המאמרים

תקופות באמירת המאמרים

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע כותב בא' ממכתביו (קונ' לימוד החסידות ע" 9. אגרות-קודש שלו ח"ג ע' שמ):

בבוא הוד כ"ק רבינו הזקן מפטרסבורג בפעם השני' בשנת תקס"א והתיישב בליאדי, סדר חדש נהי' בענין אמירת מאמרי חסידות, מכמו שהי' לפני זה. עד אז, על הרוב, היו מאמרים קצרים, והביאורים היו גם כן בתכלית הקיצור. ובהתיישבו בליאדי התחיל לדבר מאמרים ארוכים1 עם ביאורים ותוספות ביאורים, עד כי רבות פעמים הגיד מאמר אחד עם שלשה ארבעה ביאורים וכל ביאור הוא עומק שכלי מיוחד.

סדר חדש זה לא התחיל בבת אחת, כי אנו מוצאים שינוי באמירת המאמרים, ע"י אדמו"ר הזקן, כמעט מדי שנה בשנה:

א) בתורת שלום (ע' 26) מסופר אודות החילוק בין אמירת המאמרים שלפני ושלאחרי ביאתו מפטרבורג בפעם הראשונה בשנת תקנ"ט, ומסיים "והעיקר מביאתו בפעם הב' מפ"ב".

ב) כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כותב באחת מאגרותיו (אגרות קודש שלו סי' ח) אודות הספר תורה אור2, שהדרושים שבו הם "משנת תקנוא"ו עד סוף תקע"ב".

מדוע בחר דוקא במאמרים אלו? שמא דוקא במאמרים אלו בא ביאור הדברים בהרחבה שעל פי תורת חב"ד.

כך גם באגרת כ"ק אדמו"ר האמצעי (אגרות-קודש שלו ח"ב אגרת ב): "תורת אמת אשר היו יוצאין תמידין כסדרן מדי שבת וחודש מפי רוח קדשו ז"ל זה יותר מט"ו שנה", דהיינו משנת תקנ"ו-ז עד שנת תקע"ג. גם הוא בחר שנה זו דוקא [אע"פ שבאותה אגרת מזכיר גם את "אשר נטע בתוכינו זה שלושים שנה, דהיינו משנת תקמ"ג עד תקע"ג].

ואולי יש ליישב את שניהם. שעד שנת תקנ"ו היה אומר דרושים מזמן לזמן, בלי קביעות מיוחדת. ומשנת תקנ"ו ואילך התחיל לומר דרושים "תמידין כסדרן מדי שבת וחודש", כלשון כ"ק אדמו"ר האמצעי הנ"ל.

גם ב"תקנות לאזניא"3 של השנים תקנ"ג-ו (אגרות-קודש אדמו"ר הזקן אגרות כג-ד: כח; לא) נידונה ביאת החסידים ללאזניא בשבת מברכים4, שכנראה אז היה עיקר זמן אמירת דרושים. ומטעם זה בחר כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" דוקא במאמרים שלאחר שנת תקנ"ו, שאז התחיל לומר דרושים "מדי שבת וחודש", לסדר מהם את דרושי התורה אור ולקוטי תורה – המסודרים על סדר פרשיות השנה.

ג) המאמר בעל תאריך הכי מוקדם שראינו בכתה"י הוא מתחלת שנת תקנ"ג5. מאז ואילך, הגיעו לידינו מאמרים בעלי תאריך, מכל אחת מהשנים תקנ"ג-תקע"ב.

ספר היסוד לתורת חסידות חב"ד הוא ספר התניא. הוא נדפס לראשונה בשנת תקנ"ז. באשר לזמן כתיבתו הובא לעיל פרק ‎כג, אשר בקיץ תקנ"ב התפרסם ברבים בשמו "תניא", ואשר במאמרי תשרי-כסלו תקנ"ג מזכיר ודן בס' התניא. נודע לנו אם כן, שכבר בשנת תקנ"ג התחיל להאיר אור תורת חב"ד ברבים. עצם העובדה שבשנה זאת התפרסם ספר היסוד לתורת חסידות חב"ד, שנה זאת היא הראשונה שהגיעו לידינו הדרושים שנאמרו בה מתוארכות, ושנה זאת היא השנה הראשונה שבה כתב רבינו בארוכה אודות "תקנות לאזניא", כל זה מורה לנו שבשנה הזאת התחילה תקופה חדשה בהפצת תורת חב"ד ברבים.

