רבי יהודה אבן עטר, ראש רבני פאס

לפנינו 12 מאגרותיו של רבי יהודה אבן עטר (פאס תט"ו – תצ"ג), ראש רבני פאס, ומכונה בפי יהודי מרוקו בשם ארבי אלקביר [רבינו הגדול].

אודותיו נכתבו סקירות קצרות במספר מקומות, והמושלמת שבהם - נכתבה על ידי מוה"ר משה עמאר, ב"מבוא" לספר "שו"ת רבי יהודה בן עטר" שיצא לאור בעריכתו (מכון ירושלים תשמ"ט) ע' 29-44.

יתוספו כאן איזה פרטים, שאותם יש ללמוד מתוך המתפרסם כאן, ומתוך כתבים נוספים שבארכיון הספריה:

באשר לסדר היחס שלו מביא עמאר מהקדמת בנו כמוה"ר עובד ן' עטר לספרו "שיר מכתם" (וכעין זה בשושלת היוחסין שנהגה המשפחה לכתוב בכתובות המועתקת ב"אגרת יחס פאס"):

בן המשכיל ונבון חסיד וכשר ועניו כה"ר יעקב ז"ל בן לאותו צדיק החכם השלם בחכמת האלהות חסיד ועניו כה"ר אברהם ז"ל בן איש חיל רב פעלים החכם השלם החסיד וקדוש ועניו כמהר"ר יעקב זצוק"ל.

ובאשר לבני משפחתו כותב שם, שהיה לו אח אחד בשם אברהם, ולו בן בשם ר' יעקב שו"ב. ואשר היה לו בן אחד בשם רבי עובד, ולו שלשה בנים: ר' אברהם, ר' יהודה ור' רפאל דוד.

ויש להוסיף על כך:

א) היתה לו גם בת בשם שיאחה. היא נישאה בי"ז מ"ח תע"ב לבן-דודה שם טוב בן ר' אברהם הנ"ל, כרשום בפנקס רישומי הנישואים של היעב"ץ1:

יום ו' י"ז לחשון חופת בחור משכיל ונבון שם טוב בן המש' ונבון הכשר וירא את ה' מרבים כה"ר אברהם ז"ל בן המש' ונבון הכשר העניו איש חיל רב פעלים ירא אלקים וסר מרע טוב בעיני אלקים ואדם כה"ר יעקב ז"ל בן החכם המקובל ממארי מדות כהה"ר אברהם זלה"ה בן לאותו צדיק החכם השלם החסיד בכתר תורה וכתר ש"ט מעוטר כמה"ר יעקב זלה"ה המכונה בן עטר ובתולה שיאחה בת החכם השלם דיין ומצויין רבה דעמה מדברנא דאומתיה מרן כמה"ר יהודה נר"ו בן המשכיל ונבון הכשר העניו [...] כה"ר יעקב הנז"ל בכהר"ר אברהם הנז"ל בכמה"ר יעקב הנז"ל.

ב) באותו פנקס רשומים גם נישואיו של נכדו ר' יהודה הנ"ל:

יום ד' כ"ד לחשון [תקט"ז] הבחור יהודה ב"ר הח' פרי צדיק עץ חיים בה"ר עובד ז"ל בר הח' השלם והכולל הדיין המצויין הרב המובהק המופלא שבסנהדרין סבא דמשפטים מו"ר הרב הגדול כמוהר"ר יהודה זלה"ה ... ן' עטר.

ג) לבנו ר' עובד הנ"ל היו גם שתי בנות, האחת בשם רבקה, שנישואיה נרשמו באותו פנקס:

יום ו' יז לכסלו [תע"ג] חופת בחור שמואל בר נחמוש בן מייארה ובתולה רבקה בת המש' ונבון פרי צדיק עץ חיים כה"ר עובד נר"ו בן החכם השלם דיין ומצויין הכולל רבא דעמיה מדברנא דאומתיה מורינו הרב כמה"ר יהודה נר"ו ... בן עטר.

ד) והשניה בשם דונא, שנישואיה נרשמו בפנקס הנ"ל:

ב"ב [בו ביום, כ' אלול תצ"א] בחור אברהם בן הנבון פרי צדיק עץ חיים כה"ר חיים שם טוב ס"ט בן הנבון הכשר וירא את ה' מרבים גזע ישישים וכלו מחמדים כה"ר אברהם ז"ל בן איש חיל רב פעלים הנבון כשר וענו ירא אלקים וסר מרע טוב בעיני אלקים ואדם כהה"ר יעקב ז"ל בן החכם המקובל ממארי מדות כה"ר אברהם זלה"ה בן לאותו צדיק הח' השלם וחסיד בכתר תורה וכתר ש"ט מעוטר כהה"ר יעקב זלה"ה בן עטר, ובתו' דונה בת הנבון פרי צדיק עץ חיים כה"ר עובד נר"ו בן הח' הש' והכולל הדיין המצויין הרב המובהק מופלא שבסנהדרין כמוהה"ר יהודה נר"ו בן איש חיל רב פעלים הנבון כשר וענו ירא אלקים וסר מרע טוב בעיני אלקים ואדם כהה"ר יעקב ז"ל הנז"ל בכהה"ר אברהם הנז"ל בכהה"ר יעקב ז"ל הנז"ל ה' בן עטר.

