משפחת בית הרב

השלמות לספר הצאצאים

אין כל חידוש בדבר שידיעתינו בנושא זה הן מצומצמות ביותר, וגם לאחר כל הרשימות בספרים: בית רבי, תולדות משפחת הרב מלאדי וספר הצאצאים, עדיין הפרוץ מרובה.

ולא רק בדור שלישי ורביעי של רבותינו, אלא בבני בניו של כ"ק אדמו"ר האמצעי ושל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", חסרות הרשימות הרבה, ולא רק פרטים ביוגרפיים, אלא אף משפחות שלמות של נכדי רבותינו חסרות ברשימות אלו, כדלעיל פרק ‎לו.

אזכיר כאן עוד כמה מהם:

א) מבניו של הרה"ק רבי ברוך שלום בן כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" נזכרים בכל הרשימות, רק שני בנים ובת אחת, הרי הם: 1) רבי לוי יצחק רב בפודוברנקא. 2) רבי מרדכי רב בוויטעבסק. 3) מרת רבקה אשת הרב משולם רייך.

ועליהם יש להוסיף את הר"ר דן לנדא (אחיו של ר' אברהם זעמבינער) שהי' חתנו של הרב"ש, כמסופר במבוא לס' חקרי זמנים ח"ב ע' 17.

זהו לעת עתה המקור היחיד שמצאתיו נזכר, אך מצאתי ראיתי באגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (ג' סיון תרצ"ה) "כבוד ש"ב [- שאר בשרי] ידידי הישיש הנכבד והנעלה וו"ח אי"א מוהרמ"צ שי'" ובראשה נרשם "לנדא". ואני משער (אף שלעת עתה לא ביררתי דבר זה) שהפענוח הוא מוה"ר משה צבי לנדא ב"ר דן הנ"ל (בנו של מוה"ר משה צבי לנדא מקורניץ, בנו של ר' זלמן קורניצער), שהוא אמנם הי' שאר בשרו של רבנו.

ב) בן נוסף הי' לרב"ש, שמו יהודה ליב, והי' נקרא "ליב רבש"ס". נזכר בס' השיחות קיץ ת"ש ע' 147 ועוד. ולא נזכר ברשימות הנ"ל.

ג) מבניו של הרה"ק רבי לוי יצחק זלמנסאן, חתנו של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", נזכרים בכל הרשימות בן אחד בשם שניאור ושתי בנות. באגרות-קודש ח"ב אגרת ז, כותב כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק": "נכדי מ"ו מרדכי בער זלמן זאהן", שהי', כנראה, בנו של הרלוי"צ הנ"ל, ולא נזכר ברשימות הנ"ל.

ד) מבניו של רבי אהרן אלכסנדראו, חתנו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, נזכרת רק הרבנית רבקה, אשת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. ויש להוסיף גם את אחותה מרת גיטל לעמפערט, – אליה אגרות רבות בס' אגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ונזכרת בכו"כ מקומות1, אך לא ברשימות הנ"ל.

ה) בס' ילקוט משפחות (אדעסא תרנ"ב) ע' 10 כתוב שהי' להם גם בן בשם זלמן. ר' זלמן זה היו לו בנים ונכדים, שאף א' מהם אינם נזכרים ברשימות הנ"ל. בנו ר' חיים משה אלכסנדר נזכר באגרות רבות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

ו) ושם נזכר גם שמה של בתם השלישית "שטערנא, אשת מו"ה דוב בער פראדקין בטשאריי". בנם זלמן גר אצל דודתו הרבנית רבקה בליובאוויטש, ונזכר באגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (ח"ב אגרת תה). אך לא הוא ולא הוריו אינם נזכרים ברשימות הנ"ל.

הרה"ק ר' ברוך שלום שניאורסאהן

ואם כך הוא בקשר למשפחות שלמות מנכדי רבותינו, שזכרם לא בא ברשימות אלו, הרי על אחת כמה וכמה בפרטים ביוגרפיים של בני רבותינו, שידיעותינו בהם רופפות ביותר.

וכאן שאנו דנים בהרה"ק רב"ש בן אדמו"ר ה"צמח צדק". נבחן בזה את ידיעותינו עליו, שכידוע הי' בנו בכורו של אדמו"ר ה"צמח צדק": – האמנם ברור שהי' בכור? לא! שכך כותב כ"ק אחיו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע (בפתקה גוכתי"ק שהגיעה לידינו – על דבר קבורתו, והאהל של כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק", ונדפסה באגרות-קודש שלו ע' לח):

"ואחר איזה שני[ם] כשמת בנו הספק בכור קברו אותו סמוך כמו ד' אמות וחצי מקברו" – שבודאי הכוונה כאן להרה"ק רב"ש נ"ע, שנפטר בט"ז שבט תרכ"ט (ד' שנים אחר הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק") "ומצא קן לו באהל אביו רבינו נ"ע לא רחוק ממשכן קרשו" (בית רבי ח"ג קכ, ב).

