ספריית חב"ד ליובאוויטש

פתח דבר

"בית הגנזים" אשר בספריית אגודת חסידי חב"ד – אהל יוסף יצחק – ליובאוויטש, הוא אוצר בלום של ספרים נדירים, עלונים עתיקים, ארכיונים, תמונות, ציורים, מכתבים, מסמכים, כתובות, חפצים ופריטים נדירים מכל הסוגים.

מאז שנת תשל"ז, כשהתמניתי לניהול הספריה, נהגתי לפרסם מזמן לזמן מחומר זה בבמות שונות, יחד עם סקירת רקע לכל פריט. בתקופה הראשונה התפרסמו פרקים אלו בקובץ יגדיל תורה (תשל"ז-תשמ"ו); ואח"כ ב"כפר חב"ד", ובבמות נוספות, כמו הערות ובאורים; פרדס חב"ד; היכל הבעש"ט; אור ישראל ועוד.

כיון שהחומר הזה נכתב ונתפרסם במשך תקופה של שלושים שנים, באכסניות ספרותיות שונות, לכן גם סגנון הכתיבה הוא לא תמיד אחיד.

עתה ליקטתי את כל אלו בכפיפה אחת, על מנת להדפיסם בתור ספר, עם הוספות ותיקונים. חלקתים לפי נושאים, וכל נושא – לפי סדר התקופות.

בתחלת הספר בא מבוא – סקירת תולדות הספריה ובית הגנזים אשר בה.

ובסופו – מפתח ענינים ומפתח אנשים.

בצד האנגלי של הספר באה סקירה באנגלית של כל פרקי הספר. תורגמה ע"י הרה"ח ר' דניאל שי' גולדברג.

שלום דובער לוין

יום א, יא ניסן ה'תשס"ט

ברוקלין נ.י.

מבוא

ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש, ממוקמת במרכז העולמי של תנועת חב"ד - 770 איסטערן פארקוויי, ברוקלין נ.י.

הספריה במרכז העולמי של תנועת חב"ד

הספריה הזאת היא אחת מהספריות הכי חשובות ונדירות, שבה לערך 250 אלף ספרים, רובם עתיקים ונדירים; מהם לערך 200 אלף ספרים בלשון הקודש ובאידיש, ולערך 50 אלף ספרים בשאר השפות.

מלבד זאת יש בספריה:

אוסף של כמה אלפי כרכי כתבי-יד; רובם ככולם הם חסידות חב"ד, גוף כתב-יד-קודש אדמו"רי חב"ד, או העתקות שהעתיקו לעצמם החסידים.

ארכיון גדול של מכתבים וכתבים הקשורים לחב"ד; כולל ארכיון המכתבים הענק של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

גנזך חפצי קודש שנשארו בירושה מאדמו"רי חב"ד, וכן חפצים מכל הסוגים שניתנו במתנה לרבי במשך שנות נשיאותו.

אוסף תמונות של החסידים ופעילות חב"ד שנשלחו אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע במשך שנות נשיאותו, ואל הרבי במשך שנות נשיאותו.

ארכיון גדול של קטעי עתונות הקשורים לתנועת חב"ד וליהדות בכלל, ועוד מחלקות שונות של מודעות ופרסומים מכל הסוגים שנשלחו לרבי במשך השנים.

צוות מיוחד עובד בקביעות על אוסף כתבי היד והארכיונים, ועל פיהם נערכים ונדפסים ספרי דרושי, שיחות ואגרות-קודש אדמו"רי חב"ד.

אולם הקריאה

החלק הפתוח לקהל החוקרים הוא רק אוסף הספרים, שנערך לו קטלוג מפורט וממוחשב, ואשר הקטלוג שלו פתוח לקהל הרחב - גם על ידי האינטרנט, בכתובת:

http://chabadlibrary.org/catalog

בספריה ישנו גם אולם תערוכות, אשר בו מוצגים פריטים מובחרים מתוך גנזך החפצים, תמונות, ספרים וכתבי-יד.

