אספות הרבנים ברוסיה

הכנות לאספת הרבנים בתר"ס

לא פחות מתשע שנים השתדל רבינו להביא לידי אספת רבנים רשמית, שיתאספו בה גדולי הרבנים ברוסיה לדון באופני חיזוק הדת, עד שבאה לפועל באייר תרס"ט.

אספת רבנים היתה אסורה ברוסיה בלי רשיון מיוחד, שיאשר את כל אחד מהמשתתפים בה. לכן מוצאים אנו במקומות מרובים רמזים לאספות חשאיות של יחידי סגולה שארגן רבנו. אך באספות כאלו יכלו להשתתף רק יחידים, אי אפשר היה לקבל בהן החלטות רשמיות, ואי אפשר היה לפנות מהם בבקשות והצעות לממשלה בדבר חוקי היהודים. לכן עורר ועודד והשתדל בעצמו ועל ידי עושי רצונו לקרוא לאספת רבנים רשמית ולקבל עליה אישור הממשלה, היינו אישור שר הפנים ואישור מושל הפלך שבו עתידה להתקיים האספה. תמיד עלו קשיים ומכשולים בדרך והתכנית בטלה, עד שבסופו של דבר עלה בידו, בשנת תרס"ט, לקרוא לאספת רבנים בוילנא, שעליה כותב כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באותו קיץ (אגרת כח) "האסיפה הכבירה בוילנא, אשר זה כמאה שנה לא היתה אסיפה כזאת".

בחורף תר"ס עמדה על הפרק שאלת חיוב תעודת השכלה לרבנים, כמסופר לעיל פרק ‎קכז. את הנעשה בזה במשך השנה הקודמת סוקר רבנו1 לפני ה"ר ישעי' ברלין, ומוסיף:

לזאת לפי דעתי מוכרח הדבר לעשות אסיפה מהצדיקים והרבנים הגאונים ולהציע לפניהם מצב הענין ולהתיישב היטיב איך לעשות ... גם יש אצלי עוד ענין נכבד להציע לפני הנאספים ואי אפשר לכתוב במכתב, וכשנתראה אי"ה נתיישב בזה, שלפי דעתי נכון להציע זאת לפני הנאספים מצד נחיצות הדבר, ולבקש עצות איך להביא לידי פועל, ובכמה דברים האסיפה נחוצה מאד...

המקום לפי דעתי טוב שיהי' בווארשא כי שמה לא יהי' ניכר כל כך ולא יהי' פרסום, והזמן הי' טוב לפני שיהי' אחר פורים הבע"ל ... בשבוע שקודם ר"ח ניסן הבע"ל.

מתוך המענה של הר"י ברלין נראה שכבר בשנת תרנ"ח ניסה רבינו לקרוא לאסיפת רבנים ולא באה לפועל. את הקשיים בדבר מבאר הר"י ברלין בתשובתו2:

אינו מובן לי באיזה אופן לקבץ כל אלו, כי בעת שיהי' פנאי לזה לא יהי' פנאי לזה, כי ראינו בעת שנתיים עברה שביקשו לבא לפ"ב, ובזמן קצר כזה בודאי אי אפשר. ומי יהי' הנוסע להם, אם יסע הרממ"ד3 יגידו שכ"ק שי"נ המקבץ, וכמובן המה יאמרו כו'. וזה גם כן שלכל הרבנים נצרך ליתן על הוצאה, ומי יתנם. ובכלל לפי דעתי רחוק הדבר שיהי' באפשרי לקבצם.

האספה אמנם לא התקיימה בחורף זה ועלתה על הפרק שוב בתחלת הקיץ.

באותה שעה נקראה אספה רשמית של הרבנים מטעם, על ידי משה קרעבס, הרב מטעם במושבות פלך חרסון4. בהמליץ (ח' אד"ש תר"ס) הדפיס כרוז בקשר לאספה זו:

בסוף חודש העבר נתכבדתי להתייצב לפני כבוד שר הפנים ולהרצות לפניו את תוצאות אספת הרבנים של המושבות העבריות בפלך חרסון שנתאספה על פי השתדלותי ... על פי המשא ומתן שהי' ביני ובין חברי מהערים הקרובות הוסכם, שביום 18 אפריל שנה זו נתיעץ בענין זה בעיר ניקאלאיעוו ... אל אספת הרבנים כפי ההצעה רשאים יהיו לבוא רק הרבנים וסגניהם המאושרים מטעם הממשלה.

בכ"ז אדר שני תר"ס כתב הג"ר חיים עוזר, אל הרא"מ מאדייעווסקי בזה5:

כתבתי למעכ"ת ביום א' העבר, ובקשתיו להתחקות בלשכת הפנימי בדבר הצעת הסרטן6 ההולך לפנים, אודות אספת רבנים מטעם. והנני לבקשו שנית אודות זה, להתודע אם יש איזה ממש בזה. ובכל אופן דרוש שמירה שלא יקלקלו.

בשוב מעכ"ת לביתו7 דרך ווילנא, אקוה מאד להתראות אתו ולטייל ארוכות וקצרות בענין נכבדים.

האספה היתה מאושרת על ידי שר הפנים, והתקיימה בניקוליוב בב' אייר, והשתתפו בה 25 רבנים מטעם. פחד נפל על העדה הדתית ברוסיה, שמא יקובלו באספה זאת החלטות המנגדות לדת ויתאשרו על ידי הממשלה.

מיד בהגיע השמועה על תוכנית האספה של הרבנים מטעם, שלחו האדמו"ר רבי שמואל וויינברג מסלונים והרב יוסף שליפר מסלונים, שליח מיוחד אל רבנו, ר' אליעזר יוסף קלאצקי מסלונים8, עם מכתבים המתארים את המצב. האדמו"ר מסלונים כותב במכתבו:

בהגיע שמועה מבהיל שהרב מטעה"מ הידוע נוסף גם הוא על שונאינו, ורוצה לעקור את הכל, הרחמן יסכל מחשבתם ויפר עצתם, אצנו וחשנו לזרז נסיעתו בערב יו"ט, להנות עצה ותושי' חות דעתו הקדושה, ושיהי' נמנים בראש הקרואים לדבר מצוה יקרה כזאת, כי רבה היא, ורבים מהצדיקים שליט"א ובראשם הרה"ק אדמו"ר שליט"א מטשארטקאב9 נתקשרו בהכנסי' לשם שמים בכל לבבם ונפשם.

והר"י שליפר כותב במכתבו:

כל כך פרצה פרצות הדור עד אשר ה' מטעה"מ מלאה לבם לעשות מהם אסיפה לחיזוק הדת, אשר בכולם הוא סתירה, ונשקפה ח"ו רעה גדולה מזה לכללות בנין ישראל התורה והמצוה, לזאת נעתר לבקשתינו לנסוע אל כבוד קדוש לשמוע דעתו ועצתו הטהורה בזה, כי נחוץ הוא בעת הזאת להשתתפות כל גדולי ישראל השרידים והיחידים ולעבדו שכם אחד.

רבנו הסכים ועודד לקרוא לאספת רבנים. בערב פסח כותב על כך אל ה"ר אליעזר משה מאדייעווסקי, שהתעסק בעניני הכלל מטעם רבינו (אגרת תרמז):

שבוע זו הי' פה אחד גביר מסלאנים ר' אליעזר יוסף קלאצקי, עם המכתבים מהרב דשם הרב יוסף שליפפער, מהרבי דשם הר' שמואל ... התראה אודות זה עם הר"ח מבריסק, והוא עורר את הרא"ח10 מלאדז שיהי' אסיפה גדולה, והגיע להר"ח מכתב מהרא"ח שיזרז לעשות האסיפה, וניכר שזה מחמת מעשה קרעבס, ולא יעברו בבל תאחר ח"ו, שבין [כך] לא השיג רשיון מהמניסטריום על אסיפה שלהם ח"ו. וקבל הרא"י קלאצקי על עצמו לנסוע לכל המקומות לעורר בדבר האסיפה ושתהי' תיכף אחר החג.

אני אמרתי לו שעל עצם האספה אני מסכים בהחלט, ונחיצותה גדולה מאד (והלא גם לענינינו מצאנו שנדרשה האספה, ויותר טוב שזה נתעורר מצידם, ולא יהי' על זה מנגדים, ונדבר גם בענינינו).

זאת היתה התכנית, אך לפועל לא התקיימה האספה גם במשך הקיץ, על אף גודל השתדלות רבינו בזה. בט"ו אייר כתב רבינו אל הרב יוסף שליפר הנ"ל (אגרת תרנ):

בדבר האסיפה אמרתי למוהר"י הנ"ל שלפי דעתי הוא דבר נחוץ מאד, ועתה הנני מבקש את כת"ר ייטיב נא להודיעני בהקדם אם יבוא הדבר לידי פועל ובאיזה זמן, כי צריכים לידע מקודם. גם רצוני לידע מי יהיו הנאספים אשר בטח יודיעני כת"ר הכל.

אך בי"ג סיון מספר אל ה"ר אליעזר משה מאדייעווסקי (אגרת תרנד):

על דבר האסיפה לא קבלתי שום מכתב מהרב דסלאנים.

ומתוך אגרות הקיץ נראה שלא התקיימה שום אספת רבנים במשך הקיץ.