ד) ב"היום יום" (ע' 4): "תקנ"א – כתביו בנגלה ובנסתר מתפשטים במרחב גדול".

ה) בס' השיחות תש"ג (ע' 154): "המאמר הלזה [שובה ישראל, ערב שבת תשובה תק"נ] הי' מן המאמרים הארוכים הראשונים שאמר כ"ק אאמו"ר [=אדמו"ר הזקן] ברבים. מאמר הראשון הי' המאמר משביעין אותו תהי צדיק שאמר בר"ה תק"ן ברבים, והמאמר שובה הי' השני מהמאמרים הארוכים".

ו) לעיל פרק ‎יא הובא מכמה מקורות, שעיקר אמירת הדרושים על ידי רבינו הזקן התחילה בשנת תקמ"ג, בשעה שהתיישב בלאזניא.

ז) בבית רבי (טו, ב): "נמצא בכתבים דרושי רבינו ד"ח שדרש בשנת תק"מ".

אמנם בין אלפי כרכי כתבי-יד דרושי חב"ד שהגיעו לידינו, לא מצאנו אף דרוש מתוארך אחד ויחיד מלפני שנת תקנ"ג. ואף שלא ראינו אינו ראיה, הרי זהו דוקא בדבר שאינו רגיל כל כך. והרי מאותה שנה ואילך הגיעו לידינו דרושים רבים מתוארכים מכל שנה ושנה.

אפשר שפשוט הקדומים יותר לא הגיעו לידינו. ואפשר שבכתה"י שהיה לפני עיני מחבר ה"בית רבי" יש טעות סופר בתאריך. בכל אופן נראה שלא היה אז סדר קבוע באמירת ורשימת דרושים, שלכן לא הגיעו לידינו.

ח) בשיחות ורשימות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מוסר אודות מאמרים שונים שאמר אדמו"ר הזקן מתחיל משנת תקכ"ח.

אפשר שאלו הם דרושים מועטים שאמר אז, או שחזר מתורת רבו הרב המגיד, אך עדיין לא היה אז סדר קבוע לאמירת דרושים, שזה התחיל, כנראה, לערך בשנת תקמ"ג, כדלעיל.

ט) ב"היום יום" (ע' סב): "בתחילה הי' רבינו הגדול אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי הלב ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר, אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שבתורה אור ולקו"ת, אחר כך ארוכים מעט יותר ונקראו "כתבים"6, והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך".

י) גם במאמרי אדמו"ר הזקן ש"לאחרי פטרבורג" אנו רואים שינוי משנה לשנה, ואם נקח לדוגמה את ספרי מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב ותקס"ח, ששניהם הנחות אדמו"ר האמצעי, הרי מאמרי תקס"ב הם, בממוצע, בני שני עמודים, ומאמרי תקס"ח הם, בממוצע, בני שמונה עמודים. וכעין זה בשאר השנים, שמשנה לשנה באים המאמרים באריכות ובביאור יותר.

יא) בשנת תשי"ח נדפס ס' מאמרי אדמו"ר הזקן "אתהלך – לאזניא". ובפתח דבר מכ"ק אדמו"ר זי"ע שם:

המאמרים שבספר זה הועתקו מביכל הנודע בשם "אתהלך – לאזניא". היינו "דרושים דלאזניא" (שנאמרו או נכתבו בתקופה בה דר רבינו הזקן בלאזניא – עד שנת תקס"א), והראשון שבביכל זה מתחיל – אתהלך. ביכל זה שהי' באוסף הכת"י של כ"ק מו"ח אדמו"ר אינו תחת ידינו. ונעתקו הדרושים מביכל שהי' נמצא בירושלים ת"ו7.

