אוסף ספריו וכתביו

הספריה

כשם שבעזבון כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק", התחלקו הבנים בספרי הדפוס, ואילו כתבי-היד עברו לממלא מקומו (כדלעיל פרק ‎פא), כך גם בעזבון כ"ק בנו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, התחלקו הבנים בספרי הדפוס, ואילו כתבי-היד עברו לנשיא ממלא מקומו – הוא כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

על חלוקת הספרים כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בי"ח טבת אעת"ר (אגרת רפב):

בדבר הספרים ... אותן שנמצאים בקאבינעט הקטן שהן ניכרים מספרי כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זי"ע ... אני חושב אשר אצל ר' ניסן סקבלא שי' עוד נמצא רשימה מהספרים שחלקנו בינינו1, ובאפשר לידע בבירור איזה ספרים אצלי מהנ"ל.

באותה שעה חשב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע להחליף את הספרים הכפולים אשר לו בספרים אחרים שאין לו עדיין, ועל כך כותב אל כ"ק בנו, להזהר ולא להחליף את הכפולים שבאו אליו מעזבון כ"ק אביו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, כדלקמן פרק ‎קנז.

ספרים אלה היו ניכרים במראם, לפי הכריכה שלהם, כנזכר לעיל פרק ‎פא, שכ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע היה רגיל לכרוך את ספריו וכתבי-היד ולרשום על המדבקה את שם הכרך וכדומה. אמנם אלה שאי אפשר להכירם לפי הכריכה, אותם אפשר לזהות על פי רשימת חלוקת הספרים בין בני כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

חלוקה זו היתה כאמור רק בספרי הדפוס. ובאשר לכתבי-היד כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע באותה אגרת משנת תרנ"ג, הנזכרת לעיל פרק ‎פא:

כידוע אשר הכתבי-קודש של כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זיע"א לקחתים אני זה ערך ד' או ה' שנים ... לא טוב אני מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זיע"א שלקח הכ"ק של כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זיע"א רובם ככולם ... הכ"ק והכי"ק הם חיי נפשי ממש.

אוסף כתבי-היד

דברי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הנזכרים, אשר "הכ"ק והכי"ק הם חיי נפשי ממש", באו לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתי"ק שנשארו עדיין מפוזרים בעולם.

בי"א סיון תרמ"ו כותב אל החסיד המשפיע המפורסם הרשב"ץ שפטיל (אגרת תקנה):

נא להודיעני מה נעשה עם כי"ק רבינו הגדול אדמו"ר זצוקללה"ה אם קרוב הדבר שיבוא לידי גמר. ואילו ידע כבוד מעל' את תשוקתי הפנימית והעונג העצמי מדברים אלו בודאי לא הי' מונע את הטוב מאיתי.

לא נודע לנו מה אירע עם כתי"ק כ"ק אדמו"ר הזקן הנ"ל. כעבור שנה כותב לו הרבי שוב בקשר לכתי"ק אדמו"ר האמצעי (אגרת תקנט):

מכתבו צירוף המכתב כי"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה קבלתי ברוב עונג, וגודל תו"ח2 לכבודו, כאשר ידוע לו גודל תשוקתי ואהבתי לדברים האלו.

בח' תשרי תרמ"ח כותב אל הגאון החסיד מוה"ר אברהם דוד לאוואוט, מח"ס קב נקי, שער הכולל ועוד:

את הדף כי"ק כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה קבלתי, ומאד שמחתי עליו, וגודל תו"ח3 לכבוד מעל' אשר הרשה לנכדו הרמא"ש4 שי' לשולחו אלי, כי הוא דבר יקר אצלי עד מאד. ושמעתי אשר נמצא אצל נכדו הנ"ל תשו' כי"ק הררי"ל זצ"ל5, גודל בקשתי לאמר לנכדו שי' שישלח אותה לי, ומהטעם שכותב כבודו בעצמו.

הרי שהי' מוסכם אצלם גודל ערך הענין של משלוח כתי"ק אל רבנו.

לפעמים שלח את אחד מחסידים למקום רחוק כדי להשתדל להשיג משם כתבי חסידות. כך כותב בט"ז סיון [תרמ"ז?] אל החסיד ר' אשר שו"ב גראצמאן מניקוליוב:

ע"ד כתבי קודש הרנ"ט6 ז"ל הנמצאים בקאלאניע נאווע פאלטאווקע, לכבודו בנקל להשיגם יען הקאלאניע הנ"ל קרובה היא למחנו 82 ויארסט על הדרך מניקאליעב לזנאמענקא, ובודאי יש לכ' מכירים שמה ... נא מכבודו להשתדל להשיג הכ"ק של הרנ"ט (בי בודאי נמצא בהם כי"ק אדמו"ר זצוקללה"ה) וכמה שניצרך לשלם עבורם או יעלה הוצאות יודיעני ואשלח לו אי"ה תומ"י בתו"ח7.

לפעמים היה מקבל כתבי-קדש בהשאלה, והיה רבינו מעסיק בזה את הסופר שלו ר' שמואל רבינוביץ, המכונה ר' שמואל כותב [דער שרייבער], להעתיקם עבורו. וכך כותב לו ביום ב' פר' ויקהל תרנ"א:

הנני שולח לו מוסג"פ רשימה מה להעתיק בהחלט ומה לעיין, וישלח לי את הדרושים שהעתיק עד עתה.

רי"נ שו"ב הבטיח לי ליתן לו איזה דרושים מה"ר ברוך תומארעס8 להעתיק עבורי, וירשום עליהם שהם מהנ"ל.

שלחתי לביתו עשרה רו"כ, ואשלח עוד אי"ה, ויודיעני המקח כמה חושב.

*

אחד מאנשיו בארה"ק, שדרכו חיפש הרבי ורכש כתי"ק שנתגלגלו לשם, היה בן דודו ה"ר שניאור זלמן סלונים. בקיץ תרמ"ה בא הרש"ז לליובאוויטש, וכאשר נסע כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע למעיינות הרפואה ביאלטא ושהה שם במשך כל חורף תרמ"ו, נסע אתו לשם גם הרש"ז (ראה אגרת ו, ובהערות שם). הם שהו שם ביחד כל ימי החורף, וכאשר חזר הרש"ז לאה"ק בתחלת קיץ תרמ"ו ביקשו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לחפש שם אחר כתי"ק דא"ח, כמסופר ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (התמים חוב' ב' [פז] עט):

מספר הוד כ"ק אאמו"ר – כאשר בא ש"ב9 הר"ר שניאור בנו של הרה"ח ר' מרדכי דוב סלאנים מחברון ת"ו, ונתעכב בליובאוויטש זמן נכון, וכאשר נסע בחזרה לאה"ק, בקשתיו שיחפש אחרי הגזע של המדפיס ר' ישראל יפה מקאפוסט, ואפשר ימצא אצלם כתב-יד קדש של אאזמו"ר כ"ק אדמו"ר האמצעי.

יותר על שתי שנים חקר ודרש ש"ב הר"ש הנ"ל עד אשר מצא את נכדיו וניניו של החסיד הר"י יפה הנ"ל, ואצלם נמצא עוד חלק גדול מפירוש המלות כתב-יד קדשו של הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי, וכן חלק גדול מהשייך לאמרי בינה, שער התפילין שלא נדפסו, ות"ל אשר קניתי אותם.