נסיונות נוספים בשנים תרס"א-ב

בשנת תרס"א הרבה רבינו להתעסק בדבר תרומת חברת יק"א לבתי ספר של החברה מפיצי השכלה ברוסיה, כמסופר לעיל פרק ‎קכו. גם לצורך זה מצא רבינו לנחוץ לקרוא לאספת רבנים, לדון בדרכי הפעולה. בדבר הזה התעסק מטעם רבינו ה"ר אברהם אבלי פרסון, שרבינו כותב לו בר"ח סיון תרס"א (אגרת תשלט):

צריכים לראות ולהשתדל בכל תוקף שיקחו המה העסק אליהם (לא בעניני ממונות, שבזה אראה אני להמציא אי"ה על זה ככל מה שיהי' ביכולתי, כי אם בעצם הענין שיוכלו להעשות על ידם דוקא כנ"ל) ... וצריכים לפעול [ע]ליהם שיעשו אסיפה אודות זה, וכאשר לפעמים נוסעים הרבנים הגאונים בשביל איזה ענין כללי למקומות הגדולים, כמו הרב מטעלז11 שנסע בקיץ העבר בחו"ל והי' בכמה מקומות, מה גדול יותר מהענין הזה, וכדאי היא קיום יהדותינו שיעשו נסיעה בשביל זה.

ובי"ב סיון כותב לו שוב (אגרת תשמג):

בזמן שנוסעים אל הבאדער או אל מעונות הקיץ, יותר קרוב שיוכלו להתוועד יחד. ובהכרח שאני אהי' מרחוק קצת היינו באתגלי', ויעשו המה הדבר כמעצמם. אמנם שיהיו גם מרבני אנ"ש זה נכון וישר מאד.

ואל ה"ר אליעזר משה מאדייעווסקי כותב בי"ט סיון (אגרת תשמו):

ההכרח הוא שיתעסקו בזה הרבנים הגאונים דמדינתינו ויכניסו את עצמם בזה ביותר, ולזאת נסע כעת ידידינו ה"ר אברהם פרסון שי' לבריסק, ומשם יסע לעוד מהרהגי"ם. ורצוני שיעשו אסיפה אודות זאת, ושיהי' גם כן רבנים מאנ"ש אל האסיפה.

מתוך אגרות הקיץ נראה שגם בקיץ זה לא התקיימה אספת הרבנים המקווה. כתוצאה מכך לא נפעל הרבה במשך הזמן הזה במאבק הדתי ברוסיה. בי"ד טבת תרס"ב מביע רבינו את כאב לבו מהמצב הנוכחי באגרת אל הנ"ל (אגרת תשעא):

העדר ההתעוררות וההתעסקות באופן כמו שהוא עתה נורא הוא, ובפרט בעת שאנו רואים שעוסקים12 ומשתדלים הרבה בענינים אלו ואנחנו מחשים, ומה אעשה, אני אין לי כ"א הרמ"מ13 שי', והרבה עוררתיו בזה ויותר אין ביכולתי לעשות.

הודעתי להרב חיים עוזר שלא יסמכו עלי ויעשו המה מה שיש ביכולתם, ואם ברצונם להתוועד אודות כל הענינים, אני מצידי הנני מוכן לנסוע כאשר ידרשו מאתי, כי תקוותי אשר מההתוועדות הי' איזה התעוררות לפועל בעזה"י. אבל כל הדברים נשארים באויר, וממש אינני רואה שיבוא איזה דבר לפועל. ומובן לכבודו כמה גדול צערי בזה. הרח"ע חם בהענין, אבל גם זה רק בהתעוררות מבחוץ, ולפי הנראה אין בכוחו לעשות דבר בפנים.

כעבור חודש כותב בענין זה אל ה"ר ישעי' ברלין (אגרת תשעד):

הרב דוילנא14 נתעורר בזמן האחרון הרבה בעניני הכלל, ויש בינינו חליפות מכתבים, והוא מבטיח להשתתף בכחות הנדרשים, ומדברים כעת בדבר אסיפה אשר אני דורש זאת מזמן ארוך, אשר נחוץ מאד להתייעץ בכל הענינים ולהתחזק שיהי' איזה השתדלות גם מצידינו, והמה מרגישים עתה גם כן גודל הנחיצות בזה.

ובכ"ג אד"ר כותב לו שוב (אגרת תשעז):

אם הי' לנו כעת איש כדבעי היתה הממשלה עומדת לימינינו, ולפי הרוח דכעת הי' אפשר לעשות הרבה בעזה"י, ורק התרשלותינו גדולה היא, וכל זה מפני שאינו מתאחדים יחד, ובזה הוא הכוונה שלי בהאסיפה, כי לעשות ביחידות אי אפשר, וכמאמר משא לאחד לא הוה משא לשנים, וגם קען מען ניט צוא נייף ריידין זעך מיט דער גאנצער וועלט, רק צריכים אחדים שנוגע להם הענינים וביכולתם לעשות שיתאחדו יחד ויפקחו בהענינים הנדרשים, והשי"ת יהי' בעזרינו.

ואל ה"ר מנחם מאניש מאנעסזאן, כותב בב' אד"ש (אגרת תשעט):

הנני מוצא נחיצות גדולה מאד באסיפה שנתאסף יחד כמה שיהי' באפשר (ולא לרצות באסיפה גדולה שזה מהנמנע ... ), ונדברו יראי ה' איש אל ריעהו איך ומה לעשות לחזק עניני הדת והחינוך באופן להמשיך לב אחינו לזה, וגם למצוא דרך להשתדלות כו'.

במשך החורף לא באה האספה לפועל ובג' תמוז כותב אל הר"י ברלין (אגרת תשפח):

ימים אלו אכתוב אי"ה לסלאנים, וגם לקאוונא, שבהכרח לעשות אסיפת הרבנים ושיהי' ברשיון שר הפלך.

ואל ה"ר אליעזר משה מאדייעווסקי כותב בי"א מנ"א (אגרת תשצא):

השבתי לסלאנים אשר בהכרח שיהי' אודות זה אסיפת הרבנים להחליט איך להתנהג בזה ולעשות סדר, וכתבתי לו שתהי' האסיפה ברשיון, אשר לפי דעתי ביכולת לקבל אי"ה רשיון על זה.

אישור האספה בתרס"ד וביטולה

כך עברה שנה אחרי שנה והאספה לא באה לפועל; עד תחלת שנת תרס"ד שאז באמת נעשו כל ההכנות הראויות, הוזמנו כשמונים רבנים. המזמין הרשמי היה ה"ר אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה. נתבקש אישור רשמי לאספת רבנים דתיים בהוראדנא, ונראה היה כבר שהאישור יותן והדבר יבוא לפועל, אך לפתע התערבו בדבר המנגדים לרבנים הדתיים והכשילוה.

את פרשת הדברים מספר רבינו באגרת ה' כסלו אל הרא"מ מאדייעווסקי (אגרת תתלג):

בדבר אסיפת הרבנים, אשר ראשית ההתעסקות בזה נעשה על פי הצעתי להרב מסלאנים בדבר החזקת הדת, שאי אפשר לקרב לזה בלי אסיפה מרבנים גדולים ושיהי' ברשיון דוקא, ועל הצעתי הסכים הגר"ח מבריסק שי', והתחילו להתעסק בזה, ומצאו את גאראדנא15 מוכשר לזה. ואם כי לעת עתה לא יצא הרשיון (אף כי המכתבי עת הרוסים כבר פרסמו הרשיון, והמכתבי עת העברים כבר צועקים ומנבחים כו'), אבל התקווה קרובה שיהי' אי"ה רשיון.

והנה רצוני להשתתף בדבר האסיפה, בתקוותי שעל ידה יתחזק אי"ה הדת והתורה. אמנם נחוץ מאד לעשות פראגראמע מצידינו ובטח כן יעשו הרהגי"ם, וחושבים שקודם האסיפה תהי' אסיפה קודמת מרבנים יחידים מהגאונים, לברר וללבן הדברים אשר ידוברו בהאסיפה הגדולה.

וכאשר המלאכה הזאת גדולה ורבה היא, רצוני לצרף לזה את כבודו ואת ידידינו הריע"מ16 שי', ויחדיו נעיין אי"ה בכל הפרטים ונחליט אי"ה מה שנציע ומה שנרצה אנחנו.

כשנודע הדבר בחוגי ההשכלה הרעישו עליה את הארץ ומלואה. בעתון המליץ נדפסו כנגדה מאמרים ומחאות בגליונות 228 (ט' מ"ח) 242 (כ"ו מ"ח) ו-255 (י"ב כסלו). מחאות נדפסו גם בעתון "נאוואסטי" ועוד, רבינו מזכיר זאת לעיל "המכ"ע העברים כבר צועקים ומנבחים כו'". והר"א רבינוביץ הנ"ל משיב עליהם ב"הפלס" טבת תרס"ד.

בזה לא הסתפקו. באגרת י"ז כסלו מספר רבינו (תתלז):

ונודע לנו עתה אשר הגיעו לגוראדניא שני כתבי מלשינות על האסיפה אחת מקאוונא והב' מביאליסטאק, וכותבים בהם אשר הרבנים חפצים להביא חשיכה ואפילה – ר"ל – בעולם. וזה העזה וחוצפה יתירה, לבד הבזיון הגדול אשר מבזים הרבנים כל כך בעיני הגוים, ואנחנו יראים להושיט אצבע קטנה כו'.

המלשינויות לא הועילו, כפי שממשיך לספר באותה אגרת:

ובדבר הרשיון קבלתי תמול מכתב שעשו איספראווקעס בגו"פ17, ונודע להם שזה כשני שבועות שדרש הגובערנאטור למסור לו כל הספראווקעס בדבר הנרשמים, ודרש למסור לו בהקדם, ושלחו איליו, ומשערים הפקידים אשר בערך ב' שבועות יהי' הרשיון, ואי אפשר לידע, אפשר יומשך עוד איזה זמן.

