' יהודה ליב.

וכל זה מתאים למסופר ע"י כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בספר הזכרונות (אין ביניהם אלא שינוי קל: בזכרונות (ח"ב ע' 167) "ר' יהודה ליב איז נפטר געווארען אין תס"ד", וכאן נדפס שהוא נפטר בתשרי תס"ו).

איך שיהיה, לכאורה נראה מכאן, שר' משה הי' ראש הקהל בפוזנא, והיה בנו של מוה"ר יהודה ליב בנו של מוה"ר שמואל בנו של מוה"ר בצלאל בנו של מהר"ל מפראג, כמסופר בס' הזכרונות.

אביו רבי ברוך

בבית רבי פכ"ד מספר על ר' ברוך אביו של אדמו"ר הזקן, שבסוף ימיו הלך לגלות, עד שבא למדינת אונגרין לעיר אחת ששמה סולת (סוליש), ויהי שם כמה שנים עד פטירתו, ומסיים: ואחר שנפטר קברוהו בכבוד גדול ונתנו לו מקום חשוב, וגם החברה קדישא הציבו מצבה על קברו.

מצבה זו הועתקה בכמה מקומות:

פ"נ איש תם וישר הרבני המ' והמופלג מ' ישראל ברוך ב"מ אברהם ז"ל, נפ' ח' לחדש תשרי שנ' תקנ"ב לפ"ק תנצב"ה.

ב"אגרות בעל התניא" (ע' א) מפריך את ההנחה שזוהי מצבת ר' ברוך – אביו של רבינו הזקן, מג' טעמים:

א) שמו הי' ברוך ולא "ישראל ברוך", כמוכח מכל חתימותיו של רבינו בשם אביו.

ב) שם אביו הי' שניאור זלמן9 ולא אברהם.

ג) הוא נפטר לפני שנת תקנ"ב, שהרי ידועים לנו שלשה נכדים של רבינו שנקראו בשם ברוך, והם בני בניו ר' דוב בער ור' חיים אברהם ובן בתו פריידא. האחרון הביא לדפוס את התניא בשנת תקס"ו, ואי אפשר לומר שהי' אז פחות מבן י"ד. – על כרחך שזקנו ר' ברוך שהוא נקרא על שמו, נפטר לפני שנת תקנ"ב.

והנה בקשר להוכחה הא', שהשם על המצבה הוא "ישראל ברוך" (ולא רק "ברוך"), ראה מ"ש ב"עדן ציון" מהרב ישעי' הלוי הורוויץ ע' צא (וכ"ה במגדל עז ע' תז, זכרונות שילה, מהנ"ל):

אני שמעתי כמה פעמים מאבא מארי ז"ל, כדבר פשוט וברור אשר הי' שמו הר' ישראל ברוך, ורק כשנעשה אחר כך מהמקורבים להבעש"ט נ"ע, חדל לקרות בשם ישראל מחשש הקורא לרבו בשמו.

ובקשר להוכחה הב', ששם אביו במצבה הוא "אברהם" (ולא שניאור זלמן); הנה זוהי אחת משתי הנוסחאות שבבית רבי (א, א בשוה"ג):

איך הי' [אדמו"ר הזקן] נכדו [של ר' משה מפויזנא] לא ידענו ... ובלאזני שמענו שחותנו של הר"ר ברוך הי' נקרא ר' אברהם. ויש אומרים שאביו הי' נקרא ר' אברהם.

וכן הוא גם בפנקס לאזניא (ראה "מבית הגנזים" פרק א):

היום יום ט"ו כסלו תקזיי"ן לפ"ק נתקבל התורני מו"ה ברוך ב"מ אברהם להחברא קדישה...

היום יום ט"ו כסלו תקיו"ד לפ"ק נתקבל הילד שניאור זלמן בן מהור"ר ברוך להחברא קדישא ... ובכל שנה ושנה מחויב אביו זקנו הנ"ל ליתן...

ולכאורה הי' אפשר לומר, שר' ברוך (ואביו ר' אברהם) שבקטע הראשון אינו אביו (וזקנו) של אדמו"ר הזקן שבקטע השני. אמנם מהמשך הקטעים נראה שהוא הוא; בפרט מה שכתוב בקטע השני "אביו זקנו הנ"ל", ולא נתפרש בקטע זה מיהו אביו זקנו הנ"ל, שלכאורה הכוונה להנזכר בקטע הראשון "מו"ה אברהם".

ובקשר להוכחה הג', שנכדו ר' ברוך ב"ר אליהו הביא לדפוס את התניא בשנת תקס"ו. בזה נמשך אחר טעותו של הבית רבי, שכתב (נז, ב הערה ב) שר' ברוך ב"ר אליהו הנ"ל הוא בן (פריידא) בתו של רבינו הזקן. ובאמת אינו נכדו, אלא הוא המדפיס הידוע בשקלאוו (יחד עם אביו ר' אליהו – בשנים תקנ"ה-ז, ויחד עם שותפו ר' יצחק ב"ר שמואל – בשנת תקס"ו) דובראוונא (בשנים תקס"ב-ד) ולאדי (שם הדפיס בתקס"ה את הספר עמודי גולה – עם הסכמת רבינו הזקן). וראה אודותיו א. יערי, קרית ספר כב ע' 52.