כתי"ק חלק מפירוש המלות הנ"ל מסומן עתה בספריה במס' 1197. אמנם כת"י אמרי בינה התגלגל ונמצא בידי הסוחרים (ראה "ספריית ליובאוויטש" סוף פרק יא). ובסוף הגיעו לספריה, ועל פיו נדפס אמרי בינה ח"ג (קה"ת תשמ"ה).

בשלהי אותו קיץ תרמ"ו כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בח' אלול (אגרת תקנו):

אם חפש ומצא איזה כי"ק בהגניזה, השייכים אלי, ואבקשו לשמור מוצא שפתיו אשר הכי"ק שבפארמאט קטן שייכים אלי כאשר כפל ושילש כמה פעמים.

ובקשר לרכישת כתי"ק כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בחורף תרמ"ח (אגרת טו):

יראה בכל מאמצי כוחו שימכור את הכ"ק עבור סך הנ"ל והוא מקח גדול. וגם את הרא"ש10 שי' יזהיר שישלחם תיכף מאדעס.

וכאשר קיבל את הכתבים כותב לו (אגרת טז):

את הכ"ק קבלתי ומאד נהניתי מהם ... דברים יקרים מאד, ומאד שמחתי עליהם. ונא לחקור ולחפש אולי ימצא עוד דברים יקרים יודיעני נא. אפשר נשאר מש"ב ר' זלמן פונדאמינסקי ז"ל איזה כתבים כי"ק, כי בודאי הי' אצלו כי"ק. אם אך נמצא, בקשתי לראות להשיגם עבורי.

כל זאת בשנים תרמ"ו-ח, אך גם בשנים הבאות היה הרש"ז קונה עבור הרבי ושולח לו כתי"ק. באגרת אחת שכתב לו הרבי כעבור עשרים וחמש שנים, בכ"ב אלול תער"ב, מאשר את קבלת משלוח כתי"ק ומבקשו להמשיך במשלוחים כאלו (אגרת שדמ):

מכתבי כבודו נכון הגיעני, כן קבלתי ... תשורתו היקרה עלי מאד, דרוש ברכת חתנים כי"ק, וגודל ת"ח לכבודו. ומי יתן והי' עם לבבו זה לשלוח לי לעתים קרובים מהני מילי מעליותא.

כתי"ק ברכת חתנים מסומן עתה בספריה במס' 1194 (ל, א) ונדפס במאמרי אדהאמ"צ דרושי חתונה ח"א ע' קמו.

כעבור שנתיים כותב לו שוב, בי"ד מ"ח תרד"ע (אגרת א'מד**):

מכתבי כבודו נכון הגיעני, כן קבלתי הכי"ק ... כולם בשלימות, ומעומק לבבי אודה לה' אשר זיכני בהדבר הגדול הזה ... דבר גדול עשה בזה וזכותו גדול בזה.

*

בראות הרש"ז סלונים את גודל תשוקת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע להשיג כתי"ק אלו, התחיל להפריז במחירים ולקנות אותם בכל מחיר שנקצב על ידי המוכר. על כך כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בכ"ב אדר תרמ"ח (אגרת תקסב):

על דבר הכי"ק ... צריכים לקנות בלא התפעלות, ולהגביל ההתפעלות הפנימית, ועל כל דבר יש הגבלה, וההתפעלות הפנימית, היינו הרצון האמיתי בכי"ק, פועל שמרוצה המוכר למוכרם במקח שאומרים לו, וצריך זמן יותר מעט.

וביתר פרטים כותב לו כעבור שנתיים, בי"א ניסן רנ"ת (אגרת לט):

את הבוך אשר שלח על ידי כבוד אביו הרב שי'11 קבלתי. ולפי הנראה שלם עבורו סך רב יותר ממאה רו"כ, ונפלאתי מאד על כבודו אם על הדרך הזה יקנה, כל הון דעלמא לא יספיק לו, וגם לא יאסוף את הדברים העיקרים ... וכבודו יודע כמה יקר אצלי כי"ק אשר הוא חיות נפשי ממש, ומכל מקום צריך להיות בהגבלה.

החלטתו היתה נחושה שלא להוסיף על המחיר הריאלי, אך יחד עם זאת השתדל בכל עוז להשיג את הכי"ק בכל מקום שנמצאו. באחת מאגרותיו מצווה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, למשרתו ה"ר פנחס ארי' ליב מגידסון (אגרת א'קיז):

יאמר לו משמי, אשר אני לא אשנה מדברי הראשונים12 ... ואם חפץ ה' שכ"ק האלו יהיו אצלי יגיעו לידי בכל מקום שיהיו.

אוסף כתבי-יד עתיקים

עד כאן דובר על כת"י דא"ח, שזה היה עיקר מבוקשו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. אמנם בזה לא הסתפק, הוא אסף וקנה גם כת"י עתיקים בקבלה שעדיין לא נדפסו. נספר כאן על קניה אחת שהתבצעה בשנת תרס"ז:

בשנת תרס"ו הדפיסו בהוסיאטין השותפים ר"ל שוואגער ור"ד פרענקל (סוחרי ספרים וכת"י) חוברת בשם "אוצר כלי חמדה", רשימת כתבי יד יקרי המציאות על קלף ועל נייר עומדים למכירה.

בי"א ניסן תרס"ז כתב רבינו אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אגרת תתקסא):

להוסאטין מסתמא שלחת עבור החשבון הקודם, וגם עפ"ע13 שלחת הרשימה אשר ציינתי ... וכאשר אמרתי לך כן הוא לפי דעתי, אשר מה שנצרך לקנות אם יהי' באפשרי, הוא ס' הכוונות הג' כרכים, וס' דרוש נשמות אדם ואדם ישר, וס' לבנת הספיר (אשר לפי דעתי קרוב שזה כת"י הרא"ס14 ז"ל. קודם נסיעתי עיינתי בו קצת וראיתי אשר באיזה מההגהות שעל הגליון נחתם "סעבע"). ושאר הכת"י אין מה לרדוף אחריהם כל כך ... כשתקבל תשובה מהוסאטין בטח תודיעני.

"הרשימה אשר ציינתי" היא החוברת הנזכרת, אשר ציין עליה מה לקנות. החוברת נמצאת בספריה, ואצל 22 כת"י רשום על הגליון כוכב, סימן שרצונו לקנותו, וגם איזה הערות בכתי"ק לתיאורי כתה"י. אחרי שנקנו רשם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע על הגליון, אצל כל אחד מהם: "זה קנינו". כת"י אלו מסומנים בחוב' הנ"ל במס' 48; 80-89; 107; 117; 134; 143; 144; 150 (ג"כ); 367-369; 394; 446, מתוכם נמצאים באוסף כתה"י 18 כרכים, שנסמנו במס' 1972-1989. בכריכת כל כת"י מודבק תיאורו מהחוברת הנ"ל, עם תיקונים בכתי"ק.

