משפחת בית הרב

משפחת הרבנית שיינא

מספר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (תורת שלום עמ' 218):

כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע היה חתן איש נכבד מעיר יאנאוויץ.

עוד מספר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (ס' השיחות ה'תש"ד עמ' 65):

הרבנית שיינא, אשתו של הרבי האמצעי, היתה בתו של אחד מחסידי רבינו הזקן, שהי' "מלמד" והיו לו חמש בנות. פעם אחת שאלו רבינו הזקן: מדוע אינך מחתן את בנותיך? ענה המלמד: אף אחד אינו רוצה להשתדך אתי מרוב עניותי. אמר לו רבינו הזקן: אני אשתדך אתך, ואז הרי ימצאו קופצים שירצו גם הם להשתדך אתך.

לא נתפרש כאן וכאן מי הי' חסיד זה, חותנו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, ומה שמו. כך לא מפורש כאן מי היו ארבעת חתניו האחרים, גיסיו של רבינו האמצעי.

*

ב"כרם שלמה" (סיון תשמ"ה עמ' נד) נדפס תצלום שטר זכרון עדות שנכתב אחרי נישואי הרה"ק רבי יעקב ישראל מטשערקאס עם בתו של רבינו האמצעי, ביום ז' שבט תקע"א, ובו נאמר:

זכרון עדות היתה בפנינו עדים ח[תומים] מ[טה] איך שבאתה לפנינו האשה הנגידה מרת שיינא בת מוהר"ר יעקב, והדר בעלה הרב הגדול מוהר"ר דוב בער בן הרב המאור הגדול המפורסם בדורו מוהר"ר שניאור זלמן שי' … וקנינא מן האשה הרבנית הנגידה מרת שיינא בת מוהר"ר יעקב.

למדנו מכאן ששם חותנו של רבינו האמצעי הוא יעקב1, ועדיין לא ידענו מהו שם משפחתו ומי הם בני משפחתו.

אמנם הגיעו לידינו ידיעות מקוטעות אודות חתניו של ר' יעקב זה, גיסיו של רבינו האמצעי:

א) ר' ישראל ש"ץ מיאנאוויטש.

ב"שארית יהודה" חיו"ד סי' לג-ד, יש תשובה שכתב הרה"ק מהרי"ל אל הרבנית דבורה (אמו של הגאון החסיד רבי אליהו יוסף רבלין) בענין שאלת נשים. את התשובה הזאת מסר על ידי החסיד ר' ישראל ש"ץ, והוא שלח אותה אל הרבנית דבורה על ידי רבינו ה"צמח צדק". ובמכתבו של ר’ ישראל ש"ץ כותב הוא אל הרבנית דבורה הנ"ל:

מסרתי הוהשיב [התשובה] הנ"ל להרב המפורסם מוהרמ"מ שהוא חתן גיסי הרב אדמו”ר שי'.

כיצד הי' ר' ישראל ש"ץ גיסו של רבינו האמצעי?

בין חתני רבינו הזקן לא מצינו את ר' ישראל ש"ץ; ולפי האמור לעיל אשר חותן רבינו האמצעי היו לו חמשה בנות, מסתבר כי ר' ישראל ש"ץ הי' אחד מחמשת חתניו.

ר' ישראל ש"ץ גר ביאנאוויטש, ומכנה שם את הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש בשם "הרב המ"ץ דקהלתנו". וכבר נזכר לעיל שהחותן ר' יעקב הי' גר ביאנאוויטש. אם כן יש מקום לשער, שאחרי נישואיו של ר' ישראל ש"ץ, עבר לגור במקום חותנו ביאנאוויטש.

ב) ר' שמרי' ברלין מיאנאוויטש.

באגרות-קודש אדמו"ר האמצעי ח"ב אגרת א מזכיר את "גיסי ידידי ר' שמרי' מיאנאוועץ", ובשוה"ג שם נדחקתי בזהותו של ר' שמרי' זה.

