הסדור

פרסום והדפסת הסדור

בדרך כלל מקובל לחשוב שהדפוס הראשון של סידור רבינו הזקן הוא משנת תקס"ג, והוא על יסוד דברי הגרא"ד לאוואוט בהקדמתו ל"שער הכולל" (ס"ח): "הסדור הזה נדפס פעם הראשון בחייו בשנת תקס"ג בשקלאוו ... ונדפס בחייו בקאפוסט שני פעמים"1.

ובדרך כלל מקובל לחשוב שהדפוס הראשון של לוח ברכת הנהנין הוא משנת תק"ס, והוא על יסוד דברי הרב ישכר בער הלוי הורביץ2 בשו"ת שלו: "ברכת הנהנין שנדפס בראשונה דפוס שקלאוו שנת תק"ס".

אמנם לדידי לא ברור הדבר עדיין, ונראה לי יותר להסיק אשר הן הסידור של רבינו הזקן והן "לוח ברכת הנהנין" נדפסו כמה שנים לפני השנים תק"ס-תקס"ג3. ואתחיל עם הסידור:

א) בסידור הזה שנדפס בשנת תקס"ג נדפס לראשונה "סדר ברכת הנהנין" (שהוא מהדורה בתרא מ"לוח ברכת הנהנין" שנדפס קודם).

באמת כותב ברשימת דפוסי סדר ולוח ברכת הנהנין שבס' "ברכת הנהנין ומראי מקומות וציונים" (עמ' 292), אשר "סדר ברכת הנהנין נדפס בפעם הראשונה בסדור תפלת כל השנה שנת תקפ"ב".

וב"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן" עמ' 216, רושם את הדפוס הראשון של "סדר ברכת הנהנין" שנדפס בפני עצמו, בווארשא בשנת תקצ"ח, ובשער (ובקולופון) שלו "נדפס בהסידור של הרב המחבר זצ"ל … נדפס כעת שנית". ולא נתפרש כאן באיזה הוצאה של הסידור נדפס "סדר ברכת הנהנין" לראשונה.

אמנם ברור ש"סדר ברכת הנהנין" נדפס כבר בהוצאות הקודמות של סידור רבינו הזקן, שהרי:

כבר בשנת תק"פ נדפס בסדילקוב לוח ברכת הנהנין עם תרגום לשון אשכנז, והנוסח הוא של מהדורה בתרא (סדר ברכת הנהנין), כמתואר ב"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן" עמ' 212.

וכבר בסידור עם דא"ח שנדפס לראשונה בקאפוסט תקע"ו, נדפס סדר ברכת הנהנין.

בשער הסידור תורה אור (ווילנא תרמ"ז ואילך) נאמר שנדפסו בו כל הדינים והמנהגים "כמו שנדפס בשקלאב וקאפוסט בחיי הרב המחבר"; וכיון שנדפס בו "סדר ברכת הנהנין", מובן שהוא נדפס גם בשלושת הסידורים הנ"ל שנדפסו בחיי רבינו הזקן.

מכל מקום תמוהה קצת העובדה, שבשנת תקס"ד נדפס "לוח ברכת הנהנין" (כמתואר ב"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן" עמ' 210), ומדוע לא הדפיסו אז את המהדורה בתרא שנדפסה כבר בסידור תקס"ג - בשם "סדר ברכת הנהנין"?

אמנם אין להוכיח מכך, שהרי הלוח הזה נדפס בלבוב בחודש מ"ח של שנת תקס"ד, ואפשר שעדיין לא הגיע לידיהם הסדור שנדפס בשקלאוו (שלהי?) שנת תקס"ג4.

ואם כן אין לנו שום הוכחה להוציא מפשטות הדברים, ש"סדר ברכת הנהנין" נדפס לראשונה בסידור שנדפס בשקלאוו בשנת תקס"ג.

והנה בפרק יג כותב רבינו הזקן את הנוסח המדוייק של כמה וכמה ברכות הנסים וההודאות; אמנם בסעיף ב, גבי ברכת הגומל, משנה רבינו הזקן וכותב: "ארבעה צריכים להודות ולברך ברכת הגומל (כנוסח שכתוב בסידור)".

