ד. פאריז — קיץ תש"ז

פאריז – קיץ תש"ז

הגענו לפאריז לפני חג השבועות (תש"ז).

בפאריז נמסר סידורנו לידי הדזוינט האמריקאי בתיאום עם 'הלשכה לפליטים' שיסד הרבי הקודם נבג"מ זי"ע (כמו שהזכרתי למע', ראש הלשכה הי' הרר"ב גאראדעצקי והמזכיר — הר"ר רפאל ווילשאנסקי שי').

בתחילה איכסנו אותנו — בדרך עראי — במלון 'לא שאפעל' בפאריז עד אשר ימצאו לנו מקום קבוע. ולאחר זמן העבירו אותנו לסביבות פאריז לישוב הנק' 'סעווער', לארמון גדול בעל קומות אחדות (הארמון הי' שייך לאיזה נסיך וכעת שכרו הדזוינט בעדנו).

בארמון זה התאכסנו יותר מעשר משפחות, לכל אחת נתנו חדר א' וחדר גדול חלקוהו במחיצות לשנים. אני קבלתי חצי חדר כזה — בעדי, זוגתי ושתי בנותי שי'.

בעת שבתי בפאריז קבלתי 'הודעה וקבלה' לשחיטת עופות (כי עוד בהיותי בפאקינג, התחלתי להתאמן בהשחזת סכינים ולימוד שמ"ח). שחטתי עופות בפאריז בשוק הפלעצל יחד עם הרה"ח ר' בצלאל ווילשאנסקי ז"ל.

* * *

כמו שהזכרתי למע', אחותי אסתר ובעלה ר' יחזקאל שי' לאנגזאם הגיעו לפולין הרבה זמן לפנינו ומיד עברו לפראג, טשעכן.

גיסי ר' יחזקאל היה בלטבי' תלמיד ישיבת קאמעניץ. ראש הישיבה הרב ר' ראובן גראזאווסקי ז"ל הי' כבר באמריקה ודאג לתלמידיו להביאם לאמריקה בתור סטודנטים — כמו"כ זכור הוא לטוב בזה שעזר לתלמידיו גם בהיותם עוד ברוסיא, לשלוח להם חבילות מזון ובגדים ע"י דואר וזה תמך את חייהם!

ובכן, עוד בתחילת חורף תש"ז כבר הגיעה אחותי עם בעלה לארה"ב. והתחילה תו"מ להשתדל בעדנו להביאנו לארה"ב.

כידוע, גם ראשי-הישיבה של ישיבת טעלז, הרב בלאך וגיסו הרב כ"ץ ז"ל, הגיעו לאמריקה עוד לפני המלחמה ויסדו את ישיבת טעלז בקליבלנד וגם המה דאגו להביא את תלמידיהם — שנשארו ברוסיא — לארה"ב.

בתו של הדוד של אשתי הרב ר' חיים לייב ז"ל זאקס — פריידל שתחי' — נישאה בסמרקנד להר"ר חיים שטיין שי' שהי' משגיח הרוחני של ישיבת טעלז.

לישיבת טעלז היו רק 6 ויזות בעד 'פראפעסארס' — כלומר, ראשי ישיבה. (ההבדל בין ויזה של סטודנט — תלמיד — לויזה של פראפעסאר הוא גדול מאד, כי הפראפעסאר בבואו לארה"ב הנה הוא 'קבוע' ואין לו שום בעיות להשאר בארה"ב. לעומת זה הסטודנט, היות שבא רק להשתלם, הנה ככלות זמן לימודו עליו לחזור למקום שממנו בא, וכדי להשאר בארה"ב עליו לעבור הרבה קשיים.)

ובהשתדלותה של מרת פריידל הנ"ל (אשת הר"ר חיים שטיין), הנה — אחת משש הויזות של פראפעסארס שהיו לישיבת טעלז שלחו אלי! (צו דעם ליובאוויטשער!) כמובן שאסיר תודה אני להם.

ועל סמך ויזה זו הגעתי לאמריקה, אם כי היתה לי גם ויזה של סטודנט מישיבת תו"ת.

* * *