ואדרבא, מחתימת אגרות התקופה הזו על ידי רבינו הזקן, נראה לאשר את זמן פטירתו בשנת תקנ"ב, שהרי באגרות שלפני שנת תקנ"ב רגיל לחתום "במ"ו ברוך נ"י", או "בלא"א מוהר"ב יצ"ו" (ראה אגרות-קודש באגרות א-יז, ותצלום כתי"ק שבח"ב ע' קכא), ואילו באגרות שלאחרי שנת תקנ"ב רגיל לחתום "במו"ה ברוך זצללה"ה" וכיו"ב (ראה אגרות כ ואילך).

גם ידועים לנו שלשה נכדים של רבינו הזקן, שנולדו בשנים תקמ"ט-תקנ"א, ולא נקראו על שם אביו ר' ברוך: א) רבינו הצמח צדק, שנולד בער"ה תק"נ, ב) הרה"ק ר' מנחם נחום באדמו"ר האמצעי, שנולד לאחר תקמ"ח (שבה היתה חתונת אביו אדמו"ר האמצעי), ג) ר' דובער בהרה"ק ר' חיים אברהם באדמו"ר הזקן, שנולד ודאי אחרי תק"נ (שבה היה אביו בר מצוה).

ולאידך ידועים לנו שלשה נכדים של רבינו הזקן, שנולדו אחר כך, ונקראו בשם ברוך: א) בנו השני של אדמו"ר האמצעי. ב) בנו השני של הרה"ק ר' חיים אברהם. ג) בנם השני של ר' אליהו ופריידא (בת אדמו"ר הזקן).

מכל הנ"ל מסתבר לקבל את ההנחה, שר' ברוך נפטר בשנת תקנ"ב.

*

בנושא זה דנתי במבוא לאגרות-קודש אדמו"ר הזקן (קה"ת תש"מ), ואז זירז הרבי ביותר להשיג תמונה מהמצבה ולהדפיסה במבוא הנ"ל. כאשר סוף סוף הושגה התמונה (לא כל כך ברורה), הורה הרבי "לצרף גם פיענוח נוסח המצבה שאינו ברור כ"כ" (ראה עבודת הקודש ע' לה), וכן נדפס במבוא שם ע' 9.

משפחת הרבנית סטערנא

בתשובות רבינו הזקן לחקירותיו בעת מאסרו, הוא כותב (אגרות קודש שלו ח"ב ע' ל):

נולדתי בלאזנע והייתי שם עד שהייתי בן ט"ו או ט"ז שנה, ונשאתי אשה בויטעפסק.

אודותה כותב בבית רבי (נד, ב):

אשתו הרבנית מרת סטערנא ע"ה, היתה אשה גדולה צנועה וחשובה ובעלת חכמה ודעת חזק ודברי חכמה היו נשמעים ממנה, והי' לה מסירות נפש רב על רבינו מתחלה בבית אביה, ואחר כך קודם רבנותו בהיותם במאהליב (שעל הדנעסטער), ואח"כ בימי רבנותו הי' לה מסירות נפש עליו תמיד, ובפרט כשלקחוהו לפטרבורג.

ואודות חותנו וחמותו כותב שם:

חותנו הנגיד רי"ל סג"ל זלה"ה מוויטעבסק הי' איש נכבד ומפורסם ... חמותו הי' שמה ביילא.

רבני ופרנסי העיר ויטבסק

לא נתפרש כאן מי הם בני משפחתו של חותנו, אמנם ממקורות אחרים נודע כי חותנו זה הי' גיסו של מו"ה דובער קיסין – אביהם וחותנם של רבני ופרנס הקהלה בוויטבסק, אשר רבינו כותב אליהם (שו"ת אדמו"ר הזקן סי' ל):

לאו[הב] נ[פשי] ב[ן] ד[וד] ז[וגתי] הרב הגדול המפורסם מוהר"ר ישראל נ"י, ולגיסו הרב המופלג מו' יעקב נ"י, מו"צ דק' וויטעפסק יצ"ו10.

בבית רבי (סו, ב) כותב אודות מוה"ר ישראל הנ"ל "שהי' שני בשני עם הרבנית אשת רבינו נ"ע".

ובשלמי אמוני ישראל (א, ע' 85) כותב אודותם:

הגאון מו"ה ישראל קיסין אבד"ק וויטעפסק (שהי' תלמידו של הגר"א ז"ל. והי' אחי הרב הגביר מו"ה ליפמאן קיסין פרנס דק' וויטעפסק, ואחותם מ' יוכבד היתה אשת הגאון מו"ה יעקב קריציווער אבד"ק וויטעפסק), בן הרב הג' מו"ה בער בוויטעבסק11.

למדנו מכך, כי מו"ה ישראל קיסין, וגיסו מו"ה יעקב קריציווער (בן וחתן מו"ה דובער קיסין מוויטבסק), שני רבני וויטעבסק (שאליהם מופנית תשובת רבינו הזקן), וכן מו"ה ליפמן קיסין פרנס דקהלת וויטעבסק, שלשתם היו בני דודים של הרבנית סטערנא12.

מו"ה ישראל הנ"ל הי' במשך תקופה מ"ץ בליובאוויטש, ונזכר גם בשו"ת רבינו הזקן (בשאלה שבסי' לז): "הרב הגדול מוהר"ר ישראל ז"ל מלובאוויץ". וראה כרם חב"ד גליון ד' ע' 124, שאפשר הוא "הרב דק' לובאוויטש" שנשלח על ידי הגר"א לתהות על קנקנו של המגיד ממעזריטש, כמסופר ב"זמיר עריצים" (חסידים ומתנגדים ח"ב ע"ק 236).