גם במלשינות לא הסתפקו והתחילו להפיץ ידיעות שונות בעתונות, כדי להביא לביטול האספה. ב"המליץ" גליון 242 (כ"ו מ"ח):

בדבר אספת הרבנים העתידה להיות בגרודנה, שמעתי מפי הרבה רבנים גאונים ... ר' טעבל המד"א דפה18 שהם בעצמם לא ישתתפו באספה.

וב"הזמן" (ט"ו כסלו):

ואמנם רואים אנחנו כי הרבנים הגדולים והאמתים אשר נתכבדו להקרא אל האספה מושכים את ידיהם ממנה מבלי חפצם לנגוע בטומאה זו, כמו הרה"ג מייזל מלודז, והרבנים הגאונים מדווינסק פלאצק ועוד כאלה.

על כך משיב רבינו באגרת ב' דחנוכה (אגרת תתלח):

כשיהי' הרשיון אני חושב אשר כל הרבנים הגאונים יהיו אי"ה. ומה שכותבים המכתבי עת בשמם שלא יהיו, זה שקר מוחלט, וכל כוונתם הוא רק להחליש את הדבר, ובלי ספק אשר כולם חושבים להיות אי"ה, והתוצאות מהאסיפה זה תלוי ברצון ה'. והשי"ת יהי' בעזרינו שיתרומם על ידי זה קרן התורה והיהדות. וכאשר כוונתינו אמיתית למען כבוד שמו הגדול ולמען תוה"ק, יהי' השי"ת בעזרינו שתושלם הכוונה והרצון האמיתי.

כשכל זה לא הועיל לבטל את האספה, הוחלט בחוגי ההשכלה לשגר את הברון נפתלי הרץ גינזבורג אל שר הפנים, להטות לבו נגד האספה. על כך מספר רבינו בכמה אגרות (תתלט-מב) בימים שבין ג-ח טבת:

הברון גינצבורג הי' אצל שר הפנים וקלקל אצלו את הענין, ולפי דבריו רחוק שיותן רשיון, אם כי שאינני מאמין כל כך שידבר אתו שר הפנים כל כך בהענין, וגם לפי דבריו ניכר שאצל שר הפנים יש מקום אל האסיפה בכלל, מכל מקום יש מקום לחשוב אשר לאו קודם להן. ומכל זה אנו רואים כמה גברה כח הסט"א ר"ל, אשר עושים בגלוי לבלי ליתן מקום לבעלי דת בשום דבר, אולי יהי' להם גירעון לענינם...

ימים אלו קבלתי ידיעה בדבר רשיון האסיפה, שכבר בא אל שר הפנים, ואחד מאתנו מהגדולים הי' אצלו – אומרים ששאל מאתו – וקלקל בטענה שהקרואים המה רבנים מעיירות קטנות...

כל זה כאב לב ר"ל, לראות כמה שאינם נותנים מקום להיראים לעשות בשלהם אף במקצת, אולי יהי' נוגע לדרכם הרעה לכלות ולהשחית את העולם ח"ו, תיפח רוחם של מבלי עולם אלו, ודבר אלקינו ורוח חיינו יקום לעולם, ויתקיים התורה והמצוה בנו ובזרעינו ובזרע זרעינו עד עולם, ויתרומם קרן התורה והיהדות בנו ובכל אחינו בני ישראל אכי"ר.

ואם האסיפה לא תהי' ח"ו, צריכים אנו לעשות לכל הפחות מה שיש באפשרינו בעזרתו ית' להיטיב את המצב.

כך הוכשלה תכנית אספת הרבנים רשמית ומאושרת בהוראדנא בחורף תרס"ד.

עוד היו נסיונות לקרוא, בשנים הבאות, לאספות רבנים בלתי רשמיות. כך כותב רבינו בער"ח תמוז תרס"ד אל ה"ר ישעי' ברלין (תתעא):

קבלתי מכתבים מקאוונא, אשר הרב מראדזעמין נתעורר בדבר מחזיקי הדת, ותובע שיתאספו ששה או שבעה רבנים אודות זה, ומבקש מאתי הסכמתי בעצם הענין והמקום והזמן, וחושב אני להציע לסטא"ב19 שתהי' האסיפה יחד, ויהי' גם הרב דראדזעמין הנ"ל, והרבנים דבריסק וילנא קאוונא, וממילא ההכרח שיהי' המקום בווארשא, כי במקום אחר יש אחריות ח"ו20.

אספת הרבנים בוילנא בשנת תרס"ט

לא ידוע לנו מה נעשה בדבר הזה במשך השנים תרס"ה-ז, אך בב' אייר תרס"ח כותב רבינו (תתקצט):

זה כמה שנים שאני תובע מאתם שתהי' אסיפה מגדולי הרבנים יחיו בדבר המצב הרוחני, והתניתי אז שתהי' האסיפה בחו"ל, מצר היראה שבפה לא יניחו המנגדים.

בקיץ זה, תרס"ח, התחילו שוב הכנות רציניות לקבל אישור לאספת רבנים רשמית בוילנא. ההכנות היו רבות ובסופו של דבר עלה ביד רבינו לקבל את האישור והאספה הגדולה הזאת התקיימה באייר תרס"ט:

בחורף תרס"ח אישרה הממשלה את ארגון החרדים אגודת "כנסת ישראל" ברוסיה, בראשות הג"ר חיים עוזר גרודזנסקי.

בארגון זה התעסק הג"ר אליעזר גורדון מטעלז, שחשב לתומו, שעל יסוד זה יכול לקרוא לאספת רבנים וקבע לה זמן ביום ל"ג בעומר בוילנא, כמסופר באגרת הג"ר חיים עוזר גרודזנסקי (אגרות אחיעזר קס):

ידידינו הרב הגאון מוהר"א גארדאן הי"ו מרוב מסירותו להענין שהוא עוסק, ומרוב זריזותו, בא לידי בהלה ולידי עירוב פרשיות. הרכיב אספת-רבנים עם אגודת "כנסת ישראל", ולרגל ענין ה"כנסת" אשר מצא הד קול בכל מקום, נענו לו הרבנים והתאספו ברוב המדינה בערי המחוז להתיעץ. גם הוסיף הרב ר' אליעזר מדעתו וקבע זמן לאספה כללית ביום ל"ג בעומר, בווילנא, בטרם נתקבל הרשיון לזה. ובאמת לאספה כללית דרוש רשיון שר הפנים ואין ביד ה"גובערנאטר" להרשות, ורק על יסוד ה"אוסטאוו"21 מ"כנסת ישראל" יוכלו להתאסף על פי סעיף ל"ט נבחרים מהמחלקות, אך הסניפים והמחלקות ראוי שיהיו נפתחים מתחלה בדרך רשמי. ואחרי רואי קרוב להזמן הנועד את הקלקלה, הוכרחנו לפרסם במכתבי העת ובמכתבים וט"ג כי נדחתה האספה לפי שעה.

מיד לאחר שנתאשרה אגודת "כנסת ישראל" זירז רבינו את הג"ר חיים עוזר לקרוא לאספת רבנים כללית, מאושרת, ולפניה לקרוא לאספת יחידי סגולה חשאית, כהכנה לאספה הרשמית. על כך מספר באגרת ו' ניסן אל ה"ה אליעזר משה מאדייעווסקי (אגרת תתקצז):

בדבר האסיפה, הנה מה שהרבנים משמיעים זה זמן רב על אסיפה כללית, הנה מכבר אמרתי להם דעתי, אשר מאסיפה כזאת לא יהי' שום תועלת בלי שיקדמו אלי' אסיפה מיחידי סגולה, שיציע כל אחד ואחד מה שמוצא נחוץ לתיקון המצב הרוחני בעזרתו ית', וידונו עליהם בשים לב, ויחליטו ב[י]ניהם מה לקרב ומה לרחק ואיך לגשת אל הפעולות, ואחר זה יעשו אסיפה כללית לידע דעת הקהל ...

וכאשר קבלתי מכתב מהרח"ע שי' בהבשורה מרשיון האגודה, כתבתי לו אשר עתה עוד מוכרח ביותר לעשות אסיפה בהקדם האפשרי מיחידי סגולה בדבר האגודה, ובארתי לו איזה מהפרטים הנ"ל, וכתבתי לו שאני מצידי מוסכם לנסוע אי"ה אחר חג הפסח הבע"ל לאיזה מקום שיבחרו, אך בתנאי מפורש שיהיו רק יחידים מהרבנים הגדולים הדרושים אל הענין. וקבלתי תשובתו אשר גם דעתו כן, ויבא בדברים בזה עם הרבנים הגדולים. ומאז הי' לנו עוד חליפות מכתבים בזה. ובמכתב האחרון שקבלתי ביום ה' העבר כותב שמשתדל בזה, ושהרב צבי הירש רבינוביץ שי', אם כי דעתו גם כן שנחוץ להתוועד, הרי הוא חושש לסכנת גילוי ותרעומות המינים, כדרכו. והוא22 אינו מסכים לזהירות זו ומשתדל כנ"ל.

גם לאחר הודעת הגרח"ע על דחיית מועד הראשון לאספה, המשיך רבינו לעוררו ולזרזו על קריאת האספה, וטוב יותר שתהי' המוקדמת במשך חדשי הקיץ בחו"ל, במקום ובזמן שהרבנים הגדולים מרוסיה נמצאים23.

הג"ר חיים עוזר השיב לרבנו שחושבים לעשות האספה הכללית באלול. ובאשר למוקדמת הוא מציע לרבנו שהוא יקרא אותה בחו"ל24. ועל כך כותב לו רבנו25, שכיון שהאספה קשורה באופן רשמי לאגודת כנסת ישראל שהוא עומד בראשה, על כן עליו לעשות את האספות האלו, הכללית והמוקדמת.