פשטות הכוונה בזה היא, כי נוסח ברכת הגומל הוא כנוסח שכתוב בסידור של רבינו הזקן, אצל סדר קריאת התורה (הן בתפלת שבת והן בתפלת חול) "הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב" (ואפשר שבזה שולל את הנוסח שבטור ושלחן ערוך רס"י ריט, ובכמה סידורים "הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב").

גם בשאר הברכות המבוארות באותו פרק יש לפעמים שינויי נוסח, ולכן פירש רבינו הזקן אצל כל ברכה את הנוסח שלה המדוייק; מלבד ברכת הגומל, שלא הוצרך לפרשה, כיון שהיא נתפרשה כבר בסידור (שסדר ברכת הנהנין הוא חלק מהסידור הזה), אצל סדר קריאת התורה5.

*

אמנם הדבר דורש עיון, שהרי לפני הדפסת הסידור בשנת תקס"ג נדפסה מהדורה קמא של הלכות ברכת הנהנין – בשם "לוח ברכת הנהנין".

ה"לוח" המתוארך הראשון שהגיע לידינו הוא הנדפס בזאלקווא בשנת תקס"א, וכבר בו רואים אנו למרבית הפלא, כי רבינו הזקן כותב (פרק יב סעיף ח) באותו הלשון: "ארבעה צריכים להודות ולברך ברכת הגומל (כנוסח שכתוב בסידור)".

נשאלת אם כן השאלה מהו הסידור שמציין אליו, ששם יכולים למצוא את נוסח ברכת הגומל.

ואין לומר שהכוונה היא לסידורים הנפוצים באותה תקופה, שהרי ברוב הסידורים לא נדפסה כלל נוסח ברכת הגומל אצל סדר קריאת התורה. בסידורים אחדים שראיתי (מאוחרים יותר) נדפס נוסח הברכה כמו בטור ושלחן ערוך "הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב", אם כן מהו שמציין "כנוסח שכתוב בסידור".

ואולי אפשר לומר שכוונתו לציין למהדורה הראשונה של סידור רבינו הזקן, שנדפסה כבר לפני כן, היינו לפני הוצאת תקס"א הנ"ל. ואפשר גם בו היה נוסח הברכה "הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב".

- שוב העירוני6, שאין לפרש כן את הדברים, שהרי בלוח ברה"נ גופא (פי"ב ה"י) כותב: "ויכול לומר שגמלני כל טוב". הרי שאינו שולל לגמרי את הנוסח שבטור ושו"ע "שגמלני כל טוב".

מכל מקום, איך שיהי' פירוש הדברים, הרי מתייחס כאן בפירוש לסידור שנדפס קודם, ונדפסה בו ברכת הגומל. מסתבר אם כן שכבר לפני הדפסת לוח ברכת הנהנין הדפיס את הסידור שלו7, וכדלקמן.

ב) אחד הדיונים בעת מאסרי רבינו הזקן, הן במאסר הראשון והן במאסר השני, היה נושא נוסח התפלה שתיקן עבור החסידים. במאסר הראשון משיב על כך רבינו (אגרות-קודש ח"ב עמ' לא):

הרי אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעפ"י הקבלה לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מתהלים, ואין זו דת חדשה, כי בהרבה מדינות אומרים כן כל ישראל הדרים שם.

במאסר השני נאמר במלשינות (שם עמ' נא) "שהמה שינו את מנהג ישראל בתפילותם", ועל כך משיב רבינו (שם עמ' נה):

בתפילות שלנו שהן נוהגות בדיוק באותו אופן כתפילותיהם של כלל היהודים, ורק זאת שאנחנו נוהגים לומר גם את התוספות לתפילה שעל פי כוונות תורת הקבלה בצירופי אותיות וחילופיהן.

גם בחקירות של החסידים שנאסרו אז בשנת תקנ"ט (עודם בכתובים) משיבים כמה מהחסידים אודות נוסח התפלה של החסידים.

