ספרים וכתבים

אוסף כתבי-יד-קודש

אף לאחר שנשרפו ביתו וספריו של כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק", כדלעיל פרק ‎סג, נשאר בידיו אוסף קטן של ספרים, שכנראה ניצלו מהאש הגדולה. או שמא קנה אותם אחרי השריפה, היינו בין השנים תרי"ז-תרכ"ו. בכל אופן ידוע לנו שבעת הסתלקותו בי"ג ניסן תרכ"ו נשאר בעזבונו אוסף ספרים וכתבי-יד. ספרי הדפוס נתחלקו בין ששת בניו ואילו כתבי-היד עברו לידי ממלא מקומו בליובאוויטש – כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, כדלקמן.

לפני הסתלקות כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" כתב אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע (אגרות-קודש שלו אגרות כב-ג):

ראיתי דא"ח שלך והוטב בעיני מאד ... חזק ואמץ לכתוב ולהגיד ואני סומך אותך בסמיכה רבה ואל תירא משום אדם ... רצוני שתקבל על עצמך לשמוע בכל יום מאנשים ענינים ולהתיישב היטב עמהם ולהגיד להם עצה, וגם תחזור עמהם הדברי חסידות הנאמרים, וזהו רצוני באמת, לכן לקיים כאמור למעלה בל ישונה.

אחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" נשאר כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע למלאות את מקום כ"ק אביו בליובאוויטש, ואילו כמה מהאחים עברו לעיירות קאפוסט לאדי ועוד, להפיץ שם את תורת חב"ד ודרכיה.

במכתב כללי לאנ"ש, שחתמו עליו כמה מהאחים, מספרים על חלוקת המעות והספרים, ועל הרעיון לחלק גם את הכתבים:

חלקנו המעות והספרים ... הוסכם אצלינו שלא נחלק הכ"ק הנשארים, ויהיו מונחים בבית כ"ק ז"ל הכ"מ, והעמדנו שומרים כנצרך, עדי ישקוט העולם, ואז נחלק לכולנו בשוה.

במכתב כללי נוסף שכתבו אז האחים לאנ"ש הם מסכמים את הטעם לזה (מבית הגנזים פרק פב):

ובדבר הכי"ק ... שעדיין לא נתחלקו, הננו להודיעם כי נשאר בס"ה ארבעים ביחלעך, אשר עשרים מהם על נגלה ועומדים להדפיסם לכן אי אפשר לחלקם כלל, והעשרים הנשארים מדא"ח הנה ... כשיחלקו עשרים ביחלעך על שמונה חלקים1 יגיע לנו שני ביחלעך וחצי.

בשולי האגרת מודיע כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, אודות הביכלאך (כתבי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"):

ובדבר הביחלעך, באמת רצוני תיכף אי"ה, שיודפסו אי"ה, ויתפשטו מעיינותיו חוצה, כמ"ש בכש"ט, ידידם דו"ש מלונ"ח

שמואל

ומעבר לדף נכתב שוב:

ובדבר הביכלעך רצוני חזק שיודפסו כולם ויפוצו מעיינותיו כו', כמ"ש בכש"ט, ידידם דו"ש מלנו"ח

שמואל

והיינו שברצונו למסרם תיכף לדפוס, כדי שיפוצו ויתפשטו מעיינותיו חוצה, וכמכתבו הידוע של הבעל שם טוב, שנדפס בכתר שם טוב בתחלתו: "ושאלתי את פי משיח, אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה".

ביתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נשרף בשנת תרכ"ח (ראה לעיל פרק הקודם), והכתבים נשמרו בבית כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

על פרטי הדברים מספר כ"ק בנו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, באגרת שכתב בשנת תרנ"ג (חלקה נדפס באגרות-קודש שלו ח"א אגרת נו*):

כ"ק אאמו"ר2 זצוקללה"ה נ"ע זיע"א, (ש)לקח הכ"ק של כ"ק אאזמו"ר3 זצוקללה"ה נ"ע זיע"א רובם ככולם, ולאחיו דודי הרבנים זצ"ל נשאר רק מעט, כמו ביכעל א' או ב' (וזה מה שהי' אצלם מקודם שבאו הכ"ק לידו), והם חפצו בהכ"ק בכל נפשם ומכל מקום לא נתן להם.