האוסף הזה, של כת"י עתיקים בקבלה, עמד תמיד אצל רבינו בארון מיוחד. עובדה זאת נזכרת גם ברשימת המאסר של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנת תרפ"ז בפטרבורג, בקטע המספר על החיפוש בביתו בעת המאסר (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' נד סי' סד. ס' השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 263):

את מגדלי הכתבי קודש כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים גם לא פתחו, רק התעניינו לדעת כתבי יד מי המה, אשר על זה השיבם בקצרה. רק אחד הארונות כתבי יד עתיקים, כמו לבנת הספיר כתי"ק הגאון ר"א סבע ז"ל, והשמונה שערים כתי"ק הר"ש ויטאל ז"ל ועוד ספרים כתובים על קלף כמו הסמ"ג, ספרי קבלה שונים. כן ספרי דפוסים הראשונים כמו הרלב"ג עה"ת משנת רמ"ו, רמב"ן עה"ת משנת רמ"ט ועוד, בכל אלו התענינו ביותר, אבל גם זה רק דרך מעביר.

כת"י לבנת הספיר נזכר באגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב הנ"ל, וגם בסקירה מאחד שביקר בספריה בשנת תרפ"ח ("העולם", לונדון, כ"ב אלול תרפ"ח)

נמצא שם, למשל, כתב-יד של ר' אברהם סבע, בעל "צרור המור", שנכתב לפני 440 שנה.

השמונה שערים כתי"ק הר"ש ויטאל הם בשמונה כרכים המסומנים במס' 1949-1942, נכתב על ידי הר"ש ויטאל בדמשק בשנים ת"ט-תי"ג, ובכל כרך רושם את מקום ושנת הכתיבה15. הסמ"ג על קלף נסמן במס' 1956. בסופו רשום שנקנה על ידי אחד בשנת ש"ה.

ובאשר ל"ספרי דפוסים הראשונים", נזכרים הם בשינוי גם בסקירה הנ"ל, מאחד שביקר בספריה בשנת תרפ"ח:

יקר-ערך הוא כמו-כן "פירוש התורה" של הרלב"ג, נדפס בשנת רל"ו (1476), ועל-ידו אחד מספרי הרמב"ן, נדפס בלישבון בשנת רמ"ט.

אם הם הם הספרים שנמצאים עתה בספריה, אם כן הכוונה לפי' הרלב"ג, מנטובה רל"ו; פי' הרד"ק, שונצינו רמ"ו; ופי' הרמב"ן, נפולי ר"נ.

שמירת הכתבים

הכתבים נשמרו תמיד אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע – כבבת עינו. כאשר היה נוסע למקומות הרחוקים היה ממנה את כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע על שמירת הכתבים. קרה פעם שכ"ק בנו הוצרך לנסוע למוסקבה, והשיבו על זה כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (אגרת קט):

אודות נסיעתך למאסקווא, עיקר המניעה אצלי מצד הכתבים, כי ירא אני להניח הכתבים על ידי אחרים.

פעם נוספת הוצרך כ"ק בנו לנסוע לויטבסק, וכותב לו ע"ז (אגרת תרפא):

כשנסעת לויטעבסק על מי הנחת שמירת הכתבים. הקאסטונס16 בטח העמדת בהזאל הקטן.

ובהמשך לזה באגרת נוספת (אגרת תרפא*):

בטח העמדת את הכ"ק בהזאל הקטן, ומסתמא לא שכחת על התיבה קטנה עם הכ"ק בלתי מכורכים להעמידה גם כן בהזאל. ותודיעני זה. ואי' מקום מושבך כל היום, ואם עשיתם השפאלניע17 בהחדר שאצל הזאל18.

פעם אחרת הוצרך לנסוע לחתונה של אחד מבני המשפחה בקאמענקא. שוב כותב לו כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בקשר לשמירת הכתבים, בכ"ז אייר תרס"א (אגרת תשלז):

בנסעך מביתינו תמנה שומרים על הכתבים שיהיו שם תמיד ויהי' כל לבם ונפשם על הכתבים (ותראה גם כן שלא יגנבו ח"ו), ואי"ה אבקש בזה את כ' אוא"ז19 מורתי הר' תי' שיהי' השגחתה בדרך כלל עליהם. והשי"ת ישמרם מכל דבר.

ובכ' מנ"א כותב לו (אגרת תשסה):

במכתביך לא הזכרת כלל בדבר הכתבים, את מי הפקדת עליהם ואם עשית שמירה מעולה בעזה"י. גם שלא יגנבו מהם ח"ו. ותודיעני תיכף ומיד איך עשית בזה. המפתחות בטח מסרת לאמי א"ז20 מורתי הר' תי'.

כל המכתבים האלה הם משנת תרס"א. מכתבים דומים מוצאים אנו גם בשאר השנים, ולדוגמה תועתק בזה אגרתו אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בי"א אדר תרד"ע (אגרת תכח):

שמירת הכ"ק תמסור לידידינו ר' אלחנן21 יחי', שיהי' בהחדר הזה גם בלילה, היינו שישן שם, ויהיו אתו עוד מהבחורים יחיו. והשי"ת ישמרם כו'.

כך היה כל אימת שהיה נוסע מחוץ לגבולות רוסיא. וכשהיה נוסע לנאות דשא בימי הקיץ, היה אורז את הכתי"ק ולוקחם אתו עמו. על כך מספר ה"ר רפאל נחמן הכהן בספרו "ליובאוויטש וחייליה" (ע' 59):

המקומות שהרבי הי' נוסע בקיץ לנאות דשא (דאטשע) היו שונים. בשנים האחרונות הי' נוסע לזאלשע, בערך כשלשים קילומטר מליובאוויטש. הנסיעה מליובאוויטש לזאלשע היתה בעגלה. כשנסע לקח אתו, חוץ משאר החפצים, את הכתבי יד שהי' לו בשני ארגזים, וכשהעגלון הטעין אותם על העגלה הי' הרבי עומד כל הזמן בחצר ומשגיח.

אוסף כתביו

בנוסף לאוסף כתבי יד האמור לעיל, כתבי ודרושי האדמו"רים שלפניו, נוספו באוסף הזה כתבי הדרושים שהיה הוא אומר ורושם בקביעות במשך כל שנות נשיאותו.

אוסף זה מסודר לפי השנים, דרושי כל שנה בקובץ (לא כרוך) לעצמו. את האוסף הזה סידר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע וערך לו מפתחות בשנת תר"פ, כדלקמן פרק ‎קסד, ומהם נדפסו 25 כרכים בסדרת "ספר המאמרים" (תרמ"ג-תר"פ).

בדרך כלל היה הרבי רושם בעצמו את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו, אמנם יש מאמרים רבים שלא העלה אותם על הכתב, והם היו נרשמים בדרך כלל על ידי ה"מניחים" וה"חוזרים", הם אלו שהיו חוזרים על המאמרים אחר שמיעתם מהרבי ואח"כ היו רושמים "הנחות" ממאמרים אלו22; כמה מהם הוגהו על ידי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. הרבה מ"הנחות" אלו נדפסו בסדרת "ספר המאמרים" הנ"ל.

כך גם היה רבינו רגיל באמירת שיחות, וגם הן היו נרשמות על ידי ה"מניחים" וה"חוזרים"; חלק גדול נרשם על ידי כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. השיחות נדפסו ב"תורת שלום" (קה"ת תש"ו).