*

"מו"ה ליפמאן קיסין פרנס דק' וויטעפסק" – הנ"ל, הי' אביו של שמחה קיסין, אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי כותב לו (מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי ע' כב):

שאר בשרי ... ר' שמחה ... פ"ש לאביך הזקן האהוב קרובי הנכבד ומפורסם חנני' ליטמאן13 ולכל משפחתו.

שמחה קיסין זה החמיץ אחר כך, והלשין על כ"ק אדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ו (מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי עמ' א-יב). ואביו ר' חנני' ליטמאן הנזכר הוא ר' ליפמאן קיסין הנ"ל, פרנס קהלת וויטעפסק, ואחיו של הרב ישראל קיסין אבד"ק וויטעפסק.

זהו, אם כן, מה שכותב בבית רבי שם, שחותנו של רבנו, ר' יהודה ליב סג"ל, הוא "איש נכבד ומפורסם" בוויטעבסק, שהי' ממשפחת רבני ופרנסי העיר.

*

עוד בת היתה לר' יהודה ליב סג"ל הנ"ל, שנישאה להגביר ר' עקיבא פראדקין משקלאוו.

בבית רבי מסופר איך שהיא השתדלה למען רבינו, ואשר רבינו הי' מחזיק לה טיבותא עבור זה כל ימיו.

אחיו מהרי"ל מיאנאוויטש

בסוף ספרו שארית יהודה, מהדורת קה"ת תשי"ז, כותב אודותיו כ"ק אדמו"ר זי"ע14:

כ"ק הגאון הצדיק15 הרה"ק ר' יהודא ליב מיאנאוויטש, אחי הוד כ"ק רבינו הזקן (בעל התניא והשלחן ערוך) – זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, נולד בשנת תק"ט בערך16.

בבית רבי17 כותב אודותו:

אחיו של רבינו (הזקן), האחד המיוחד הוא הרב הגדול בישראל ירא וחרד לדבר ה' מוהר"ר יהודה ליב מייאנאוויטש זצלה"ה (הנקרא בעולם בשם דודינו רי"ל) בעהמ"ח ס' שארית יהודה על הלכות מליחה ובסופו שו"ת הרבה18. וגם נמצא ביאורים הרבה על דברי מר אחיו רבינו הקדוש נ"ע, וגם הרבה דברים ששמע ממנו בעצמו.

הוא הי' בן משק ביתו של רבינו, ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו. הוא כתב דרושי התורה אור רובם, ועוד הרבה דרושים בלשונו הזהב של רבינו19, ורבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאד ממש כמו שנאמרו.

ורבינו פקד עליו להגיה גם רשימות של אחרים, כמבואר בהמכתב מרבינו לאנ"ש שנקרא בשם תקנות דלאזני20.

אחר פטירת רבינו הגיה הוא את ספר השלחן ערוך של רבינו, כמ"ש אדמו"ר האמצעי נ"ע בהקדמתו לספר השלחן ערוך21.

בסידור שנדפס בשנת תקפ"ב, על ידי המדפיס דקאפוסט הר"ר ישראל יפה זלה"ה, נתן הוא הסכמתו אז על ההדפסה ונדפסה שם22.

אדמו"ר בעל צמח צדק נ"ע מביא בתשובותיו הרבה דברים ממנו23. מכתב ממנו לאדמו"ר הנ"ל נמצא אצלינו, לבאר דברי קדשו של רבינו, במ"ש בתיקון המקוה שלו, ששיעור הרמון הוא פחות מטפח על טפח מרובע, שהרב דווייעטקא חלק על זה, והוא האריך להצדיק את הצדיק דמעיקרא, וידבר שם הרבה מגדולת רבינו, ואיה"ש לקמן נעתיקנו יעו"ש24.

מ"כ בעיר יאנאוויטש, ואנשי העיר רועדים לשמו ולזכרו, לזכר עולם יהי' צדיק, תנצב"ה25.

וברשימות ושיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מוזכר רבות, ואין כאן המקום להעתיק משם, ומסומן בשולי הגליון מקום סיפורים אלו ברשימות ושיחות הנדפסות26.

רשימת דרושי רבינו

להלן נביא כמה מקורות, להרחבת דברי ה"בית רבי" שהביא רבינו:

הבית רבי מביא, שרוב דרושי ה"תורה אור" הם מ"הנחות" שרשם מהרי"ל, וכן מפורש בדף השער של התורה אור:

ונתנו לכתוב רוב הדרושים, על ידי אחיו תלמידו הרב הגדול בישראל, ירא וחרד לדבר ה' מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל, מ"מ ומ"ץ דק"ק יאנאוויטש, ועל פי ציווי כ"ק אדמו"ר נ"ע כתבם כתיבה תמה ומאושרה, ורובם סדרם לפני אחיו אדמו"ר נ"ע והוא27 הגיה אותם בכבודו ובעצמו, ככתבו וכלשונו.