אח"כ העירני ידידי ר' יהושע שי' מונדשיין מס' תולדות אנשי שם (למוה"ר דוד טעבלי אפרתי, ווארשא תרל"ה, עמ' 49 ס"ק לג-ד):

הרב המאוה"ג החו"ב מו"ה שמריה ברלין אבד"ק יאנאוויץ ז"ל בעל תקנתא לתקנתא2 … הוא זקנו של הרב הגדול החסיד המפורסם מו"ה שמרי' ברלין מיאנאוויץ3, גיסו של אדמו"ר הקדוש מרנא דובער נבג"מ, בן אדמו"ר הגאון אלהי מרנא שניאור זלמן מלאדי בעל התניא ושו"ע.

וכבר נזכר לעיל שגם החותן ר' יעקב הי' גר ביאנאוויטש.

ג) עוד ידוע לנו אחד מגיסיו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, שהי' זקנו של מוה"ר חיים אליעזר ביחובסקי, כפי שנכתב עליו בשער הספר דרך מצותיך "נכד גיסו של רבינו אדמו"ר האמצעי זי"ע". אמנם לא ידוע לנו אם הכוונה לאחד משני הגיסים הנזכרים (ר' ישראל ש"ץ או ר' שמרי' ברלין), שהרח"א ביחובסקי הי' נכדו; או שזקנו היה אחד משני הגיסים האחרים (שלא נודעו לנו שמותיהם). וכמובא לעיל, שחותנו של כ"ק אדמו"ר האמצעי היו לו 5 בנות, היינו שבנוסף לאשת אדמו"ר האמצעי, ושתי הגיסות הנ"ל היו לו עוד שתי בנות.

מהידוע לנו ממשפחתו של מוהרח"א ביחובסקי הם:

א) אביו ר' דובער ביחובסקי (שער הספר גנזי נסתרות).

ב) דודו ר' שמואל ביחובסקי מקאריץ (כתבי הרח"א ביחובסקי ע' צז).

ג) ר' יוסף ביחובסקי, שהי' קרובו של אדמו"ר הצמח צדק (מבית הגנזים פרק עד).

הרה"ג רבי אהרן מקרעמענטשוג

הרה"ג ר' אהרן מקרעמענטשוג הי' בנה של הרבנית פריידא בת רבינו הזקן ובעלה ר' אלי' ב"ר מרדכי. אודותיו כותב בבית רבי (עמ' 114 בשוה"ג):

החסיד המפורסם ר' אהרן זלה"ה מקרימענטשוק, שהי' גדול מאד בתורה ויראה ובחסידות. ושמענו … שאדמו"ר בעל צמח צדק נ"ע בעת שחזקו עליו דברי אנ"ש שהוא יהי' לרב והוא לא רצה בזה … דחה את עצמו גם בזה, שיקבלו את הר"ר אהרן הנ"ל, שגם הוא מנכדי רבינו נ"ע.

בשו"ת צמח צדק חאו"ח סי' קב, יש תשובה שכתב רבינו אליו בכ"ב סיון תקצ"ח, ובסי' קא שם כותב רבינו הצמח צדק: "הגיעני שאלה זו מב"ד [מבן דודי] הרב הג' ר' אהרן מקר[עמענ]צ[וק]". ונראה שגם מ"ש בשו"ת צמח צדק חיו"ד סי' מז אות ד "והנה מהמ"צ דק' קרימינצוק נשאלתי", גם כאן הכוונה אליו4.

באור התורה במדבר נדפס מאמר שבסיומו נרשם בכת"י (ראה שם עמ' א'תרפז): "הועתק מביכעל של הרב מוהר"א קרימי[נ]צוקער מה ששמע מפה קדוש אדמו"ר". כמו כן נעתק במגדל עז (עמ' שצז): "מפי הקדוש בשם אדמו"ר נבג"מ, העתיק מביכעל ר"א מקרומע[נ]צוק".

