מסביב לחסידות > תולדות אברהם חיים > פרק שישי - כתביו בהלכה > ברכת הלבנה דרך חלון

ב"ה (46) י"ג אלול תרח"ם (47)

ייטיב ה' הכוה"ח אל כבוד ידידי הרב הג' מופ' ושנון חו"ב כו' כש"ת מוהר"ר יהודא ליב נ"י משכיל איתן

בדבר אשר כתב לי מעכת"ר במכתבו הראשון, בענין הכוונה בברכה שני' (48), מצאתי סמוכין לדבריו, ולא בשגגה פלטה קולמסו בזה, כיון לבו ומזלי' חזי, בתיקוני הזהר תקונא תמניסרי דל"ב ע"ב, דלשם מבואר אשר יש מקום לכוין גם בג"ר על שאלת צרכיו (רק צרכי חיי הנפש, ולא צרכי הגוף, עי"ש).

עתה אבקש את כתר"ה גם כן להשיבני על אשר אשאל ממנו, והוא,

אם יש לברך ברכת הלבנה, כשרואים אותה דרך הזכוכית מהחלון, ובלתי אפשר לצאת החוצה. וגם לא לפתוח את החלון, כמו בזמן החורף, וגם בקיץ אשר מנקים הבית-כסאות בלילה, ומובילים סמוך להחלון, ובלתי אפשר לפתחה משום ריח רע.

הנה בתשו' דבר שמואל הובא בבאה"ט סי' תכ"ו סק"א כתב אשר ע"י זכוכית אין לברך עלי', אמנם אולי מיירי שם במקום שאפשר ואין דנין כו' (ומצואה בעששית או ערוה בעששית ליכא להוכיח מידי, דהא משום דבכסוי תלה רחמנא שרי, והא משום דבראי' תלה רחמנא אסור).

אבל קשה לי על דברי הד"ש הנ"ל מנר הבדלה בסי' רצ"ח סעי' ט"ו ב"י בשם הירושלמי נר בתוך תיקו (ובגמ' דילן ברכות נ"ג: הגירסא טמונה בחיקו) או בתוך פנס כו' עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. וע"ז הביא הבאה"ט בשם מ"א דאספקלרי' של זכוכית מקרי שפיר רואה כו' ומשתמש כו' ומברכין עלי'. ומ"ש ברכת הלבנה מנר הבדלה, דתרוייהו תלי' בהנאת אורם, כמו אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו, וגם גבי ברכת הלבנה בסי' תכ"ו סעי' א', הביא הרמ"א בש' האגור ונהנין מאורה.

ולענ"ד נראה דיש לחלק, דלא דמי היכא דהכסוי הוא על הדבר הנראה להיכא דהדבר המכסה הוא חוצץ בפני הרואה, וראי' לזה מעב דק וקלוש דרשאי לברך אע"ג דמחשיך טפי מזכוכית בהירה בעת זריחת הלבנה בתקפה, ולא מצינו מי שחולק ע"ז, ואה"נ דגם על הנר אין מברכין דרך זכוכית החלון. והנסיון יעיד דיש חילוק גדול בדבר בין אם הדבר המסתיר הוא על עין הרואים ובין אם הוא על הדבר הנראה,

א', מבתי עינים, אשר הזכוכית היא לכאו"א לפי שניו, או לפי טבע ראייתו, ויש בתי עינים אשר האחד לא יראה מאומה מבלעדם, ולעיני רעהו יסתירו לגמרי. אמנם אין זה רק בשומם על העינים, משא"כ כאשר ישימו אותם על אותיות הספר או שאר דבר, אזי לא יועילו מאומה להאחד, ולא יסתירו כלל לרעהו, נמצא כי הזכוכית לא תעשה שינוי הן למעליותא והן לגריעותא רק בהיותה סמוך לעיני הרואה, ולא בהתקרבה להדבר הנראה, וסתם זכוכית של חלון תשנה ותסתיר מעט את הדבר הנראה מעיני הרואה מכפי שהי' רואה בפתחו את החלון (אבל בבתי עינים אשר יועילו להרואה, אין זה לחשוב בזה, אשר רשאי לברך).

נסיון ב', מדבר השוה לכל נפש, והוא איזה הסתר היותר דק וקלוש, כמו נייר דקה מן הדקה, בשומו אותה סמוך לעין תסתור לו ולא יראה מאומה, ואם יניחנה על אותיות הספר כמעט שלא תסתיר כלל.

החקירה בזה ידוע מספרי המחקר, כי כח הראי' מתגשם ומתחזק באויר בהתמשכותו הלאה מהעין, אשר לזאת לא יפעול שם ההסתר כ"כ (הגם דעב דק וקלוש הוא ג"כ יותר קרוב להעין מללבנה, כידוע דמרחק גלגל הירח הוא באין ערוך ממרחק העננים, אמנם חוש הראי' אינו מרגיש בזה, והעין לא תשער את המרחק הזה, ומה גם כידוע אשר לעינינו לא נראה רק זיו הירח, ולא הגלגל בעצמו, לרוב ריחוקו ממשך כח הראי') (רק בדבר אשר נמצא בו נקבים דקים כמו חתיכת בגד ארוג, אשר יש נקבים דקים בין חוט לחוט, נהפוך הוא, וטעם הדבר מובן).

אמנם להלכה למעשה, במקום שאי אפשר באופן אחר, יורני מעכתר"ה אם יש לברך על הלבנה דרך הזכוכית (49).

יודיעני נא אם שב לאיתנו, בתכלית שלימות הבריאות.

אבקש את כת"ר, בעת קניית אתרוגים, יכוין נא גם עבורי בקניית אתרוג יעניווער, ולולב יפה במראיתו, תם ושלם בתכלית, גם ג' בדי הדס משולשים, ואני אסמוך ע"ז אשר יגיע לידי תיכף אחר יוהכ"פ הבע"ל אי"ה.

יכתב ויחתם לאלתר לחיים טובים ושלום, הנני ידידו דו"ש באהבה

אברהם חיים ראזענבוים

אח"כ ראיתי בסדור תו"א בח"ב הנק' שער תפלה שער ל"ב וז"ל, וצריך לפתוח כו' ואם אינו יכול לפתחה יכול לקדשה דרך הזכוכית, ובלבד שתהא זכה כ"כ כו' עכ"ל ע"ש.