הבעל הוא בנו של ר' שם טוב דלקמן.

ה) בנו מוה"ר עובד הנ"ל נשא אשה (בנישואים שניים) בח"י מנ"א תצ"ד, כרשום בפנקס הנישואים הנ"ל:

אור ליום ג' בש' ח"י באב התצ"ד חופת נבון חכם כה"ר עובד בן הח' הש' דיין ומצויין הרב המובהק סבא דמשפטים החסיד נר ישראל כמוהר"ר יהודה בן עטר.

ו) ר' אברהם, אחיו של הריב"ע, היה לו בן נוסף בשם שם טוב, שנישואיו רשומים בפנקס הנ"ל:

יום ו' יז לחשון [תע"ב] חופת בחור משכיל ונבון ר' שמטוב בן המש' ונבון הכשר וירא את ה' מרבים כה"ר אברהם ז"ל בן המש' ונבון הכשר העניו איש חיל רב פעלים ירא אלקים וסר מרע טוב בעיני אלקים ואדם כה"ר יעקב ז"ל בן החכם המקובל ממארי מדות כהה"ר אברהם זלה"ה בן לאותו צדיק החכם השלם החסיד בכתר תורה וכתר שם טוב מעוטר כמה"ר יעקב זלה"ה המכונה בן עטר.

בנו ר' אברהם נשא את נכדת מוהריב"ע כנזכר לעיל.

ז) מוהריב"ע היה לו אח נוסף בשם יוסף, ולו שלשה בנים שמואל, יעקב ויצחק. נישואיו של ר' שמואל רשומים בפנקס הנ"ל:

יום ו' כ"ו בו [חשון תע"ג] חופת בחור שמואל בר המש' ונבון גזע ישישים טוב לשמים ולבריות כה"ר יוסף ס"ט בן איש חיל רב פעלים המש' ונבון הכשר הענו ירא אלקים וסר מרע טוב בעיני אלקים ואדם כה"ר יעקב ז"ל ... בן עטר.

ח) גם נישואיהם של שני בני ר' יצחק הנ"ל, ר' יום טוב ור' יוסף, רשומים בפנקס הנ"ל (י"ג אדר תצא וח' תשרי תצ"ה). וכן נישואי בתו של ר' יעקב הנ"ל, מרת מרים, רשומים בפנקס הנ"ל (כ' טבת תעח).

*

רוב אגרותיו של רבי יהודה אבן עטר המתפרסמות בזה, נכתבו אל רבי יעקב אבן צור (היעב"ץ), בתקופת היותו רב בעיר מקנאס, בין השנים תע"ט-תפ"ט. אודותיו ראה לקמן פרק הבא.

א

ב"ה2

החכמים השלמים כהה"ר יעקב ן' צור וכהה"ר משה בירדוגו3 נר"ו והלב"י4

*

ב"ה

החכם השלם כהה"ר יעקב ן' צור נר"ו

אחד"ש כ"ת5 נדרשתי לבקשת מסעוד ן' עמרם לפ' ש' תאלי, בא לפני ויגד לי, ששמואל בן יוסף לגראבלי משתדל לקדש את בת מסרפי6, שהיתה אשת המומר בן מסעוד הנז', שבימים האלה גירשה בעלה המומר ע"י סופר ושני עדים, ע"י שהבטיחוהו לתת לו מנה יפה, אותם שהיו משתדלים לגרשה מבעלה המומר, ושאח"כ חזרו בהם ולא נתנו לו מאומה, ולעת כזאת בא אליו כתב מהם ששמואל הנז' הוא היה משתדל על זה כדי שישאנה.

ואם אמת היה הדבר הזה סכנה גדולה יש בדבר, הלא זה היה עון החולף בזמן החולף בימי החכמים הש' כהה"ר מימון והכה"ר יעקב ן' סעיד7, ע"י מעשה כזה מאותו המומר בא הדיר אם שמעתם שמעו, ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם, הס כי לא להזכיר.

לכן אחי ועמי שמעוני, וגם אם יביא מזה אילי הארץ על ככה לא תאבו לו, ותמהני מהמשיאים להם עצה לאמר לכו לעירכם ועשו כרצונכם, מי זה אמר ותהי לגרום ח"ו שמצה לאחיהם בני עירם. ואלו נתגרשה פה פאס יש מעט פ"פ8 להם על זה, אבל המעשה הזה מגואל ומכוער עד מאד בזמן הזה שעינינו ראו ולא זר. ומה גם לפי הנשמע שנעשה הדבר [בלא] הסכמת ב"ד, והרי הסופר והעדים בסכנה אם יבא הדבר הזה לידי גמר, אם מהמומר עצמו מחמת המשטמה אשר התלו בו, אם ממומרים אחרים, פן יגיע הדבר למלכות לומר שהיהודים גרמו והכריחו למומר לגרש כדי שתנשא, ואילי הארץ שיביא על זה אין לכם להשיבם דבר היתר ע"ז בדינינו, כי שמא כך הוא האמת אם הגירושין לא היו כראוי ושב ואל תעשה עדיף.

