הרב והשו"ב בעיירה

גם אודות בחירת רב ושו"ב בעיירה היתה מחלוקת בין החסידים למתנגדים שבעיר. בסופו של דבר התקבלה הפשרה של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, אשר הרב יהי' מהמתנגדים, כזה שמקובל גם על החסידים, והשו"ב יהי' חסיד.

את הדבר הזה מזכיר ידידי ר"י שי' מונדשיין בקצרה ב"מגדל עז" (עמ' תסו הערה 1):

מר' חיים ליברמן (שי') [ע"ה] שמעתי שכן הורה מוהר"ש בעיר פלעשצניץ (פלך מינסק) ובעוד עיירות.

וב"עלי ספר" (ו-ז תשל"ט עמ' 5):

עיירה פלעש[צע]ניץ, אחת מאותן עיירות שלא נטבעו בחותם ה"חסידות" או ה"מתנגדות", מאחר ולא היה בכחו של שום צד מהצדדים להתגבר על שכנגדו, ור' חיים ליברמן (שי') [ע"ה] מפלעש[צע]ניץ נותן בהן סימן מובהק: רב אשכנזי ושוחט חסידי.

בארכיון של הרא"ח נמצא מכתב שכתב אליו ידידו החסיד המפורסם ר' שמואל דובער מבאריסאוו, בה' אדר תרל"ו:

לדעתי אחר כו', כמדומה לי ברור שאני בעניי נגד כל הרבנים שלהם שהכניסו ראשם ורובם עד עתה לעשות שלום ביניהם, הייתי יכול לתווך ביניהם שהשו"ב יהי' דווקא מצידינו והמורה יהי' דווקא מצידם כרצונם, רק באופן שגם הם יוכלו לסמוך עליו על המורה עפ"י הסמיכה מצידם וד"ל.

לפועל נתמנה לרב הקהלה הרב יהודה ליב משכיל לאיתן, אשר הרא"ח כתב אליו כמה מכתבים מהמאסר כדלקמן. לשו"ב הקהלה נתמנה ר' אהרן זאב ב"ר ברוך דובער, שאודותיו כותב החסיד המפורסם ר' שמואל דובער מבאריסאוו אל הרא"ח, בי"ט טבת תרל"ז (מכתב מוסווה, שנכתב בקיצור וברמז):

יום אתמול הגיעני עוד מכתב מרא"ז שו"ב בחדשות, וג"כ במענה לשון רק בתוספת פזמון, והאמת לא אכחד מאתך אשר אחר כו' ואעפ"כ חפץ אני בעצם להשתדל בטובתו, והורשתי להתבונן ביני לבין קוני לעשות למענו כך וכך, לשלוח הפזמון שלו כמו שהוא כתוב במגילה עפה כתובה פנים ואחור ליד כ"ק מרן שליט"א, ולכתוב בעצמו ג"כ מליצה טובה וישרה למענו, וכך וכך עשיתי תומ"י.

ועתה אכתוב אי"ה ג"כ מכתב אליו על מקומו. ואפשר אכתוב ג"כ מליצה טובה עבורו למאסקעווע לכ' הרב מ' יעקב קופסיקער נ"י, שהוא נתמנה כעת התם למורה ודאין, רק שאמתין בזה עד שאקבל ידיעה מכ"ק שליט"א כי שאלתיו בזה.

ואפשר נתראה פא"פ אי"ה אז אספר לך הכל בפרטיות.

מ"מ נראה שכבר לפני זה הי' הרא"ז שו"ב, כנזכר במכתבו של הרשד"מ, שכתב אל הרא"ח במכתב ו' טבת תרל"ג:

ואו"ש לכל סיעת מרחמוהי מאנ"ש האחוזים והקשורים בכלל ובפרט לידידינו השו"ב רא"ז שי' ולהאחים המופלגים מוהר"ה ומוהר"י נ"י.

שמו של הרא"ז נמצא חתום על בוך כת"י 1351 שבספריה.

כשהתקבל כתה"י לספריה הורה כ"ק אדמו"ר זי"ע "לשאול הרח"ל שי' אולי יודע אודותו". ואת המענה של ר' חיים ליברמן העתקתי ב"כפר חב"ד" (גליון 100 עמ' 69):

השו"ב ר' אהרן זאב הי' השוחט בפלעש[צע]ניץ, מאז התקבלה שם הפשרה של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, שהרב יהי' מהמתנגדים והשוחט מהחסידים.

אבי ר' ראובן ז"ל למד אצלו אומנות השחיטה והי' עוזרו, ולאחר פטירתו נתקבל לשו"ב במקומו.

אני לא ראיתיו. אבי ז"ל נולד בשנת תרי"ז, ונתחתן בפלעש[צע]ניץ בגיל י"ח, ואז נתקבל לעוזרו של השו"ב ר' אהרן זאב. בביתי היו משוחחים אודותיו לפרקים.

ליתר דיוק כדאי לציין, שאי אפשר להשוות את הכח של החסידים בפלעש[צע]ניץ לזה של המתנגדים, כחם של המתנגדים גדל בהרבה, והחסידים סבלו מזה לא מעט.

גם ביהכ"נ משלהם לא יכלו החסידים לבנות, בשעה שלמתנגדים היה ביהכ"נ גדול. וכל אימת שרצו החסידים לבנות ביהכ"נ הפריעום המתנגדים בדרכים שונות.

סוכ"ס קיבלו החסידים אישור בניית ביהכ"נ משלהם, והתחילו לבנותו, אך בכל פעם שסדרו החסידים את הקרשים לבניה, באו המתנגדים באישון לילה ופיזרום, וכך נמשך זמן רב, ולא היה לחסידים מקום מיוחד להתפלל בו.

בינתיים התפללו החסידים בבית פרטי, שזה הי' אסור ע"פ החוק - בלי אישור מיוחד. הלשינו עליהם המתנגדים, וסגרה המשטרה את אותו בית בחותם הממשלה, ואין יוצא ואין בא. בקושי הצילו משם את ספרי התורה, שהוציאום דרך הארובה שבבית - שעליו לא היה מונח החותם.