ובהוספות שם (ע' רסג):

בתחלת המפתח שבביכל זה רשום: דרושים דלאזניא כ"י מו"ח והוגהו מר' ליב מאהאליווער; ונראה שזוהי (העתקה מ)רשימת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

ולכאורה הי' מקום לזהות את ה"דרושים דלאזניא" הנ"ל, עם דרושי "לפני פטרבורג" דלעיל, שהרי בבוא אדמו"ר הזקן בפעם הב' מפטרבורג, בי"א מנ"א תקס"א "נסע מפ"ב ישר ללאדי" (היום יום ע' 4. וראה גם רשימת הצמח צדק, הוספות לפסקי דינים שלו (קג [תמב]): "תקס"ב שנה ראשונה דלאדי"). – אבל:

(א) לאחר שנדפס ספר מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב, נמצא, ששמונת המאמרים האחרונים שבספר "אתהלך – לאזניא" הם משנת תקס"ב. ומדוע נקראו אם כן בשם "דרושים דלאזניא"?

(ב) הס' "אתהלך – לאזניא" הנדפס נעתק מכת"י שעל גבי כריכתו חרות: "דרושי ליאזנע ח"א". עתה נמצא בספריה גם הביכל8 שעליו כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע שם "ביכל זה שהי' באוסף הכת"י של כ"ק מו"ח אדמו"ר". כת"י זה כולל גם חלק השני של דרושי לאזניא הנ"ל, והם דרושי (סיום) תקס"ב ו(תחלת) תקס"ג9. ושוב יוקשה מדוע נקראו "דרושי לאזניא"?

(ג) באוה"ת (דברים ע' א'תקמו): "ובד"ה כי תבא אל הארץ דתקס"ב חילק ... ועיין מזה בד"ה כי תבאו הנ"ל דלאזני'", הרי מפורש מכנה אדמו"ר הצמח צדק גם את דרושי תקס"ב בשם דרושי "לאזניא". ואיך יתאים זה עם הנ"ל שאדמו"ר הזקן התיישב בלאדי בקיץ תקס"א.

ואולי הי' מקום להוכיח מכך, שאדמו"ר הזקן לא העביר דירתו מלאזניא ללאדי בפעם אחת, והי' חוזר לפרקים לביתו ללאזניא עד אמצע תקס"ג. ועל פי זה יש לפרש את דברי הצמח צדק כפשוטם, שכל מה שנעתק בס' "אתהלך-לאזניא" הם "דרושים דלאזניא".

או נאמר, כיון שעיקרו של בוך זה הוא רשימת דרושים שאמר אדמו"ר הזקן בתקופת לאזניא, אף שנרשמו בו גם דרושים שאמר בשנה הראשונה להתיישבותו בלאדי, לכן נקרא כל הבוך בשם דרושי לאזניא.

איך שיהי', יוצא לנו מכל זה, שהגדרה זו "דרושים דלאזניא" או "מאמר דלאזניא", הנמצאת בכמה מקומות בכתבי הצמח צדק, אינה תואמת את ההגדרה של "לפני פטרבורג"; כי "לפני פטרבורג" היינו המאמרים שנאמרו לפני המאסר הראשון – בשנת תקנ"ט, או השני – בשנת תקס"א, ואילו "לאזניא" כולל גם את המאמרים שנאמרו בשנת תקס"ב ותחלת תקס"ג.

תאריך אמירת המאמרים

מכל האמור לעיל רואים אנו את חשיבותו של בירור תאריך אמירת כל מאמר10. שמזה אפשר גם ללמוד, לפעמים, לאיזה סוג מאמרים שייך מאמר זה: דרך, תורה או כתב; לפני או לאחרי פטרבורג; לאזניא או לאדי וכיו"ב.

וזאת מלבד העובדה, שלפעמים קיצר אדמו"ר הזקן בענין מסויים, וסמך על מה שכבר ביארו במאמר קודם, ורושם המאמר הי' כותב על זה "כנ"ל"11 (אם נאמר המאמר הקודם – בסמיכות זמן לפני זה) או "כמשנ"ת במ"א", ועל ידי בירור זמן אמירתם, יובהר יותר למה מכוונים הדברים.