ולמעכ"ת9 החיים והשלום

יהודה ן' עטר סיל"ט10

ב

ליד11 יקר ונכבד המשכיל ונבון החכם השאלים12 רבי יעקוב אבן צור הלב"י סתר"א פגי"ן קרוב"ץ יע"ה13

*

ב"ה

ידיד נפשי החכם השלם הדיין המצויין כה"ר יעקב אבן צור נר"ו

אחר התפקד בשלם מעכ"ת, סיבת הניפותי עטי עט דודים, על אודות צער התפושה, אשתו של היקר יעקב ן' לכריף, שבאת אמה בוכה ומבכה לפני על בתה שחבשה הגוי שמו ס' מחמד ן' גלול ע"א פי' צ'אר תקא, מפני שהיא ערבנית בעד בעלה בחוב שנושה בו, וזה ימים שהם דוחים לגוי הנז' מיום ליום, ועכשיו פייסוהו ולא נתפייס וחבשה, ואין אדם רוצה שתתבזה אשתו. לכן בהגיע כתב זה למעכ"ת תשלח אחריו ותדבר אליו כל הדברים האלה, ותכריחיהו שיבא לכאן להתפשר עם הגוי, ומוטב שיתבזה הוא ואל תתבזה אשתו.

וכגון דא צריך לאודועי שלאחר שחבשה הגוי הנז', עמד נחמיה ן' מייארה בקנאותו על עלבונה ובזיונה, וערב בעדה לגוי עד עת בא תשובת הבעל, או עד בא הוא עצמו בקרוב, ואם לאו יוסיף עוד ידו לחבשה, נוסף על חוסר כל, שהיא ממש מוטלת ברעב.

והנה תמול שלשום באה העניה לפני בוכה ומבכה להושיעה בשורותיים לאברהם בוטבול לפאס לבאלי, כי הוא עוסק במלאכתו שם, אולי יתמלא עליה רחמים, ואפי' תשובה לא ראיתי ממנו. ואם יעלים בעלה עין ידע שאשתו היא בצרה גדולה שאין כמותה צרה, ולכן ישגיח עמך כה"ר שלם [...] בכתבי זה, ומנך ומניה תהא ישועתה קרובה, ולמעכ"ת החיים והשלם.

יהודה ן' עטר סיל"ט

ג

ב"ה14

דייני ומנהיגי קהל קדוש קהל מתא מכנאסא יכב"ץ ה' עליהם יחיו אכי"ר [...] יבמ"י15 וע"י הרוצ"ץ

*

ב"ה

דייני ומנהיגי קהל קדוש קהל מתא מכנאסא יע"א ה' עליהם יחיו אכי"ר

אחר שים שלם טובה וברכה ידרשהו אלוד' ממעל, הנה עטי עט דודים נפך ספיר ויהלום, אל מולי יקרת קהלת פני מעכ"ת.

סבת שורות אלה, איך היקר שלמה אג'ייני המציא לפני שטר משכו', כתוב וחתום כראוי לזכותו נגד היקר יוספ אבוזאגלו יצ"ו, ושם נאמר בשטר המשכו' הנז', והתנה יוסף הנז' על שלמה הנז' שאם נתקים מכר החצר הנק' בפי ההמון צ'אר מולאעינו ביד יוסף הנז', אשר קנה מחצר המלכות, חייב עצמו יוסף הנז' לפרוע לשלמה הנז' בשכר טרחו סך חמשים אוקיות, ובעד הסך הנז' משכן בידו הבית הימנית לנכנס לחצר הנז'.

ויהי היום שלא פרע יוספ הנז' דמי החצר הנז' אשר קנה מחצר המלכות, עמדה שפחת המלכה בעלת החצר הנז' והשכירה החצר הנז' בהורמנת המלכה לקצת אנשים, ומכללם השכירה ג"כ הבית הנז' לשלמה הנז' בסך א"ם ו"ת16 בכ"ח17, ועמד שלמה הנז' ועקל השכירות שביד היקר יעקב ן' סלימן ה"ן חמו, באמרו שיש בידו כח ויכולת מספיק מלבד השטר משכו' הנז' במה לגבות ממנו הסך א"ם18 הנז'.

לכן במטותא מינייכו תעמדו לימין העני שלמה הנז', יען שלא השיגה ידו במה לשכור להלוך לשם למחניכם הקדוש לדון עמו שם. אשר על כן כבודכם תשלחו אחרי יוסף הנז' ותגידו לו כל הדברים האלה, אם נתרצה לבא הנה בעצמו לדון עמו כאן הנה מה טוב, ואם [לאו ימנה מורשה] אחד בחריקיו לדון עמו כאן, ומה שיחייב הדין יעשה. ובפירוש אמר שלמה הנז' לפני, שיש כח ויכולת מספיק לגבות ממנו השכירות שנתחייב הוא לפרוע לחצר המלכה בעד הבית הנז' מכח השטר משכו' שבידו. אשר על כן אם ירצה הוא לבא מוטב, ואם לא יעשה מורשה אחד אשר ידון עמו כאן.