גם בכל כתבי הפולמוס של המתנגדים בווילנא, מהשנים תקנ"ח-ט (נדפסו ב"חסידים ומתנגדים" ח"א עמ' 208-227) כותבים אודות חסידי רבינו הזקן שמתפללים בנוסח התפלה שלהם.

גם מסופר בבית רבי (עמ' 66) ובכ"מ, שבי"ט כסלו תקנ"ט, כשנגאל רבינו הזקן נכנס לביתו של המתנגד, אשר שאל אותו: "מה הי' חסר לכם אם היו אומרים נעריצך ולא כתר כו'" (ובשוה"ג שם אריכות הפרטים שהיו אז בזה).

לפי ההנחה שהסידור נדפס לראשונה בשנת תקס"ג, צריכים אנו לומר שכל הדיונים האלו, בעת המאסרים שבשנת תקנ"ט-תקס"א, הם בקשר להוראת רבינו בעל-פה אל החסידים אודות נוסח התפלה. וזה תמוה.

כמו כן לא מסתבר לומר שהטענות והמענות היו על אשר הורה לחסידיו להתפלל בנוסח סידור האריז"ל, שכבר נדפס אז סידורו של ר' אשר (תקמ"ח) ושל ר' שבתי (תקנ"ד), ובשניהם הנוסח הוא "כתר", ואם כן מהי הטענה על רבינו הזקן?!

ואפשר שהמדובר הוא בסידור רבינו הזקן, שכבר נדפס אז, ובו נוסח "כתר".

גם בלאו כל הדברים האמורים לעיל, תמוה הדבר לכאורה, אם נאמר שעד שנת תקס"ג לא נדפס שום סידור שיתפללו בו החסידים, וכי באיזה סידור התפללו החסידים עד שנת תקס"ג? בסידור ונוסח אשכנז? בסידור שעם כוונות האריז"ל (ר' שבתי ור' אשר)?

*

שוב העירוני מהערת אדמו"ר בס' השיחות תש"ד (עמ' 16):

סידור אדמו"ר הזקן נדפס לראשונה בשקלאוו תקס"ג. אבל כנראה היו עוד לפני זה רשימות משינוי הנוסחא, כי בשנת תקנ"ח כבר ניתן רשיון מהממשלה להחסידים להתפלל בנוסח שלהם8.

וכיון שכן, אפשר אולי לומר, שגם ברשימות אלו של הסידור, נדפס כבר סדר קריאת התורה עם נוסח ברכת הגומל (- שלזה מציין בלוח ובסדר ברכת הנהנין), ואשר היא ההוצאה הראשונה של סידור רבינו הזקן.

ועוד העירוני9 מרשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (ס' התולדות אדמו"ר הזקן, קה"ת תשל"ו, ע' קמו):

בעת ההיא10 ... נוסח התפלה החדש של רבינו הזקן כבר היה מפורסם למדי (שהיו התקונים בכתב על גליונות הסדורים).

ועוד מבואר ברשימה שם (שם ע' קסד):

כאמור התפשט כבר בעת ההיא [שנת תקנ"ב] נוסח התפילה של רבינו הזקן בין החסידים בכתב-יד, מהם שכתבו השינויים בסידור שער השמים של השל"ה, שהוא מתאים יותר לנוסח רבינו הזקן, ועל הרוב היו כותבים את נוסח התפילה של רבינו הזקן על גליונות הסדורים נוסח אשכנז שהיו מתפללים בהם.

מכל מקום נראה על פי כל הנ"ל, שכבר כמה שנים לפני תקס"ג נדפס סידור בנוסח רבינו הזקן, ושעל זה קאי מ"ש בלוח ברה"נ "כנוסח שכתוב בסידור".