*

לאחר שהגיעו כרכי הכתי"ק אל כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע סדרם וכרכם, ואף הדביק על כל אחד מהם מדבקה מיוחדת, שעליה רשם בכתב-יד-קדשו את שם הכרך ותכנו. מדבקות אלו נשארו על רוב כתבי-היד עד היום, ועל פיהם ניתן לברר בכל כרך מיהו הכותב, תאריך הדרושים וכיו"ב.

הדרושים שלו

לאוסף זה שעבר אליו מעזבון כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח-צדק", נוסף אוספו הפרטי של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע – כרכי כתבי-היד שאסף בצעירותו, הן אלו שרכש בצעירותו, כפי שמוכח מהרשום בהם "שייך להר"ש באדמו"ר שליט"א מק"ק ליובאוויטש" (כת"י 1144) וכיו"ב, והן אלו הכוללים הנחות מדרושי כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח-צדק" שהוא עצמו רשם בשעתו.

הגיעו לידינו כמה כרכי הנחות מדרושי כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" כתובים, כולם או חלקם, בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. גם חלק משאר הכתבים שבאותם כרכים מוגהים בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

הדרוש המתוארך הראשון מהנחות אלה הוא משנת תרי"ג (כת"י 1063 רלג, א), בכותרת "בשלח, מוצאי מנוחה, תרי"ג".

אותו כרך כולל הנחות בכמה כתיבות, חלקן בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע וחלקן בכת"י הרב"ק4 מוגהות על ידו. במקום אחד (רכד, ב) כותב כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע בהגהותיו "ונראה שזהו משגגת הכותב".

הדרושים מסודרים כסדר פרשיות התורה, וכרך זה כולל דרושי בראשית שמות ויקרא. המפתח – חלקו בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע וחלקו בכת"י הסופר שלו, ר' שמואל סופר. אפשר שהיתה אז קבוצה של כותבי "הנחות" שעבדו ביחד, כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אסף את כל ההנחות האלו והגיה את חלקן, אז, או בתקופה מאוחרת יותר.

יש עוד כרך מסוג זה (כת"י 1028), שלפי הנראה אין הדרושים שבו מסודרים לפי סדר אמירתם, וחלקו מוגה בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

שאר כרכי ההנחות – מסודרים לפי סדר השנים: מאמרי שנת תרי"ד (כת"י 1117), תרט"ז (כת"י 1029. בשער שלו כתוב בכתי"ק: דרושי' הרשומי' אצלי משנת רחובת לפ"ק מן פ' ויצא עד פ' בראשית תריזיי"ן לפ"ק), תרי"ח-תרכ"ב (כת"י 1077). תרכ"ב-תרכ"ה (כת"י 1120).

עוד יש ביכל אחד כתי"ק, שכולל דרושי תרכ"ה-חורף תרכ"ו (כת"י 1011).

ברשימת כתי"ק של ספרית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (ריגא) נרשם שם הבוך "תרכ"ה הנחות" וממספר הדפים המצוין שם, נראה, שהכוונה לבוך דידן. ועל פי זה הי' מקום לכאורה לומר, שגם מאמרי תרכ"ו שבבוך זה הם הנחות ממאמרי אדמו"ר ה"צמת צדק"; אבל:

א) בס' התולדות אדמו"ר מוהר"ש נ"ע (של כ"ק אדמו"ר זי"ע) ע' 13: בראשית השנה, ע"פ ציווי אביו אדמו"ר הצמח צדק, מתחיל לאמר דא"ח ברבים.

ב) בס' השיחות תש"ב ע' 103: א האלב יאר פאר זיין הסתלקות איז דעם צמח צדק געווען שווער צו רעדן.

ג) בבית רבי קיט, ב : הדא"ח שהי' אומר בשנים אלו5 הי' קשה לשמוע ולהבין מחמת חלישותו . . . אחר כך גברה עליו המחלה ביותר עד שממש הי' קשה לו לזוז ידיו ורגליו.

ד) לפני ד"ה מי אל כמוכה נכרכה רשימה קצרה בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש: "בס"ד, מי אל כמוך . . . בוך ירמי' . . . ולהניח מקום על קיצור . . . להעתיק סי' ה' מביחעל קטון עם הקיצור", הרי שמאמר זה הוא העתק כמה קטעים ממאמרי אדמו"ר הצמח צדק - עם הוספת הגהות קיצורים וכו' עליו, וזה אינו רגיל ברשימת הנהות [גם בהמשך המאמר (רס"ט) : "שוב מצאתי בהרמ"ז", לשון שאינו רגיל בהנחה; אבל אפשר שזהו מהנעתק מביכלאך הנ"ל, ואינם תח"י].