אלפי אגרות כתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע במשך ימי נשיאותו. חלק גדול מהן נכתב אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בשעה שכ"ק האב או הבן היו בנסיעותיהם הרבות מחוץ לליובאוויטש.

אגרות אלה שנכתבו אל הבן, נשמרו, כמובן, באוסף כתבי-היד. אמנם גם את האגרות הנכתבות אל החסידים, העסקנים והתומכים, רגיל היה כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לרכוש מאת מקבלי האגרות או יורשיהם, וכך גדל האוסף הזה, שממנו נדפסו חמשת הכרכים שבסדרת אגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

על כל אלו מסופר בארוכה ביומנו של כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מראשית שנת תרפ"א (חנוך לנער ע' 23-25. סה"מ תר"פ ע' שמג-ה):

אלף ומאה ושבעים ושלשה מאמרי דא"ח נשארו מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הכ"מ, בעצם כתב יד קדשו...

הרבה מאות מאמרים אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, במשך ימי חייו בעלמא דין, שלא העלה אותם בכתב ובהם שתי מערכות: א. שלא נכתבו כלל. ב. שכתבו אותם החוזרים ... דבר המובן מאליו, כי כבד להגביל כמה מאמרים אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הכ"מ, מסוג הנ"ל, אבל בכל אופן, לא פחות משבעה, שמונה מאות מאמרים.

בין ההנחות תופסים מקום חשוב שיחותיו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הכ"מ, בזמני ההתועדות – פארבריינגען – בשמחת תורה, יו"ד כסלו, י"ט כסלו, פורים, וזמני שמחת משפחה.

הרבה מאות מכתבים תוכנים נשארו בעצם כתב יד קדשו ... כבד להגביל מספר המכתבים ואגרות הקדש, אשר כתב הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הכ"מ, ומאשר זכני השי"ת הנמצאים אצלי כשבע מאות מכתבים, מהם כארבעה מאות מכתבים כתובים אלי.

את הדברים האלה כתב, כאמור, בשנת תרפ"א; שאז סידר את כתבי כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, כדלקמן פרק ‎קסד. במשך השנים הבאות המשיך לרכוש את אגרות כ"ק אביו מאת מקבליהם או יורשיהם, וכעבור שבע שנים, בבואו לתאר ביומנו את מאסרו הידוע משנת תרפ"ז ואת החיפוש בביתו לפני המאסר23, מזכיר את אוסף המכתבים של רבותינו נשיאינו ואת "מכתבי כ"ק אביו אשר ישנם קובץ גדול של אלפיים מכתבים24, רשימות ופרטי-כלין מכל האסיפות...".

בניית הספריה ומטרתה

פעם אחת, כשנסע כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לחו"ל, כתב משם לכ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בליובאוויטש:

בני שי'.

יש בכאן לקנות אי"ה ספרים טובים, ואם כי לא יהי' בזול, כי המוכר הוא יקרן בטבעו, אמנם הספרים טובים, ואשתדל לקנותם אי"ה. ואבקשך להשיג עבורי שני מאות רו"כ ולשלוח אלי.

כפי הנראה היתה זאת פתקה שצורפה לאחד המכתבים, ולכן לא מופיע כאן תאריך. אמנם ההתעסקות בקניית ספרים לספרייתו שבליובאוויטש נמשכה במשך כמעט כל שנות נשיאותו (תרמ"ג-תר"פ).

באוסף מכתביו נמצאות כמה רשימות ספרים, עם מחיריהם, בגוכת"י הקדושה. מספר רב מאד של אגרות דנות בדבר קניית ספרים, עד שאי אפשר לפורטם25. הרבי היה יושב ומעתיק מקטלוגים את מחירי הספרים, ועל פיהם היה יודע את המחיר שיש לשלם עבור כל ספר.

*

הנגיד ר' אברהם מערצבאכער, היה לו אוסף חשוב ונדיר של ספרים וכתבי-יד במינכען. האוסף הזה נבנה במשך השנים תרכ"ו – תרמ"ה, וכלל 156 כתבי-יד, ו-4332 ספרים עתיקים ונדירים, ביניהם – 43 אינקונבולים, שנדפסו לפני שנת ר"ס.

קניית הספרים וכתבי-היד עבור האוסף הזה, נעשתה על ידי החוקר החכם מוה"ר רפאל נטע רבינוביץ, מח"ס דקדוקי סופרים על התלמוד. הוא אף ערך את הקטלוג לאוסף הזה, והדפיסו בשם אהל אברהם (מינכען תרמ"ח). בהקדמתו לקטלוג הזה הוא מספר על תולדות האוסף:

כאשר נפטר ידידי ומטיבי הרב הגביר המופלא מו"ה אברהם מערצבאכער ז"ל בכ"א סיון תרמ"ה, ביקשני בנו יחידו ידידי היקר והישר החכם מו"ה יצחק אייזיק המכונה [ד"ר מערצבאכער] כי אעשה רשימה לספרים אשר הניח לו ברכה אביו הרב ולהוציאה לאור עולם ... הזמן אשר התחיל אוהב[י] ז"ל לאסוף ספרים היה בשנת תרכ"ו, כאשר החלותי לעבוד במלאכת ספרי דקדוקי סופרים, וחסרו לי ספרים לעשות הערותי, אז אמר לי כי אקנה בעד כספו כל הספרים אשר אני מוצא בהם חפץ, ובמשך השנים עלה לי לאסוף לו הביבליאטהעק המהולל הזה.

בחורף תרס"א נסע כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע למעיינות הרפואה בוואעריסהאפען. בהיותו בחו"ל פגש בד"ר יצחק אייזיק מארצבאכער, בנו של האספן ר' אברהם מארצבאכער, שרצה למכור את האוסף שבעזבון אביו.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע התעניין בקניית האוצר החשוב הזה. לכן הוא כתב מיד אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לליובאוויטש, בה' דחנוכה תרס"א (אגרת תרעז):

בני שי'.

נצרך לי פה הקאטאלאג של ראבינאוויץ ז"ל, ולזאת תחפש אותו בין הספרים ותשתדל למצוא אותו, ותשלח לי ... אותו ובאשר הוא נצרך לי מאד בהקדם לזאת תראה אודות זה למצוא אותו תיכף בקבלת מכתבי דנא, ותשלח אותו תיכף אלי כנ"ל. גם נצרך לי רשימת הספרים שלי.

מטרת הקניה הזאת היתה, כדי לפתוח ספריה יהודית בבעלות חרדית. הכסף הנצרך לרכישה זו, עשרות אלפי רו"כ, לא היה בידי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ולכן פנה אל אחד מגדולי תומכיו, שאר-בשרו ה"ר ישעי' ברלין מריגא, שיממן את הקניה הגדולה הזאת. במשך השנים תרס"א-ב כתב לו כמה מכתבים בנושא, וכך הוא כותב לו באור לכ"ה אדר תרס"ב (אגרת תשפב):

הנני בזה כמציע אליו וכמדבר על לבו, יען רצוני שיהיו הספרים במדינתינו וביד כשר, והנני מוצא לראוי ונכון שיקנה כבודו חפץ יקר כזה.