את הדרושים שנדפסו בתורה אור (ובלקוטי תורה), ליקט וערך כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, אשר הי' סומך על הנחות המהרי"ל יותר מעל שאר ההנחות, ובאחת מתשובותיו (חו"מ סי' ע אות ט) מספר, כיצד הצליח להשיג הנחות אלו, על מנת להדפיס מהם את הדרושים שבתורה אור (ולקו"ת)28:

מעשה שהי' כך היה, אדמו"ר [הזקן] נ"ע דרשותיו הי' כותב אחיו הרי"ל ז"ל והוא [אדמו"ר הזקן] הי' משלם לו, להפיצם בישראל לכל השומעים. ואחר הסתלקותו נ"ע לא נמצאו כלל הכתבים אצל היורשים ולא נודע מהם, כי אם אחד מיוצאי חלציו טרח והשיגם מידי התלמידים השומעים. והיו מעורבים עם עוד הרבה כתבים של כותבים אחרים שאין ראויין לעלות על שולחן כו', והוא29 בירר מתוכם הכתבים של הרי"ל ז"ל, לפי האומדנא שלו והכרת לשונו הטוב, והגיהם, ועשה מהם ספר להדפיס, באם שיותן רשיון על זה מצענזור של הקיר"ה30.

ואפשר שגם דרושי הלקוטי תורה רובם מהנחות מהרי"ל.

להלן פרק ‎כח יסופר אודות כותבי ה"הנחות" בתקופת לאדי (תקס"א ואילך). אמנם נראה, אשר בתקופת לאזניא (לפני תקס"א) הי' המהרי"ל הרושם העיקרי של ה"הנחות", כנראה גם מ"תקנות דלאזניא" שכתב אדמו"ר הזקן (אגרות-קודש אגרת מב):

כל הנערים הנוסעים למחננו מהיום והלאה יביאו עמהם הכתבים והעתקות מד"ח חדשים גם ישנים, ואפילו ההעתקות מד"ח שכתב אחי נ"י, להיות כי רבה בהם השיבושים העצומים. וכל אחד ואחד יכרוך כתבים שלו, ויכתוב שמו על הכרך, וימסור ליד אחי נ"י ויגיה אותם, בצירוף מגיהים אחרים דקהלתנו דוקא בהשגחת אחי עליהם להגיה, ואחר כך יוחזר לכל אחד ואחד הכתבים שלו.

מדברים אלו נמצאים אנו למדים, שגם בתקופת לאזניא היו כמה כותבי "הנחות", אך העיקרי והמוסמך ביותר הי' מהרי"ל, המכונה כאן על ידי רבינו הזקן "אחי". כל אחד מאנ"ש הי' משיג לעצמו העתקות מ"הנחות" אלו ואלו, ואדמו"ר הזקן ציווה, שגם העתקות אלו יש למסור למהרי"ל על מנת להגיהם משיבושים.

וראה גם "רשימת היומן" ע' רצט "עד תק"ן הי' מהרי"ל מיאנאוויטץ ה"מניח" הדא"ח".

לפועל הגיעו אלינו מגוכתי"ק מהרי"ל רק דפים בודדים (בכת"י מס. 1052, ועוד). ומלשון הצמח צדק נראה, שגם בזמנו לא הצליח להשיג את ההנחות האלו בגוכתי"ק המהרי"ל. יתירה מזו נראה, שאפילו דפים אלו שבכת"י 1052 הנ"ל, לא היו בידי הצמח צדק בעת עריכת התו"א, שהרי שני הדרושים שבו [ד"ה זכור (תו"א ע, ד) וד"ה מי יתנך (תו"א עט, ג)] נדפסו בתורה אור בשינוי גדול, כנראה מ"הנחה" אחרת, ואם היו כתבים אלו בידי הצמח צדק, מסתבר שהי' מדפיס הנחה זו – כמפורש על שער ה"תורה-אור" – "רוב הדרושים ע"י אחיו ... יאנאוויטש".

גם הובא לעיל, משער הספר תורה אור, אשר רוב הדרושים אשר בו "סדרם [מהרי"ל] לפני אחיו אדמו"ר נ"ע, והוא [רבנו הזקן] הגיה אותם בכבודו ובעצמו, ככתבו וכלשונו". – רק דרוש אחד הגיע לידינו בכתי"ק מהרי"ל, מוגה בכתי"ק רבינו הזקן, הוא הדרוש דש"פ וארא תקנ"ד, הידוע בשם "דער פרומער וארא"31.

גם יובא לקמן פרק ‎כג, אודות העתקת אגרת התשובה, מוגהת בכתי"ק רבינו הזקן. ומובא שם מרשימת היומן (ע' קסז), שהיא בכתי"ק מהרי"ל, מוגהת בכתי"ק רבינו הזקן.

הגהת השלחן ערוך של רבינו

הבית רבי מביא גם, שמהרי"ל הגיה את שלחן ערוך רבינו הזקן ומסרו לדפוס, והדבר מפורש בהקדמת כ"ק אדמו"ר האמצעי לשלחן ערוך רבינו הזקן:

שזכינו והשגנו ... כל ההלכות כסדרן בחלק או"ח, כמעט מראשו לסופו, מוגהים ובמראי מקומות, על פי השגחת דודי הרב המפורסם מוהר"ר יהודא ליב מ"ץ דיאנעוויץ, וגם דודי הרב המופלג מוהר"ר מרדכי32 הגיה כפי כחו, ודאי שלא יצא מתחת ידם דבר שאינו מתוקן.

