פרק שלישי - העיירה פלעשצעניץ

החסידים שבעיירה

הר"ש ראזענבוים כותב במכתבו אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

שם בעיר מולדתו היו עוד חסידים גדולים, כי שם הי' דר ג"כ החסיד ר' הענדיל ז"ל קוגיל (אשר בסוף ימיו הי' מתגורר בליובאוויץ, וכ"ק הי' מכיר אותו היטב), ואחיו החסיד ר' יוסף ז"ל (30), ושמעתי כי הוא הי' גדול בחסידות עוד יותר מר' הענדיל ז"ל, ועוד חסידים. ובכלל הי' שם בין אנ"ש אהבה ואחוה שלו' וריעות.

וברשימת הר"ד שיפרין:

נולד לאביו הרב ר' דוב בער מחסידי חב"ד, בעיר פלעשצעניץ, גובערניא מינסק, מקום אשר היו החסידים המפורסמים הרב הוו"ח ר' יוסף קוגעל זצ"ל, אחיו של החסיד הנעים ר' חנוך הענדיל קוגעל ז"ל, ובנו של החסיד ר' חנוך הי' שמו ר' גרשון ליב נ"ע. הני תרי צנתרא דדהבא הפיחו רוח החסידות בקרב האי חסידא פרישא מרן א"ח ז"ל.

שניהם נזכרים במכתב שכתב החסיד המפורסם ר' שמואל דובער מבאריסאוו אל הרא"ח בה' אדר תרל"ו:

ד"ש כ' ידידי עוז המופלג מוהר"י נ"י ובן אחיו ידידי מ' גרשון ליב נ"י.

ושוב בח"י אדר תרל"ו:

פסוק של שלום לידידי הותיק ותמים מ' יוסף שי' ולב"א המופ' מוהר"ר גרשון ליב שי', ולכתוב לי מכל אשר נעשה אתם לטוב להם כל הימים וכל לרבות ולרבות אך ורק מיעוטין במחלוקת (31) כו'.

אמנם בימים האלו ממש, נפטר כנראה החסיד ר' יוסף, ובכ"ו אדר תרל"ו כותב אליו שוב:

כאשר נודע לי פתאום מרז"ר דמחנם מפטירת ידידינו הירא וחרד מוהר"י ז"ל תנצב"ה, נימס לבבי בקרבי ונשארתי כמתעתע ממש, אוי ואבוי שבר על שבר כו' הצור תמים פעלו כו'.

בשנת תרל"ז נפטר גם החסיד ר' גרשון ליב, שכך רשם בנו ר' שלמה לזכרון, בכת"י 584:

יום פטירת א"א מו"ר גרשון יהודא ליב ע"ה יום א' אחר צה"כ פ' נצבים שנת תרל"ז לפ"ק, מנוחתו כבוד בק"ק ווילנא, זכה לקבורה ביום ח"י אלול אחר חצות היום. היא"צ 18 אלול.

המשפיע ר' הענדל עבר אז לגור בליובאוויטש, ובפלעשצעניץ נשאר הרא"ח ראזענבוים לעמוד בראש עדת החסידים.

כך עד שנת תרמ"ח, שאז נאסר, והי' במאסר עד שלהי שנת תר"נ, כפי שיסופר לקמן, ובראש עדת החסידים בפלעשצעניץ עמד השו"ב ר' ראובן ליברמן, שסידר בביתו קביעות עתים ללימוד דא"ח. ביום ד' פר' מסעי תרמ"ט, כותב על כך הרא"ח אל ידידו המשפיע ר' הענדל:

דין הניין לי מה שהודיעני כי יציץ ופרח ישראל בעירינו, ונמצאים מתי מעט החפצים להתנהג בחסידות ובקביעות זמן ומקום אצל ר' ראובן שו"ב ללמוד דא"ח, יהי' ה' בעזרם, ויוסף ה' עליהם בכמותם ואיכותם, כי טוב הוא לנפש תדרשנו, והמה יחזקו את בדק הבית לכל אשר ימצא שם בדק. וכולי האי ואולי יערה ה' רוח ממרום, אשר גם בנינו כנטיעים מגודלים יעשו פרי למעלה ויטעמו מטעם לשד השמן (כינוי לחכ' וגם לעובדין טבין לפי' הינוקא דפ' בלק, אשר כן נמצא גם בפי' הת"י ע"פ ולא רוככה בשמן (32) עי"ש).

אחרי נסיעת הרא"ח מרוסיה, בשנים תרנ"ב-ג פנה הודה זיווה והדרה של העיירה פלעשצעניץ. בראש עדת החסידים נשאר עומד השו"ב ר' ראובן ליברמן הנ"ל, הכותב אל הרא"ח ביום ועש"ק חקת עת"ר (נעתק ב"כפר חב"ד" גליון 100 עמ' 71):

בהיותו כ' עוד תושב עירנו, הנה הוא הי' תמיד לנו לעינים ורוח החי' באופני עירנו הקטנה, אשר אנשים בה מעט, ועירנו עלתה כפורחת לרגליו בחומר וברוח.

ועתה הנה הרי נהי' להיפך, לו ראה כ' את מצב עירנו היום ואת אנשי', בטח נפלא בעיניו הפלא ופלא איך ירדה פלאים... וגלה כבוד מעירנו, ולא יכירנו עוד מקומו... ומי יתן ונתראה פנים אף לרגע, ולחלות בשמחה את פניו ולשבוע בהקיץ תמונתו.


(30)) זקנם של המשפחות המפורסמות בחב"ד: קוגל; דייטש; ריבקין; פוטרפס; שמטוב; סרברנסקי.

במכתב שכתב החסיד המפורסם ר' שמואל דובער מבאריסאוו אל הרא"ח בכ"ח כסלו תרל"ה, הוא מזכירו לשבח:

ודרוש למעני בשלום אדוני הרב הקדוש מ' יוסף קוגעל שי'.

(31)) בודאי הכוונה למה שסבלו מהמתנגדים, כדלקמן.

(32)) ישעי' א, ו.

(30)) זקנם של המשפחות המפורסמות בחב"ד: קוגל; דייטש; ריבקין; פוטרפס; שמטוב; סרברנסקי.

במכתב שכתב החסיד המפורסם ר' שמואל דובער מבאריסאוו אל הרא"ח בכ"ח כסלו תרל"ה, הוא מזכירו לשבח:

ודרוש למעני בשלום אדוני הרב הקדוש מ' יוסף קוגעל שי'.

(31)) בודאי הכוונה למה שסבלו מהמתנגדים, כדלקמן.

(32)) ישעי' א, ו.