פרק רביעי - תקופת המאסר

המאסר

אודות ההלשנה המשפט והמאסר כתב הר"ש ראזענבוים במכתבו הראשון (בהמשך למסופר לעיל, שהוא נבחר להיות זקן העיירה בפלעשצעניץ, וגם העוזר שלו הי' יהודי):

והנה דודי הנ"ל לא רצה לישב בעצמו בהאופראווע ולאבד זמן על זה, ומסר את כל מלאכתו ועבודתו השייך לו בהאופראווע להעוזר שלו הנ"ל, שהוא יעשה את הכל, היינו לנהל את הביכער וליתן פאספארטין ושארי דאקומענטין, והאמין לו גם את הגושפנקא שלו, שהוא יכתוב ויחתום הכל בשמו.

והנה העוזר הנ"ל הי' איש בליעל, ולא עשה את מלאכתו הנ"ל באמונה, כ"א עשה כמה זיופים, ונתן פאספארטין מזויפים וכדומה, והאחריות על כל זה הי' על דודי ז"ל, כיון שמסר לו את הגושפנקא שלו, והוא חתם על כל דבר בהגושפנקא שלו, והי' הכל על שמו של דודי הנ"ל, כאילו הוא בעצמו עשה את כל הנ"ל.

וכאשר נודע הדבר להממשלה אזי תפסו את דודי במאסר, והובילו אותו מתחילה לבאריסעוו, והי' שם איזה זמן, ואח"כ הובילו אותו משם לסמאלענסק, והי' שם תפוס כשתי שנים.

אמנם אח"כ תיקן את דבריו במכתב נוסף, וכתב:

במכתבי מכ"ח תמוז כתבתי לכ"ק, ששלחתי מכתב לאחי הגדול יחי' אשר במדינת אמעריקא, וביקשתיו שבאם הוא יודע בפרטיות יותר אודות דודי ז"ל שיכתוב לי תיכף ומיד, וקבלתי היום תשובה ממנו...

האופראווע הי' אז בביתו בחדר מיוחד, והיהודי העוזר שלו בהאופראווע הי' שמו ר' חייקל ראפאפארט.

ומה שכתבתי אז לכ"ק שהעוזר שלו הי' איש בליעל, בשגגה כתבתי כן, כ"א אדרבה, הי' איש כשר (ואני דנתי אותו כנ"ל מזה שעסק בזיופים וגרם שיתפסו את דודי ז"ל במאסר, אבל באמת כוונתו בזה הי' לשם שמים, כי הזיופים שעשה הי' בזה שנתן לבחורי ישראל שהיו צריכים לעמוד לעבודת הצבא פאלשע ליגאטעס, בכדי להצילם מעבודת הצבא).

ולבסוף תפסו גם את ר' חייקל הנ"ל במאסר ביחד עם דודי ז"ל. וישבו מתחלה תפוסים במאסר שנה אחת בבאריסאוו קודם המשפט, ואח"כ הי' המשפט.

ושפטו את דודי ז"ל לשלוח אותו לסמאלענסק על שתי שנים בראסטאנסקי ראטע (36). ובעת ששלחו אותו לסמאלענסק יצא השר בית הסהר דבאריסאוו ללוותו, ובכה עליו אז הרבה, כי הי' חס עליו מאד, לפי שהכיר בו שאיננו איש פשוט ושהוא חכם גדול.

את סיבת מאסרו מזכיר הרא"ח בקצרה, במכתבו שכתב ממאסרו בסמאלענסק (27.3.89):

מי האמין אשר לעת זקנתי, ככלות כחי, אשב במסגר אסיר, חיל וחומה הקיפו עלי יחד, ותעבוני שלמותי, עם שודדי ליל ורוצחי יער מנת חלקי, עם שובבים ופראים בני בלהות יחד אתרועע, כמו שודד נאות ישרים שופך דמי נקיים שפטוני, אשר שלחתי יד בשגגה לחתום את שמי על אחד ואח אין לו.

ופירוש הדברים, שע"י שחתם על בחור אחד שהוא בן יחיד ואין לו אח, הוקל עליו לקבל פטור מללכת לצבא הרוסי.

ועוד כותב ממאסרו (כ' אייר תרמ"ט), אל ידידו המשפיע ר' הענדל:

אותי שפטו רק על חתימת ידי על מה שכתב איש אחר.

מהמשך דבריו נראה שהלשינו עליו בזה שונאי נפשו:

המשלם לאיש כמעשהו, אשר חפץ להדכיאני, מצא את עוני, מקצוי ארץ וים רחוקים אח לצרה נולד, מכל מחשכים נודע בן בוז משפחות להתיצב לפני רוזנים, על מכון כסאות למשפט עלה שמו וזכרו, ויהי לחץ שנון אשר ירד חדרי בטני, מכתי לא זרה ולא חובשה, גם בהגישי את משפטי לוועד שרי המלוכה, ופתשגן כתב הדת ניתן לאשר ולקיים.

בבאריסאוו ישב במשך רוב שנת תרמ"ח, ובסמאלענסק ישב מקיץ תרמ"ח עד קיץ תר"נ.


(36)) פלוגת אסירים עובדים.

(36)) פלוגת אסירים עובדים.