וכבר האריך הגרא"ח נאה ב"קונטרס השלחן" ע' יא-ג, להוכיח שעיקרם של המראי מקומות נכתבו על ידי רבינו הזקן בעצמו, ועיקר הכוונה בהקדמה זו היא לומר שהם הוגהו על ידי מהרי"ל.

מכל מקום מצינו שבשו"ת צמח צדק או"ח סי' קטז כותב: "סימן ר"ב במראה מקום ממהרי"ל דיאנעוויטש סב". והכוונה היא להגהת מהרי"ל בשוע"ר סי' רב סי"ב (שנסמנה בדפוס ראשון – בציון סב, ובמהדורה החדשה – בציון קעז).

וכן מצינו הגהות רבות שהוסיף מהרי"ל על הגליון בדפוס ראשון של שלחן רבינו הזקן. ולפעמים דן אדמו"ר הצמח צדק בדבריו, ולפעמים חולק עליו33.

גם הגיעו לידינו סימנים רבים משלחן ערוך רבינו הזקן, בכתי"ק מהרי"ל34, חלקם – במהדורה אחרת מזו הנדפסת בשלחן ערוך שלו35.

כמו כן הגיעה לידינו מהדורה מהלכות ציצית והלכות תפילין שבסידור רבינו הזקן – בכתי"ק מהרי"ל, עם הגהות בכתי"ק אחיו רבינו הזקן, כדלקמן פרק ‎כ ופרק ‎לב.

פסקים בשם רבינו

כבר נזכר לעיל אשר אדמו"ר הצמח צדק מביא פעמים רבות בשמו. חלק מהדברים שהביא בשמו, הם פסקי הלכות שמסר מהרי"ל בשם כ"ק אחיו רבינו הזקן.

פסקי הלכות אלו נלקטו ב"שער השמועה" שנדפס בסוף שו"ת רבינו הזקן, במהדורה החדשה של השלחן ערוך שלו36.

לפעמים היה רבינו הזקן משתף אותו בדיני תורה שהיה מסדר. כך מוצאים אנו בשנת תקנ"ו, בכתב פשר לקהלת האראדישץ, שחתם עליו מהרי"ל (מבית הגנזים פרק קלו):

כל הנ"ל נעשה עפה"ד וע"פ פשר37, כפי אשר הורני אדמו"ר אחי הרב שי'38, במוסכם כל הקהל דק' הראדישץ, ולהיות לאות ולראי' באעה"ח39 בפקודתו40.

נא' יהודא ליבא"א41 מו"ה ברוך זללה"ה
אחי הרב שי'

כ"ה טבת תקנ"ו לפ"ק

גם הגיעו לידינו רשימות שרשם לעצמו מהרי"ל, ממה שהעיר לאחיו רבינו הזקן על מה שכתב בשו"ע שלו (שארית יהודה, מהדורה החדשה, חלק או"ח סי' כה): "רשימה מה שיש לעיין בדברי הרב בהלכות פסח שלו, נכתב כדי להראות לפניו".

רבנותו ביאנאוויטש

מכל הנ"ל רואים בבירור את מה שכתב הבית רבי, שמהרי"ל הי' בן משק ביתו של רבינו הזקן, ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו. אמנם בשנים האחרונות התקבל למ"ץ בעיירה יאנאוויטש.

לא ידוע לנו תאריך מדוייק להגירתו ליאנאוויטש; אלא שיש לפנינו מקור מפורש שבשנת תקע"ב כבר הי' שם. כך מספר הגאון החסיד מוה"ר ישכר בער הלוי הורביץ (ששימש 10 שנים ברבנות בעיירה ליובאוויטש42) אודות תקופת לימודו אחר נישואיו ביאנאוויטש, אצל הרה"ק מהרי"ל (כת"י 1027 קפא, ב):

וכן שמעתי מיני' דמו"ר הה"ג המנוח מהרי"ל ז"ל מיאנוויטש בלמדי אצלו בשנת תקע"ב.

אחרי שהתיישב כ"ק אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, בתחלת שנת תקע"ד (כדלקמן פרק ‎לט), רגיל היה מהרי"ל לבוא מזמן לזמן לליובאוויטש. בפרט בתקופת הירידים שהתקיימו בליובאוויטש כל שנה (כדלקמן פרק ‎לז), ולפעמים היה מסדר שם דיני תורה.

אודות דין-תורה אחד שהתקיים בליובאוויטש בשנת תקע"ז, בהרכב מהרי"ל, אדמו"ר האמצעי, ואחיו מוה"ר חיים אברהם, ראה ב"מבית הגנזים" פרק מט.

על כמה מהביקורים בליובאוויטש בעת הירידים בשנים תקע"ח-תקפ"ד, והדיונים שהיו לו אז בהלכה, עם אדמו"ר הצמח צדק ועם שאר הרבנים, מסופר בשו"ת שארית יהודה חלק אהע"ז סי' ג וסי' לח43.

תשובה ופסק אשר כתב וחתם בליובאוויטש, באלול תקפ"ג, יחד עם כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, נדפסה בשארית יהודה חלק אהע"ז סי' ה44.

*

תאריך פטירתו לא נודע לנו, אמנם בשו"ת צמח צדק חיו"ד סי' רמה, נדפסה תשובה שכתב אל הרה"ק מהרי"ל, בשלהי קיץ תקפ"ה45, ובתשובה שכתב מוה"ר ישכר בער הורביץ הנ"ל, אל אדמו"ר הצמח צדק, בכ"ח אדר ראשון תקפ"ו46, נזכר מהרי"ל בתואר: "וחקרתי הדבר מכבוד דו[דו] ז[קנו] הרב המפורסם המנוח ז"ל מיאנוויטש".