לפועל נדחתה הכללית לאחר החגים בשנת תרס"ט26. אך גם לאותה שעה לא נתקבל הרשיון ונדחתה שוב.

בסוף הקיץ נפגש רבינו עם הג"ר חיים עוזר בקניגסברג ועוררו שוב בזה, ולמחרת יוהכ"פ תרס"ט כותב לו (אגרת קפח):

בהתראותינו בקעניגסבערג דברנו שיגיש בדבר רשיון על אספה מוקדמת, בטח עושה כת"ר שי' בזה.

אסיפת וילנא כהכנה לועידת הרבנים בפטרבורג

בינתיים נוצרה אפשרות חדשה, שאותה ניצל רבינו להשגת רשיון לאספת הרבנים בוילנא, ואותה מספר אל הג"ר חיים עוזר, בג' כסלו תרס"ט (אגרת קצט):

על יסוד המכתבים שנשלחו מהיהודי המלומד להדוח' רבנים27, עשינו השתדלות בדוח' דיפארט'28, לתת רשיון לאלה הרבנים להתוועד ולהתיישב במה להשיב ולהציע בהטבת מצב הרוחני, ונוסף להנ"ל עוד רבנים עד כ"ה במספר, ומוסגר בזה רשימת הרבנים יחיו, ובקשנו שההתוועדות תהי' בווילנא. ותמול קבלתי מכתב מידידי הגביר הנכבד הרש"מ טראיינין נ"י, אשר הדירעקטאר חתם על הרשיון.

היהודי המלומד הוא ד"ר קרעבס, שהיה בתקופה זו היהודי המלומד במשרד הפנים. השאלות ששאל במכתבים שלו הם כדי להכין את החומר שידונו בו ב"ועידה הרבנית" העתידה להתקיים בפ"ב29. את השאלות האלו שלח בעיקר לרבנים שמטעם הממשלה, אך גם לכמה רבנים דתיים30. על יסוד זה פנה רבנו, באמצעות הרש"מ טריינין, בבקשת רשיון לאספת רבנים דתיים בוילנא31.

הבקשה לרשיון נחתמה על ידי יצחק ליובינסקי, ותורגמה לעברית ב"ליובאוויץ ומלחמותיה" (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאת איליא לוריא) פרק 5.3:

כפי שנודע לנו, בשנה הבאה, היא שנת 1909, מתוכנן כינוס וועדת הרבנים של משרד הפנים, אשר מטרתה העיקרית היא לדון בשאלות הקשורות לדת ... אני מתכבד לבקש את הוד מעלתו להעביר לייעודה את הבקשה הזאת, ולהודיע לראשי פלך וילנא על כך, שמצד המשרד אין שום מניעה לכינוס בווילנא בנובמבר השנה אסיפה של 25 איש הנזכרים ברשימה המצורפת.

הרשיון אמנם ניתן, ובמשך חדשי החורף תרס"ט נמשך הדיון, להרשות לכ"ה רבנים ויותר להשתתף באספה הזאת32. ובג' דחנוכה תרס"ט כותב ה"ר יעקב ליפשיץ אל ה"ר יצחק אייזיק הלוי33:

האדמו"ר מליבאוויץ הפיק רצון, שהשיג רשיון לאסיפת כ"ה רבנים בווילנא. אבל הרשות יר"ה שלחה לעשות חקירות על כל אחד ואחד מהרבנים על מהותו ואיכותו. מובן שהדבר נמשך זה כשני ירחים וטרם באו הסוועדונעס34, על כן טרם נקצב זמן האסיפה.

לאחר קבלת הרשיון הכללי לאספה ואישור שמות המשתתפים בה, התחיל הדיון על ההכנות אליה וקביעת זמנה35. בסופו של דבר נקבעה לימים י"ב-כ אייר תרס"ט – בדיוק שנה לאחר קביעת המועד הראשון הנ"ל, בל"ג בעומר תרס"ח. ולפניה התקיימה האספה המוקדמת הנ"ל, בבאראנאוויץ, בימים ט-יא אייר36.

כהקדמה לאסיפה מוקדמת הנ"ל, קרא רבינו אסיפת רבני ועסקני אנ"ש בליובאוויטש37, שהתקיימה באמצע חודש מרחשון. באסיפה הזאת יסד רבינו לשכה תמידית אשר תתעסק בהכנות לאסיפת הרבנים38, ובזה דן בכמה אגרות שבמשך החורף39. וכן דנו באסיפה זו בשאר הענינים העומדים על הפרק40.

*

באותה שעה היתה גם פולין תחת ממשלת רוסיא, וגם אליהם נתקבלו שאלות אלו, והם ארגנו אסיפה מרבני פולין שהתקיימה בר"ח כסלו.

בקיץ תרס"ח התקיימה ועידה במאריענבאד, בין רבנו, האדמו"ר מגור ועוד41. שם דיברו בנוגע לההכנות לאסיפות הנ"ל, וביקש האדמו"ר מגור מאת רבינו לברר, על ידי האיש המיוחד שנשלח לפטרבורג, את מצב הדברים42. ובעת אסיפת רבני אנ"ש הנ"ל הוחלט לבקש אצל האדמו"ר מגור, להרשות לשלוח שני נציגים מרבני אנ"ש, ה"ה הרב מנחם מענדל חן מניעזין והרב שמרי' ליב מעדאלי' מוויטעפסק, לבוא להשתתף באסיפת רבני פולין43.

לאחר האסיפה הודיעו השנים את תוכן האסיפה וההחלטות, לרבנו, ורבנו מסר מיד הפרטים לבנו, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע44, שבינתיים הטיל עליו רבינו את עבודת ואחריות ההכנות לאסיפת ווילנא, כמסופר על ידו באגרת להרשיל"א (אגרות-קודש שלו ח"א אגרת כח):

כאשר התחוללה ונהיתה האסיפה הכבירה בוילנא, אשר זה כמאה שנה לא היתה אסיפה כזאת, התאחדות כל המפלגות השונות. כמה דיו נשפך עדי נוסדה, וכמה חליפות טע"ג ומכתבים סתרים, כמה עבודה ויגיעה, לילות כימים שקדתי על המלאכה הזאת לבדה, וכמה עבודה בעשרת ימי האסיפה, וכמה עבודה אחרי' בעריכות הפרטי-כל'ים וריבוי המכתבים וכו', אשר כבודו יודע היטב אשר כ"ק אאמו"ר שליט"א אין באפשרו להכנס בפרטי פרטיות, ואלי מוסר הדבר הזה, וגם האחריות עלי היא.

וכך הגיעו אלינו עשרה אגרות מרבנו לבנו45, במשך החדשים שבט-אדר, המדברים בנושא ההכנות לאסיפת הרבנים בווילנא.

גם המתחדשים והרבנים מטע"מ עשו הרבה, גם הם קיבלו רשיון אסיפה בקאוונא46, שקראו לה "אסיפת העסקנים הצבוריים היהודים", ולאחר האסיפה רשמו את כל ההצעות שהציעו בה, מחזיק כב' מאות דפים, ומסרו אותם למחלקה לעניני דת שבמשרד הפנים47, ולאח"ז הדפיסו48 את קובץ הנאומים וההצעות מאסיפה זו. וגם יסדו לשכה שתתעסק בההכנות לועידת הרבנים בפ"ב49.

גם אחדים מרבנים הדתיים כתבו הצעותיהם אל המחלקה הנ"ל, ורצה רבינו לקבל את העתק הצעות אלו ואלו50 – לפני האסיפה בווילנא דוקא, ובשביל זה כדאי להמתין עם האסיפה51. לעת עתה לא נתברר אם קיבלו לפועל את כל ההעתקות, אך על כל פנים עד סוף אדר לא קיבלו – רק חלק מההעתקות52.

רבנו רצה גם, שלפני התחלת האסיפה, יהי' לפני כל אחד מהנאספים א) ההצעות שהוצעו באסיפת ליובאוויטש הנ"ל53. ב) ראשי פרקים של ההצעות שנתקבלו בפ"ב כנ"ל54. ג) פרטי-כל של אסיפת הרבנים בווארשא הנ"ל55. והציע רבינו שיומסר כל הנ"ל אל ה"ר יעקב הלוי ליפשיץ מקאוונא, שהוא יסדרם וימציאם להנאספים56.

את הפרטי-כל הנ"ל הבטיח לסדר הרמ"מ חן57, שהוא, עם הרב מעדאלי' השתתפו באסיפת ווארשא כנ"ל. אך כשחזר הרמ"מ חן לביתו נפל למשכב58, ולכן הציע רבנו59 שיושלחו כל הניירות להרש"ל מעדאלי', שגם הוא השתתף באסיפת ווארשא, והוא יסדרם. או שבנו, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, יסדרם בעצמו, וישלח תוכן הדברים לר"י ליפשיץ, כדי שיכין הדברים וימציאם להנאספים60.

בתחלה רצה רבינו להגביל את האסיפה לסוף חודש ינוואר לערך61, אך הניירות לא הוכנו בזמן, ורצה רבינו לקובעו לסוף אדר62. אך לפועל נדחתה עד חודש אייר, שאז התקיימה האסיפה בווילנא במשך עשרה ימים63, בימים יב-כ אייר.

מתוך הכ"ה שהורשו להשתתף באסיפה בווילנא, השתתפו בה רק 20. ובחלקה – גם האדמו"ר אברהם מרדכי אלטר מגור. פרטי-כל האספה נדפס כנספח לאגרת א'כט.