אולם התערוכות

היסטוריה

לאורך כל ימי תנועת חב"ד, קיים היה אוסף ספרים וכתבי-יד במרכזה, ברשות האדמו"ר נשיא התנועה.

האוסף של הדורות הראשונים היה אמנם קטן הכמות. וגם ממנו כמעט ולא נשאר שריד. רובם המכריע של הספרים וכתבי-היד שהיו בו נשרפו בשריפות המרובות, שפקדו את העיירות הקטנות בימים ההם, או שאבדו בשאר הרפתקאות הזמנים.

עיקרו של האוסף הקיים התחיל בדור השלישי לתנועת חב"ד, והלך והתרחב במשך הדורות, עד אשר הפך לאחת הספריות היהודיות החשובות שבעולם.

מהדור הראשון של חב"ד ידועה לנו רק רשימה של כמאה כרכים ספרי דפוס, שנלקחו לבדיקה מבית כ"ק אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, בעת מאסרו (מסתבר שרק חלק מספריו נלקח, כדי ללמוד ממנו על הכלל כולו - אם יש בביתו חומר נגד המלוכה).

תעודת לקיחת הספרים לבדיקה, והספרים הנשארים בבית הרב

אפשר שהמדובר הוא רק בספריה של כמה מאות ספרים; אבל גם סכום זעום זה של כמה מאות כרכים, גדול היה ברוסיא של אותם הימים. מכל מקום, עדיין אי אפשר לתאר את האוסף הזה בשם "ספריה".

בסוף ימיו היו שתי שריפות בבית רבינו, האחת בשנת תק"ע, שאז נשרף גם כתב-יד-קדשו, חיבור השלחן ערוך שחיבר. והשניה בתקופת מלחמת נפוליון, כאשר רבינו הזקן ברח מביתו בלאדי בשלהי שנת תקע"ב, וטולטל בדרך עד להסתלקותו בכ"ד טבת תקע"ג.

כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי, ממלא מקומו והאדמו"ר השני בחב"ד, התיישב בעיירה ליובאוויטש בשלהי אותה שנה, בנה שם בית ובית כנסת גדול, עם ספריה שכללה 611 כרכים, מסודרים בארבע ארונות. כך מסופר בדיווח שנרשם אחרי החיפוש בית שערכו לו בשנת תקפ"ו.

אוסף של ממש התחיל בדור השלישי - אצל כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק", והלך וגדל מדור לדור.

על האוסף הזה עברו הרפתקאות וגלגולים רבים:

בשריפות שפרצו בליובאוויטש נשרף חלק חשוב ממנו.

כתי"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" אודות שריפת ספריו (בגוף שלישי)

חלק מספרי הדפוס של האוסף הזה עבר לידי יורשי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" - אחר הסתלקותו, ולידי יורשי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע - אחר הסתלקותו.

רובו של אוסף ספרי הדפוס שנאסף ע"י רבותינו עד למלחמת העולם הראשונה, הוחרם ע"י הממשל הקומוניסטי, עד שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע הוכרח להתחיל לבנות אוסף חדש של ספרי דפוס.

בשעת כיבוש פולין ע"י הנאצים והצלת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ובני ביתו, נותר כל האוסף החדש הזה בפולין תחת השלטון הנאצי; ורק אחרי התאמצות של שנה וחצי, והעברת האוצר הזה ממקום למקום בדרך לא דרך, הגיע האוסף הזה לנ.י. בשלהי שנת תש"א.

בשנים תשמ"ה-ז נוהל משפט ארוך עם נכד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שטען לבעלות על חלק מהספריה.

אמנם עם כל ההרפתקאות והגלגולים האלו, זכינו סוף סוף, שרובו הניכר של האוסף הגדול והנדיר הזה, שנאסף ע"י נשיאי חב"ד במשך הדורות, נשמר בדרך זו או אחרת. חלק הארי שבו נמצא כיום ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד".