נמצא לפי זה, שהרה"ק מהרי"ל נפטר בין שלהי שנת תקפ"ה, לבין סוף אדר ראשון תקפ"ו.

צאצאיו

בבית רבי שם נזכר בנו מוה"ר ישעי', ונכדו מוה"ר זאב וואלף, אשר הביא לדפוס את ספרו שארית יהודה, בשנת תר"א, וכן מפורש על השער:

הובא לבית הדפוס על ידי נכדו ה"ה המופלג כו' מוה' זאב וואלף בהמנוח מו"ה ישעי' ז"ל בן כבוד הרב הג[און] המחבר ז"ל.

בנו זה נזכר גם בשארית יהודה חלק אהע"ז סי' יד47.

נכדו זה נפטר בארה"ק בשנת תרמ"ב, ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים, כפי שנרשם ב"אבני זכרון" חלק יב (הועתק ב"אהלי ליובאוויטש" ג ע' 75 ואילך):

הרב זאב וואלף בהרב ישעי', נכד אחי אדמו"ר מייאנאוויץ, ו' אלול תרמ"ב.

*

עוד אחד מצאצאיו של מהרי"ל ידוע לנו, הוא מוה"ר יעקב מרדכי טווער, שעלה לארה"ק בשנת תקצ"ב, והוא ראש המשפחות ברימ"ט, שאולזון, זינגר וגרוסמן, אשר בארץ הקודש.

כך היה מקובל אצל בני משפחות אלו, שהם צאצאי הרה"ק מהרי"ל, אחיו של רבינו הזקן; אמנם לא ידוע לנו איך הוא הי' מצאצאיו, אם הי' נכדו או בעל נכדתו וכיו"ב, וכדלקמן.

ונתחיל עם פירוט צאצאי מוה"ר יעקב מרדכי טווער דידן:

במפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט, ברשימת האנשים דק"ק חב"ד הי"ו היושבים בעה"ק חברון ת"ו רשום:

ר' מרדכי טווער, מקום מולדתו מאהליב, שנותיו מ"ה, בואו לאה"ק תקצ"ב. שמות ילדיו ושנותם: בנו מ' ישראל - יא. בנו ליב - ד.

ובנפרד רשום אחריו:

בנו שאול, נולד מאהליב, שנותיו ט"ז. עלה לאה"ק תקצ"ב. תלמיד. נשוי.

הרי לנו, שר' מרדכי טווער נולד במוהילוב בשנת תקנ"ד, ועלה לארה"ק בהיותו בן 38 בשנת תקצ"ב, עם שלושה בנים: ר' שאול (שנולד בשנת תקפ"ג), ר' ישראל (שנולד בשנת תקפ"ח), ור' ליב (שנולד בשנת תקצ"ה)48.

במפקד תרל"ה, לא נזכר האב ר' יעקב מרדכי טווער, רק שלושת בניו הנ"ל:

ה"ר שאול ברמ"ט. ר' ליב ברמ"ט. ר' ישראל ברמ"ט.

והיינו ששלושת הבנים האלו קיבלו על עצמם את שם המשפחה: ברמ"ט, או: ברימ"ט.

ה"ר שאול הנ"ל49 נפטר בשנת תרנ"ו, ומ"כ בהר הזיתים, כרשום באבני זכרון שם:

ר' שואל ב"ר יעקב מרדכי חברוני, ער"ח חשון תרנ"ו.

בניו של ר' שאול הנ"ל קיבלו על עצמם את שם המשפחה שאולזון, היא משפחת שאולזון המפורסמת בדורנו.

עוד בן הי' למוה"ר יעקב מרדכי, שמו הי' שניאור זלמן, וגם הוא טמון בהר הזיתים, כנרשם באבני זכרון שם:

הישיש שניאור זלמן ב"ר יעקב מרדכי, יד כסלו תרמ"ז.

מסתבר שהוא הגדול שבאחים, ובשעה שעלה אביו מוה"ר יעקב מרדכי טווער, בשנת תקצ"ב, הוא כבר נישא לאשה, ועל כן נשאר לגור במוהילוב שברוסיה, ולכן אינו נזכר במפקד תקצ"ט הנ"ל.

כיון שהוא נקרא בשם שניאור זלמן, על שם כ"ק אדמו"ר הזקן, בודאי נולד אחרי תקע"ג (שנת הסתלקות אדמו"ר הזקן). ואם כן יש מקום לשער שהוא נולד לערך בשנת תקע"ד, בשעה שאביו הי' לערך בן עשרים. ובשנת תקצ"ב (כשאביו ואחיו עלו לארה"ק) הי' בן י"ח ונשוי לאשה, ולכן לא עלה לארה"ק כי אם אחרי שנים רבות.

בנו של מוהר"ר שניאור זלמן זה הוא מוה"ר יעקב מרדכי זינגר, שהי' רב ושו"ב של ראשון לציון.