החלטות האסיפה בווילנא

על אחת מההחלטות באספה כותב רבינו במשך הקיץ (אגרת א'כט):

אסיפת הרבנים דוילנא החליטה לשלוח רבנים ומגידים בעיירות לדרוש ולתור בחכמה, לעורר את אחינו לחזק מוסדות הדת, ולעשות קביעת בעסק התורה ברבים, ולעורר בתיקוני עניני הדת כפי הדרוש בכל עיר ועיר, ועוד כדומה מהדברים החליטו לעשות בפועל ענינים הנוגעים לחיזוק הדת.

ובאשר כל זה דורש הוצאות רבות, לזאת למען לתת היכולת לפעול ולעשות בעזרתו ית', הננו פונים לכבוד מעל' ליתן את נדבת לבו על הענין הגדול הזה, ויהי' חלקו בין מזכי הרבים אשר זכות הרבים תלוי בהם. את נדבתו ישלח לגזבר הועד הג' הנכבד ר' יוסף לעוין בוילנא. ובגלל הדבר הזה יברכהו השי"ת בכל הטוב, ויצליח בכל עניניו בגו"ר, ויזכה לראות בהרמת קרן התורה והיהדות וקרן אחינו בני ישראל בגו"ר ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

על דבר ה"קול-קורא" הזה כותב רבינו אל ה"ר אליעזר משה מאדייעווסקי בכ"ג תמוז (אגרת רל):

שום קול קורא לא נערך עדיין, גם בדבר ועד הכספים כתבתי להרח"ע שי' שיהי' מכתב חתום מכל חברי הועד, והוא מנגד לזה, והחלטתי לשלוח מכתבים ליחידים, ולמקומות אחדים אל הרב לאסוף על זה, ויושלחו המעות להג' ר' יוסף לעוין שי'.

עוד הוחלט באספת וילנא ליסד אגודה לחזק הדת, ובין משימותיה תהיה הטבת החנוך הדתי של הדור הצעיר. רבינו לא חכה עד ליסוד האגודה, ומיד במשך הקיץ פנה במכתב-כללי בדבר חובת הלמוד וחנוך הבנים (אגרת א'ל), ומסיים:

ובאשר לא רבים יחכמו איך ומה ללמד, וטרדת הפרנסה מעכבת אותם מלהשגיח על הלמוד שיהי' בטוב, על כן עצתנו לקבע בכל עיר ועיר ועד מאנשים חכמים יראי אלקים לומדי תורה ובתוכם יהי' גם רב העיר ונקרא בשם ועד החינוך כו'.

בין ההחלטות שנתקבלו באספה היו כאלו המופנות לממשלה בדבר הטבת מצב הדתי והחומרי של היהודים ברוסיה. את הגשת ה"פרטי-כל" אל הדיפרטמנט, היא המחלקה לעניני דת שבמשרד הפנים, מזכיר רבינו באגרת רל הנ"ל:

הפרטי כל הוגש וכבר נתקבל בהדיפ' עם הערה מהגוב'64. אמנם טרם נדע לי סגנון הערתו. בטח נדע אי"ה בקרב הפרטיות בזה.

*

לאחר האסיפה התחילה עבודת עריכת הפרטי-כל מהאסיפה למחלקה הדתית שבמשרד הפנים, שהוטל עריכתה על כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. הפרטי-כל הוגש ע"י הגוברנטור, שהוסיף איזה הערה לתוכן הדברים. היתה סברא להדפיס את הפרטי-כל, וגם רבינו נטה לזה, אך נדחתה מחמת התנגדות בעל החפץ חיים65.

קשה לעקוב אחר התוצאות, שהרי עיקר האספה נתאשרה רק כהכנה ל"ועידה הרבנית" שנקרא לפ"ב בחורף עת"ר. מיד אחר האספה בוילנא, באייר תרס"ט, התחילו ההכנות לועידה – הצעות לסדר היום, בחירות, נציגות דתית, ואחר כך הועידה עצמה, שנמשכה חודש שלם (אד"ש עת"ר), והעבודה בהמשך אליה, כדלקמן פרק הבא.

ועידת הרבנים בפטרבורג

הועידה עצמה נמשכה רק כחודש ימים (ד' אד"ש עד ו' ניסן), אבל ההכנות אליה התחילו באמצע שנת תרס"ח, והפעולות הקשורות אתה נמשכו עד שלהי שנת תרד"ע.

על פי חוקי ממשלת רוסיא הצארית, הוקבע לקרוא מזמן לזמן אספת רבנים ( – ראווינסקי קאמיסיא) לפטרבורג, על ידי המחלקה לעניני דת שבמשרד הפנים, כדי לברר את הענינים הדתיים העומדים על הפרק66. מכל מקום לא נרשם בספר החוקים שהנבחרים צריכים להיות רבנים דוקא, רק אפשר לבחור גם אנשים פרטיים, וכן הי' גם לפועל ברוב הועידות, שהיו משתתפים בה בעיקר אנשים מלומדים, שאין להם יד ושם בהלכה67.

כך הי' גם בחורף תרס"ח, אלא שהפעם פנתה הממשלה לרבנים, להעיר את תשומת לבם שיציעו מעצמם הצעות חדשות הנוגעות לעניני דת68. וזאת מלבד השאלות שהכין המלומד היהודי69, הוא ד"ר קרעבס70, שהי' גם נציג הממשלה בועידת הרבנים בפ"ב71.

הפניה היתה, בעיקר, אל הרבנים מטעם, שהיו הרבנים הרשמיים מטעם הממשלה, אך גם הרבנים הדתיים נשאלו72.

בין הנשאלים הי' גם רבנו. וכשקיבל את הידיעה, כתב מיד להר"ר שמואל מיכל טריינין לפטרבורג, שישתדל לפעול שישתפו בזה גם את הג"ר חיים סולובייצ'יק מבריסק, והג"ר דוד פרידמאן אב"ד קארלין-פינסק. או הג"ר חיים עוזר מווילנא73.

במשך הקיץ הי' רבינו בקעניגסבערג, שם נפגש עם הג"ר חיים עוזר מווילנא, והוחלט ביניהם לבקש רשיון אצל הממשלה, שהרבנים הנשאלים יתאספו בווילנא, כמסופר לעיל בפרק הקודם.

אחרי האסיפה בווילנא התחילו ההכנות להבחירות אל הועידה הרבנית בפ"ב. התוכניות התחילו עוד באמצע החורף74, שאז חשבו שתהי' הועידה בתחלת הקיץ75. אך לפועל נדחתה הועידה עד חודש אד"ש עת"ר, והבחירות – בחורף עת"ר.

בעת האסיפה בווילנא הוחלט שהרבנים יסעו אל העירות לעורר את העם לבחור רק ברבנים הדתיים76. גם רבינו בעצמו נסע לצורך זה, בתחלת חורף עת"ר, לכמה עיירות77, וכן שלח לשם זה את בנו, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, לפטרבורג78. וכתב בזה כמה מכתבים כלליים וקול קורא79. וכן התכתב בזה עם גדולי ישראל80.

בתחלת שנת עת"ר יצא צו לערוך את הבחירות לנציגים שישתתפו בועידה הרבנית בפטרבורג. מכל פלך אמורים להבחר שני נציגים.

הבחירות לא היו בחירות ישירות, כי אם שבכל פלך יש כמה מחוזות, בכל מחוז יהיו בחירות לבחור שני צירים לאסיפה הכללית של הצירים, ואחר כך יובחרו מתוכם שני נציגים לועידה הרבנית בפטרבורג.

ביום ה', יג מ"ח, כותב רבינו (אגרת א'לב):

עדיין אינו ברור אצלי אופן הבחירות, כאשר יובחרו מכל המחוזות שניים שניים, אם אחר כך יבחר הגובערנאטאר בעצמו שניים מהם. או המה, היינו הנבחרים הנ"ל יבחרו מהם שניים.

לפועל לא בכל הפלכים היה אותו סדר. בזכרונותיו של מר יצחק שניאורסאהן, הרב מטעם בעיירה טשערניגאוו, מסופר81:

תביעתו של המושל, שבמקום לבחור במישרין שני נציגים ל"אסיפת הרבנים" בפטרבורג, יבחרו שישה מועמדים, והוא עצמו יקבע ויאשר – כראות עיניו – מי מהם יהיו השניים המתאימים ביותר לייצג את פלך צ'רניגוב.

בחירת הצירים

מיד נרתם רבנו, להבטיח שהצירים שיבחרו יהיו הרבנים יראי אלקים, ולא אלו הלוחמים בדת. את פעילותו בשלהי חודש תשרי, מסכם באור לי"ג מ"ח עת"ר (אגרת א'לא):

מהידיעה הפתאומית בדבר הבחירות נרעשתי מאד, ותיכף אחר יום טוב ערכתי קול קורא82, ושלחתי את ה"ר משה ראזענבלום שי' (הוא האיש אשר על הביורא) להרה"גים יחיו. ראשית הי' אצל הג"ר דוד פרידמן83 נ"י, ונתן לו גם מכתב כללי ... וגם ה"ר חיים עוזר העריך מכתב, ומסר הכל לדפוס, ויושלחו לכל העיירות לגבאי בתי התפלה, גם ישלחו אי"ה מכתבים פרטים להעיירות.

כעבור שבוע, באור לכ' מ"ח, כותב רבינו (אגרת א'לג):

שבוע זו יצא הדבר לאור, שנדפסו הקול קורא ונשלחו לכמה מקומות.