גם אפשר ללמוד מזה לפעמים פרקים בתולדות אדמו"ר הזקן. שלפעמים נתפרש בכותרת המאמר – זמן ומקום אמירתו, ולומדים מזה על סדר נסיעותיו12. ולפעמים נתפרש שנאמר על חתונת בנו או נכדו פלוני, חנוכת בית פלוני וכיו"ב.

*

מסופר בתורת שלום (ע' 87):

הכתבי קודש של כ"ק רבינו הגדול שהם על הסדר שנים, מתחיל משנת תקס"ב, והכתבים שקודם לזמן ההוא אין כתוב בהם הזמן דהעת שנאמרו, רק ספר (בוך) אחד ישנו שכתוב על גבו (אויפ'ן רוקן) שנת תקנ"ה13, והם דרושים קצרים ביותר.

כמו כן הגיעו לידינו כמה ספרים, בכת"י ובדפוס, שאפשר ללמוד מהם על שנת אמירת המאמרים שבהם; ואף אם שלא בדיוק, אבל על כל פנים בערך:

א) "אתהלך-לאזניא" אין בו שום תאריך, אבל מאמרים רבים שבו, ידוע תאריך אמירתם ממקורות אחרים, ואם נשפוט לפיהם, נכתב ספר זה על סדר השנים תקנ"ו-תקס"ג. מכל שנה בחר הכותב מספר מאמרים, מטעם הידוע לו. המאמר הראשון שבו הוא משנת תקנ"ו. המאמרים שנדפסו שם ע' ט-יא הם משנת תקנ"ז. ע' מד-קיד הם משנת תקנ"ח. ע' קטו-קלה הם משנת תקנ"ט לערך. ע' קעח הוא משנת תק"ס. ע' רכט ואילך נדפסו בס' תקס"ב. ח"ב שלא נדפס הוא סיום שנת תקס"ב ותחלת שנת תקס"ג, כדלעיל פרק הקודם.

ב) "בונה ירושלים"14 – אם נשפוט לפי המאמרים שמפורש בהם התאריך, או שידוע לנו ממקור אחר, הרי הם מהשנים תקנ"ג-תקנ"ז. אך ספר זה לא נכתב על סדר השנים15: ואפשר שנכתב בשנת תקנ"ז, ולכן לא נכנסו בו מאמרים שלאח"ז.

ג) "שני המאורות"16 אין בו תאריכים. אך אם נשפוט לפי המאמרים שידוע לנו תאריך אמירתם ממקורות אחרים, נאמרו מאמרים אלו בין השנים תקנ"ח-תקס"ב.

ד) כת"י 1161 הוא גוכתי"ק אדמו"ר האמצעי17 מאמרי "לפני פטרבורג", נכתבו מתחלה על גליונות בודדים ונכרך לאחרי זה – שלא על סדר אמירתם וכתיבתם. חלק שבו כולל מאמרי תשרי תקנ"ט לערך, ונכרך על הסדר. גם שאר המאמרים, אם נשפוט לפי מאמרים אלו, שידוע לנו ממקורות אחרים זמן אמירתם, ולפי מאמרים רבים בו, שנזכר בהם ס' התניא (לפעמים עם ציון הדף בדפוס), נראה שנכתב בין השנים תקנ"ז-תקנ"ט.

ה) כת"י 117418 הוא היחידי שהגיע לידינו, ובו מאמרי שנה שלמה על הסדר – תקנ"ז. אך לא כל המאמרים שמשנת תקנ"ז נכנסו אליו. הוא מתחיל מאלול תקנ"ו ומסיים בתשרי תקנ"ח. וזהו רק חלקו הראשון של כתה"י. בחלקו השני באים מאמרים קצרים בלי תאריכים.

ו) כת"י 75019 – שכבר נזכר לעיל פרקים ‎כג; ‎כו, אשר לאחר העתקת התניא, שהיחוה"א ואגה"ת מהדו"ק, באים שם (נב, ב – נה, א) מאמרי תשרי-כסלו תקנ"ג על הסדר, בהם מציין כמ"פ "כנ"ל" לס' התניא ואגה"ת. ונראה שנכתבו (התניא כו' והמאמרים) באותה שנה – תקנ"ג.