*

הספרים השייכים לספריה נחלקים לשלושה אספים: א) אוסף ליובאוויטש. ב) אוסף הרבי הקודם. ג) אוסף הרבי:

אוסף ליובאוויטש

אוסף הספרים שנאסף ע"י אדמו"רי חב"ד בליובאוויטש, עיקרו עדיין מונח בספריה הצבורית במוסקבא.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, הרבי החמישי בחב"ד, הוכרח לברוח מליובאוויטש בעת מלחמת העולם הראשונה, כאשר הצבא הגרמני התקרב לאיזור. יחד עם בני ביתו עזב את ליובאוויטש והתיישב ברוסטוב על נהר דון1.

את אוצר הספרים הניח למשמרת במחסן במוסקבה, עם התוכנית לקבלו חזרה אחרי תום ימי המלחמה.

כתי"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אודות משלוח הספרים מליובאוויטש

אמנם בשלהי תקופת המלחמה, אירעה הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ברוסטוב. נשיאות חב"ד עברה לידי בנו ממלא מקומו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, הרבי הששי בחב"ד, אשר התחיל להתעניין במצב הספרים וקבלתם חזרה מהמחסן.

אלא שבאותה שעה התחיל המשטר הקומוניסטי; המחסנים הולאמו, הספרים נלקחו משם והונחו בספריה הצבורית במוסקבה (רק חלק קטן מהספרים לקחו אתם רבותינו לרוסטטוב, ומשם ללנינגרד, ריגא, ווארשא ונ.י. ועומדים בארון מיוחד בספריה).

שנים רבות עסק בזה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. אמנם עם כל השתדלותו המסועפת לא הצליח לקבל את ספריו בחזרה2.

כתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אודות הספרים שנלקחו במוסקבה

מיד כשהתחילו ניצני העידן החדש ברוסיה, בשנת תשמ"א, התחיל הרבי לעסוק בנסיון גאולת האוסף הקדוש הזה.

יותר מעשר שנים עסק בזה הרבי במרץ הכי גדול, ע"י שלוחיו המיוחדים שמינה על כך. שתי פעמים שלח הרבי משלחת מיוחדת לרוסיה, לשהות שם תקופה ממושכת ולעסוק בגאולת הספרים.

הספריה במוסקבה שבה מונחים הספרים

אמנם האוסף הזה עדיין מונח בספריה במוסקבה, ועדיין ממשיכים לעסוק בזה, מתוך תקוה אמונה ובטחון, אשר סוף סוף יכירו כולם בעובדה, אשר הספרים הקדושים האלו חייבים לחזור למקומם האמיתי, ספריית חב"ד המרכזית.

אוסף הרבי הקודם

באותה שעה שהונח אוסף הספרים בספריה הצבורית במוסקבה, בשנת תרפ"ד, התחיל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לבנות מחדש את ספריית ליובאוויטש.

בתחלה קנה את אוסף הספרים של הביבליוגרף והאספן ר' שמואל ווינר, אוסף של כחמשת אלפי ספרים יקרי ערך, עתיקים ונדירים, מגילות וכתובות עתיקות ועוד3.

ומיד התחיל להתעסק בהרחבת הספריה והשלמתה בספרי יהדות ויהודים מכל הסוגים.

בשנת תרפ"ז נאסר, נשלח לגלות, שוחרר והוכרח לעזוב את רוסיה. בתחלה לא הרשו לו לקחת אתו עמו את האוסף החדש הזה. אמנם אחרי הודעתו האיתנה, שבלי הספרים אינו נוסע, ניתן לו הרשיון המיוחל, והעביר את האוסף הזה למרכז החדש של חב"ד, בעיר ריגא.

משם פנה במכתבים ומודעות לאנ"ש ברחבי תבל, להשתדל להעשיר את "ספריית ליובאוויטש" בספרים מכל הסוגים.

כותרת נייר המכתבים של הספריה בריגא

כך נמשך גם אחרי הגירתו, והעברת מרכז חב"ד לפולין, בעיירות ווארשא-אטוואצק.

*

בתחלת ימי מלחמת העולם השניה, היה האדמו"ר בווארשא הכבושה ע"י הנאצים ימ"ש, במשך תקופה של כמה חדשים, עד אשר בשלהי חורף ת"ש נגאל משם יחד עם כמה מבני ביתו ומזכיריו; בתחלה עברו לריגא, ומשם הגיעו לנ.י.