ושכרכם הרבה מאד מאת אדון השלם כפול ומכופל, ולכם החיים והשלם ותשובתכם הרמתה מהרה יצמח.

נאם החותם פה כ"ה לתמוז התפ"ו ליצי' בפאס יע"א.

גם בעצם היום הזה שלחו מבית המלך לאמר לשלמה שישלח אחר יוסף לפרעם דמי מכר החצר, אשר על כן צריך לבא יוסף לד[...] עם בית המלכות [...].

יהודה ן' עטר סיל"ט

ד

ב"ה19

שלמי אמוני ישראל החכמים השלמים דייני ומנהיגי ק"ק אשר במכנאס, מגן אבות יהיה בעזרם כי"ר והלבי"א20.

*

ב"ה

מאורות של קדושה בתורתם ובמעשיהם מאירים ומזהירים בני ציון היקרים יתבי בתווני דלבאי החכמים השלמים הדיינים המצויינים ה"ה דייני ומנהיגי קהלת הקדש אשר במכנאס יע"א אתה ה' תשמרם כי"ר

אחד"ש כת"ר21 כמשפט לאוהבי שמו ית', מידי היתה זאת, על אודות שתי יתומות ה"ר יוסף ן' חמו נ"ע איש ירושלים תוב"ב, אשר הגיעו לפרק בתולה נישאת, ואחת מהנה משודכת, וקרבו ימי חופתה, ויש להם שט"ח נגד מכלוף ן' חמו יצ"ו שהוא חייב לאביהם, כאשר עיני כת"ר תראינה, והסיע דירתו מכאן לאדכסאל, וכעת הוא במ"ק22.

לכן אתם כהני ה' עיניכם לנוכח מצוה זו יביטו לשלוח אחריו ולהוכיחו מה יעשה ליום פקודה מעלבון היתומות הנז', אשר אין לו מנוס ומפלט ממנו רק אם יפרע להם חוב אביהן עספ"א23, והכל כפי ראות עיני כת"ר, אם ע"י תוכחת מגולה, או ע"י שוחדא דמילי ואז יהיה לו לשון חכמים מרפא, ואם עד אלה לא לקח מוסר אז יעמדו כת"ר לימין היתומות לעשות בו משפט כתוב [...] כת"ר כפול ומכופל בזה ובבא.

ול[...] פה סדר לכן אמור הנני [נותן לו את בריתי שלום, והיתה לו] ולזרעו [אחריו גו' תחת] אשר קנ"א לאלהיו.

והנה יוסף לארידו מוליך השטר בידו, שלוחינו לפקח ולדרוש בזכות היתומו', והוא יעמידהו לדין בפני בית דינכם הצדק.

ולמה העלימו עין מעכ"ת על אשר כתבתי לכם מענין הכתב והמכתב דשייך לענין סלא יע"א, ומאי הוי עליה אחר שכבר שאלתי מכם להשיבנו דבר אם יצא לפועל או לאו. והנה שליח זה צויתיו לקבל ממע"ת תשובה אם נטפלתם בזה או שב ואל תעשה עדיף וש"ש24

יהודה ן' עטר סיל"ט

ה

ב"ה אור ליום ג' ס' ושמעתי כי וכו'25 שנת התפ"ה

החכם השלם כהה"ר יעקב ן' צור נר"ו

אחד"ש כ"ת קבלתי כל מה שהגיע לידי ממעשה אצבעותיך ואעש כאשר צותי. והנה אתמול פגעתי את אהרן ן' הרוש ונומיתי לו מה שצריך, ויען וידבר טובות כי נפלו פניו ארצה, אלא אין לאל ידו להציל עצמו מהגוי הזה, וזאת יעשה לך הנה סך פ"ם26 שכתב אחיך נר"ו יתנכו מהחוב, ותשלים לו קקנ"ם27 עליהם, שהוא חצי החוב, והחצי הנשאר עד מן השמים ירחמו. ומאז שהכריזו השתותים לא נשמע כלום מזה, וזרזני להודיעך את זה.

ומה אוכל לספר ממה שבלבי נוסף על תוקף היובש אוי לנו אהה ואבוי לנו, אלא שבמקום ההתעוררות לפשפש במעשה הדור כמה קלקלות ראיתי בענין המס, כי היום בעו"ה28 הוסכמו לגבות תק"ם29 מכל ע' בתים שבאלמלאח ובעזה"ד נוסף על כמה קלקלות שעברו לשעבר, ואיני יכול לצפצף מחמת הגוים הבעלי חובות כי הם אילי הארץ, כי זה ג' ימים שהבעלי תורה נתונים במשמר בבית השר, עם קצת מהקהל תפוסים בחוב ן' יר"ה שהכניסום בו ע"ק30 הם לבד, גמרן של דברים הרי הם היום חשובים ראשי הקהל לכל דבר, כי הנה מגבת השבת [...] והעריכום בתקנ"ם31, שהוא יותר משתות ובעזה"ד בכל המס שעבר, ומוכים ומעונים וסחופים, ואין דובר דבר כי עין השר עליהם וניכרים כל אחד בשם, ואם אמרתי להליץ עליהם מגיעים הדבר להם עד גדר, שיש מי מהם אמר לגוים הב"ח32 מה לך ולקהל הנה יש בשר שמן שתוכל לגבות מהם [...] ובפני עדים ולא נעשה עמו דבר, והנני חושש למ' תמורתו בלי ספק, כי מרה נפש העם, או פן יהרג איזה בן ברית מהעומדים על העם או מן הגוים ותהיה מרה באחרונה.

