הקלה בתנאי מאסרו

עוד ממשיך הר"ד שיפרין לספר ברשימתו:

עד אשר ע"פ עצת כ"ק אדמו"ר זצללה"ה משנת תר"נ, בא כ"ק הרב רז"א נ"ע לעיר סמאלענסק, והודיע לפני טובי העיר סמאלענסק ולאחדים מאנ"ש אשר היו בעת ההיא בעיר ההיא, ומאז הוקל מעליו העבודה, ולא הלך עוד לעבוד עבודת פרך, ומצא חן בעיני שר בית הסוהר, עד כי בליל י"ט כסלו הניח אותו להלך לבית ועד החסידים והי' בצוותא עם אנ"ש כל אותו הלילה.

ובמכתב הר"ש ראזענבוים:

בתחילת ביאתו לשם הי' קשה לו שם מאד, כי שלחו אותו לעשות מלאכה, אך אח"כ נסע לשם הרז"א נ"ע להשתדל עבורו אצל הגובערנאטאר דשם, ואם כי לא פעל אז שיוציאו אותו לחפשי לגמרי, כי זה לא הי' באפשר כלל, אך זה פעל שם להקל עליו, שלא ישלחו אותו עוד לעשות מלאכה, וגם שיתנו לו שם מקום מיוחד, ולא להיות ביחד עם כל האסורים שם.

וגם שר בית הסהר, כאשר הכיר אותו שהוא איש רם המעלה וחכם גדול, מצא חן בעיניו מאד, וישנהו לטוב בבית האסורים, ומילא את כל בקשותיו ממנו, ונתן לו רשות שיביאו לו לשם ארגז עם הרבה ספרים ללמוד בהם, וגם נתן לו שם תנור מיוחד לו לבדו, ותיקנו בשבילו שם את הדף שסותמין בו את פי התנור, באופן שיהי' באפשר לו לסגור אותו ולהחזיק את המפתח אצלו.

והי' שם עמו עוד יהודי אחד כשר, אשר ישב ג"כ אתו, בבית האסורים שם, והוא בישל שם עבורו, ותיקן לו את מאכלו, ובכל עש"ק הטמין עבורו בתוך התנור חמין לש"ק, כמו בביתו ממש.

*

נראה שמיד בבואו, בקיץ תרמ"ח, הרשו לו להביא אתו למאסר תשמישי קדושה, ובי"ג אלול כותב אל הרי"ל משכיל לאיתן:

אבקש את כת"ר, בעת קניית אתרוגים, יכוין נא גם עבורי בקניית אתרוג יעניווער, ולולב יפה במראיתו, תם ושלם בתכלית, גם ג' בדי הדס משולשים, ואני אסמוך ע"ז אשר יגיע לידי תיכף אחר יוהכ"פ הבע"ל אי"ה.

אמנם בחג הסוכות תר"נ הרשו לו אפי' לבנות סוכה, כמסופר במכתב הר"ש ראזענבוים:

וקודם חה"ס נתן לו רשות לעשות סוכה בחצר בית האסורים.

ובאמת חשש הרא"ח שלא תינתן לו הרשות המיוחדת הזאת, ולכן כתב במכתב שבין יוהכ"פ לסוכות:

ידוה לבי בזכרי על ליליו הראשונים של חג הסוכות, שאהי' נבדל מכל עדת ישראל, ולא אוכל לישב בצל סוכה על רגעים אחדים לאכול שם כזית פת, אשר הוא מהמ"ע הגבוהות ורמי המעלה.

אמנם לפועל ניתנה אח"כ הרשות הזאת, כמסופר בהמשך מכתבו של הר"ש ראזענבוים הנ"ל:

מכתבו המתחיל נתגלה לי מפי אלי' כו' (אשר אני שולח מוסגר פה העתקה ממנו) כתב בעת שישב בבית האסורים, ושם בשולי מכתבו כתב איך שהוא מצטער על זה שלא יהי' ביכלתו לקיים מצות סוכה בחה"ס. הנה זה כתב קודם שידע שיתנו לו רשות לעשות סוכה, אך אח"כ נתנו לו רשות ע"ז.

ויתירה מזו מסופר באותו מכתב, אשר ביוהכ"פ הלך להתפלל בבית הכנסת, אלא שלא רצה לקבל עליה בביהכנ"ס זה, כי האנשים בה מחללי שבת, אוכלי יוהכ"פ והס"ת יש בה כמה פסולים.

ומסגנון הדברים נראה שבאופן רגיל היה הולך להתפלל בבית הכנסת, ומנע את עצמו מטעמים הנ"ל מלעלות לתורה עודנו שם.

וכשבא י"ט כסלו קיבל רשיון מיוחד ללכת לעיר להתוועד ולקנות שמן לנרות חנוכה, כמסופר לעיל, ובמכתב שכתב הרא"ח באור לי"ט כסלו תר"נ:

היום הי' אצלי פה ידידינו הנ"ל [הרא"י זרחי] ואם ירשני שר בית הסוהר ללכת ביום מחר איה"ש לעיר לקנות שמן לנר חנוכה, אתראה איה"ש אתו עוד הפעם בביתו.

ובדבר משמרת עבודה, ברוך שפטרני כו'.