סגנון זה מורה לכאורה, על רצונו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שספריה זו תהיה בידים כשרות במדינת רוסיה, או אולי בליובאוויטש. אמנם מהמכתב דלקמן נראה שלא זו היתה עיקר מטרתו, כי אם העיקר שתהיה ספריה יהודית חשובה בידי יראים ושלמים, אף אם היא בריגא, שכך כתב בי' מנ"א תרס"ב (מבית הגנזים פרק סא):

כמה מהם שיש אצלם ביבליאטעקן גדולים מאד (אלא שכוונתם בזה שלא לשם שמים ר"ל), ולמה לא ירצה איש ירא אלקים לפזר על זה איזה אלפים, ולעשות באופן כזה שיכנסו יהודים יראי אלקים ללמוד. ובפרט כאשר חננו השי"ת בבית גדולה בריגא, יתן על זה ג' או ד' חדרים, ב' או ג' על הספרים ואחד על לימוד26, ויהי' הנאה לו והנאה לעולם.

*

הדיונים בקניה הזאת נמשכו במשך השנים תרס"א-ב, כנזכר באגרות רבות בסדרת אגרות-קודש. לעיל הובא מאגרת ה' דחנוכה תרס"א, שאז כנראה התחיל הדיון בנושא. בד' שבט תרס"א כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל החסיד הנגיד ה"ר ישעי' ברלין (אגרת תרצא):

בדבר הספרים ... שכותב שצריכים לידע שווים ... ודאי נמצא אצל כ' קאטאלאגין מספרים ישינים ובאפשר לרשום מהם המקחים ... ארשום לו מה שנמצא אצלי בקאטאלאג מסקלאד של הרר"נ27 ז"ל, אשר המקחים שלו המה מיוסדים מאד כידוע לכל קוני ספרים שקונים על פי קאטאלאג שלו ... אמנם הי' נצרך לדבר עם מארצבאכער בדבר המקח, והנני חושב אשר בודאי יפחות מהסכום שאמר, ומכל מקום לפי השערתי צריכים לחשוב בערך על 35-40 אלף. ואם הייתי יודע מכבודו אשר מחזיק לקנותם, הייתי נכנס עמו בדברים על דבר המקח ולראות להוזיל מקחם מה שבאפשר, אבל כאשר כבודו עומד בספיקות והן ולאו ורפיא בידו .. איך אוכל לדבר אתו .. ובלתי ספק אצלי שאם [הברון] דוד גינזבורג הי' יודע מהמכירה הזאת, הי' קונה הכת"י והספרים מהדפוסים הראשונים הנ"ל בכל אשר יושת עליו, וכן יתר הספרים שאינם נמצאים בהבי[ב]לאטעק שלו הי' קונה בלי שום איחור, ולא הי' אצלו מניעות מן המקחי'.

בכ"ו שבט כותב לו שוב (אגרת תרצז):

תמול קבלתי מכתב מה' הירשענגער ממינכען28, בשם הד"ר מערצבאכער, ומבקש שאשלח לו הקאטאלג שלו חזרה. מובן שרוצה שאתן לו תשובה, ולפלא בעיניו שאיני מדבר אתו מאומה. ולזאת מוכרח אני לבקש את כבודו להודיעני אם הסיח דעתו לגמרי מזה והוחלט אצלו שלא לקנות, או שיש ברצונו לקנות ולדבר אודות המקח. ובטובו להודיעני תיכף ומיד על מכתבי דנא, למען אדע מה להשיב להנ"ל.

בסופו של דבר חזר בו ד"ר מארצבאכער מהמכירה, והדיון בנושא הזה נדחה לאביב של השנה הבאה, שאז כתב רבינו שוב אל ה"ר ישעי' ברלין, באור לכ"ה אדר תרס"ב (אגרת תשפב):

עתה נצרך לי לידע החלט האחרון בדבר הביבליאטעק דמינכען, כי עד עתה לא רצה הג' מערצבאכער למכור, ועתה זה כשלושה שבועות קבלתי מכתב ממינכען שרוצה למכור, וכותבים לי שאכתוב אני מקח, והושבתי שבערך בעוד ב' שבועות אשיב לו אי"ה אודות זה.

נראה שרבינו הי' מסופק אם אמנם יהי' מוכן ה"ר ישעי' ברלין לממן את כל הקניה הזאת, ולכן פנה בזה אף אל החסיד הנגיד ה"ר יעקב הורביץ מריגא, כמסופר בהמשך אותו מכתב:

בהיות ידידינו הר"י הורעויץ בהאמבורג הצעתי לו הקני' הנ"ל, ונתקבל אצלו בטוב (אינני יודע איך חושב עתה), ולא הזכרתיו אליו עוד אודות ענין זה, יען קבלתי תשובה אז ממינכען שאינו רוצה למכור. אמנם האמת אגיד לו שהי' ניחא לי יותר שישאר ביד כבודו, ואפשר יעשו שותפות בזה. ואבקשו להודיעני בהקדם החלט בזה.

על כל אלו, הגיע לידינו מכתב נוסף הנ"ל, מי' מנ"א תרס"ב, ובו אנו קוראים על השלבים האחרונים בדיוני קניית האוסף הזה (מבית הגנזים פרק סא):

בשבוע הבע"ל אשלח לו אי"ה מכתב ע"ש הר"י הירשינגער. אני אודיע אי"ה להירשינגער מנסיעתו בטע"ג. בטח יסע אי"ה ביום ועש"ק וישבות באייטקוהנען כאשר דברנו. והשי"ת יצליח דרכו ויעשה את הקני' בהצלחה וישוב לביתו שלום.

לא נודע לנו מה אירע בסופה של הצעת מכירה זו.

סידור הספריה

כבר סופר לעיל פרק ‎קנב, אשר אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע התחלקו ביניהם הבנים בספרים הנדפסים. אמנם חלוקה זו לא התקיימה מיד אחרי ההסתלקות; במשך תקופה של יותר מעשר שנים עמדו הספרים על מקומם בבית כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, אל החסיד הרב יצחק דובער ווילנסקי, בשנת תרנ"ג, הנזכרת לעיל פרק ‎קנב, נראה שעדיין לא התחלקו בספרים. ובאגרת שכתב בי"ט מנ"א תרנ"ה (אגרת סד) כותב "בביתי הספרים מונחים בשקים". ואפשר שבמשך השנה תרנ"ה התחלקו בספרים, ועדיין לא היה סיפק בידו לבנות ארונות ולהניח בהם הספרים.

אמנם בשנת תר"ס, כבר התחיל לעסוק בהשלמת הספרים החסרים וסידורם בארונות. כך כותב בכ"ב טבת מחארקאוו, אל כ"ק בנו בליובאוויטש (אגרת צ):

את הספרים בטח העמדתם בהפאליציעס ... תודיעני אם נתקבלו הספרי' מפ"ב29, ואיזה ספרים.

