י"ב או כ"ד צירופים

עי' (66) בסש"ב פמ"א כי בכל שעה שולט צירוף אחד מי"ב צירופי שם הוי' ב"ה בי"ב שעות היום, וצרופי ש' אד' בלילה כנודע, וכן מבואר בהרבה מקומות. וצ"ע (67) דבספר יצירה איתא ד' אבנים בונות כ"ד בתים.

ובס' בני יששכר איתא ג"כ, כי י"ב צירופי הוי' כנגד י"ב חדשי השנה, אינני מבין ג"כ כנ"ל, והלא כל תיבה בת ד' אותיות מצטרפת על כ"ד תיבות, וכמו שרשום בתיקון ליל שבועות, אחר כל ספר מכ"ד ספרי קודש צירוף אחד משם אד' ס"ה כ"ד צרופים, וכן הוא ג"כ עפ"י כללי החשבון, ב' אבנים בונות ב' בתים, ג' אבנים צריך לכפול ג"פ ב', והוא ששה בתים, ד' אבנים תכפול ד"פ ששה, עולה כ"ד, ה' אבנים תכפול ה"פ כ"ד עולה ק"כ, כידוע מענין ק"כ צירופים ש' אלקי', ו' אבנים תכפל ו"פ ק"כ עולה תש"כ.

וכן ראיתי בפי' יוסף תהלות להרב חיד"א ז"ל ע"פ ראש דברך אמת, סופי תיבות אלו הוא תש"ך כמספר הצרופים מתיבת בראשית. וכן איתא גם בס' בני יששכר בפ' שקלים או זכור, ז' אבנים תכפול ז"פ תש"ך עולה 5040. וכן מבואר באגה"ק פ"ה המתחיל ויעש דוד שם וז"ל כמ"ש בס"י שבעה אבנים בונות חמשת אלפים וארבעים בתים, מכאן ואילך כו' עכ"ל. ח' אבנים תכפול ח"פ 5040, וכן לעולם.

ובמאו"א מערכת מ' סי' כ"א מדת יום איתא וז"ל, י"ב צרופי הוי' ביום י"ב אתון דאד' בלילה עכ"ל, כתב בלשון אתון ולא צרופים, י"ל דד' אותיות דשם אד' כשהם במילואם יש בהם י"ב אתון, אלף, דל"ת, נו"ן, יו"ד, וצע"ג לישב כל הנ"ל.

אח"כ ראיתי בס' בני ישכר במאמרי ר"ח ניסן מאמר ד', טיול בפרדס, וז"ל דהנה שם הנכבד יש לו כ"ד צרופים כמשפט כל תיבה בת ד' אותיות שבונה כ"ד בתים, דהגם דאין לו רק י"ב צרופים, היינו משום שיש בו ב' אותיות שוות (כלומר ב' ההי"ן), אבל כשנעריך ה' ראשונה משתנית בכתיבתה וצורתה מן ה' אחרונה, א"כ ישנם כ"ד צרופי' כמשפט כל תיבה בת ד' אותיות שבונה כ"ד בתים כמבואר בס' פלח הרמון להרמ"ע ז"ל עכ"ל עיי"ש באריכות יותר.

[עכ"ל דודי ז"ל, ואני כתבתי לו אח"כ, מה ששמעתי בשם חסיד אחד מנעוול, שלדעתו בשם הוי' לא יש רק י"ב צירופים לפי שהב' ההי"ן הן שוות, והם מאירים בי"ב שעות היום, ובשם אד' יש כ"ד צירופים והלילה מתחלקת לכ"ד חלקים, ובכל חלק, היינו בכל חצי שעה, מתחלף הצירוף, ובכל משך כ"ד חלקי הלילה מאירים כל הכ"ד צרופי' ש' אד'. ומדייק כן מל' התניא פמ"א שבצירופי הוי' כתב, י"ב צירופי ש' הוי' ב"ה, בי"ב שעות היום, ואח"כ כ' וצירופי ש' אד' בלילה כנודע, ולא כ' לא י"ב צירפי ש' אד', ולא י"ב שעות הלילה. וע"ז השיב לי דודי ז"ל, וז"ל:]

החסיד מנעוול, הנה זה בא בכ"דו, בדבר צירופי ש' אד', והוציא לצור"ף כלי אין חפץ בו, אשר אי אפשר להתקיים אפילו שעת אחת, רק חצי שעה, ותלה בוקי סריקי בלשון התניא, ותלה דלא תניא בדתניא, ודייק בדבריו שלא הזכיר לא י"ב צירופי ש' אד', ולא י"ב שעות הלילה

הנה בעל הכד הזה צלל במים אדירים והעלה בידו חרס הנשבר, כי נשברה כדו על המבוע, ולא נמצא במכתתי חרש אף לחשוף מים מגבאי, ודיוקו אין בו ממש, כי אדמו"ר נבג"מ זי"ע סמך על מש"כ מקודם גבי י"ב צירופי ש' הוי' ב"ה בי"ב שעות היום, ואין דרכו של אדמו"ר ז"ל להאריך במקום שיובן כוונתו בלא אריכות, כי כל אותיותיו מנויות וספורים, ונהפוך הוא אשר אם הי' כוונתו כדברי בעל הכד הזה (אשר אין לדבר, וגם לא להרהר מזה כלל) לא הי' לו לאדמו"ר זצ"ל לסתום אלא לפרש.

ובבאורי הזהר פ' במדבר בד"ה איש על דגלו, בענין המתחיל וביאור דבר זה, איתא להדיא בזה"ל, אבל בלילה שולטים י"ב צרופי אד', והן י"ב שעות הלילה עכ"ל. ובודאי שמע זאת מפ"ק אביו אדמו"ר נבג"מ זי"ע, כמו שנדפס על השער בס' באוה"ז, אשר דרש דרש כו' שהוא יכתוב כל הדברים ששמע מפיו הק', וכן מבואר שם בהקדמה באריכות יותר, שבכל הכתבים שלו שבידי אין דבר נוסף מעצמו, כ"א במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלה"ק ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים כו' במקומות אחרים כו' עכ"ל עי"ש, ודבריו של החסיד הנ"ל דחוקים לגמרי.


(66)) מהעתקה שבראשה רשם הר"ש ראזענבוים: העתק מכ"י דודי ז"ל.

(67)) ראה מ"ש בזה תורת שמואל תרל"ה ח"א עמ' קסו. הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בתניא עם מ"מ ליקוט פירושים כו' עמ' תתסח.

(66)) מהעתקה שבראשה רשם הר"ש ראזענבוים: העתק מכ"י דודי ז"ל.

(67)) ראה מ"ש בזה תורת שמואל תרל"ה ח"א עמ' קסו. הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בתניא עם מ"מ ליקוט פירושים כו' עמ' תתסח.