הספריה עדיין נשארה בפולין הכבושה. במשך שנה וחצי עסקו בהעברת כל תכולת הספרים הזאת ממקום למקום, עד אשר הגיעה לנ.י. בשלהי שנת תש"א.

מדבקה על הספרים שלו בצעירותו בליובאוויטש

אז הוקדש לספריה הזאת קומת הקרקע של מרכז חב"ד החדש - 770 איסטערן פארקוויי, ושם היא עומדת עד היום הזה.

אוסף הרבי

מיד כשהגיע הרבי לנ.י. בקיץ תש"א, מונה ע"י כ"ק חותנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לעמוד בראש ה"מרכז לעניני חנוך". הרבי ארגן אז אוסף ספרים נפרד ב-770, כדי לשרת את עבודת המרכז לעניני חנוך.

אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ביו"ד שבט תש"י, עברה נשיאות חב"ד לידי הרבי. אז התחיל להרחיב את האוסף הזה, בספרים רבים שנאספו על פי הוראותיו, ע"י שלוחיו הרבים ברחבי תבל.

בשנת תשכ"ז, כשגדל האוסף הזה לממדים גדולים, נקנה הבית הסמוך ל-770 כדי לאכסן בו את הספריה המיוחדת הזאת.

במשך השנים תשכ"ח-תשמ"ה התקיימו במרכז חב"ד שני ספריות מקבילות: א) האוסף של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בקומת הקרקע של 770. ב) האוסף של הרבי, בבית הסמוך ל-770.

בשנים תשמ"ו-ז התקיים משפט הספרים הנזכר, אשר נכד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע טען בעלות על חלק מהאוסף שלו.

בית המשפט פסק, אשר כל הספרים צריכים להיות מוחזרים לספריה, כי לא היתה כאן בעלות אישית של הרבי על הספרים אלא כולם שייכים לספריית אגודת חסידי חב"ד.

אחרי נצחון הספריה במשפט, כאשר בית המשפט פסק שכל הספריה שייכת לאגודת חסידי חב"ד, הכריז הרבי על מבצע ספרים ענק, של התרמת ספרים לספריה, ואף הורה לאחד את שני האספים שתהיה ספריה המרכזית של "ספריית אגודת חב"ד אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש", ע"י בניית והרחבת בנין הספריה - שיהי' מחובר לבנין המרכזי - 770.

מיד התחילו ההכנות לפתיחת הספריה לקהל החוקרים.

בשנת תשמ"ט הורה הרבי להתחיל בהרחבת ושיפוץ בנין הספריה המחובר לבנין מרכז חב"ד העולמי - 770.

בשנת תשנ"ב סויימה בניית הספריה ועריכת הקטלוג הממוחשב, ונפתח אולם הקריאה לקהל החוקרים.

בשנת תשנ"ד נפתח לצבור הרחב - אולם התערוכות של הספריה.

אוסף כתבי היד והארכיון

בד בבד עם אוסף ספרי הדפוס, הלך וגדל גם אוסף כתבי היד, במשך שבעת הדורות של תנועת חב"ד. עיקרו של האוסף הזה הוא אוסף כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד.

הדבר התחיל בתחלת תקופת נשיאות כ"ק אדמו"ר הזקן, בשעה שכ"ק אדמו"ר הזקן עדיין לא הדפיס אף ספר מספריו. את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו היה רושם אחיו, הרה"ק רבי יהודה ליב אבד"ק יאנאוויטש, מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ"הנחות" אלו שהיו מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה"תניא" לא נדפס עדיין באותה שעה, והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל להווצר אוסף כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד.

מובן שאוסף זה לא היה שמור בבית רבנו הזקן. אמנם כעבור שני דורות, השתדל נכדו וממלא מקומו - כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" - לרכז את כל כתבי היד האלו למקום אחד, וכך התחיל להבנות אוסף כתבי-היד, שנשמר תמיד במרכז נשיאות חב"ד.