כעבור שבוע, באור לכ"ז מ"ח84, כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, אל מוהרש"מ טריינין, אודות שלושת מכתבי הקול-קורא הנ"ל:

מכתבי וילנא ושל הגאון ר"ד שי' פרידמן כבר כלו ואינם, כי נדפסו מספר קטן אלף עקזעמפלארין. אמנם מכתב כ"ק אאמו"ר שליט"א עוד נמצאים מעט, כי נדפסו פי שלשה מהמספר הנ"ל. ויש לקוות להשי"ת כי יעשו פרי רב וטוב בעזהי"ת.

*

ראש הלוחמים נגד נציגות הרבנים היראי אלקים, הי' היהודי המלומד במשרד הפנים – מ. ל. קרעבס, והוא היה נציג הממשל לועידת הרבנים. פעולותיו כבר נזכרו לעיל פרק ‎קלד. ואודות המדובר כאן מספר רבנו, בשנת תרע"ג (אגרת שמה):

כשהיתה צריכה להיות הקומיסי', היתה הצעת קרעבס ימ"ש שלא לבחור ברבנים דתים, ודיבר סרה הרבנים, והראה איך שבכל הקומיסי'85 לא בחר המינסטר מהם רק אחד או שנים, ופעם אחת היו ג'. ובכמה יגיעות עלה שיהיו דוקא רבנים כו' ... והסייעזד החליט שיהיו בהקומיסי' רק רבנים דתים לבד (ושיהיו מכל פלכי הממשלה, היינו גם מפלכי פנים המדינה ופלכי פולין).

ועל כך כותב רבינו בהמשך אותה אגרת, באור לי"ג מ"ח עת"ר (אגרת א'לא):

הסרטן86 המיט רעה גדולה ר"ל על היהדות, אשר גם מנגדינו לא חשבו כזאת ... לא אוכל לתאר התרגשות נפשי כשאני מצייר את הענין ... השי"ת יפר עצתם.

*

רבנו לא הסתפק בקול קורא, כי אם הוא עצמו נסע לכמה עיירות לתעמולת בחירות, שיבחרו דוקא ביראי אלקים, וגם בעצמו הציג את מועמדותו, ונבחר, בתור נציג הפלך מוהילוב (שכולל גם את העיירה ליובאוויטש). על כך מסופר ב"זכרון לבני ישראל" (ע' מ):

בשנת עת"ר, בעת שהיתה אסיפת הרבנים בפטרבורג, וכ"ק אדמו"ר הי' נבחר מב' הפלכים מוהילוב וטשערניגאוו, כ"ק אדמו"ר הרש"ב בעצמו נסע אז לעיר מוהילוב ולעיר טשערניגוב, כמו שנקרא בלשון המדינה כאן ל"קאמפיין" שיבחרוהו.

באור לכ' מ"ח כותב רבינו (אגרת א'לג):

בדבר הבחירות שלי, אם כי באמת הדבר כבד עלי מאד, אך אינני מוצא מקום למנוע את עצמי מזה, ואם אבחר ואיה – איני יודע ... והשי"ת יהי' בעזרינו שיבָחרו אנשים הראוים המתאימים אל הכוונה האמיתית, וירומם קרן התורה והיהדות וקרן אחינו בני ישראל ברו"ג.

ובאור לכ"ז מ"ח כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

הבחירה של כ"ק אאמו"ר שליט"א ... בעת שראו החפשים אשר בקול אחד ענו כל הבוחרים המחוזים וגם המקומיים על שניאורסאהן, השתדלו כי יעשו הפסקה, ובעת ההפסקה השתדלו לפעול שלא להעמידו כלל.

לא נתפרש כאן באיזו עיירה מדובר. אמנם בצירוף לאותה אגרת באה רשימה רשימת הצירים הנבחרים, וביניהם רשום שרבינו נבחר מטעם העיירה נעויל שבפלך וויטבסק.

בחירת הנציגים

אחרי שהסתיימו בחירות הצירים, נאספו הצירים לבחירת שני נציגים מכל פלך.

כבר נזכרה לעיל נסיעת רבינו לפלך טשערניגאוו ומוהילוב. נתחיל עם הבחירות בטשערניגאוו:

שני הצירים שנבחרו מטעם העיר טשערניגאוו הם, הגאון החסיד ר' דוד צבי (הרד"צ) חן (הרב הדתי של העיר), ומר יצחק שניאורסאהן (הרב מטעם בעיר זו).

אודות זה האחרון כותב רבינו באור לכ"ה מ"ח (אגרת א'לד):

הרב מטע"מ דטשערניגאוו הוא לא לנו לגמרי.

ואודות הרד"צ כותב רבינו באור לכ' מ"ח (אגרת א'לג):

הרד"צ שי' נבחר רק מטשערניגאוו, ובהאויעזדין עוד יהי' בחירות.

הבחירות בשאר המחוזות (אויעזדין) שבפלך טשערניגאוו התקיימו בשבוע הסמוך, ובמצורף לאגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מאור לכ"ז מ"ח, באה רשימת הצירים הנבחרים בשאר עיירות שבפלך טשערניגאוו, בתוכם גם הגאון החסיד ר' מנחם מענדל (בהרד"צ) חן, שנבחר כציר העיירה שלו ניעזין.

אחר כך נאספו הצירים לטשערניגאוו לבחירת נציגי הפלך. בין הנאספים היו גם רבנו. ועל אותה אספת הצירים מספר מר יצחק שניאורסאהן הנ"ל בזיכרונותיו87:

בא הרבי מליובאוויטש לצ'רניגוב – בשעה שאני כיהנתי שם כ"ראבינער" – כדי לנהל את התעמולה לבחירת שני רבנים מהפלך כצירים ב"אסיפה", אבל לא – חלילה – כדי שייבחר אחיינו יצחק שניאורסון, שלא הצטיין כל-כך ביראת-שמים...

הרבי מליובאוויטש אירגן בכל המקומות, שיבחרו כמה שיותר רבנים ויהודים חרדיים וכמה שפחות מגולחים ועסקנים חילוניים, ולשם כך שלח שד"רים שינהלו תעמולה עניפה בכל המקומות. אבל הודיעוהו מראש, שבצ'רניגוב יקשה עליו להעביר רק את המועמדים שלו, מאחר שה"ראבינער" של צ'רניגוב מהווה סכנה גדולה: כי הוא עצמו עלול, חס-ושלום, להיבחר...

ומכיון שהרבי מליובאוויטש היה איש-אמת, אמר להם, שבמקום שמדובר בענין של קדושה – שיקול הדעת אינו מתחשב בקירבת המשפחה! והוא בכבודו ובעצמו בא לצ'רניגוב כדי לנהל את המאבק לבחירת מועמדיו.

הרבי מליובאוויטש לא ניהל את התעמולה "מעשה רבי" הגוזר על החסידים שיצביעו לזה או לאחר: הוא קרא אליו כל רב וכל ציר בנפרד, וביקש לשמוע את חוות דעתם בקשר לבחירות. את דעתו שלו – כך אמר – הוא יביע רק אחר-כך, כדי שלא לכפות עליהם חס-ושלום את רצונו, ושלא יחשבו שהם חייבים לנהוג כדעתו.

היום הראשון עבר בהתייעצויות של שני הצדדים. המועמד הראשי מצדו של הרבי היה ר' מענדל חן ע"ה מניז'ין; אף שהוא היה עדין צעיר מאוד לימים, אבל כבר היה למדן ידוע, נואם יוצא מן הכלל בדברי-חסידות ומפורסם בגאונותו ויושרו.

הרבי בא לצ'רניגוב בלוויית בנו ר' יוסף יצחק ז"ל, שהיה אחר-כך ממלא-מקומו.

בבקרו של יום האסיפה, בשעה 8, באתי לביתו של הרבי מליובאוויטש והגעתי בדיוק בסיום התפילה. נכנסתי מיד לחדר שבו התפלל הרבי, וראיתיו מקפל את התפילין.

- "רצוני לדבר אתכם – אמרתי לו – בענין חשוב, אבל ביחידות"!

- "טוב – השיב הרבי – אין כאן איש"!

נעלתי את הדלת כדי שאיש לא יכנס, ואמרתי לו:

"רצוני למנוע את המחלוקות ואת תוצאותיהן; כמו-כן איני רוצה שאתם תהיו המנצחים, וגם לא שאנחנו נהיה המפסידים. ומכיון שצריכים לבחור שני נציגים, הבה ונעשה 'חציו לה' וחציו לכם' – נציג אחד משלכם ונציג אחד משלנו. כרגע אין רוב לאף צד מן הצדדים, היות וכמה צירים עדיין לא הגיעו, ואיני יודע אם יגיעו. אם הם יגיעו – כבר לא אוכל לעשות מאומה נגד האנשים שלי".

"רצונכם – המשכתי – שיבחרו בר' מענדל חן; הוא סימפטי מאוד גם לנו, אנו מעריכים אותו מאוד ואני אתאמץ בכל כוחי שהוא יבחר. אבל הנציג השני חייב להיות אחד משלנו. אם תסכימו לנציג שלנו – נסכים לנציג שלכם. אבל חייבים להחליט על כך מיד, כי מאוחר יותר – כשיבואו הצירים האחרים – לא נוכל כבר לעשות דבר".

הרבי מליובאוויטש שהיה חכם מאוד, עשה לעצמו חשבון מדוייק מכל הקשיים הנובעים מההכרח להלחם בנו; בנוסף לכך היו חסידים רבים ובעלי-בתים שלא היו חסידי ליובאוויטש מובהקים, והרבי לא היה יכול לתת בהם אימון מלא, בהאמינו שברגע האחרון עלולים הם לשנות את עמדתם. לפיכך השיב לי מיד: "מוסכם!" וגם אני מצדי אמרתי: "מוחלט!".

וכך היה, ששניהם נבחרו מפלך טשערניגאוו.