בין השנים תר"ס-עת"ר הרבה להתעסק בקניית ספרים כאמור לעיל, ובשנת תרע"א התחיל להכניס סדר באוסף, הכנת קטלוג והחלפת הכפולים. בעשרה בטבת כתב אל כ"ק בנו (אגרת רפ):

בדבר הספרים טוב שנבררו הכפולים ונעשה רשימה ... את הכפולים רצוני למכור, ור' מאיר לאבאק שאל בשם ידידינו רמ"ג שי', כאשר שמע שיש כפולים רצונו לקנות. אבל נצרך לידע איזה מהם יכולים למכור, כי יש מספרי כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, אשר בטח נכנסו מהם בתוך הכפולים, ואותן אין רצוני למכור. ומהספרים שבהקאביניט הקטן בנקל להכיר, אך בהספרים שלי באשר נכרכו מחדש כבד להכיר, וכמדומה לי שאני אזכור עליהם ... ואם באפשר לשלוח לי הרשימה מהכפולים אראה אפשר אכירם בשמותם.

אודות הספרים שהגיעו לידו מעזבון כ"ק אביו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, שהם ניכרים במראם לפי הכריכה שלהם, ושאותם לא רצה להחליף אפילו אם הם כפולים, כבר סופר לעיל פרק ‎קנב.

ושוב כותב לו בי"ח טבת (אגרת רפב):

בדבר הספרים כבר כתבתי לך, ואם אתה יודע מהכפולים שהן ברור ממה שנקנה אחר כך, ובפרט אותן שנמצאים בקאבינעט הקטן, שהן ניכרים מספרי כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, אם כן הרי הכפולים הן ממה שנקנו. ביכולתך לעשות מהם רשימה עם מקחים ולשלוח להרמ"ג שי'.

ושוב חוזר על כך בכ' טבת (אגרת רפד):

בדבר הספרים כבר כתבתי שאותן שהן ברור מהקניות, ביכולת לעשות רשימה עם מקחים ולשלוח להרמ"ג שי', אשר על פי ערך יקנה אי"ה.

*

לערך בשנת תרע"ג30 הוזמן הביבליוגרף המפורסם שמואל וינר, שיבא במיוחד לליובאוויטש לעזור בסידור הספריה. אודות הביקור הזה סיפר לי פעם ר' חיים ליברמן (בכ"ד תמוז תשל"ט, מתוך רשימתי שרשמתי אז):

בעבודתו של וינר בספריה נתנו חופש שבועיים, וביקשו [אדמו"ר] הריי"צ לבא לקצת זמן לראות את הספרים בליובאוויטש, והי' שם רק כשבוע אחד.

הביקור הזה נזכר באגרת שנכתבה על ידי המזכירות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בשנת תרפ"ט לערך, במענה לשאלת ד"ר שבדרון (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א, שוה"ג לאגרת רצז):

אוצר הספרים הליובאוויטשי הוא מיוחד במינו, מלבד אשר הננו רק ספרי קדש בלבד בלי ערוב ספרות (גם האורטודוקסית) ועניני חול, הנה המקצוע של השו"ת הוא גדול במאד, יותר על אלף מספרים שו"ת בתבנית פאליע, מלבד 4, 8, כן המקצוע של ספרים עתיקים.

הביבליאגרף הנודע לשם תהלה ה"ר שמואל ז"ל וינער ביקר את בית העקד הליובאוויטשי בשנת תרע"ג ויתפלא על האוצר בלום.

אחד מהדברים שניסה וינר לסדר בספריה הזאת היה, שהספרים יהיו מונחים בארונות באופן מרווח, שכך הם נשמרים יותר. אמנם קשה היה לעמוד בסידור הזה בספריה בליובאוויטש מפאת חוסר מקום לספרים הרבים. על כך כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, אל כ"ק בנו, בט"ו טבת תרד"ע (אגרת תו):

הנני נהנה אשר נעשה סדר בהספרים ... ובעמידתן צריכים לראות שלא יעמדו צפופים ודחוקים, אשר באיזה פאליצעס כבד ליקח ספר מפני הדוחק, וגם זה מפסיד ח"ו הספרים אשר רוח לא יעבור ביניהם, ועל כן נחוץ שיעמדו, אם לא מורווחים כל כך כמו שהעמידם ווינער, אבל על כל פנים לא יהיו דחוקים.

*

באותה אגרת כותב רבינו גם בדבר רשימת הספרים שחסר בהם – כדי להשלימם:

הנני נהנה אשר ... נרשם באיזה ספר אם הוא חסר, כי רצוני מכבר שיהי' ניכר איזה הוא חסר, ויודעים על כל פנים שהשאר המה שלימים, וגם את אלו יכולים להשלים אי"ה במשך הזמן.

ובדבר רשימת הספרים לפי הנושאים כותב בכ"א טבת (אגרת תי):

תשוקתי מכבר שיהי' רשימה מעניני הספרים, ר"ל שיהי' רשימה מכל ענין כללי באיזה מהספרים הוא, כמו מערכת תורה ... ואם יהי' ביכולת משה חיים31 לעשות כזה. באמת רציתי שיעשה וינער רשימה כזו, ואפשר כשתשלח לו רשימה מהספרים יוכל לעשות זאת.

לא נודע לנו מה אירע בסופה של תוכנית זאת. ואל לנו לשכוח שימים אלו היו ימי ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ושמא לא הספיק הזמן לסדר רשימה זו. בכל אופן לא הגיעה לידינו רשימה כזאת.

מה שכן הגיע לידינו, ונמצאת כיום בספריה, היא רשימת הספרים שבאוסף כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ורשומים בה 5642 מספרים.

סכום הספרים שברשימה הזאת נזכר גם באגרת שכתב הר"ח ליברמן, בכ"ז אד"ר תרפ"ז (אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע חי"א אגרת ג'תתו):

בהבי[ב]ליותיקה של אדמו"ר ז"ל נבג"מ היו יותר על חמשה אלפים וארבע מאות נומערין, שהם לערך שנים עשר אלף כרכים, כי הש"ס נחשב לספר אחד, כן משניות רמב"ם, וכל ספר גם אם יהיו בו עשרים כרכים נחשב לספר אחד, וכאלה היו יותר על ה' אלפים וד' מאות.

וכך גם באגרת המזכירות משנת תרפ"ט לערך, נזכר מספר דומה "חמשה אלפים ארבעה מאות ושלשים נומערין".

ברשימה האמורה לא רשום תאריך עריכתה, אבל רשומים בה ספרים שנדפסו עד שנת תרד"ע; וכיון שבתחלת שנת תרע"ו עזבו את ליובאוויטש והניחו את הספרים למשמרת במחסן, אם כן מסתבר שאת הרשימה הזאת ערכו במשך השנה תרע"ה.

באמת התחילו לערוך את הרשימה הזאת כבר בתחלת שנת תרע"ג. בער"ח שבט תרע"ג כתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל כ"ק בנו (אגרת שס):

נהניתי אשר נעשה סדר בהספרים ונעשית רשימה. בטח העמידו גם הספרים שהיו מונחים אנה ואנה. העתק מהרשימה צריכים לשלוח לה'32 וינער.

הסיבה למשלוח הרשימה לר' שמואל וינר, כי הוא עזר לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בבחירת ספרים יקרי ערך עבור ספרייתו. באגרת שכתב אל מוכר הספרים ר' מאיר היילפרין, בט"ז אלול תער"ב, כותב הוא בין השאר:

אבקש מכבודך ומכבוד ידידי הר"מ רבינוביץ שי', לקחת מועד, כעת או אחר יו"ט הבע"ל ולרשום כל הס' חצאי בויגן חדשות גם ישנים, ולא רק יקרי המציאות, ומהם אבחר כל הדרוש להרב האדמו"ר שליט"א, ומה שיחסר לי (מדפוסי ארצות הקדם, רבים המה הס' באוצרות האדמו"ר, אך אצלי מעטים המה עוד).