כתי"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
אודות אוסף כת"י דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן

מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן ע"י רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד האדמו"רים הקודמים, והן ע"י דרושי האדמו"ר של הדור ההוא, שהיה רושם את דרושיו או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם בהעתקות רבות. אוסף זה עבר תמיד מנשיא התנועה לממלא מקומו.

"בוך" של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע

מ"מ לא ניצל גם האוסף הזה מהרפתקאות הזמנים. מספר קטן של כרכים נתגלגל לידי שאר יורשי האדמו"ר אחר הסתלקותו. השריפות הנזכרות שפקדו את העיר ליובאוויטש לא פסחו גם על אוסף כתבי-היד, שגם מהם נשרפו כרכים רבים.

אמנם רובו ועיקרו של האוסף הזה נשמר תמיד במרכז תנועת חב"ד. גם הכרכים שנתגלגלו לידי שאר היורשים, נרכשו בסופו של דבר ע"י הרבי ואנשיו, והוחזרו לרשות הרבי, נשיא התנועה.

כך היה עד לכיבוש פולין ע"י הנאצים, בראשית שנת ת"ש, שאז נאבד האוסף היקר והקדוש הזה, למשך שלושים ושמונה שנים. אמנם ה' ברחמיו המרובים לא השבית חסדו מעלינו; כעבור שנים רבות נמצא האוסף בספריה בווארשא, ובראשית שנת תשל"ח הוחזר לספרייה המרכזית של חב"ד בנ.י.

כתי"ק הרבי - אודות אוסף כתבי-היד של רבותינו נשיאינו

בספריה נמצאים כיום - כשלושת אלפי כרכים כתבי-יד; יותר ממאה מהם - כתובים בגוף כתב-יד-קודש רבותינו נשיאינו.

כל אלה, בנוסף לארכיון ענק שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים של כל שבעת דורות נשיאי חב"ד (רק מועטים מהם מהדורות הראשונים), וכן מכתבים אליהם, בנוסף לאלפי מכתבים ומסמכים אחרים.

על כתבי היד האלו עובד צוות מיוחד, לערוך ולהדפיס ממנו את סדרת דרושי, שיחות ואגרות-קודש רבותינו אדמו"רי חב"ד לדורותיהם.

אולם התערוכות

הספריה הזאת אינה מיועדת להשאלה, או לקריאת ספרים בה ע"י הציבור הרחב, אלא כפי שהודגש כמה פעמים ע"י רבותינו נשיאינו, שהיא ספריה לחוקרים, רבנים ראשי-ישיבה ומחברים הרוצים לעיין בספר נדיר.

כדי לרוות את נפש הציבור הרחב אשר חשקה נפשו לראות מעט מזעיר מהאוצרות הקדושים הגנוזים בספריה, הוקדש בספריה אולם מיוחד לתערוכות.

כל שנה או שנתיים נבחר על ידי הנהלת הספריה נושא מיוחד, שאליו מוקדשת התערוכה של השנה הזאת.

במשך השנים הוצגו בתערוכה הזאת פריטים מיוחדים, הקשורים לכל אחד מאדמו"רי חב"ד ולכל שטח של פעילות חב"ד.

בתערוכות האלו הוצגו ספרים, כתבי-יד, חפצים, ציורים ותמונות הקשורים לאדמו"רים ולפעילות חב"ד, לגדולי ישראל ובפרט - גדולי החסידות.

כך גם הוצג אוסף ההגדות המיוחד של הספריה; כתובות, והוצאות הראשונות של ספרי חסידות, שנדפסו בדורות הראשונים.

לתערוכות האלו באים אנשים ונשים מכל החוגים, ילדי בתי הספר, קבוצות תיירים, וכל מי שרוצה לראות בעיניו ספרים וחפצים - המלמדים את תולדות החסידות ואוצרות הספריה, אשר אחרי הכנות של דורות - פתוחה היא לצבור.

*


1) ראה לקמן פרק ‎י.

2) ראה לקמן פרק ‎סג.

3) ראה לקמן פרק ‎קה ופרק ‎קמד.