ספר ההפטרות שבחדרו הקדוש

במשך שנים רבות היה מונח בחדר היחידות של הרבי, ספר ההפטרות כתוב ע"ג קלף, עם שני עצי חיים ומעיל. הוא היה מונח על גבי שולחנו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע1.

מלבד הנ"ל היו תמיד מונחים על גבי השלחן הנזכרים ספרים2, שהרבי עיין בהם וכיו"ב. מכל מקום הזהיר הרבי את המזכיר הרי"ל שי' גרונר, שלא יניח ספרים על גבי ספר ההפטרות הנזכר. לכן היו הספרים מונחים זה על זה לצדו של ספר ההפטרות.

מהו המיוחד שבספר ההפטרות הזה? זאת לא נתברר לע"ע. אבל על גבי עצי החיים שלו רשום:

זאת נדבת האשה טויבע בת ר' יואל בשנת תרפ"ז לפ"ק. בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד ב"ר מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר.

ועוד מדבקה על העץ חיים:

ר' גרשון גאלין שי'. שנת תשח"י.

התעיינתי לדעת מיהו ר' גרשון גאלין, ונאמר לי שהיה נגיד שגר בקראון הייטס, שתרם הרבה למוסדות חב"ד, והשתדל שיהיה בצנעה בלי פרסום.

*

כשהיו נכנסים לרבי ליחידות היו רואים את ספר ההפטרות הזה, ולא ידעו מהו. חשבו שהוא ספר-תורה.

ביום מן הימים (במר-חשון תשל"ח, כשהרבי חלה, ושהה בחדר קדשו משמח"ת עד ר"ח כסלו) החליט הגבאי ר' יעקב ליפסקר לבנות ארון קודש מיוחד עבור ספר התורה הזה.

הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו את ארון הקודש בחדר של הרבי, ואת ספר התורה בארון. הרבי השיב על כך, שאין זה ספר תורה כ"א ספר הפטרות. ואת ארון הקודש יכניסו לספריה. מאז עומד ארון הקודש בספריה. כעבור משך זמן, נמסר גם ספר ההפטרות הנזכר לשמירה בספריה.


1) דלעיל פרק ‎ק‎קג.

2) וגם היה תלוי עליו מקל נועם, המיוחס לרבי לוי יצחק מברדיטשוב, כדלעיל פרק ‎קב.