ואודות נסיעת רבינו לאספת הצירים במוהילוב, מסופר ב"זכרון לבני ישראל" (ע' מ):

כ"ק אדמו"ר הרש"ב בעצמו נסע אז לעיר מוהילוב ... כפי שנקרא בלשון המדינה כאן ל"קאמפיין" שיבחרוהו, ולא ידעו למי יסור במוהילוב.

הגביר ר' יהושע ראזינקין בנה אז בית חומה88 חדשה עבורו במוהילוב וכלי בית חדשים וגם כלי סעודה חדשים, ואמרו שקנה אז גם כסויים חדשים של משי עבור המטות, וכ"ק אדמו"ר נבג"מ סר לביתו.

הוא יצא במרכבתו (כנהוג אז שהגבירים הי' להם מרכבה הנק' קארעטע עם סוסים) במלאכות כל נכבדי העיר לקבל פני כ"ק אדמו"ר נבג"מ בתחנה.

בחודש טבת כבר נראו תוצאות טובות מתעמולת הבחירות, ובאגרת שכותב רבינו להרשיל"א89, הוא מספר לו:

המלחמה בין המפלגות גדולה היא מאד, וכפי הנראה בהבחירות ננצח אנחנו אי"ה, שיהיו רובם כשרים, אבל איזה שנמצא מהם עושים הרבה, וגם עוסקים מבחוץ בכח גדול ... והרבה יגיעות אנו יגעים לעורר ולעשות מה שביכלתינו.

בהבחירות נבחרו 42 נציגים מהפלכים שברחבי רוסיא. רובם – מהרבנים היראים. רשימתם – בהערות לאגרת רנב. רבינו אף נבחר כאחד משבעת חברי ועד המארגן שעל ידי הועידה (המנויים בהערות שם).

הועידה

הועידה נמשכה כחודש ימים, מד' אד"ש עד ו' ניסן. תוכן הדיונים נתבארו ב"חשבון קצר" שהדפיס רבינו במשך הקיץ, ובפרטיות יותר – באגרותיו המפורטות לביתו במשך ימי הועידה90.

את פעילותו של רבינו באותה ועידה מסכם מר יצחק שניאורסאהן, הרב מטעם בעיר טשערניגאוו, בזיכרונותיו91:

בראש כולם התנשאה בברק על-טבעי דמותו המרשימה של הרבי מליובאוויטש ז"ל; כפי שהזכרתי כבר בפרקים הקודמים, הוא היה המנהיג האמיתי, הוא "נתן את הטון" והוא זה שניהל בפועל את האסיפה.

מאחר ובישיבות הכינוס הותר לדבר אך ורק ברוסית, ושליטתו בשפה זו לא היתה מושלמת עד כדי נשיאת נאומים92, היה מייצג אותו נושא-דברו ר' מענדל חן ע"ה רבה של ניז'ין, ששלט היטב בשפה הרוסית והיה אמן-הנאום.

בכח הדיבור המעולה שלו, בלמדנותו היוצאת מן הכלל, בחסידותו וביראת-השמים שלו, מילא ר' מענדל חן תפקיד משמעותי בכינוס.

והנריך סליוסברג מסכם בזיכרונותיו (פריז תרצ"ג, ע' 271. תורגם לעברית ב"ליובאויץ' ומלחמותיה", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאת איליא לוריא, פרק 5.4):

לרבי מליובאוויץ' הייתה השפעה עצומה על הרבנים. איש בכלל לא זקן, הוא לא הרבה בדיבורים, אבל בכל מילתו בא לידי ביטוי הרגל לשלוט על נפשות ההמון. פוליטקאי מפולפל, הוא היה קשה כמו סלע בתחומים השייכים לחיי הדת. בשבילו לא הייתה קיימת כל דינאמיקה וכל תזוזה בכללי ההתנהגות ביהדות.

*

למרות השתתפותו של רבינו בועידה, ולמרות שבמדה מסויימת הוא זה שניהל את הועידה, כאמור לעיל, הוא נמנע מלהצטלם בתמונה הכללית של משתתפי הועידה.

תמונה אחת, עם רשימת האנשים המשתתפים, נדפסה בהעבר ו, ממול ע' 128.

שתי תמונות נוספות נדפסו ב"כפר חב"ד" גליון 906 ע' 83, וגליון 907 ע' 61.

דעת הרוב והמיעוט

עיקר הדיון בעת הועידה, שהדעות היו חלוקות בו, ושרבינו דן בו באגרות רבות של השנים הבאות, הוא מעמד הרבנים ברוסיא:

עד אז לא היו הרבנים רוחניים מוכרים בעיני הממשלה, והממשלה העמידה מצדה רבנים מטעם, שהם היו מנהלים גם את תעודות הלידה והנישואין93. כל הנבחרים היו בדעה אחת שמצב זה הוא בלתי נורמלי, וכי יש על הממשלה לאשר את הרבנים הדתיים.

סלע המחלוקת בזה הי' אם ואיזו תעודת השכלה כללית דרושה לרב, ואם גם הנהלת תעודות הלידה צריכה להיות על ידי הרב. ובזה נחלקו החברים לשלש דעות94:

א) דעת הרוב, ובראשם הגרח"ע מווילנא, שדרושה להרב תעודת השכלה מצומצמת וידיעת השפה הרוסית, ושינהל גם את תעודות הלידה.

ב) דעת המיעוט (י"ב במספר) מהמתקדמים, ובראשם העו"ד ה. סלאסבערג, שדרושה להרב תעודת השכלה רחבה, ושידבר בל' רוסיא צחה.

ג) דעת המיעוט (ח' במספר) מהרבנים, ובראשם רבנו, שלא תהי' שום התחייבות על הרב לבד ידיעת התורה, והנהגת תעודות הלידה תהי' על ידי פקיד מיוחד.

הועידה בחרה ועד של שלשה, שאחד מהם הי' רבנו, לערוך את החלטות האסיפה ומסירת דו"ח למחלקה הדתית שבמשרד הפנים95.

עם סיום הועידה, הדפיס רבינו חוברת "חשבון-קצר מהועידה הרבנית הפעטערבורגית שעל יד אסיפת הרבנים שנת עת"ר לפ"ק", ובהקדמתו כותב רבינו:

באתי עם הספר, להביא לפני אחינו חשבון קצר עכ"פ מפעולת הועידה, וברור פרטי ההחלטות וטעמיהן השונים.

בחדש אייר חזרו לפטרבורג רבינו והגר"ח סולובייצ'יק, ומצב עניני הכלל דרש שיתעכבו שמה עד סוף סיון96 (ביום שני של חה"ש התארח הגר"ח אצל רבינו לסעודת יו"ט ושוחחו בדברי תורה97).

הפרטי-כל נערך, רבינו הוסיף אליו את נימוקי דעת המיעוט שאין דרושה שום תעודת השכלה לרב. כשנתקבל העתק הדו"ח נוכח לדעת שלא נעתקה בו דעת המיעוט, ומיד כתב בזה לכ"ק בנו ששהה באותה שעה בפ"ב, שידבר בזה עם הבארון דוד גינזבורג, להוסיף את דעת המיעוט98.

הבארון דוד גינזבורג חתם על הפרטי-כל, והי' מוכן למוסרו. אך בינתיים חלה את חליו האחרון99. נתעוררה אז השאלה מי יהי' המגיש את הפרטי-כל לראש המחלקה לעניני דת שבמשרד הפנים. גם עדיין היו דרושים כמה תיקונים בהפרטי-כל, ולשם זאת נסע רבינו לפ"ב בחדש מ"ח תרע"א100. ונראה שבאותה שעה נמסר הפרטי-כל.

בנוסף להנ"ל רצה רבינו למסור למחלקה הנ"ל תזכיר (דאקלאד), כנראה, בקשר למעמד הרבנים. ונמסר הדבר לעו"ד איבסאן, לעבד תזכיר זה. הדבר נמשך עד שלהי אייר תרע"א, שאז סיים איבסאן לעבדו101. במשך החורף הרבה רבינו לזרזו, על ידי כ"ק בנו, ועל ידי ה"ר שמואל גורארי' והרמ"מ חן, שיסיימו בהקדם102. לאחר שסוים, עדיין נדרשו בו כמה תיקונים, לשולחו לרבנו שיחתמו, ולמוסרו לחנן – מנהל המחלקה לעניני דת103.

בסוף הקיץ התחיל רבינו להתעניין "אם במשך הקיץ ... הי' בזה איזה דיבורים במקומות הגבוהים"104. במשך חורף תער"ב נודע שאליכסנדר, שהי', כנראה, אחד מפקידי משרד הפנים, ערך תזכיר בנידון זה, וביקש רבינו להשיגו ולהעתיקו עבורו105. ובקיץ הציע רבינו שיגישו בקשה לממשלה בחתימת בעלי שם וכו' בנידון זה106.

בתחלת חורף תרע"ג נודע, שראש המחלקה הנ"ל כתב תזכיר בנידון, על מנת למוסרו לשר הפנים. גם כאן ביקש רבינו להשיגו ולהעתיקו עבורו107. נראה שקיבל את ההעתק, ושבזה דן באגרות הבאות אחר כך108, בדיוקים שבו ובאפשרות תיקונו. בחורף תרד"ע נודע לרבנו שהנייר ניזוז ממקומו, וביקש מהר"ש גורארי' שידבר בזה עם אליכסנדר הנ"ל109.

בינתיים הכינה עצמה הממשלה לועידת רבנים נוספת110, והוצרכה להיות בחורף תרד"ע, אך בין כה באה מעשה בייליס ובלבלה את העולם111, ונמשך הדבר עד שלהי תרד"ע112, שאז התחילה המלחמה, ולא באה, ועידת הרבנים הנוספת, לידי פועל.

