1) כמה תיבות מטושטשים וקרועים, ומתוכן הדברים נראה ששנים חתמו (או כתבו) בפנקס לאזניא על הרשמת רבנו הזקן לחברא קדישא: א) הרב מפלענצנע. ב) הרב הזקן מ"ה יהודה ליב.

הרשמת אדמו"ר הזקן מועתקת בכמה כת"י, ונדפסה גם בבית רבי (א, ב), ובשוה"ג שם כותב על החתימה "נאום יעקב במוהרצ"ה זללה"ה", אשר הוא בעהמ"ח ס' ישועות יעקב על המדרש, והי' רב אח"כ בק"ק פלענצנע.

[הכוונה לפירוש ישועות יעקב על תנא דבי אליהו, שנתפרש בכמה דפוסים שהוא "להרב המאה"ג החו"ב וכו' מו"ה יעקב זצ"ל אבד"ק פלענצנע].

בכת"י 399; 662 בכותרת: "העתק מ"ש בהנ"ל [פנקס דלאזניא] בשנת י"ג כשנתקבצו להיות מאנשי החבורה. ואומרים בלאזניע שהלשון מזקני ת"ח עד סופו כתב זאת ר' ליב שרעת שהיה אז בלאזנע עת ההיא".

ובכת"י 1007 "שמענו אשר הרה"ק ר"ל שרה'ס ז"ל נזדמן בלאזנע בט"ו כסלו זה והוא בעצמו כתב בפנקס בכי"ק נוסחא הנ"ל. ואם קבלה נקבל".

ואולי הוא הרב "הזקן מ"ה יהודא ליב" הנזכר בכת"י שלפנינו.

2) הרשמת רבי ברוך, אביו של רבינו הזקן, להחברא קדישא לאזניא.

3) שם אביו הוא כאן אברהם [מתאים לנוסח המצבה שנדפס צילומה בס' אגרות-קודש אדה"ז ע' 9, ולא' הנוסחאות בבית רבי א, א] - ולא שניאור זלמן (כמבואר בס' הזכרונות ובכ"מ).

ולכאורה הי' אפשר לומר, שר' ברוך (ואביו ר' אברהם) שבקטע הראשון אינו אביו (וזקנו) של אדה"ז שבקטע השני. אמנם מהמשך שלשת הקטעים נראה שהוא הוא; בפרט מה שכתוב בקטע השני "אביו זקנו ... אביו זקנו הנ"ל" ולא נתפרש בקטע זה מיהו אביו זקנו הנ"ל, שלכאורה הכוונה להנזכר בקטע הראשון "מו"ה אברהם". וצ"ע.

4) אפשר הכוונה היא, שאביו מו"ה אברהם "נתן" את הסכום הנ"ל.

5) כ"ה גם בשלשת כתבי-היד הנ"ל, אבל בבית רבי גרס "טו"ב כסלו". ובאגרות בעה"ת (בתחלתו) גורס "ט"ז כסלו", ובהערה שם:

ט"ז כסלו לא חל ביום ג' בשנים תקי"ז-תקכ"ב. בתקכ"א חל יום ג' בי"ז כסלו, ובעל בית רבי משער שהי' כתוב טו"ב כסלו ונשתבש ל"ט"ז", ולפיכך קבע את שנת לידתו לתק"ז. בקונטרס "ח"י אלול ה'תש"ג" כתוב כי רבנו נולד בח"י אלול תק"ה (פרשת הולדתו מסופרת שם בארוכה על סמך המקובל אצל צאצאיו איש מפי איש). לפי זה צ"ל תקי"ח במקום תקכ"א, כי גם בתקי"ח חל טו"ב כסלו ביום ג' (ופירוש המלים "בנתמלא שנת הי"ג" - קודם שנתמלא).

וכבר נשאל בזה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, והשיב שמ"ש כאן "בנתמלא שנת י"ג" ר"ל שזה כבר כמה שנים שנתמלא לו שנת י"ג.

ויש להוסיף בביאור דברי קדשו, שזה קאי בהמשך לההרשמה הראשונה בט"ו כסלו תק"י, ששם נכתב "שיהי' שמש עד בן בר מצוה", ולפועל נתעכבה ההרשמה עד הגיעו לגיל ט"ו, וע"ז כתבו כאן, בט"ו כסלו תקכ"א, שמתאים לתנאי הראשון, הוא נרשם עתה להיות חבר, כיון שמכבר נתמלא לו שנת י"ג (ועד"ז ראה בית רבי (סא, א), שגם נכדו אדמו"ר הצמח צדק נרשם בפנקס לאזניא בילדותו "עד בר מצוה שלו").

אך מה שהעיר מקביעות השנה צ"ע.

ומה שתיקנו "טו"ב כסלו" ו"ט"ז כסלו" א) אינו מתאים לכתבי היד, ב) מפורש כאן "זמן קהלה להקהל בני חבורתא קדישא" - שהוא בט"ו כסלו (שזהו גם תאריך כתיבת שני הקטעים הראשונים. וראה גם בית רבי שם, רישום בני וחתני רבנו הזקן בפנקס לאזניא, באור לט"ו כסלו תקנ"ה).

גם א"א לתקן שנה אחרת בהעתקה ( - במקום תקכ"א), כי בין השנים תקי"ד - תקל"ד לא חל אף פעם ט"ו כסלו ביום ג'.

ואפשר הי' גם לפרש "אור ליום ג' [שהוא יום ב'] ט"ו כסלו (שכעין זה מצינו בכ"מ); אך גם יום ב' לא חל בט"ו כסלו בין השנים תק"ז - תקכ"ד.