ה) דרוש מי כמוכה הראשון מועתק בכמה כת"י בין מאמרי אדמו"ר מוהר"ש (משנת תרכ"ז).

מכל הנ"ל נראה יותר שמאמרים אלו הם של אדמו"ר מוהר"ש בעצמו6.

*

במשך שנות נשיאותו, נוספו לאוסף כתבי-היד הזה – כעשרים כרכי גוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. והם דרושים שאמר וכתב במשך השנים תרכ"ו-תרמ"ג, דרושי כל שנה בכרך לעצמו (מפורטים בס' "רשימת מאמרי דא"ח", קה"ת תשמ"א).

בדרך כלל היה כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע רושם בעצמו את הדרושים שהיה אומר, אך בנוסף לזה ישנן גם "הנחות", שהיה כותב כ"ק בנו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בעת שמעו הדרושים מאת כ"ק אביו. בספריה נמצאים חמשה כרכים מהנחות אלו בגוכתי"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע:

א) דרושים שנאמרו בשנים תרל"ה-תרל"ז (כת"י 1012).

ב) דרושים שנאמרו בשנים תרל"ח-תרל"ט (כת"י 1260).

ג) דרושים שנאמרו בשנת תר"מ (כת"י 1008).

ד) דרושים שנאמרו בשנת תרמ"א (כת"י 917).

ה) דרושים שנאמרו בשנת תרמ"ב.

אוסף ספרי הדפוס

כשם שהיה כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אוסף כת"י דא"ח בצעירותו, כן היה אוסף ספרי דפוס. גם בין ספרי הדפוס שבספריה מצאנו ספרים שרשום עליהם "שייך להרב ר' שמואל בן אדמו"ר שליט"א" (אבודרהם ויניציאה ש"ו), "שמואל באדמו"ר שליט"א שניאורסאהן, במחיר 2.25 רו"כ" (פרדס, קארעץ תקמ"ו) וכיו"ב.

מרישום זה נמצינו למדים שהם נרכשו לפני הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח-צדק" בשנת תרכ"ו. אמנם ידענו גם, שאת אוסף הספרים שלו התחיל בגיל צעיר ביותר, כמסופר ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע המועתקת על ידי כ"ק אדמו"ר זי"ע (ס' התולדות אדמו"ר מהר"ש, קה"ת תש"ז, ע' 7-8):

נוהג הי' אדמו"ר הצמח צדק לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה הי' נותן להם מתנות כסף. אדמו"ר מהר"ש הי' מצרף סכומים אלו למה שהי' מקבל בכל יום ששי רובל אחד אסיגנאציע וקונה ספרים ...

בחדש אלול תר"ה7 בא מוכר ספרים לליובאוויטש. הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש חפץ לקנות ספרים, ובהיות כי רוב מעותיו המקובצים היו אצל כ"ק אביו הרה"ק, בא אליו ויבקש ליתן לו מכספו סך שלשים רו"כ. וישאלהו למה דרוש לך סכום גדול כזה. ויענה כי חפץ הוא לקנות ספרים. ויאמר לו הוד כ"ק אביו: ווער קלאר פריער די ספרים וואס דו האסט8 ... סוף דבר נתן לו הוד כ"ק אביו הרה"ק את הסכום אשר ביקש הוד כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש מכספו, והוסיף לו עוד עשרה רו"כ במתנה וקנה אז הרבה ספרים.

אל כל האוסף הפרטי הזה נוספו לאחר הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח-צדק" גם הספרים שקיבל בחלקו מעזבון הספרים, כמסופר לעיל פרק ‎פא. ועליהם הוסיף לקנות ספרים רבים במשך שנות נשיאותו – תרכ"ו-תרמ"ג.


1) בין בני וחתני כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק".

2) מוהר"ש נ"ע.

3) ה"צמח צדק".

4) ר' בערל (אשכנזי) קאליסקער. ראה אודותיו לעיל פרק ‎סא.

5) האחרונות לחיים חיותו בעלמא דין.

6) ונדפסו משם בס' "תורת שמואל – תרכ"ו" (קה"ת תשי"א, תשמ"ט).

7) בהיות כ"ק אדמו"ר מוהר"ש בגיל 11.

8) ראה גם לעיל פרק ‎עט.