ז) כת"י 26520 – לאחר העתקת שער היחוד והאמונה והתניא מהדו"ק, באים שם (באותו כתב, ומתחיל באותו גליון) מאמרי אדמו"ר הזקן, חלקם מתוארך, חלקם ידוע תאריך אמירתם ממקורות אחרים, והמאוחר שבהם הוא "דרוש לפורים תקנ"ז לפ"ק". מסתבר שהתניא (מהדו"ק) נכתב לפני הדפסתו (מהדוב"ת) בכסלו תקנ"ז. ואם כן נכתבו מאמרים אלו במשך חורף תקנ"ז, וכולל מאמרים מהשנים תקנ"ג-תקנ"ז.

ח) כת"י 63321 – על פי השער שבו נכתב בשנת תקצ"ד ע"י "זלמן ליב בהרי"ד מליבאוויטץ ריסקין", וכולל מאמרי אדמו"ר הזקן מסודרים על סדר פרשיות השנה. אך מכל מקום יש בו ענין מיוחד לענינינו, שהמעתיק השתדל ביותר לברר את תאריך אמירת המאמרים, וברובם באה כותרת: "את זו דרש אדמו"ר...", וכולל מאמרים משנת תקנ"ד ואילך.

*

הדרושים שנאמרו בלאדי נרשמו על ידי כמה רושמי "הנחות" בכרכים מיוחדים לפי סדר אמירתם. לא כל הדרושים יש להם תאריך מדויק, הדבר דורש הרבה עיון לברר אל נכון התאריך המדויק לאמירת הדרוש, אך מכל מקום הדבר אפשרי ולא כל כך קשה, משא"כ הדרושים שנאמרו בתקופת לאזניא, הם נאספו ונעתקו בכתבי-יד מרובים, בלי שום סדר ובלי תיארוך מדויק.

בשנת תשמ"א, כשעסקתי בעריכת הספר "מאמרי אדמו"ר הזקן - הקצרים", שנאמרו בתקופת לאזניא, הורה הרבי לסדר את המאמרים בספר הזה:

על סדר פסוקי התורה, אח"כ מחז"ל וכיו"ב.

בסוף הכרך (שם ע' תקפט) הוספתי "סקירה כללית ע"ד המאמרים הקצרים". ושם עמ' תריא ואילך הוספתי "רשימת המאמרים על סדר השנים" – עד שנת תקס"א, אשר ביררתי מתוך כתבי היד, עד כמה שהי' אפשר לברר הדבר. הרבי התייחס לכך בהסתייגות מסויימת וכתב:

ספק גדול אם יוכל לברר (כנראה שהמעתיקים לא דייקו בזה כלל).

במשך השנים הבאות נדפסו על ידי צוות מיוחד עוד הרבה כרכי מאמרי אדמו"ר הזקן, ונמצאו בכתבי-היד עוד הרבה כותרות עם תאריכים, בין של דרושי לאזניא ובין של דרושי לאדי. רשימה זו הושלמה בשנת תשנ"ב ע"י הרה"ת ר' יוסף יצחק שי' קעלער, ונדפסה ב"כרם חב"ד" גליון 4 ע' 345 ואילך.

רשימה מושלמת יותר של מאמרי הלקוטי תורה – על סדר השנים, נדפסה בהוספות ללקוטי תורה, הוצאת תשנ"ט, ע' רכח ואילך22.

כותבי ה"הנחות"

כאשר רבינו הי' אומר את מאמריו, היו כמה משומעי לקחו רושמים את דבריו [=כותבים "הנחות"], ומהם: המהרי"ל (אחי אדמו"ר הזקן), כ"ק אדמו"ר האמצעי, ר' משה (בן אדמו"ר הזקן), אדמו"ר הצמח צדק, ר' פנחס רייזעס ועוד – כמובא בכמה מקומות.