כל זה אני כותב בדמע ורפיון ידים ולב נמס בלא דעת ירחם המרחם ושלם

יהודה ן' עטר סיל"ט

ו

ב"ה

החכם השלם כהה"ר יעקב ן' צור נר"ו

אחד"ש כל הימים, באתי בשורותיים לבקשת ידידנו כהה"ר יצחק הצרפתי, על ענין התביעה אשר לו נגד משה מאנסאנו בר יצחק העומד היום במחניך קדוש.

והנה עמך ה"ר יוסף לוי בכה"ר יהודה בא בהרשאה עמו, זה חסדך אשר תעשה עמו להתטפל עד צאת כנגה צדקו. והנה כל זכיותיו הולכות ליד המורשה הנז', ומה שיתחייב מן הדין יותן ביד המורשה לתת אחרית [...] לזה, שהרי כמה ימים עיכב דינו ה"ר נחמן חרוש, ואחריו ג"כ מה שנכנס ביד משה הנז'. ושכר כ"ת לרום יגיע בתשלומי ד' וה'.

ואגב אודיעך איך קבלתי ע"ש33 שעבר [ה]סמוך כ"ם ז"ם34, הובאו לידי מעם ה"ר אליהו ארואץ, אלא שאני צריך להרצות כתבו מול כהה"ר [יה]ודה קרובך ובפני דוד ן' שקרון. אך שאלתי על דוד והוגד לי שהוא חולה זה ג' ימים [...] בס"ד יבא הדבר לידי גמר ולמע"ת35 החיים והשלם.

יהודה ן' עטר סיל"ט

עשרה באלול

ז

ב"ה

ידידנו החכם השלם מושיע ורב כה"ר יעקב ן' צור נר"ו

אחד"ש מעכ"ת36, מידי היתה זאת לכ"ת לדבר עם היקר שלמה ן' עמער, על דברת התכריכין אשר יש לו ממושכנים ביד ה"ר סעדיה ן' דנאן נ"ע זה כמה בסך נ"ם37. ולעת כזאת האלמנה בוקה ומבולקה אין כל מאומה בידה אפי' פת לחם אין ידה משגת, ועמדה והרהנה אותם ביד יהודה ביבאס, והרי זה ימים דוחק ולוחץ אותה לפדותם מידו ואם לאו יתנם לסרסור. וכבר ידוע אבדן עמינו, ובפרט אנשי המקום הזה, שוה מנה ברביע ואין קונה. אשר על כן יגלה כ"ת אזניו לפדותם, ואם לא [...] רשות לתתם לימכר ביד סרסור לאחריות הבעלים, ואחר כמה עמל נתרצה לתת פנאי עד עת בא דברו אם לטוב אם למוטב. ותשובת כ"ת חיש קל מהרה תצמח לדעת מה יעשה יש', ולמעכ"ת החיים והשלם.

יהודה ן' עטר סיל"ט

ח

ב"ה38

החכמים השלמים הדיינים המצויינים דייני ק"ק קהל מכנאס יע"א, הלב"י חמ"ה פגי"ן39

*

ב"ה

החכמים השלמים הדיינים המצויינים דייני ק"ק קהל מכנאסא יע"א

אחר שים שלם טובה וברכה ידרשהו אלוד' ממעל, סבת שורות אלו למכ"ת אודות האשה צולטאנא בת ישראל בן דוד וחיון דמתקרי בן אצפאר, באת לפנינו בוכה ומבכה אחרים עמה, שזה ימים ושנים שהרחיק בעלה הנז' נדוד והניחה ברעב ובצמא ובערם ובחוסר כל, ולא מצאה האשה לאל ידה כדי לשלוח לבעלה הנז' מעשה ב"ד נר"ו, מפני שבעלה הנז' הרחיק נדוד במזרח, ואביה הוא במחניכם הקדוש.

וכעת רצתה האשה הנז' להלוך אצל אביה למחניכם הקדוש, ומפני שהאשה הנז' היא אשת איש ואיננו נכון להלוך בדרך עם איש זר, אשר על כן במטותא מינייכו תעמדו לימין העניה העלובה, ותשלחו אחרי אביה הנז' על ידי מוביל כתבא דנא, ותכריחוהו לבא לכאן מתא פאס יע"א להוליך בתו האשה הנז' עמו בדרך, לפי היות שנשארה האשה הנז' ברעב ובצמא ובעירם ובחוסר כל ואין חונן ומרחם עליה אלא הב"ד, ובשכרכם הרבה מאד מאת אדון השלם כפול ומכופל ומן השמים ירחמו.