ולפי אגרת זאת מסתבר יותר שכבר לפני כן, במשך קיץ תער"ב, ביקר בליובאוויטש ובדק את הספריה, כנזכר לעיל.

*

בדקתי כמה ספרים שרכש כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, והם אינם מופיעים ברשימה הזאת. לדוגמה: ביום י' תמוז תרס"ח כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ממארינבאד (אגרת א'ט):

תמול היינו עם ידידינו ר"ן גו"א33 ור"ז פערסיץ יחיו ... בעיר קטנה לא רחוקה מפה קעניגסווארט, ויש שם ביהכנ"ס ישן וס"ת ישנה (וכתוב בה דכא בא'), ואצל השמש קניתי ספרים אחדים. ספר חק לישראל תרי"ג מצות עם ביאור מלוקט ומועתק לעברית דייטש ד' פראג יפה. ספר מסורת הברית הקטן גם כן יפה פראג. ספר גבול בנימין על שחיטה גם כן יפה פראג. ספר הורה גבר על הוריות פראג.

הספרים חק לישראל, מסורת הברית הקטן וגבול בנימין הנ"ל, כולם דפוס פראג, אינם מופיעים ברשימה הזאת. ודבר זה עדיין צריך תלמוד. מסתבר שלא הספיקו לרשום את כל הספרים ברשימה הזאת, וכנזכר לעיל מאגרת ער"ח שבט תרע"ג "בטח העמידו גם הספרים שהיו מונחים אנה ואנה".

גם בלאו הכי אין הרשימה הזאת מושלמת, שהרי מסופר לקמן פרק ‎קסג, על אוסף הספרים של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שאסף בצעירותו, במקביל לספריית כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. סביר להניח שגם ספרים אלו לא נכללו ברשימה הנ"ל, ואם כן יש לשער שאוסף הספרים הכללי בליובאוויטש, בשעת העקירה משם, כלל יותר מאשר 5642 מספרים, שהם כ-12,000 כרכים. ועדיין יש לעיין בענין הזה.

*

רבים מהספרים היו בלתי כרוכים, או שהכריכה שלהם היתה מקולקלת. באותה תקופה נמסרו כל הספרים האלו לכורך בעיירה ליובאוויטש, שכרך את כולם באותה צורה. מספר על כך כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, באגרת שכתב אל כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע, בי"א שבט תרצ"ב (תשורה לקראת ה' טבת תשנ"ח)34:

הכריכה (דער איינבונד) מהרבה ספרים (רובו ככולו, מלבד ג' או ד' מאות שנשארו בכריכתם, או אלו שנקנו אחר אותה השנה שכרכו את כל הספרים) הם במראה מיוחדה. והם ב' מראות, ישנם שנכרכו בבד צבע בלאָו או גרין, ויש שנכרכו בבד צבע שאקאלאד. בכל אופן יש להכירם.

העברת האוסף מליובאוויטש

בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחלת שנת תרע"ו (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, הוכרחו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ובני ביתו לברוח מליובאוויטש, כדלעיל פרק ‎קב.

ההחלטה על הנסיעה מליובאוויטש נפלה במשך חודש תשרי תרע"ו, כמסופר ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שב"מבית הגנזים" (פרק י), והטירדה הראשונה היתה כיצד להעביר את אוצר הספרים למקום החדש; בתקופת המלחמה לא היה אפשר להעביר משלוח גדול כזה לכל רוחב רוסיה – עד רוסטוב. הוחלט להשאיר את הספרים באחת מהערים הגדולות הסמוכות יותר לליובאוויטש, במחסן הבטוח מאש ומשאר פגעי הזמן; כל זאת – רק באשר לספרי הדפוס, אמנם את אוצר הכתי"ק שעליו שמר הרבי תמיד כבבת עינו, לא הסכים להוציאו מרשותו, ולקחו אתו עמו לרוסטוב.

על התוכניות הראשונות בנושא הזה כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל ה"ר שמואל מיכל טריינין, בכ"ז תשרי (אגרת א'מז):

יכול להיות אשר בעוד איזה שבועות ניסע אי"ה מפה עם כל בני ביתי יחיו. לעת עתה אני שולח את הספרים, כי הם ת"ל במספר גדול, ואי אפשר להניח על זמן האחרון ח"ו. בדעתי לשולחם לניזני'. וידידינו מאיצים בנו לנסוע בהקדם מפה. ויכול להיות שניסע אי"ה בעוד ב' או ג' שבועות, והשי"ת ישמור את אחב"י בכל מקום שהם, ויהי' השי"ת בעזר החיל שלנו להיות ידם בעורף אויבינו האשכנזי הארור, ולגרשו ולהכחידו כלה מארצינו ולא יהי' לו עוד תקומה, ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

במשך החודש ארזו את כל הספרים ושלחו אותם למשמרת; אמנם לא לעיר ניזני', כאשר חשבו בתחלה, אלא לעיר מוסקבה. על כך מסופר באגרת שנכתבה ע"י המזכירות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בשנת תרפ"ט לערך, במענה לשאלת ד"ר שבדרון (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א, שוה"ג לאגרת רצז):

הוד כ"ק אדמו"ר (אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א) אשר לרגלי המלחמה העולמית, הנה בתחלת חדש מ"ח תרע"ו הוכרח לעזוב את מקום מגורם במשך מאה ושלשה שנה (תמוז תקע"ג – תרע"ו) ויסע עם כב"ב אל עי"ת רוסטוב ע"נ דאן, נסתלק ב' ניסן תר"פ ומ"כ בעי"ת רוסטוב.

בעת העתקת המושב מליובאוויטש חובשו כל ספרי הדפוס בתיבות, חמשה אלפים ארבעה מאות ושלשים נומערין (כלומר כל הש"ס נומר אחד, בס"ה כי"ד שסי"ן הוצאות שונות, וינעציא רפ"ג, באסיליא של"ח-ש"מ, אמ"ד ת"ח, פפד"א ובערלין תע"ח-פ"ח, דיהרונפורט תק"ס-ה, סלאוויטא תקס"ח, קאפוסט תקפ"ז, וילנא והוראדנא תקצ"ה-ט, וילנא תרי"ט, זיטאמיר תרי"ט, לעמבערג תרכ"ח 8 (נ"ה כרכים) ושארי הדפסות חדשים, כל ש"ס נחשב לנומר א', כן ספרי מקראות גדולות וספרי הרמב"ם טורים והדומה במרובי החלקים נחשבים רק במספר א', זהר הק' בהדפסות שונות קרימיניא, לובלין, זולצבאך, אמ"ד, קאפוסט, סלאוויטא, בראדי, אזמיר (עם פי' חיד"א ז"ל, ל"ד כרכים), כנה"ג כל הכרכים, פחד יצחק, חקרי לב כל הכרכים, כל אחד נחשב רק למספר א').