ההנחות של ר' פנחס רייזעס שהגיעו אלינו הם בעיקר משנת תקס"ז ואילך23.

ההנחות של ר' משה הם משנת תקס"ב24 ואילך.

מהנחות הצמח צדק לא הגיעו אלינו אלא משנת תקע"א-תקע"ב ומאמרים אחדים משנת תקס"ז25 ואילך26.

מהנחות כ"ק אדמו"ר האמצעי הגיעו לידינו כמה ביכלאך מתקופת לאזניא. מהנחות אלו נערכו המאמרים שבספר "אתהלך-לאזניא" הנדפס, וכדלעיל פרק ‎כו. אמנם עיקר ההנחות שלו הן מהתקופה שלאחר פט"ב, כפי שסיפר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בי"ט כסלו תרע"ה (תורת שלום ע' 214).

בתקופת לאזניא, הי' כותב ה"הנחות" העיקרי – המהרי"ל, וכמסופר לעיל פרק ‎ד.

*

מכל הכתבים האלה, וכן מכתבי ה"הנחות" של חסידים נוספים שהיו רושמים את דרושי רבינו, רבו כמו רבו ההעתקות.

יותר ממאה כרכים של העתקות דרושי רבינו, שנעתקו באותה תקופה, נשתמרו עד היום בספריה. יש לשער שזהו רק חלק קטן מההעתקות שהיו קיימות אז, אלא שכרגיל, נשרפו רובן בשריפות המרובות שהיו פוקדות את העיירות, או אבדו.

מתוך כל הכרכים הללו, וגם מתוך העתקות שנכתבו בשנים מאוחרות יותר, נערכו ונדפסו על ידי מערכת אוצר החסידים – קה"ת כשלושים כרכי סדרת "מאמרי אדמו"ר הזקן".


1) להעיר מתורת שלום ע' 114, שהשינוי בכמות הוא, בעיקר, ברשימת המאמרים ע"י אדמו"ר האמצעי.

2) לכאורה קאי גם על הס' לקו"ת, שהי' אמור להיות נדפס אז, ונמנעה הדפסתו (בשל סגירת הדפוסים) – עד שנת תר"ח (ראה אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע סוף ח"ד, אגרת א'קל). אך בעת הדפסת הלקו"ת הוסיף בה הצמח צדק גם כמה מאמרים משנת תקנ"ה (כפי שאפשר לראות ברשימת המאמרים שנדפסו בכמה מקומות. ראה לקמן פרק הבא).

3) ראה לעיל פרק ‎יב.

4) וגם זה לא בכל החדשים, רק בשבת מברכים החדשים טבת, שבט, אדר, ניסן (או אדר שני, או פורים), סיון, תמוז, מנחם אב, אלול (או נחמו), שבת שאחר חצי אלול, ושבת תשובה, כמפורט באגרות כג, כח, לא.

ובחקירת רבינו במאסר תקס"א (כרם חב"ד 4 ע' 81): תשע פעמים בשנה, שלש פעמים בחורף ושש בקיץ.

5) כדלעיל פרק ‎כג.

6) כבר ב"תקנות דלאזניא" (אגרות-קודש סי' מב) נקראים המאמרים (שבכת"י), כמה פעמים בשם "כתבים".

7) מסומן עתה, בספריה, במס. 386. כולו כת"י מעתיק אחד. גדלו 1811X ס"מ. (2), רצג, (3) דף. בתחלתו - מפתח המאמרים ע"ס הבוך. ובסופו - ע"ס הפרשיות. בראש המפתח שבתחלתו: "דרושים דלאזני' כ"י מו"ח והוגהו מר' ליב מאהליווער". ובדף המגן הקדמי (שם הבעלים, או המעתיק): "אלכסנדר זיסקינד [...]". על גב הכריכה חרות: "דרושי ליאזנע ח"א". מהכתב ונייר וכו' נראה שנכתב בתקופה שלאחר שנת ת"ר לערך.