לוח ברכת הנהנין

אחרי שנתבאר, שכפי הנראה נדפס הסדור הראשון של רבינו הזקן כמה שנים לפני תקס"ג, נשתדל עתה לברר באיזו שנה נדפס הסדור לראשונה. וכיון שנתבאר לעיל, שבלוח ברכת הנהנין נזכר הסדור (כנוסח שכתוב בסידור), אם כן על ידי בירור תאריך הדפסת לוח ברכת הנהנין לראשונה, על ידי זה נוכל לשער שסדור רבינו הזקן נדפס כבר לפני כן:

כבר נזכר לעיל כי ה"לוח" המתוארך הראשון שהגיע לידינו הוא הנדפס בזאלקווא בשנת תקס"א. בשער שלו נאמר בין השאר "בהגהה מיוחדת ועם ההשמטות שהיו בראשונים הנדפסים בק"ק שקלאוו".

מתוך הדברים האלו עדיין לא ידענו מה הן "ההשמטות שהיו בראשונים הנדפסים בק"ק שקלאוו".

אמנם הגיעה לידינו הוצאה קדומה יותר (אוסף מהלמן, ספריית בית התפוצות. מתוארת ב"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן" עמ' 206), שבה חסרים בפנים כמה קטעים, ובסוף הקונטרס הושלמו בכותרת "וזה דבר השמטה שנשמט במקומו". מוכח אם כן שנדפסה הוצאה זו לפני הדפסת הוצאת תקס"א הנ"ל, ששם הושלמו ההשמטות האלו בפנים החיבור.

המעניין שבמהדורה הזאת הוא, שהוא מתחיל מדף יז. ולכאורה היה מקום לומר שהוא חלק מסידור רבינו הזקן שכתבנו אודותיו לעיל, ואילו 16 הדפים הראשונים הם סדר תפלת שחרית, שנדפס לפני "לוח ברכת הנהנין".

אבל לא מסתבר כלל לומר, שכל סדר תפלת שחרית יכנס ב-16 דפים הראשונים; ומטעם זה כותב הר"י מונדשיין אודות הוצאה זו (ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן שם), שהיא נדפסה, כנראה, במצורף לספר אחר בן טז דפים (מקרה חריג, שלא ידוע לנו אודותיו ממקור אחר, בקשר ללוח ברכת הנהנין).

אמנם לפי מה שהובא לעיל, שעל כל פנים לפני תקנ"ט כבר היו רשימות של שינויי התפלה של החסידים, וקטעי התפלה שבהם שונה נוסח החסידים מסידורי נוסח אשכנז, ואפשר שכבר נדפסו אז, אם כן אפשר הדבר, שבט"ז הדפים הראשונים של הסידור הזה נדפסו החלקים האלו מהתפלה שבהם יש שינויים בנוסח שלנו מנוסח אשכנז הנפוץ.

ואפשר שבאותן ט"ז עמודים נדפסה גם ברכת הגומל, ואשר על זה כותב בלוח ברכת הנהנין (שנדפס בהמשך אליו): "ולברך ברכת הגומל (כנוסח שכתוב בסידור)", היינו כנוסח שנדפס בט"ז העמודים הראשונים של ספר זה עצמו.

*

בספריה נמצא גם תצלום הוצאה נוספת של לוח ברכת הנהנין. היא אינה רשומה עדיין ברשימות הספרים, והיא כנראה קדומה יותר להוצאה הנ"ל, שהרי גם בהוצאה הזאת חסרים אותם קטעים בפנים החיבור, וגם בסוף הקונטרס לא מופיעות ההשלמות.

גם הוצאה זו חסרה בה שנת ומקום דפוס. ויש שבדקו את ההוצאה הנדירה הנ"ל, ואומרים שעל פי השוואת האותיות והעיטורים ועוד, נראה שנדפסה בסלאוויטא בסמיכות לשנת תקנ"ה, או לפניה.

אני עדיין לא עמדתי על הדבר הזה, אמנם אם כן הוא, הרי שזה תואם את האמור באגרות-קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"י (אגרת ג'תכז):

ברשימותי ... י"ט כסלו תרנ"ה – שיחה ארוכה – ותוכנה כי בשנה זו נתמלאו מאה שנה להדפסת ... ברכות הנהנין.

גם בהוצאה זו נדפס באותו נוסח (בפי"ב סעיף ח): "ארבעה צריכים להודות ולברך ברכת הגומל (כנוסח שכתוב בסידור)".