בתו מרת פעריל (אחותו של מוה"ר יעקב מרדכי זינגר הנ"ל) היא זקנתו של הגאון מוה"ר ישראל גרוסמן, ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד – לוד. והוא כותב באחד ממכתביו אל בן-דודו, בשנת תשנ"ו:

אבי מורי זצ"ל שהי' מיקירי ירושלים שמו ר' שניאור זלמן גרוסמן. אמו שמה היתה פעריל. הסבא שלך ר' מרדכי זינגר זצ"ל הי' אח שלה ... אביו הי' שמו רבי שניאור זלמן זצ"ל, והוא טמון בהר הזיתים ... השם שלו ניתן ע"ש בעל התניא זצ"ל, כי הוא הי' נינו של מהרי"ל
שהי' אח של בעל התניא ... בהר הזיתים טמונים ג' אחים הסבא ר' שניאור זלמן, ואחיו ר' ישראל ועוד אח.

הרי שבני משפחות ברימ"ט, שאולזון, זינגר וגרוסמן, הם צאצאיו של מוה"ר יעקב מרדכי טווער, נכדו של מהרי"ל. אלא שעדיין לא ברור איך הי' נכדו.


1) יסודו של מאמר זה פורסם ב"כפר חב"ד" גליון 142 (א' אייר תשד"מ), והשלמתו בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) עא (תמוז-אלול תשמ"ו) ע' רמב ואילך. כעבור שנים רבות דן בנושאים אלו הרב שלמה אנגלארד, בישורון ג (תשנ"ז) ע' תרעט ואילך, ובאור ישראל לד (כסלו תשס"ד) ע' עט ואילך, ומשם הוספתי כמה פרטים חשובים, כדלקמן.

2) את הספר הזה מזכיר נכדו מוהר"ר אהרן סג"ל (חתן הגאון מוהר"ר יוסף אבד"ק מינסק, בנו של הגאון מוהר"ר ר' יודל אב"ד קאוולי), בהקדמתו לדברי דוד לבעל הט"ז (דיהרנפורט תמ"ט): שלוח נשלחתי מתם בעסק שליחות מצוה דאדוני מ"ו חמי זקיני ה"ה הגאון הגדול מוהר"ר יהדא המכונה ידל נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק קאוולי יצ"ו, להוציא לאור חיבורו על ש"ע אורח חיים לדפוס, במחברת יחד עם הטורי זהב ז"ל הבדלו חיים וכו', שחיבר ג"כ על ש"ע א"ח, ונשתתף עם הרב ה"ה מוהר"ר משה נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק שינאווי ה"ה חתן בן הגאון בעל טורי זהב ז"ל, וזה וזה לא עלתה בידינו להדפיס.

וראה ישרון שם הערה 1 ואילך, אם הכוונה לספרו האבוד קול יהודה. ובאור ישראל שם הערה 78, שחידושיו נמצאו בכת"י באוקספורד, ונערכים להוצאה לאור.

3) ראה אור ישראל שם ע' קא.

4) אוצ"ל: החריף.

5) ראה אור ישראל שם הערה 70, כי בשנת תמ"א-ד כיהן כפרנס בפוזנא: ר' משה ברבי יודלש.

6) ראה מה שהביא באור ישראל שם ע' קח מדבריי, ומה שמנסה ליישב שם (ע' קט-י).

7) ראה מ"ש בזה ב"זכרון שמואל" (ר"ש קראוס) ע' 125.

8) ראה מה שהוכיח בישורון שם ע' תרצד ואילך, שהג"ר יהודה יידל מקאוולי לא היה נכדו של מהר"ל מפראג.

9) כמסופר בס' הזכרונות (פרק פ ואילך), ובשלשלת היחס שבריש "היום יום": ...הר' משה. ה) בנו הר' שניאור זלמן. ו) בנו הר' ברוך. ז) בנו הוד כ"ק אדמו"ר הר' שניאור זלמן.

10) הם היו רבני וויטבסק בשנים שרבינו הזקן כבר גר בלאזניא. אמנם בשנים הצעירות של רבינו הזקן, כאשר גר בוויטבסק, כיהנו ברבנות וויטבסק הג"ר צבי הירש במוהר"ר שמעון, מחבר ספר הדרת זקנים (דובראוונא תקס"ב), הג"ר ישעי' והג"ר ליב – כמפורש בהסכמות לס' הנ"ל (וראה גם כתבי הרח"א ביחובסקי ע' סד).

11) וממשיך לפרט, בשלמי אמוני ישראל שם, את יחוס אבותיו, אשר מו"ה דובער קיסין הנ"ל הי' בנו של מו"ה נחום אבד"ק קאפוסט, בן הגאון מו"ה גרשון ממינסק, בן מו"ה אלי' ז"ל.

12) אחרי פטירתו של מו"ה ישראל קיסין הנ"ל, מילא את מקומו ברבנות וויטבסק, חתנו מוה"ר גרשון. ומשנת תק"פ הי' מוה"ר גרשון מ"ץ בשקלאוו, עד לפטירתו בשנת תר"ח (ראה מפתח לצמח צדק ע' קנט).

13) שם הוא מתרגום לרוסית של המכתב. וכנראה שברוסית ביטאו את השם הזה "ליטמאן" (במקום "ליפמאן").

14) ההערות דלקמן בשוה"ג, גם הן של כ"ק אדמו"ר זי"ע, כפי הנדפס שם [והושלמו כאן כמה פרטים, בין חצאי רבוע].

15) לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בקונטרס תורת החסידות (ע' 10) [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ד ע' שיט].