ולמען אשר יהיו שמורים בעזה"י ממקרי אסון הרגילים ל"ע בעת מלחמה והדומה, נשלחו הספרים למשמרת לעיר הבירה מוסקבה בואגאן מיוחד, וניתן למשמרת בתוך אחד מקומי המשמר הבנוים בכל חוקי השמירה מאסון אש, מים וגניבה. מפני מצב המלחמה לא הי' אפשרית בדבר להוביל אוצר הספרים ממוסקבה לרוסטוב.

לא נזכר כאן היכן הוא המחסן אשר במוסקבה, אמנם יסופר לקמן פרק ‎קסו, אשר הספרים הונחו במחסני החסיד ר' זאלקינד פרסיץ, אשר באיזור קוקורוב במוסקבא.

תקופת רוסטוב

כאמור לעיל, לא שלח הרבי להניח למשמרת אלא את ספרי הדפוס, ואילו את אוסף הכתי"ק לקח אתו לרוסטוב. גם מספרי הדפוס לקח אתו עמו כ-60 ספרי יסוד שהיו זקוקים לו. על כמה מהם רשם (כנראה ברוסטוב35) הגהות על הגליון.

בשנותיו האחרונות ברוסטוב התעסק הרבה בעיון וסידור אוצר הכתי"ק הזה, כמסופר בראשי פרקים מתולדותיו שבקונטרס "חנוך לנער":

תרע"ח-תר"פ, ימי מלחמת-אזרחים, מתעסק בסידור כי"ק כ"ק אבותיו אדמו"ר נ"ע.

במוצש"ק ויקרא אור ליום א' שני בניסן תר"ף בשעה חצי הרביעית לפנות בוקר נסתלק ומנוחתו כבוד בעיר רוסטוב.

אפשר שמאותה תקופה הן גם רשימותיו על תכריך העלים-נפרדים שבאוסף (כת"י 1122-1125, שנקראים בכ"מ "מלוקט ח"א-ד"). את העלים-נפרדים האלו אסף וחילק לארבע קבוצות, העמודים שבו מוספרו (ע"י ר' חיים ליברמן) מחדש, ובחלק מהם נרשם בכתי"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לאיזה מקום שייכים.

את הרצון לסדר את העלים נפרדים שבאוסף, הביע כבר בשנת תרס"ט, אל כ"ק בנו (אגרת ריח):

עשיית רשימה מהכי"ק הבלתי מכורכים הוא דבר נחוץ, והרבה פעמים חשבתי לעשות בהם סדר, ואינו נמצא זמן פנוי על זה, וכשתהי' רשימה בנקל שיבוא אי"ה לידי פועל. יש שם הרבה השייך להלקו"ת כת"י36, גם הגהות לדרושים מהנדפסים והבלתי נדפסים.

ואפשר שהדבר נדחה לתקופת רוסטוב, כנ"ל.

*

שעה קלה לפני ההסתלקות פנה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל החסידים שסבבוהו ואמר משהו גם בקשר לאוסף כתבי-היד.

על כך מסופר באגרת כללית לאנ"ש שכתבו זקני החסידים מיד אחרי ההסתלקות (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א ע' קיג):

איך גיי אין הימעל, די כתבים לאז איך פאר אייך.

כך מספר גם הרש"ז הבלין באגרת שכתב בי"ט אדר תרפ"ד (חכמי ישראל בעש"ט, נ.י. תרפ"ד, מט, ב. "המשפיע" ע' פב):

איך גייא אין הימול, און אייך לאז איך איבער מיינע כתבים.

וכן מזכיר את הדברים הרמ"ד רבקין, בספרו "אשכבתא דרבי" (ע' 96):

איך גיי אין הימעל, די כתבים לאז איך פאר אייך.


1) לא הגיעה לידינו.

2) תודה חמה.

3) תודה חמה.

4) הרב מאיר שלמה ינובסקי, נכדו וממלא מקומו של מוהרא"ד לאוואוט, וזקנו של כ"ק אדמו"ר.

5) אולי הכוונה לתשובתו בענין תפלה לכהנים במ"כ אדמו"ר הזקן (שנדפסה בשארית יהודה, הוצאת תשס"ט, חיו"ד סי' מא), שנמצאת בארכיון בכתי"ק.

6) כנראה – החסיד ר' מנחם נחום טובי' מפיראטין.

7) תיכף ומיד בתודה חמה.

8) מקרעמענטשוג. ראה אודותיו ס' השיחות תש"ד ע' 21. ס' הזכרונות דברי הימים (גורקאוו) ע' יט. פרדס חב"ד 5 ע' 68.

9) שאר בשרי.

10) ה"ר אליעזר שמעון קזרנובסקי, שנסע אז מחברון לחו"ל.

11) הרב מרדכי דובער סלונים.

12) המחיר שמוכן לתת עבור הכי"ק.

13) על פי ערך.

14) הרב אברהם סבע, מחב"ס צרור המור ואשכול הכופר.

חיבור זה חברו הרב דוד ב"ר יהודה, בשנת ה'פ"א, ונדפס בירושלים בשנת תרע"ג. ובמבוא שם ע' 5 מזכיר את כתב-היד שלפנינו (מתוך אוסף שוואגער-פרענקל, לפני שקנה אותו רבינו מהם), שנעתק ע"י הרב אברהם סבע, בשנת ה'רס"ח.

אח"כ הי' דיון על מקורו של כת"י זה ומהיכן הגיע לידי השותפים הנ"ל, ולמי נמכר, ואם היו אלו שני כתבי-יד זהים (ראה קרית ספר תרפ"ח עמ' 326 הערה 2. כרך ה' תרפ"ט עמ' 176). כיום לא נודע היכן נמצא כתב-היד הזה.

15) ראה אודותיו מבית הגנזים פרק עא.

16) תיבות כתבי היד.

17) חדר השינה.

18) בסמיכות למקום הכתבים, ליתר שמירה מגניבה בלילה.

19) כבוד אמי ואמך-זקנתך הרבנית רבקה ע"ה.

20) אמך זקנתך.

21) מרוזוב.

22) ראה לעיל פרק ‎כח.

23) קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' נד סי' סד. ס' השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 263.

24) ראה גם במבוא לאגרות-קודש כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ג בתחלתו.

25) ראה אגרות-קודש שלו – לפי מפתח הענינים ערך ספרים.

26) אולם קריאה.

27) מחסן הספרים של ה"ר רפאל נטע רבינוביץ.

28) ר' יעקב הירשינגער, שהוא הי' המתווך בין ד"ר יצחק אייזיק מארצבאכער לבין רבינו בקניה הזאת. ראה גם לקמן באגרת שלפנינו. אגרות-קודש ח"ג אגרת תשפב. ח"ב אגרת תי.

29) שקנו ונשלחו דרך פטרבורג.

30) על פי המועתק לקמן מאגרת וינר – אפשר היה זה בשלהי שנת תער"ב.

31) בלינר.

32) הביבליוגרף שמואל.

33) ר' נתן גורארי'.

34) האגרת קשורה לשליחות מיוחדת שמסר לו, בקשר להצלת אוסף הספרים שבליובאוויטש, שעדיין נמצאים בגלות בספריית מוסקבה, כדלקמן פרק קפה.

35) ראה מבית הגנזים פרקים ע; פז.

36) הנסמן בספריה במספרים 1101-1102.