אספת הרבנים במוסקבה

לאחר המהפכה הרוסית (הראשונה), בחורף תרע"ז, כשהתמוטט המשטר הצארי וקמה ממשלה זמנית, הוחלט לארגן בחירות בכל עיר למועצת הקהלה היהודית וכן לקונגרס יהודי כללי, שיסדרו תכנית לסדרי הקהלות היהודיות113.

בשני הדברים האלו התחילה התמודדות בין החרדים על-מפלגותיהם לבין החוגים המנגדים לדת.

רבנו השתדל בכל עוז לארגן חזית דתית עם מרכז ומשרד מיוחד שיתעסק בכל זאת114.

לצורך זה רצה לקרוא לאספה מיוחדת של גדולי ישראל ברוסיה. האספה נקראה בסופו של דבר בתחלת אלול במוסקבה115.

אמנם הגרח"ע נטה יותר לייסד בתחלה סניפי "אגודת ישראל" בכל העיירות, ואז תהי' אספה כללית מצירי האגודות שהם יתעסקו בכל זה, ורבנו התנגד לזה, כי מי יערוב שהאגודות שיהיו בכל העיירות יהיו באופן הרצוי. שלכן צריכה להיות תחלה האספה הכללית של גדולי ישראל, שהיא תחליט איך תהי' התאגדות היראים ויהי' זה לעינים לכל העיירות116.

לעומתו השתדל הג"ר אליעזר רבינוביץ לכנס אספת רבנים כדי לייסד "אגודת הרבנים" קבועה. ולצורך זה קרא לאספת רבנים שתדון בדבר יסוד אגודת רבנים קבועה.

באופן עקרוני התנגד רבינו לארגון "אגודת רבנים" כללית ברוסיה117. מכל מקום כדי שיוכלו להתאחד כל הרבנים החרדים הסכים רבינו שאספת הרבנים תדון גם בזה, בתוככי כללות הענינים הרוחניים העומדים על הפרק. בזה נמשך הדיון במשך כל חדשי הקיץ.

גם דרש רבנו, שלפני אספת הרבנים הכללית תתקיים אסיפה מוקדמת עם גדולי הרבנים לדון על סדר היום באספה הכללית. לפועל נקראה האספה על ידי המארגנים לאמצע חודש מנחם-אב במוסקבה. בקול קורא נאמר שהאספה תדון בדבר יסוד אגודת הרבנים. גם לא ניתנה אפשרות לארגן לפני זה אספה מוקדמת. רבינו התלבט והחליט שלא להשתתף באספה, וכן כתב לרבני אנ"ש118.

בסופו של דבר נדחתה האספה. ניתנה האפשרות לאספה מוקדמת. רבינו ורבני אנ"ש השתתפו באספה שהתקיימה במוסקבה בתחלת אלול119.

בין שאר הנושאים דנו גם בדבר יסוד "אגודת הרבנים", אך ההצעה נדחתה ע"י הנאספים120.


1) אגרת תרח.

2) נספח שם.

3) ה"ר משה מאדייעווסקי, שעסק בהנ"ל מטעם רבנו.

4) משנת תרנ"ז. ומשנת תרס"ז – היהודי המלומד במשרד הפנים.

5) בשוה"ג לאגרת תרמז.

6) "קרעבס" פירושו סרטן בגרמנית.

7) מפטרבורג לחורול.

8) ראה גם לעיל פרק ‎קכה.

9) אדמו"ר רבי דוד משה פרידמן מטשאטרקאב.

10) הג"ר אלי' חיים מייזל.

11) הג"ר אליעזר גורדון.

12) הרבנים מטעם.

13) ה"ר מנחם מאניש מאנעסזאן.

14) ה"ר חיים עוזר גרודזנסקי.

15) הוראדנא (במבטא רוסי).

16) הרב יעקב מרדכי בעזפאלאוו מפאלטאווע.

17) חקירות ודרישות אודות הקרואים לאספה, בהנהלת (משרד) הפלך.

18) מינסק.

19) לה"ר שניאור זלמן שניאורסאהן רב דסטאראדוב.

20) שיוודע הדבר לממשלה, שהתקיימה אספת רבנים בלתי מאושרת, ושיפריעו לו המנגדים.

21) תקנון.

22) הג"ר חיים עוזר.

23) אגרות א'יז-יח.

24) אגרת א'יט.

25) אגרות א'כ. א'כג.

26) ראה אגרות א'כב. א'כד-ה.

27) רבנים דתיים.

28) מחלקה הדתית.

29) כמסופר באגרת א'יג, וכדלקמן פרק הבא.

30) דוחאוונע רבנים.

31) כמבואר באגרת המועתקת לעיל, ובאגרות ר. ריז.

32) בזה דן רבינו באגרות קצט. ר. רז-י. ריב.

33) מחב"ס דורות הראשונים.

34) הידיעות.

35) אגרות ריג. ריז.

36) אגרת רכד*, ובהערות שם.

37) אגרות קצב. קצז.

38) חנוך לנער ע' 15.

39) אגרות ריג. ריד. ריז. רכ. רכא.

40) אגרות קצה-ו.

41) חנוך לנער ע' 15.

42) אגרת קפז.

43) אגרת קצז.

44) אגרת רז.

45) אגרות רז-י. ריב-ד. רכ. רכא.

46) אגרות רמד. רנה.

47) אגרת רז.

48) ברוסית, בשם הנ"ל, בפטרבורג תר"ע.

49) אגרת ריג.

50) אגרות רז-ח.

51) אגרות ריג. ריז.

52) אגרות רכ. רכא.

53) אגרת רט.

54) אגרת רי.

55) אגרת ריב.

56) שם, ובאגרת ריז.

57) אגרת רז.

58) אגרת רח.

59) באגרת ריב.

60) אגרות ריד. ריז.

61) אגרת רט.

62) אגרות ריג. ריז.

63) אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שם.

64) מושל פלך וילנא.

65) אגרת רל.

66) כדלעיל פרק ‎קכז.

67) אגרת רמד.

68) אגרות רמד. רנה.

69) אגרות קצט. ר.

70) אגרות קעט. ריז.

71) הערות לאגרת רנב.

72) אגרות רמד. רנה.

73) אגרת קעט.

74) אגרת ריב.

75) אגרות ריג. רכ.

76) אגרת רל.

77) זכרון לבני ישראל ע' נה.

78) אגרות רמה-ו. רמח-ט. רנא-ב.

79) אגרות רלו-ז. רמב-ד. א'לו.

80) ראה אגרות א'לא. א'לה.

81) "לעבן און קאמף פון יידן אין צארישן רוסלאנד 1917-1905" (פאריז, 1968). תורגמו ע"י ר"י מונדשיין בכפר חב"ד גליון 901 ע' 61.

82) היא אגרת רמד.

83) מקארלין.

84) תאריך האגרת הוא "אור ליום ה'", ומהתוכן נראה שנכתב בשלהי מ"ח.

85) בועידות הרבנים שארגן הממשל בשנים הקודמות.

86) "קרעבס" פירושו סרטן בגרמנית.

87) "לעבן און קאמף פון יידן אין צארישן רוסלאנד 1917-1905" (פאריז, 1968). תורגמו ע"י ר"י מונדשיין בכפר חב"ד גליון 898 ואילך.

88) בית אבנים.

89) אגרת רמז.

90) אגרות רנו-רסג. וראה גם אגרות א'לז, ובהערות שם.

91) "לעבן און קאמף פון יידן אין צארישן רוסלאנד 1917-1905" (פאריז, 1968). תורגמו ע"י ר"י מונדשיין בכפר חב"ד שם.

92) נאומו של רבינו בעת הועידה (י' אדר שני), סוקר בהרחבה בעתון הד הזמן (י"ז אדר שני), ונעתק בהערות לאגרת א'לז. חלקים של נאום זה נעתקו אף באגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אגרת שלו. חלקים נוספים מדברי רבינו בעת הועידה, נעתקו בהמשך רשימתו הנ"ל של מר יצחק שניאורסאהן.

93) כדלעיל פרק ‎קכז.

94) חשבון קצר. אגרות רנו. רנט.

95) חנוך לנער ע' 15.

96) ראה אגרת א'לח.

97) אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ה ע' שנה.

98) אגרות רסד-ו. א'לט.

99) ראה אגרת א'מ.

100) אגרות ער-ערב.

101) אגרת שא.

102) אגרות רעז. רפא. רפג. רפו-ז. רפט. רצא. רצג. רצז-ט.

103) אגרת שא.

104) אגרת שח.

105) אגרות שטז-שיח.

106) אגרות שכט. שנ. שנב.

107) אגרות שמה. שמז.

108) אגרות שנ-שנב.

109) אגרת שצט.

110) אגרות שיד. שמה.

111) אגרת תלג.

112) אגרות שמז-ח. שנא. שסג. שסה. שעא. שצג. שצט. תכג. תלג.

113) ראה בזה אגרות תסז; תעד, ובהנסמן בהערות שם ושם. א'סז. א'עא. א'עד. א'עז-ח.

114) על פעילותו של רבינו באותה תקופה, ראה לקמן פרק ‎קנ.

115) על ההכנות לאספה, האספה ותוצאותיה – ראה אגרות תסז, תעא-תקב. א'סז-עז. א'פ-פב.

116) אגרות תעא. א'סז. א'סט.

117) אגרת א'מט, ובהנסמן בהערות שם. א'פא.

118) על כל זאת ראה אגרת תעב, ובהנסמן בהערות שם. א'עא-ב.

119) אגרות תצא. א'עב-ד.

120) אגרת א'פא.