יהודה ן' עטר סיל"ט

ט

ב"ה

החכמים השלמים ודיינים כהה"ר משה ן' אדהן נר"ו וכהה"ר יעקב טולידאנו40 נר"ו ישמרם השומר אמת לעולם אכי"ר

אחר שים שלם טובה וברכה ידרשהו אלוד' ממעל, הנה עטנ"ו ע"ט דודים נפך ספיר ויהלום, אותיות אלה יביעו ידברו, איך כה"ר שמואל יצ"ו בה"ר יעקב מאימראן נ"ע יש לו עליה אחת ממושכנת בידו בחצר הנק' בפי ההמון צאר בונפאד, והעליה הנז' רוע התרועעה מוט התמוטטה פור התפוררה ונטתה ליפול ארצה, ושלחנו לשם שמאי ב"ד יצ"ו, וראו העליה הנז' ואמר שהעליה הנז' צריכה סתירה מחמת שיש בה סכנה לכל החצר.

ושלחנו אגרת אחת לכה"ר שמואל הנז' והודענו לו כל אלה הדברים, והשיב תשובות אשר לא יועילו ולא יצילו, ותשובותיו אלינו הם שיגבו קצת חובות שנושה הוא בקצת בני אדם, והמה אין בידם ממה לפרוע כעת בבת אחת, ואפשר באורך הזמן יבואו לידי גביה על יד על יד, והעליה היא מסוכנת במאד מאד ואין להמתין עד אשר יבואו לידי גביה החובות מחמת הסכנה הנז'.

אשר על כן בהגיע כתבינו זה עליכם תעמדו בכל עז ותעצומות עם היקר יהודה אצראפ מוביל כתבא דנא, עד אשר יתן ביד יהודה הנז' הדמים במה לסתור ובמה לבנות, יען שצריך הוא לסתור ולבנות הסתירה מחמת הסכנה, והבנין מחמת שהפרצה קורא לגנב, ובני החצר הנז' יש להם סכנה מחמת הגנבים אם לא יבנה העליה.

ואם אמר יאמר שיש לו כאן איזה מעות ביד ה"ר יוסף בן מלכא, ישלח כתבו לידו ויעמוד על הסתירה והבנין ויפרע הוא ההוצאות על ידו. ולכן על כל פנים יעשה אחת משתים אלה מיד ולאלתר, ואין לו לנטות מהדברים האלה ימין ושמאל מחמת הסכנה הנז'.

גם יפרע ליהודה הנז' שכרו אשר הלך לשם בשבילו, לפי שראינו שלא הועילו הכתבים אשר שלחנו אליו, ומפני כך הוכרחנו לשלוח אליו יהודה הנז' אחד מהדרים בחצר הנז' מחמת הסכנה הנז'.

ולית דין צריך בשש, ושכרכם הרבה מאד מאת אדון השלם ולכם החיים והשלם

נאם דייני פאס יע"א החותמים פה

וכבר תבענו לה"ר יוסף ן' מלכא הנז' לעמוד על הסתירה ועל ה[בניה] ולפרוע ההוצאה מחמת שידענו שהוא פקידו, והשיב ה"ר יוסף הנז' שפרע לה"ר שמואל הנז' את אשר לו בידו [...] באופן שה"ר יוסף הנז' אמר שהוא נושה בה"ר שמואל הנז' [...]מה.

ושכרכם [...] יסגא.

יהודה ן' עטר סיל"ט

יעקב אבן צור

י

[ה]איתנים מוסדי [ארץ ...] המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם העומדים על הפקודים חכמים שלמים דיינים ומצויינים גזברים אמרכלין הנמנים לכל דבר שבקדושה צור ישראל יעזרם על דבר כבוד עמו אכי"ר

אחרי דרוש מצור מתנשא לכל לראש סוכת רחמים ושלם על ראשיכם יפרוש אמן, עתה באנו לקדם פני קדושתכם בחד דורונא דשדר לכון קב"ה, הלא הוא צורבא מרבנן גזע ישישים בנן של קדושים כהה"ר יעקב רותי נר"ו, שכבר נשא אשה ראשונה בבחרותו ולא נבנה ממנה ונתאלמן, ונשא אשה שניה ולא נבנה ממנה, ויפן ויעל דרך הבש"ן ורצה לבנות בי"ת שלישי בית"ו זו אשתו, אולי יבנה ממנה ברחמי שמים, ויפן כה וכה ובא עד כיס"ו ואין עוז"ר לו עזר כנגדו מפני דוחק השעה וביתו ריקן, ובמה יתרצה זה אל האשה אשר היא מצודים, אם לא בהכין לו שם מטה ושולחן וכסו"ת לרוות דודים, ויאמר אעלה ואשובה אל בני בריתנו המדקדקים במצות ושומרי ברית אבות, דבבציר מהכי לא סגי.