ואם נקבל את השערה הנ"ל, שהוצאה זו היא היא הנדפסת בשנת תקנ"ה, אם כן יש מקום לומר גם, שכבר לפני אותה הוצאה של לוח ברכת הנהנין (תקנ"ה), כבר אז נדפסה המהדורה הראשונה של סידור רבינו הזקן; או לאידך, שגם מהדורה זו של לוח ברכת הנהנין נדפסה כחלק מהמהדורה הראשונה של הסידור, ואשר זוהי כוונת "כנוסח שכתוב בסידור".

*

ואף שנזכרו לעיל דברי מוה"ר ישכר בער הלוי הורביץ, הכותב אל רבינו ה"צמח צדק": "ברכת הנהנין שנדפס בראשונה דפוס שקלאוו שנת תק"ס". ופשטות הלשון מורה שדפוס שקלאוו תק"ס הוא הדפוס הראשון.

אין מכאן שום הוכחה, שהרי נוסח המלא של מוהרי"ב הוא: "ברכת הנהנין שנדפס בראשונה דפוס שקלאוו שנת תק"ס … אחר כך שמעתי שטעות המעתיק והמדפיס הוא, ולכן לא נזכר בברכת הנהנין שנדפסו אחר כך".

דברים אלו, שכותב עליהם שהם טעות המעתיק והמדפיס, נדפסו בכל ההוצאות של "לוח ברכת הנהנין"; עד אשר תוקן ב"סדר ברכת הנהנין".

רואים אנו מזה, שאין כוונתו לדייק ולכתוב אודות הדפוס הראשון דוקא, כי אם לחלק בין "ברכת הנהנין שנדפס בראשונה" (בכל ההוצאות של "לוח ברכת הנהנין") לבין "ברכת הנהנין שנדפסו אחר כך" (בכל ההוצאות של "סדר ברכת הנהנין"); וכיון שאצל מוה"ר ישכר בער הלוי הורביץ היה מצוי דפוס שקלאוו תק"ס, לכן מזכיר אותו דוקא.

לפי כל זאת, אין להוכיח מכאן, שהוצאת תק"ס היא ההוצאה הראשונה של "לוח ברכת הנהנין", ואפשר שכבר לפני זה בשנת תקנ"ה נדפס "לוח ברכת הנהנין".

קונטרסי הלכה שבפסקי הסידור

כבר נתבאר בפרק הקודם, אשר לוח ברכת הנהנין נדפס לראשונה לערך בשנת תקנ"ה, ואפשר שנדפסה יחד עם ליקוטים מהסידור בנוסח רבינו הזקן.

מכל מקום נראה, שהלוח ברכת הנהנין לא נכתב מתחלה עבור הדפסתו בסידור, כי אם כקונטרס בפני עצמו. וראה לקוטי שיחות חכ"ד (עמ' 69 הערה 17): יש אומרים שנקרא כן מפני שלכתחלה הי' כמו לוח על כותלי בית הכנסת ובית המדרש כו'.

[זכורני שאיזה ימים לפני כן, היה הרח"ל ע"ה ביחידות, ואמר אז סברא זו, ולכן כותב זאת בלשון "יש אומרים"].

כעין זה מצינו בעוד כמה הלכות, שלא נכתבו מתחלה עבור עריכת הסידור, כי אם כעין ליקוט דינים בפני עצמו, ואחר כך נשתלבו בסידור, ולדוגמה:

ב) כבר סופר לעיל פרק ‎יז, אודות עריכת הלכות נטילת ידים על ידי רבינו הזקן, ואחר כך נערך מחדש במהדורה בתרא "סדר נטילת ידים לסעודה".

בדפוסים הראשונים של "לוח ברכת הנהנין" שהגיעו לידינו, שנדפסו לפני שנת תקס"א, לא נכלל "סדר נטילת ידים לסעודה". אמנם בדפוסי "לוח ברכת הנהנין" שנדפסו אחרי שנת תקס"א, צורף להם גם "סדר נטילת ידים לסעודה".