הרי שלא הי' אלא "ספק בכור", וכ"ק אחיו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע מוצא לנחוץ להדגיש זאת, גם כשמזכירו דרך אגב, לכאורה.

ומכל מקום ידוע לנו ממקור אחר שערכו לו פדיון הבן, שכך כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (ראה ס' מפתח ספרי מאמרי ודרושי אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ע' 8 בשוה"ג):

דרוש אדמו"ר הזקן, א' ערב חנוכה תקס"ו, בסעודת מצות פדיון הבן של רב"ש נ"ע,

המאמר נדפס בס' מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ע' צח, ונכתב שם שנאמר "בסעודת מצוה בפדיון הבן" אך לא נתפרש של מי. ועל פי הנ"ל שהוא של הרב"ש – שהי' "ספק בכור" – אם כן נערך לו פדיון הבן מספק.

עתה נראה מה נכתב עליו ברשימות הנ"ל:

בבית רבי (שם) כותב ש"נולד בערך שנת תקס"ז", ובס' תולדות משפחת הרב מלאדי (ע' 62), וכן בס' הצאצאים (ע' 134) כתוב ש"נולד תקס"ד בערך"

תאריך זה האחרון (תקס"ד) אינו מתקבל אף בלא דברי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שהובאו לעיל, שהרי חתונת כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק" היתה בפ' תולדות תקס"ד2, ואם כן מסתבר יותר שבנו הספק בכור נולד – אחרי שנת תקס"ד.

ואל יחשדני הקורא שאני מתפלפל כאן בדברי קטנות – דיוק שנת לידתו של הרב"ש, כי דברים גדולים בהלכה ומנהג יש ללמוד מקביעת זמן לידתו (ופטירתו) של הרב"ש נ"ע:

לכאורה יש מקום לשער, שאדמו"ר הצמח צדק קרא לבנו בכורו בשם ברוך – על שם אבי אדמו"ר הזקן (שנפטר בשנת תקנ"ב, כדלעיל פרק ‎ב), שלום – על שם אביו ר' שלום שכנא (שכבר הוכחתי בס' אגרות-קודש אדמו"ר הזקן שהוא נפטר בקיץ תקס"ז.

אמנם לפי האמור לעיל, שהרב"ש נולד בשנת תקס"ו, אם כן איך נקרא בשם "שלום" – על שם זקנו החי – דבר שאינו נהוג בין האשכנזים?!

ופלא על גבי פלא, כיון, שכנזכר לעיל, נפטר הרב"ש בשנת תרכ"ט, ובאותה שעה כבר נולד נכדו ה"ר ברוך שניאור (שהרי כבר בשנת תרל"ח נולד לו בנו ה"ר לוי יצחק – אביו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, אם כן בודאי נולד האב – ה"ר ברוך שניאור – לפני שנת תרכ"ט), וא"כ איך נקרא בשם "ברוך" – על שם זקנו החי – ה"ר ברוך שלום?

אלא אם כן נאמר שהשם "שלום" נוסף להרב"ש (מחמת חולי) לאחר פטירת זקנו ה"ר שלום שכנא, וכן השם "ברוך" נוסף לה"ר ברוך שניאור לאחר פטירת זקנו הרב"ש.

או נאמר, שעיקר הקפידא אצל האשכנזים, שלא לקרות לנכד בשם זקנו החי, הוא רק בשמו המלא, משא"כ כאן ששם הסבא הראשון הי' "שלום שכנא", שם הנכד "ברוך שלום" ושם נכד נכדו "ברוך שניאור" – בזה אין קפידא כל כך?

*

בשיחת פ' מקץ תשמ"ג (התוועדויות סמ"ג) ביאר הרבי את חילוקי המנהגים בזה בין ספרדים לאשכנזים. למחרת כתבתי:

האם יש לקשר לזה את קריאת שמו של זקנו של כ"ק אדמו"ר שליט"א – ברוך שניאור, שנולד בחיי אבי אביו מוהר"ר ברוך שלום; או אפשר נוסף לו השם ברוך מחמת חולי – לאחר הסתלקות אבי אביו?

והרבי השיב:

לא שמעתי בזה.

מלתי' דתמי' ביותר בחוג זה, והי' מעורר שקו"ט וכו'.

שוב העירוני, כי אפשר שבתחלה הי' שמו רק שניאור זלמן שניאורסאהן, אלא שבשעה שהשתדך לבתו של הרב שניאור זלמן חייקין, הנה מחמת הזהירות שלא יהי' שמו כשם חותנו (ראה פס"ד צמח צדק ריג, ב-ג), הוסיף לעצמו שם "ברוך" (כשם זקנו שנפטר בשנת תרכ"ט), והשמיט שם "זלמן", ונקרא בשם "ברוך שניאור".


1) ראה גם לקמן פרק ‎קיא.

2) ראה ס' מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ד ע' שמג הערה 2.