קירוב ידיד שנתרחק בארה"ב

לעונג ושעשועי נפש היו לי דבריך, אשר ההנהגה בארצך בכלל, ואצלך בפרט, לא נגרע מכמו בעת היותך בפלעשצעניץ. אם כנים דבריך אשריך וטוב לך. התחזק ידידי בכל אשר בכחך להוסיף אומץ, כי זה כל האדם, וכל הבל המדומה מהבלי עולם כמוץ יסוער מגורן וכצל עובר.

וכלל גדול הוא לכל אשר חננו ה' בדעה, כי כל דבר בלתי נצחי, ויבא עת מציאותו להתבטל, גם אם יאריך זמנו, איננו מציאותי גם בהמצאו, ובאריכות זמנו לא יקנה לו שם "מציאות", יען כי הזמן ג"כ נברא ומחודש ככל הנבראים, יש לו תחלה ויש לו תכלה, ואיך יוכל להקנות לזולתו מה שאין לעצמו.

ואם כי אנחנו הנתונים תחת הזמן אין יד שכלינו משגת זאת, והלא אנו רואים מציאת הזמן, אמנם נוכל להוכיח קצת מהעבר, אשר קודם בואו, ובעת היותו, הי' בגדר עתיד והוה, וברגע זו עצמה אשר עבר התעיף עיניך בו ואיננו, וישר גם בעינינו יום אתמול כי יעבור עם הזמן אשר חלף ועבר זה כמה שנים. לזאת אין דבר ראוי להקרא בשם דבר מה ומציאות, זולת הנצחי, ולכל תכלה ראיתי קץ רחבה כו'. וע"ז רמזו לנו חז"ל באמרם מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה.

[אף גם חיי שעה כפי אשר הורו אותנו רבותינו הקדושים, אין הכוונה על הבלי עולם, אשר זה אינו נקרא חיים כלל (וגמ' ערוכה היא דחיי שעה וחיי עולם קאי על תפלה ותורה), ואם יש בזה ח"ו שמץ איסור, קראו הכתוב בשם היפך החיים, כמו ראה נתתי לפניך היום את החיים כו'].

וכבר הארכתי במכתבי לידידינו... בדברים נכונים, אשר בזה יש יתרון מעלה לדרי אמעריקא נגדינו, כי שם תנועה קטנה ותנועה קלה לש"ש, רב כחה להכריע את כל עבודתינו פה, כל ימי צבאינו עלי חלד, אשר שם מחשבתו של אדם ניכרת מתוך מעשיו.