אחר כך, בשעה שנערך "סדר ברכת הנהנין", ונדפס בין פסקי הסידור, צורף גם לו "סדר נטילת ידים לסעודה" הנ"ל, ונעשה חלק מפסקי הסידור.

ג) לעיל פרק ‎יח, הבאתי מכתב-יד של תקופת רבינו הזקן, שבו נתפרש ש"הלכתא רבתא לשבתא" נכתבו בשנת תקנ"ז; ומכל מקום כותב הגרא"ד לאוואוט בהקדמתו ל"שער הכולל" (מובא ביגדיל תורה שם) שהלכות אלו לא נדפסו בהוצאות הראשונות של הסידור.

הרי שמתחלה היו אמורים להתפרסם כקונטרס בפני עצמו, ואחר כך הוחלט לצרפו לסידור.

ד) סדר הכנסת שבת (שהוא חלק מ"הלכתא רבתא לשבתא" הנ"ל). מהדורה קמא שלו נדפסה בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' לז עמ' שכז, וגם הוא לא נדפס בהצאות הראשונות של הסידור, כמבואר בשער הכולל שם.

הרי שגם הוא הי' אמור להתפרסם בתחלה בפני עצמו, ואחר כך נערך מחדש במהדורה בתרא, וצורף לסידור.

ה) כבר נתבאר לעיל פרק ‎יח, אודות סדר מכירת חמץ, וסדר מכירת בהמה המבכרת, שהם נכתבו מתחלה כמכתב כללי לאנ"ש, ובצירוף להם נכתב קונטרס לבירור הלכה זו, ואחר כך צורפו שתי הלכות אלו לסידור – בלעדי קונטרס בירור ההלכה הנ"ל.


1) שלושת הסידורים האלו, שנדפסו בשקלאוו ובקאפוסט, לא ידוע כיום אף טופס מהם בעולם. אמנם ברשימת אוסף ספרי רבותינו אשר בליובאוויטש נרשם: "סדור תורה אור אדמו"ר הזקן נבג"ם, שקלאוו", ומסתבר שהכוונה לסידור שקלאוו תקס"ג הנ"ל. וכנראה שהוא עדיין שמור בספריה הצבורית אשר במוסקבה, ששם נמצא אוסף ספרי רבותינו אשר בליובאוויטש.

אודות הסידורים שנדפס בחיי רבינו הזקן ואחרי הסתלקותו, אשר לא הגיעו לידינו, ראה מה שכתבתי בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' לה עמ' רלה-רמ, וחוב' נב עמ' קנג-ו.

2) רבה של ליובאוויטש ועוד; בשאלתו אשר שאל אצל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", בכ"ח אדר תקפ"ו (נדפסה בהערות לשו"ת צמח צדק, שער המילואים, ברוקלין תש"ו, עמ' נז).

3) אלא שלפני ההוצאה של שנת תקס"ג, ערך ותיקן רבינו את פסקי הסדור שבו, כולל סדר ברכת הנהנין, כדלקמן בסמוך.

4) גם בשנים המאוחרות יותר נדפס ה"לוח", כמתואר שם עמ' 214; 238; 240.

5) כעין זה מצינו פעם אחת גם בשלחן ערוך שלו, סי' תמח סי"ב:

"אך כל איש אשר יראת ה' נגע בלבו לצאת ידי כל הדעות במכירת חמץ שתהי' מכירה גמורה לד"ה יכתוב השטר מכירה כנוסח הכתוב בסידור".

ומכאן אין להוכיח כלום על זמן הדפסת הסידור, שהרי השלחן ערוך נדפס לראשונה בשנת תקע"ד; אף שהוא נכתב שנים רבות קודם.

6) ראה "הסידור" (היכל מנחם מונסי תשס"ג) ע' עט.

7) אולי, עדיין, בלי פסקי הסדור.

8) ראה "הסידור" (היכל מנחם מונסי, תשס"ג) ע' רמט.

9) ראה הערות ובאורים גליון תשעב ע' 86.

10) כנראה שנת תקנ"ד הנזכרת בע' קלט שם.