הילכך חזי לכל גבר די יצבי למיעבד רעותא דקב"ה, לאחזוקי בפי[...] ולסיועי להאי גברא סיוע שיש בו ממש, לקיומי פיקודא דקב"ה מצות פריה ורביה, ולמלאות ידו מילוי ומילוי דמילוי, וכל דמחזיק בידו ומסייעו [ועוזרו] בלי ספק בזה ובבא ישלם השם שכרו. לכן אחינו בני בריתנו חזקו [ואמצו] אל תרפינה ידיכם כי שכר הוא לכם, ובשכר זאת אל חי חלקנו צורנו [יצוה] להציל ידידות זרע קדש שארנו מפח מוקשי בור שבי, ויחיש יעלנו לארץ [ישראל] בעגל' ובזמן קריב אכי"ר.

נאם דורשי שלמכם וטובתכם חותמי [...] בסדר לא תהיה משכלה ועקרה בשנת בניך מרחוק יבואו ובנותיך על צד [תאמנה] ליצירה41

יהודה ן' עטר סיל"ט

יעקב אבן צור

שלם אדרעי42 סיל"ט

יא

ב"ה

החכמים השלמים דייני ומנהיגי ק"ק קהל מכנאסא יש"ץ43

אחר עתרת שלם ואמת, באתי להודיע לטיבותייכו כי יום בשורה הוא, שהגיע החכם השלם שליחא דרחמנא כמה"ר חיים יעקב44 חי למחנינו זה, בריך רחמנא די יהביה לן, וכמה הרפתקי עדו עליה אין די לכתוב, אך בעו"ה45 קרוב לאלף אוקיות יצאו לפדיון נפשו ושאר הוצאות, אחת הנה ואחת הנה, עולה הכל קרוב לא'. והנה הוא יגיד בפיו את כל התלאה המוצאת אותו.

והנה פניו מועדות ללכת למחניכם או קודם השבת ה"ר46 או לאחריו, כי רגליו בצקו ממש, וצריך הוא להתראות פנים עם פני קדושתכם, ולפני הנגיד נר"ו, לדעת מה יעשה ישראל, ולקדם פניכם בא בשורותיים אלה למעכ"ת47.

כ"ד נחפז החותם בש"ש טו"ב48

יהודה ן' עטר סיל"ט

*

ואני הבא על החתום, אם באתי לספר יכלה הזמן מכמה צרות שעברו עלי, שהחרב הייתה מונחת על צוארי כמה פעמים ומסרתי עצמי על ק"ה49, ומלבד כל זה הפסדתי קרוב למאה מתקלים, ונשארתי בלי שום פרוטה, ונדדה שנת מעיני.

אשר על כן למען ה' יתברך ילכו מעכ"ת לדבר עם הנגידים, דברים המתיישבים על הלב, שיפזרו זה על הקהלות לפדות אותי, כי זה פדיון שבויים ממש, ואין לכם מצוה גדולה מזאת, כי זה הפסד גדול לא"י, וממש פודין כמה נפשות מעניי א"י, כי נשארתי שלול ממש בלי שום פרוטה, ואין לי יכולת ללכת אנה ואנה כגוף בלי נשמה. ולמען ה' יעמדו מעכ"ת על זה ותשיבו לי דבר עם ראשון בלי איחור ועכוב כלל.

ועדיין אני מרובה ביסורין, שבשביל זה לא יכולתי ללכת עכשיו למחנה קדשם. ואם יכשר בעיני מכת"ר שיותר טוב שאלך אני שם בשבוע אחרת יכתבו לי כת"ר, ולכל הק"ק ש"ר50 ושלום ממני המר והנאנח.

הצעיר חיים יעקב

יב

ב"ה

נושאי כלי ה' עתירי [...] עתירי סלעין עתירי תקוע מגיני ארץ העומדים בפרץ כולם תחכמונים ורבי פעלים גברי כח עושי דברו החכמים השלמים שלמי אמוני ישראל ואחריהם כל ישר לב העוסקים עם הצבור לשם שמים עדה שלימה כמחולת המחניים ה' עליהם יחיו דשנים ורעננים יהיו

אחר אשר הרבתה נפשי להתפלל אל ה', יקומם ירומם שלומכם וטובתכם וחדות מעוזכם לעילא מן כל ברכתא בכל מידי דמיטב, האותיות אשר [...] יבעיון בעיי צקון לחש להליץ יושר [...] בעד זה הת"ח מוביל כתב נשתונא דנא, הוא ניהו הנבון כה"ר מאיר קדוש יצ"ו, אשר בעו"ה צוקי העתים וחתחתים ותלאות תמורות הזמן סבוהו גם סבבוהו סביב בעתוהו בלהות הקיפוהו כעכנא ותוי חורמן וחייו לשאול הגיעו, כי מימיו לא מש מתוך אהלה של תורה שוקד על לימודו, והיה חוסה בצל כנפי אביו שהיה מתפרנס ומסתפק במלאכתו ומקמץ מעיסתו ונותן לו, עד אשר כשל מהאב כח הסבל וירא כי לא יכול לו וירפ ממנו בעל כרחו, ונשאר הבן עומד בדלי דלות ודקדוקי עניות בחוסר כל ובניו ובני ביתו ערומים ויחפים רעבים תאבים לכל דבר, כאשר אנו רואים בראיה חושיית, והוצרך לצאת ממחיצתו לדפוק על שערי רחמי בת נדיב זרע אברהם אבינו שומרי דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, אולי ישגיחו עליו מחלוני חסדם וטובם וגם שול ישולו לו מצבתי רחמיהם.