8) מסומן במס. 1144. כולו כת"י מעתיק אחד. גדלו: 19.5X26 ס"מ. (5), ערב דף. בתחלתו מפתח המאמרים; וע"פ מפתח זה היו בו יותר מרעט דף, וחסר בסופו כמה דפים. בדף המגן האחורי נרשם פעמיים: זה הבוך שייך להר"ש [אדמו"ר מוהר"ש נ"ע] באדמו"ר [הצמח צדק] שליט"א [נ"ע] מק"ק ליובאוויטש", ועד"ז ברוסית. מהכתב ונייר וכו' נראה שנכתב בתקופה שלפני שנת ת"ר לערך.

9) מאמרים אלו בכתב-ידו של ר' ליב מאהליווער לא הגיעו אלינו, אך חלק מהם הגיע אלינו בגכתי"ק אדמו"ר האמצעי, בשני כת"י: א) כת"י 1161, הכולל מאמרים משנת תקנ"ז-תק"ס לערך (ראה לקמן פרק הבא). ב) כת"י 1195, הכולל מאמרים משנת תקס"ב-תקס"ג. בכת"י (ובדפוס) "אתהלך-לאזניא" מופיעים מאמרים אלו בשינויים קלים, בעיקר - תיקוני לשון, וכנראה שאלו הם התיקונים שהגיה "ר' ליב מאהליווער".

בספריה נמצא דף אחד (בגוכתי'ק אדמו"ר הצ'צ?), מפתח של בוך מסוים (שלא הגיע אלינו) שכלל את דרושי "אתהלך-לאזניא" (הדפים שבו אינם מתאימים לדפים שבכת"י 386, 1144 הנ"ל). מפתח זה אינו אלא על ל"ב דפים הראשונים של אותו בוך (הכולל את 34 מאמרים הראשונים שבו, הנדפסים ב-לג הע' הראשונים של "אתהלך-לאזניא" הנדפס; אך יש לשים לב לשינויים הקלים שבין רשימה זו להנדפס), ואילו דף המפתח עצמו מסומן "שנד", ואם כן אי אפשר לדעת ממנו דבר ברור איזה מאמרים נכללו באותו בוך. ומכל מקום, אם נשער שאותו בוך כלל שנג דפים (שלכן דף המפתח מסומן: שנד), יש מקום לומר שהוא כלל את כל המאמרים שבכת"י 1144 הנ"ל. ואולי מה"שער" שבו נעתקו הדברים שבראש כת"י 386 הנ"ל: "דרושים דלאזני' כ"י מו"ח והוגהו מר' ליב מאהליווער".

10) ראה גם לקמן פרק ‎סד.

11) ראה לעיל פרק ‎כג, מדרושי תשרי תקנ"ג, שנכתבו בהמשך לכתיבת התניא, ונזכר בהם כמה פעמים: כמש"כ לעיל בת[ניא] ק[טן]; שמבואר לעיל בת[ניא] ק[טן] באריכות; וכנ"ל בת[ניא] ק[טן]. וכיו"ב.

12) על תכיפות נסיעות לעיירות שונות, משיב מתורגמנו ר' יהודה בן פייבוש, בחקירות מאסר שנת תקס"א (כרם חב"ד 4 ע' 80):

לפעמים נוסע הוא גם לפי בקשות בעת הצורך, אך זה קורה רק לעתים רחוקות.

13) מסומן בספריה במספר 2217, ועל גבו: כי תשא לאזניא תקנ"ה.

14) ירושלים תרפ"ו. והוא העתקת כת"י, שחלקו הגיע לספריה ונסמן במס. 139. כולו כת"י מעתיק אחד. גדלו 17X22 ס"מ. החלק הנ"ל כולל: דף עט. קנז-קצח. ממנו נדפס שם עד דף קצא, ב. דפים קצג-ח הם גליון בפ"ע, שנכתב בתקופה מאוחרת יותר, ונכרך עם כת"י הנ"ל. נכתב בחיי אדמו"ר הזקן, הנזכר בו בהוספת "שי'". וממ"ש (המעתיק) ברס"י כד: "מה ששמעתי מאדמ"ו שי' בק"ק לאדי בהעלותך תקנ"ה" אפשר שנכתב זמן לא רב לאחר תקנ"ה.