בבית רבי שם, וכן בשאר ספרי תולדות משפחת בית הרב, אין עליו יותר פרטים מהנ"ל, ומפתיע הדבר, שהרי באמת מוצאים אנו שהוא הי' חתנו של רבינו האמצעי (בנוסף לכל חתניו הידועים5), וגם חתנו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב, ושהיו לו בנים ובני בנים, אשר היו נכדי רבינו הזקן וגם נכדי הרה"ק מברסלב:

מסופר בספר השיחות תש"א עמ' 42, שהוא הי' חתן רבינו האמצעי בזווג שני. גם ב"היהודי" (נ.י. טבת תרצ"ו עמ' 73) כותב ר' דן תומרקין, כי הגאון ר' אהרן הנ"ל הי' "חתנו של האדמו"ר האמצעי".

והעירני ידידי הר"י שי' מונדשיין, כי בספרי ברסלב (ימי מהרנ"ת ח"ב אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש ח"ד אות תשיד) כתוב שהוא הי' חתן הרה"ק ר' נחמן מברסלב, שנשא את בתו מרת חי' אחר שנתאלמנה, ובקרעמענטשוג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבינו הזקן ונכדי הרה"ק מברסלב.

נישואיו הראשונים של רבי אהרן היו על כל פנים לפני שנת תקע"ד; כן נראה מתוך אגרת שכתב כ"ק אדמו"ר האמצעי בשנת תקע"ד (מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי ע' יז), שקיבל באותה שנה את חלקו במעמד משפחת בני הרב, בין הנכדים הנשואים (בנפרד מאמו), ומכך נראה שכבר הי' נשוי אז.

נישואיה הראשונים של מרת חי' הנ"ל היו בשנת תקע"ד (ימי מהרנ"ת ח"א קרוב לסופו) ונישואיה השניים עם ר' אהרן הנ"ל היו לפני תקפ"ב (ב"ימי מהרנ"ת" ח"ב שם מסופר על אדר תקפ"ב, שכבר הי' חתנו).

ועדיין לא ידוע לנו מתי ואיך היה חתנו של רבינו האמצעי בזיווג שני, ויש בזה שתי אפשרויות:

א) אפשר שנשא את הרבנית שרה בת רבינו האמצעי, אחרי שנפטר בעלה ר' אהרן ב"ר משה חיים אלכסנדראוו הנ"ל, בצעירותו (ראה תורת שלום עמ' 206). וכיון שר' אהרן אלכסנדראוו הביא לדפוס בשנת תקצ"ז את הס' תורה אור, אם כן נצטרך לומר לפי זה שהוא נשא אותה אחרי שנת תקצ"ז (אחר שנפטרה הרבנית חי' בת הרה"ק רבי נחמן מברסלב).

ב) או אולי הי' בעלה של מרת אסתר מרים בת רבינו האמצעי, שנתגלתה מצבתה לאחרונה (ראה מאמרי אדהא"מ קונטרסים עמ' רעו), ונאמר בה "האשה הצנועה החשובה מרת אסתר מרים", אשר מסגנון זה נראה שכבר היתה נשואה, ונפטרה בשנת תקע"ט. והיינו שהיא היתה אשתו בזיווג שני שלו, ואחר שנפטרה גם היא, בחודש תמוז תקע"ט, נשא את מרת חי' בת הרה"ק מברסלב בין השנים תקע"ט-תקפ"ב.

והפלא הוא שבכל סיפורי בית הרה"ק רבי נחמן, ובספרי וסיפורי משפחת בית נשיאי חב"ד לא נזכר שהי' גם חתנו של רבינו האמצעי, ואילו בס' השיחות שם וכן בעתון היהודי, נזכר רק שהוא חתנו של רבינו האמצעי, ולא נזכר שהי' גם חתנו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב.

צאצאיו

כל זה פרסמתי בהערות ובאורים תשנ"ז (גליון תשל ע' 66 ואילך), ואח"כ דנתי בזה גם בספר "מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי" (קה"ת תשנ"ח, ע' יז), ובספר "צמח צדק – מפתחות" (קה"ת תשנ"ט, ע' קנח).

