ואהבת לרעך כמוך וקנה לך חבר

ב"ה ה' צו שנת חיי"ם ועוש"ר

כ' מחו' יקירי המופ' וו"ח חו"נ י"א כו' מ' חנוך הענדל נ"י

... אשר יתאונן כ' מחו' על אשר רחוקים אנחנו מענין ואהבת לרעך כמוך. למה לנו לבקש גדולות ונפלאות מערכינו, אצלינו ובידינו כמו שאנחנו עתה רק לקיים הדבר במעשה.

וכמו שדקדקו חז"ל בלשונם בביאור מצוה זו, מה דסני עלך לחברך לא תעביד, אשר זה יכול להיות דבר השוה לכל נפש, וגם אנחנו יכולים לקיים זה במעשה בבחי' קבלת עול מלכות שמים.

אבל להיות אהבת ריע תקועה ונטועה בלב איש כאהבת עצמו, זהו מדריגה גבוה מאוד נעלה מערכינו, כי זה לא יוכל להיות כ"ז היות האדם יש ודבר ואוהב את גופו הנלקח מאב ואם גשמי' השותפי' שחלקו כו', ואיך יוכל להתאחד עם ריעהו הנלקח משותפים נפרדים אחרים. רק מי שגופו נבזה ונמאס בעיניו ומתועב אצלו, ורק חדוות ה' היא מעוזו לשמוח שמחת הנפש לבדה, כי אז הלא מצד הנפש כולם מתאימות ואב אחד כו' כמבואר בתניא פל"ב.

ולכל אריכות ההתבוננות בפרקים הקודמים להגיע לבחי' ומדריגה זו נצרך לזה התקשרות הדעת בקשר אמיץ וחזק מאד ובהתמדה כו', והרגל בזה ימים ושנים, ואיך יוכל להטעות את עצמו בזה.

ממילא איז באי אונז ואהבת לרעך כמוך פי' אזוי ווי דו ביסט, כי אהבת ריע תלוי במהות האוהב, וכן מי הוא ריעו ומה הוא אוהב, אם הגוף ונה"ב, אם הנה"א, כי באמת אינו נופל לשון ריעות בלה"ק על הגוף ונה"ב כלל (ומה נעמו בזה דברי החכם הראב"ע ע"פ וכי יגוף שור איש את שור רעהו, נגד בן זוטא המפרש רעהו של השור, וז"ל אין לשור ריע כ"א בן זוטא לבדו).

ולזה אין שייך מצות ואהבת לרעך כמוך ממש, רק מצד הנפשות האלקיות, ולכן הוא כלל כל התורה כולה, עוז ותושי' כו' וד"ל.

ומ"ש אז דער גאנצער פונדאמענט פון א יהודי איז אויף מדות כו', וממילא זיינען די מחשבות מי יודע וואסערע. הנה בזה פורתא לא דק. ואחרי בקשת הסליחה מכבודו, מי שלבו נוקפו אומר כן, ומקרא מלא הוא לפי שכלו יהולל איש, וכל עיקר יסוד שבעת ימי הבנין הוא החב"ד והיגיעה במוחין המולידים את המדות דנה"א למשול ולשלוט על מדות נה"ב לאכפי' כו', מה שיצר לב האדם כו', ומעט אור דוחה כו', ולהתלבש בג' לבושי הנפש מדו כמדתו.

ומ"ש קנה לך חבר, אז דער צו דארפין האבין מעות. חפשתי ומצאתי בזה כוונות שונות שכוון כ' מחו' בזה, וכולם נכוחים למבין. ואם אמת נכון הדבר גם כפשוטו, אמנם אמרם קנה סובל גם על הקנין אשר יקנה האדם בנפשו קנין תמידי, ע"ד קנה חכ' קנה בינה. וזהו שיאכל עמו וישתה עמו וישן עמו כו'. ועיקר הקנין נופל על הבאת הדבר לרשותו אשר זהו"ע משיכה, משכני כו'.

ואם כי גם כסף הוא מהדברים אשר נקנה ע"י, וכמאמרם ז"ל דבר תורה מעות קונות, הנה ידוע מהו כסף בלשון חסידים (93), וזוזים ע"פ המדרש (94), למה נק' שמם זוזים שזזים כו'.


(93)) מלשון נכסוף נכספת, אהבת ה'. ראה תו"א וישב כו, ד.

(94)) במד"ר פכ"ב.

(93)) מלשון נכסוף נכספת, אהבת ה'. ראה תו"א וישב כו, ד.

(94)) במד"ר פכ"ב.