15) חוץ מהסימנים כד-לג, שברובם ניתן (כאן, או במקור אחר) התאריך, והם על סדר השנים (תקנ"ה- תקנ"ו).

16) לבוב תרמ"ב. בפרטיות ע"ד ספר זה ראה: י. מונדשיין, יגדיל תורה (נ.י.) חוב' כח סי' לט.

17) גדלו 18X11 ס"מ. (1), קג דף. על דף המגן הקדמי (כתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע): "נומר 3 [במס. זה נסמן באוסף כתה"י שבספריתו] להבין ההג"ה בלק"א" [בשם זה נקרא – ע"ש התחלתו].

רוב המאמרים שבביכל זה נעתקו בכמה כת"י (בנוסף להנעתק ב"אתהלך-לאזניא"): א) 606 סא-עב. ב) 931 א-כ. ג) 1148 א-פב. ד) 1154 נד-פו. ובארבעתם נעתקו - שלא באותו סדר שבביכל זה; מכאן שנעתקו לפני שנכרך.

מהכתב, הניר וכו' נראה שארבע העתקות אלו נכתבו בתקופה שלפני ת"ר בערך.

18) כולו כת"י מעתיק אחד. גדלו 19X11 ס"מ. (1), קעה, דף, דפים א-ו חלק. ז-לד מאמרי תקנ"ז, לה-סב חלק. סג-קכח מאמרים קצרים. קכט - חלק. קל-קלב (בכת"י מאוחר) פירוש למג"א. קלג-קעה חלק. נכתב בחיי אדמו"ר הזקן, הנזכר בו בהוספת "שי'".

בשער (בכת"י מאוחר): "ספר ליקוטי תורה ... יום א' פ' ראה אנכי נותן לפניכם ברכה אך טוב מנחם אב שנת והדרת (תרט"ו) פני זקן פה קלעצק דברי צבי הירש בל"א המנוח יעקב מעסטרא[...]".

על גב הכריכה, כתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע: "ויקרא כו' המסות לאזניא תקנ"ז". ובדף המגן הקדמי מבפנים, כתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע: "נומר 1. ויקרא תקנ"ז".

19) תיאורו בהוספות לתניא (נ.י. תש"מ ואילך) רב, א כת"י ז. וראה מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' קצ, בשוה"ג.

20) תיאורו שם כת"י ג.

21) כולו כת"י מעתיק אחד. גדלו: 7.5X22, ס"מ. ריד דף. המפתח בדף רז.

22) אודות רשימת שאר מאמרי רבותינו על סדר השנים – ראה לקמן פרק ‎סה ופרק ‎סו.

23) נדפסו בספר מאמרי אדמו"ר הזקן – הנחות הר"פ (קה"ת תשי"ח).

24) הי' אז בן י"ח.

25) הי' אז בן י"ז.

26) כתי"ק אדמו"ר הצמח צדק, בעל תאריך המוקדם ביותר שראיתי, הוא בכת"י 1052 דף צה.

כת"י זה הוא, כפי שרשם עליו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש, בגוכתי"ק, על גב הכריכה "מלוקט. ויהי כל הארץ שפה" [ע"ש התחלתו]. ונכרכו בו כמה דפים בגוכתי"ק מהרי"ל מיאנאוויטש ובגוכתי"ק אדמו"ר הצמח צדק. גדלו 24X18 ס"מ. (1), קצג דף.

דף צה שבו הוא דף קטן [17.5X10.5 ס"מ] גוכתי"ק אדמו"ר הצמח צדק ובו ר"פ משני מאמרים בלי תאריך: א) הביאו עלי כפרה. ב) והי' מדי חדש. מהכתב נראה שנכתב בצעירותו.

המאמר הביאו עלי כפרה נדפס (הנחת אדמו"ר האמצעי) בביאוה"ז עו, ג ונמצא בגוכתי"ק 1196 ק, ב [רק חלק, כי נחתך שם הגליון] הכולל דרושי תקס"ז, ואם כן נאמר בפ' אחרי תקס"ז.