לאחר פרסום הדברים, התקשרה אלי מרת סוזן רוט תי', וסיפרה אשר היא נכדת ר' אהרן, ואחרי בירורים יסודיים נתבררו פרטי הדבר (הובאו הדברים בהיכל הבעש"ט גליון כג, ע' קעז):

שם משפחתו של ר' אהרן הי' זסלבסקי. מנשואיו עם הרבנית חי' בת הרה"ק רבי נחמן מברסלב נולד להם בן בשם יחיאל. הוא נשא את הרבנית שטערנא סאשיא (גם היא נכדת הרה"ק רבי נחמן מברסלב), ונולדו להם חמשה בנים ושלוש בנות: א) זלמן נחמן, ב) מרדכי, ג) דובער, ד) צבי הירש, ה) אהרן זסלבסקי. ו) פייגא כהן, ז) שרה וואבעלעב, ח) חנה רבינוביטש.

עוד כתב לי ה"ר דב בער קפלן:

אני נכדו של ר' ארקע זסלווסקי, רב בקרעמענטשוג, וחיברתי רשימת צאצאיו של בנו ר' יחיאל זסלווסקי (כוללת יותר ממאה שמות).

ר' יחיאל התחתן עם שטערנא-סאשיא בתו של ר' נחמן בנה של חייקע בת רבי נחמן מברסלב (נובע מזה כי ר' יחיאל התחתן עם בתו של אחיו, מן הזיווג הא' של רעבעצין חייקע).

אמא של שטערנא-סאשיא היתה בתו של בערל גוטליב (בנו של רבי שלמה מקרלין) ורייזל (בתו של רבי ר' ברוך ממעזיבוז).

*

כל אלה, הם וצאצאיהם, צאצאי כ"ק אדמו"ר הזקן, שלא נזכרו בס' הצאצאים6. רבים מהם הם החיים אתנו היום.


1) מסתבר שעל שמו קרא כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" את שם אחד מבניו בשם יעקב.

בבית רבי פ"ז כותב עליו: "ועוד בן שביעי הי' לרבינו שמו ר' יעקב זלה"ה, שהי' חתן ש"ב הר"ר ברוך ב"ר אלי' זלה"ה שהי' דר באורשא, וגם הרר"י הי' דר שם, ונפטר בחיי רבינו בעיר טאלאצין ושם מ"כ".

לא נזכר כאן התאריך, אמנם העירני הר"י מונדשיין, אשר ברשימת מאמרי דא"ח של אדמו"ר ה"צמח צדק", בשנת תקצ"ז, רשום מאמר איכה (שנדפס באוה"ת נ"ך ע' א'לד), ובכת"י 178 (כ, א) מועתק מאמר זה בכותרת: "זה המאמר אמר אדמו"ר מוהר"ר מנחם מענדיל זיע"א לר' הלל מפאריץ בעת אשר נכנס ר' הלל לנחמו על פטירת בנו הוותיק מו"ה יעקב ז"ל".

[באותה שנה רשום ברשימת מאמרי דא"ח עוד מאמר, ד"ה זוהר פ' בחוקותי, שגם עליו נרשם שנאמר לפני ר' הלל, וצ"ע אם נאמרו שניהם באותו מעמד].

נודעה לנו אם כן שנת פטירתו תקצ"ז. כמו כן נתפרש תאריך נישואיו באותה רשימת מאמרי דא"ח, בדרושי בהעלותך תקצ"ה, שרשומים שני מאמרים שנאמרו על "חתונת בן אדמו"ר כמר יעקב".

במשך שנתיים אלו נולד לו בן שנקרא בשם שניאור, ועליו כותב בבית רבי שם: "ונשאר ממנו בן שמו הר"ר שניאור זלה"ה, ולקחו רבינו לביתו וגדלו ואמנו, ואחר כך עשה רבינו שידוך עבורו עם בנו אדמו"ר הררחש"ז, אך הוא גם כן נפטר בימי עלומיו בחיי חותנו אדמו"ר הנ"ל".

[העובדה שנקרא רק בשם שניאור, ולא בשם המלא של רבינו הזקן – שניאור זלמן, נותנת מקום להשערה, אשר בתחלה נקרא גם הוא שניאור זלמן, אמנם אחרי אשר נהיה חתנו של אדמו"ר מוהרחש"ז, שינה וקיצר את שמו, כדי שלא יקרא כשם חותנו, עפ"י צוואת הר"י החסיד.