הן עכשיו באתי לחלות פני קדושתכם בכל מקום אשר תדרוך כפ רגלו יקדמוהו בקדימת מצוה, ויעשו עמו ברכה שלימה בעין יפה, כי הוא ראוי והגון לכל דבר שבקדושה, ותורתו טהורה ונקיה זכה וברה, כאשר כל רואיו יכירו וידעו בלומדו תורה בבתי מדרש שלהם, גם אחז בפלך השתיקה כראוי, ולא איש דברים הוא ומסוה הבושה על פניו, ואשרי המחזיק בידו ומסעדו ומעודדו ישא ברכה מאת ה' וצדקתו עומדת לעד, עיני תמיד אל ה' יגדיל ויאדיר אדר יקרבם ויתמיד ויצמיד ויעמיד הדרת שלומכם וחפץ ה' יצלח בידכם

נאם החותם פה פאס יע"א בסדר שם שם לו חק ומשפט שנת ותס"ך עלימו לפ"ק51

יהודה ן' עטר סיל"ט

המרחם ירוחם מן השמים וב"ש52 במקום הגון

שלם אדרעי

כהנים משרתי עליון, תקראו שימו לבבכם לכל הדברים הכתובים באמת וישר, חושו גושו עושו זכרו זאת והתגוששו ועשו אתו ברכה כיד ה' הטובה עליכם מנות נדבת ידכם, חזקו ואמצו והיו לבכם תזל והציצו מחרכי רחמיכם עליו לתמכו ולסעדו איש כמתנת ידו, כי כל העולם ניזון בשביל חנינא, וזאת הברכה משען ומשענה אשר בירך משה איש האלקים, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך, ומה גם במקום קדושנו יחידי סגולה כת לומדי תורה זורעי צדקה שכר [...] ויש שכר לפעולתו אין קץ, מה רב טובו אשר צפון במקום שאין היד שולטת בו ועושה פירות [...] סגולה בקדימת מעלה ועטרת זהב גדולה ולמעשה ידיו יכסוף [...] כי בצל החכמה בצל הכסף והחוסה בו ינחל ארץ טובה ורחבה [...] ארץ חפץ [...] לכבוד אכסניא של תורה ע"ה.

[...] יוסף מלכא ס"ט


1) ראה לקמן פרק הבא.

2) שם וכתובת הנמען, מבחוץ.

3) רב במקנאס, מח"ס דברי משה, כנף רננים, ראש משביר.

4) נטרם רחמנא ופרקם והמוליכו לידם ברוך יהיה.

5) אחרי דרישת שלום כבוד תורתם.

6) בת דודי.

7) מתאפילאלת. אודותיו – מלכי רבנן סח, ג.

8) פתחון פה.

9) ולמעלת כבוד תורתם.

10) סיפיה יהא לעלם טב.

11) שם וכתובת הנמען, מבחוץ.

12) כמו: השלם.

13) המוליכו לידו ברוך יהי', סוף תוך ראש פורץ גדר ישכנו נחש [שלא יקרא את המכתב מראשו עד סופו], קול רנה וישועה באהלי צדיקים יגן עליהם השם.

14) שם וכתובת הנמען, מבחוץ.

15) ישאו ברכה מאת ה'.

16) אוקיה אחת.

17) בכל חדש.

18) חמשים אוקיות הנזכרים.

19) שם וכתובת הנמען, מבחוץ.

20) כן יהי רצון, והמוליכו לידם ברוך יהיה אמן.

21) אחרי דרישת שלום כבוד תורתם.

22) במחנם קדוש.

23) עד סוף פרוטה אחרונה.

24) ושלום שנית.

25) פרשת משפטים.

26) 80 אוקיות.

27) 250 אוקיות.

28) בעוונותינו הרבים.

29) 500 אוקיות.

30) ערב קבלן.

31) 550 אוקיות.

32) הבעלי חוב.

33) ערב שבת.

34) כ"ז אוקיות.

35) ולמעלת תורתו.

36) אחרי דרישת שלום מעלת כבוד תורתו.

37) נ' אוקיות.

38) שם וכתובת הנמען, מבחוץ.

39) המוליכו לידו ברוך יהי' .... פורץ גדר ישכנו נחש.

40) מרבני מקנאס. ראה מלכי רבנן סט, ב.

41) אולי הכוונה לשנת תצ"א (תאמנה לפ"ג).

42) מרבני פאס. אודותיו מלכי רבנן קיב, ג.

43) ישמרם צורם.

44) מחבר שו"ת סמא דחיי (אמ"ד תצ"ט), שיצא בשליחות צפת למדינות צפון אפריקה בשנת תע"ח, ושהה בשליחות זו עד שנת תפ"ח (ראה לקמן פרק ‎קיז. שלוחי א"י ע' 429).

45) בעוונותינו הרבים.

46) הבאה ראשונה.

47) למעלת כבוד תורתם.

48) בשים שלום טובה וברכה.

49) קידוש השם.

50) הקהלה קדישא שלום רב.

51) שנת תפ"ו.

52) וביתו שלום.