16) כן משמע מרשימות כ"ק מו"ח אדמו"ר (קונטרס סד [ס' המאמרים תש"ט] ע' 87).

17) ח"א פרק כד.

18) [נדפסה לאחרונה בעריכה מחודשת, ובהוספת תשובות רבות, קה"ת תשס"ט].

19) [כמפורט בשער הספר תורה אור, המועתק לקמן].

20) [כמועתק לקמן בסמוך. אודות תקנות לאזניא ראה לקמן פרק ‎יב].

21) [כמועתק לקמן].

22) [עותק מסדור זה לא הגיע לידינו. חלקה העיקרי של ההסכמה נעתק בתחלת הסדור תורה אור].

23) [ראה כרך המפתחות של סדרת "צמח צדק", ע' קסא].

24) נדפס לקמן ע' צח [ובמהדורה החדשה של שארית יהודה חיו"ד סי' לו].

25) הערת הבית רבי: בן הי' לו, הי' נקרא הר"ר ישעי' זלה"ה, והוא אביו של הר"ר זאב וואלף זלה"ה שהוציא לאור הדפוס "מכת"י" הספר שארית יהודה עם השו"ת מזקנו זלה"ה [ראה אודותיו לקמן].

26) י"ט כסלו תרצ"ג אות יב [לקוטי דבורים ח"א ע' 42]. כ"ה שבט צ"ו אות כט, מב, מח [לקוטי דבורים ח"ב ע' 492, רנה, 518]. חלק שלישי: ח, ט, י, יא, יב, יג [לקוטי דבורים ח"ג ע' רעו – רפ]. ח"י אלול תש"ג עמוד 23 [ס' השיחות תש"ג ע' 156]. ביקור שיקאגא עמוד 7, 14, 15 [ס' השיחות תש"ב ע' 30, 37, 38]. קובץ חדושי תורה תש"[ד] עמוד 4. תורת החסידות אות ח [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ד ע' שיט]. ה"צמח צדק" ותנועת ה"השכלה" עמוד 3. התמים א' עמוד ו. התמים ב' עמוד נ, נא, נב. התמים ה' עמוד לה. התמים ו' עמוד לח. התמים ח' עמוד ז. תורת שלום עמוד 98 [ובדפוס החדש ע' 86]. קיץ הת"ש עמוד 50, 51, 78, 104. תולדות מהר"ש עמוד 9. ח"י אלול תש"ו עמוד 23 [אוצ"ל תש"ג, וכנסמן לעיל]. חה"פ תש"ג עמוד 25. קצורים והערות לתניא עמוד קכד. קונטרס סד [ס' המאמרים תש"ט] עמוד 87, 88. קונטרס צט עמוד 106 [ס' המאמרים קונטרסים ח"ג ע' כב].

27) כ"ק אדמו"ר הזקן.

28) ראה גם לקמן פרק ‎ס.

29) הוא הכותב – כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק".

30) את הספר תורה אור הדפיס, ברשיון הצענזור, בקאפוסט בשנת תקצ"ז. אמנם חלקו השני, הוא ספר לקוטי תורה, לא נדפס עד שנת תר"ח, בזיטאמיר, כדלקמן פרק ‎נט.

31) נתפרסם, במצורף לתצלום כתי"ק, ב"כרם חב"ד" (גליון 2 ע' 4-14), ובס' מאמרי אדמו"ר הזקן – בראשית שמות (הוצאת תשמ"ט, הוספות, ע' 28-30; 44-48).

32) פויזנר, אחיו של רבינו הזקן, מ"ץ דארשא.

33) ראה סי' קפח ס"י (ציון פב). סי' תמב ס"ט. יו"ד סי' קפג ס"ק א, ס"ק ג וש"נ.

34) בחלק מהדפים שבכתב-היד יש סימני מים. באחדים מהם גם שנת יצירת הנייר 1798; 1799 (תקנ"ח-ט), ואם כן יש לשער, שגם כתב-היד נכתב באותן השנים לערך.

35) ראה בזה קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' י ע' 7 ואילך.

36) ראה שם סי' ג. ו. ט. י. יג. יד. כד. כה. ל. לא. לב. לג. לט. מ. מה. מו. מז. מח. מט. נ. נא. נב. נד.

37) על פי הדין ועל פי פשר. והיינו שהוא פשר הקרוב לדין.

38) כ"ק אדמו"ר הזקן.

39) באתי על החתום.

40) לכאורה הכוונה היא, שהפשרה היא ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן, וציוה לאחיו מהרי"ל לחתום עליו במקומו.

41) האות ב' היא מלעיל ומלרע (כאילו נכתב: ליב בא"א).

42) ראה אודותיו "מבית הגנזים" פרק לג.

43) ראה בהנסמן בשוה"ג לתחלת התשובה שם ושם.

44) ראה גם "רשימת היומן" ע' שסד אות ז.

45) הוא מזכיר לו שם את נסיעת כ"ק אדמו"ר האמצעי "ויתמהמה עד קרוב לר"ה", שזו התקיימה בשלהי קיץ תקפ"ה. ראה אגרות-קודש שלו ח"א אגרת כה.

46) נעתקה בהערות לשו"ת צמח צדק חלק או"ח סי' פב.

47) ראה שוה"ג שם.

48) שנקרא על שם זקנו הרה"ק מהרי"ל.

49) ראה אודותיו, ואודות אחיו, תולדות חב"ד בארה"ק ריש פרק לו.