אבל ראה "מבית הגנזים" פרק קלט, בהעתק מפנקס מלביש ערומים בליובאוויטש, בין חתימת בני ונכדי אדמו"ר הצמח צדק, מופיעה חתימת: מאיר שניאור זלמן בא"א הרב המנוח מוהר"ר אהרן יעקב ז"ל; האם אפשר לומר שזה שמו המלא של הבן – שידוע רק בשם שניאור, ושל האב – שידוע רק בשם יעקב!?].

2) הוא מוה"ר שמרי' אבד"ק הלאזמיץ – מח"ס תקנה לתקנתא, במוה"ר משה אבד"ק רודניא – מח"ס תקנתא דמשה (אלעקניץ תקכ"ח, שנדפס בו גם תקנה לתקנתא הנ"ל), במוה"ר אלחנן ברלינער מהוראדנא.

3) כיון שנזכרה כאן משפחת ר' שמרי' ברלין, נסקור כאן את תולדות המשפחה הזאת, שהתחתנו עם בית הרב:

החסיד ר' שמרי' ברלין היה בן דודו זקנו של הנצי"ב (הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), והי' גם בן דודם זקנם של האחים הנגידים ר' ישעי' (חתן מוה"ר שניאור במהו"ר מנחם נחום באדמו"ר האמצעי) ור' שלמה זלמן ברלין.

אמנם בפרט האחרון הזה יש מקום לעיון:

בתולדות אנשי שם סל"ג שם כותב שהוא הי' בן דודם זקנם של: "הגבירים המפורסמים בתו"י ונכבדים לעדתם, חסידים ואנשי מעשה מו"ה שלמה זלמן ברלין, ומו"ה א' אבלי ברלין, ומו"ה ירוחם ברלין מוויעליז שיחיו".

בתחלה הייתי משער, אשר הגביר ר' שלמה זלמן ברלין הוא ר' שלמה זלמן ברלין מוויעליז הנזכר לעיל, ואשר ר' ישעיה ברלין מריגא הוא ר' ישעיה ברלין מסוראז שבקובץ יגדיל תורה (נ.י.) חוב' נט ע' רטו.

אחר כך עיינתי וראיתי אשר בשטר שביגדיל תורה מופיע ר' ישעיה ברלין בתור מנהיג הקהלה בסוראז, וחותם "ישעי' בלא"א מוהר"ר א' זוסמאן זללה"ה ברלין", ואילו באוסף התמונות שבספריה, נמצאת תמונה של מצבת אבן שבישיבת מגן אבות בחברון, ושם נזכר: "שלמה זלמן ברלין בן [...] ירוחם דוב ז"ל מעי"ת ריגא יע"א".

נראה אם כן, אשר ר' ישעיה ברלין מריגא, שהוא אחיו של ר' שלמה זלמן ב"ר ירוחם דוב, איננו אותו ר' ישעיה ב"ר א' זוסמאן ברלין מסוראז.

מסתבר יותר, אשר האחים ר' ישעיה ור' שלמה זלמן ברלין מריגא, שניהם בניהם של ר' ירוחם ברלין מוויעליז, הנ"ל בתולדות אנשי שם.

[אודות ר' ישעי' ברלין – ראה לקמן פרק ‎קי ואילך. וראה ליובאויץ' ומלחמותיה (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאת איליא לוריא) פרק 1.3 (מתוך דו"ח משרד הפנים על בתי הכנסת בריגא), שר' ישעי' ברלין התיישב בריגא לערך בשנת תרל"ה, ואשר הוא החזיק בביתו את המנין החב"די בריגא].

גם מועתקת ביגדיל תורה שם חתימת ר' א' אבלי ברלין מסוראז, ואולי הוא הוא ר' א' אבלי ברלין מוויעליז, הנ"ל בתולדות אנשי שם.

4) ראה קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' לד ע' קנג בשוה"ג.

5) לעת עתה ידוע לנו רק שר' אהרן ב"ר משה חיים אלכסנדראוו הי' חתן רבינו האמצעי (וחותנו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע), אבל לא ר' אהרן הנ"ל.

6) ראה גם לקמן פרק ‎פד.